התכנית האחרונה של ג'ון אוליבר התחילה בעדכון קצר שלו על הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, דבר שהוא הגדיר כ"חדשות טובות מאוד". בהמשך הוא יציין בהומור שהוא חשב שהוא כבר לא ישמע שוב את המילים האלה - "חדשות טובות מאוד" - מילים כבר לא שומעים יותר, כמו "סרט בכיכובו של קווין ספייסי". ואכן, בטח לישראלים, המילים האלה "חדשות טובות" נשמעות ארכאיות כמעט כמו לעשות שיחת גוביינא מטלפון ציבורי או לשלוח נדנוד במסנג'ר. אתמול היה יום של חדשות טובות, והרבה מהן. חדשות גדולות, מסעירות. לפחות 20 אייטמים שיכולים למלא יום שידורים שלם, עוד לפני שסופרים נאום נדיר של נשיא ארה"ב בכנסת ופסגה מדינית היסטורית תחת הכותרת המדהימה: "שלום במזרח התיכון". ניוז סייקל כל כך אינטנסיבי ותזזיתי בו כמעט אף אחד לא שם לב לכך שהאיום על השתתפות ישראל באירוויזיון (כנראה) הוסר, וטיילור סוויפט הודיעה על השקת סרט וסדרה חדשים - אבל ביום כזה, למי אכפת? בתוך עמי אני חי, ואני יודע כמה מטורפים הימים האלה במערכות חדשות - בטח כשמוסיפים על זה את העובדה שמדובר בערב חג וכוח האדם שאמור להיות מתוגבר מהרגיל דווקא הולך ומצטמצם לקראת כניסת החג. ובכלל, יום כל כך מרגש - חבל לקלקל עם חמיצות אופיינית - לכן אני אהיה רחמן מהרגיל בביקורת הזאת.

"בזכות המחיר הכבד הגענו לסיומה של המלחמה ולהשבתם של כל החטופים", כתבו במכתב למשפחות. "לא ניתן לכם לשכתב את המציאות", זעמה מירב סבירסקי, "אני ומשפחתי לא הסכמנו לכם להקריבו כדי להגיע לרגע הזה". מעיין, אימו של החטוף רון שרמן, הוסיפה למכתב בכתב ידה מילה אחת

במליאה נכחו חברי הכנסת מכל רחבי הקשת הפוליטית, אנשי צבא ואישי ציבור נוספים. האולם התמלא עד אפס מקום אך לא היה קשה לראות כי השופט יצחק עמית והיועמ"שית לא נכחו באירוע ההיסטורי על אף ששניהם נחשבים לסגל מצומצם ולפי הכללים הנהוגים היו צריכים לקבל הזמנה

מישהו צעק: "תראו, שלום!" ומרוב שמחה האמנו, עד כדי כך ששוב לא שמנו לב שבזמן שהפנינו את המבט, לא רק שכייסו לנו את הארנק, אלא בעיקר גנבו את מה שנותר מהאמונה

הכוחות, שהחלו לסגת עם כניסת הפסקת האש לתוקף, מתחו ביקורת על ההחלטה הפזיזה. קצין שיצא להפוגה אמר כי "פלסטינים יכולים לבצע ירי או לאסוף עלינו מודיעין". קצין נוסף הוסיף: "היה נכון לבחור מיקומים שבהם הכוחות יגנו על עצמם". דובר צה"ל דחה את הטענות

שנתיים חיכינו ליום הזה. 20 חטופים חיים בבית, אלה שהכרנו כל כך כאילו היו בני המשפחה שלנו. חטופים שראינו מדי יום ובכל מקום. ופתאום הם איתנו. חיים. בצילו של יום מיוחד כזה עולה השאלה הגדולה- מה הלאה? שאלת חמאס ועזה נשארת פתוחה כשברקע הבחירות מהדהדות

המגישה הבכירה של CNN כריסטיאן אמנפור התנצלה על דבריה שעוררו סערה, בהם טענה כי החטופים הישראלים שהיו בידי חמאס "כנראה טופלו טוב יותר מהאזרח העזתי הממוצע". אתמול, כאמור, במהלך השידור החי ברשת הבינלאומית אמרה אמנפור, עיתונאית בריטית-איראנית הנחשבת לאחת המגישות הבכירות ברשת CNN, כי "החטופים הישראלים כנראה קיבלו יחס טוב יותר מאשר העזתי הממוצע, משום שהם קלפי המיקוח שהיו לחמאס. כעת חמאס ויתר על הקלפים הללו כשמסר את כולם". אמנפור ספגה ביקורת חריפה מאוד על דבריה, בין השאר מצד שגריר ארה"ב בגרמניה לשעבר ריצ'רד גרנל שכינה אותה "אישה חולה". הוא הוסיף ואמר: "היא ממש פרו-חמאס, אפשר להרגיש כמה היא כועסת על שחרור החטופים על ידי טראמפ". גם משרד החוץ הישראלי זעם על דבריה ואמר: "החטופים הורעבו, עברו עינויים ואלימות מינית. המילים שלך הן תעמולת חמאס על סטרואידים". ארגון פרו-ישראלי נוסף הבהיר: "החטופים הורעבו, עברו עינויים במכות חשמל, הוחזקו בשלשלאות ובכלובים מתחת לאדמה, נאלצו לחפור את קבריהם. זה מעל הממוצע בעזה?".

הנשיא האמריקני והנשיא הצרפתי המשיכו בפסגה בשארם א-שייח' את המאבק ביניהם, כשגם הפעם לחצו את ידיהם לזמן ממושך ביותר. התופעה מקבלת הד תקשורתי לא פעם - כשבשנת 2017 השניים לחצו ידיים במשך עשרים ותשע שניות רצופות