קשישים רבים בישראל חיים בבתים בלי ממ"דים ואין להם אפשרות פיזית להגיע בזמן למקלטים. עד לא מזמן הם שמעו את האזעקות, נשארו בבית והתפללו לשרוד. מיזם חדש מעניק עכשיו מענה לחלקם: העיריות תורמות מבנים מוגנים, משרד הרווחה מממן כוח אדם, והקשישים יכולים לשהות שם מהערב ועד הבוקר, בטוחים וגם לא בודדים. ברמת-גן לקחו את זה צעד קדימה, והמלון בבית החולים שיבא מלא כולו בקשישים שנמצאים שם מסביב לשעון. "אני מרוצה פה מאוד", אומרת אחת מהם, וחברתה מוסיפה: "זה הרבה מעל המצופה"

ממ"ד יש רק למי שגר בבניין חדש, טיפול נפשי יש רק למי שיכול לשלם, ורשת ביטחון - ובכן, גם היא הולכת ומצטמצמת. בזמן שהמדינה מקצצת בשירותים החברתיים ומחלקת מיליארדים למגזרים מועדפים, אלה שנשארים מאחור - קשישים, אמהות חד-הוריות ומיעוטי יכולת - משלמים את המחיר פעמיים. צופיה שניידר, פעילה חברתית ואם חד-הורית בעצמה, כותבת על מדינה שמפקירה את החלשים, וקוראת לחברה שתיבחן לא בגודל צבאה - אלא בנכונותה לראות את מי שנדחק לשוליים