פסח השנה יהיה שונה: משפחות שכולות ייאלצו להישאר בארץ, והחג הופך לזמן שבו הכאב והזיכרון נוכחים יותר מתמיד סביב השולחן. “התפקיד שלנו כמארחים הוא לא להחזיר את השמחה כפי שהייתה ולהתעלם מהעצב של המשפחה השכולה, אלא להרחיב את לבנו כך שיוכל להחזיק תחושות שמחה וכאב בו זמנית”, אומרת טלי ורסנו אייסמן, פסיכותרפיסטית המתמחה בחוסן וטראומה

"אם הייתי צריך לתמצת למילה אחת את החוויה שלי כאב לבן טרנסג'נדר, הייתי בוחר במילה חירות": ביום הנראות הטרנסג'נדרית, רגע לפני ערב פסח, פרופ' עדי וולפסון כותב על המילה שחשב שהוא מכיר - עד שבנו לימד אותו לקרוא אותה מחדש