טוענים בפנייה לשופטים, כי הם יצרו אפליה פסולה בה נאסר עליהם להציג שאלות לנתניהו וננקטים צעדים נגד אזרחים המוחים כלפיו - אך לא נעשה דבר למי שמשמיעים דברי שבח

השופט יוסף אלרון פורש, כאשר לוין מסרב מזה שלוש שנים למלא את התקנים המתפנים בעליון * המשמעות: התארכות משמעותית של ההליכים ומתן ההחלטות ופסקי הדין

המתיחות בצמרת המערכת המשפטית באה לידי ביטוי פיזי בטקס הפרידה מיוסף אלרון מבית המשפט העלין: לוין ומיארה ישבו במרחק ולא מחאו כפיים הדדית

אלרון ניפץ את האחידות, ראשית, כאשר הציג את מועמדותו לתפקיד נשיא בית המשפט העליון מול השופט יצחק עמית, תוך סטיה מנוהג הסניורטי שנהג בבית המשפט העליון, שהביא לכך שבכל פעם היה רק מועמד יחיד לתפקיד הנשיא

עמית על חילוקי הדעות בין השניים: דיאלוג שיפוטי המבוסס על ביקורת והפריה הדדית, הוא הבסיס לקיומה של כל שיטת משפט הראויה לשמה * אלרון בנאום הפרישה: לתת מענה נחוש ועוצמתי לפשיעה במגזר הערבי

השימוש בבינה המלאכותית בארגונים כבר אינו שאלה של "האם" אלא "איך". יש לשים לב להיבטים של סודיות וזכויות - ולפניכם מספר טיפים עקרוניים

אומר בפסק הדין עם פרישתו מבית המשפט העליון: "העשייה השיפוטית מזמנת לו לשופט מפגש עם מציאות בה מעבר לדפי כתבי הטענות, נשמעת לה זעקת עשוק; יש עונה ויש קשב"

השופט עמית מיכלס שוב הופך את החלטתו של השופט המחוזי מנחם מזרחי: "לנוכח אירועי השבוע החולף, ניתן רק להרהר מה היה קורה לולא נחשפה הפרשה, והמשיב היה ממשיך לקדם את ענייניה של קטר תמורת תשלום במקביל לעבודתו הצמודה עם ראש הממשלה"