UpStep, מיזם ישראלי שפרץ דרך בשוק המדרסים בארצות הברית, מגיע גם לארץ. האם זה המוצר שבאמת יעשה עבורכם את ההבדל? יצאנו לבדוק

יותר משבעה חודשים חלפו מאז שפרצה הקורונה לחיינו במלוא עוזה. מקוריוז על "נגיף סיני מסתורי", המגיפה התפשטה ברחבי העולם והגיעה גם אלינו. איש לא ניבא כמה חמורות יהיו ההשלכות. במבט לאחור, חברות גדולות צלחו את הסגר הראשון והשני וכנראה שיצלחו גם את השלישי, אבל כולם מודעים לכך שאיש אינו יודע מה יילד יום ושהאתגרים רבים. "כמו כל העולם העסקי, אף אחד אצלנו לא נערך למציאות שנכפתה עלינו", אומר אלרועי תורג'מן, מנכ"ל אופטיקנה, "אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שלא ניתן לתכנן יותר משלושה ימים קדימה. המציאות פשוט טופחת על פניך. האקט הראשון שעשינו הוא מהלך בלימה. בימים הראשונים 'ישבנו על הידיים' (מונח הלקוח ממשבר של טייסים בעת קרב) ובנינו תכניות שונות ומגוונות בכל תחום. המטרה הייתה למזער נזקים ולפתח חשיבה יצירתית, איך להתמודד עם משבר הנוכחי (גל ראשון). התייעצנו עם שותפים וקולגות בחו"ל, ואני יכול לומר שלאחר שבועיים יצאנו עם תכנית רה-ארגון משמעותית שבעצם הייתה הבסיס למשפט הכי משמעותי שמלווה אותי בכל המשבר הזה - תתכנן הכי רחוק שאתה יכול ותהיה גמיש להשתנות כל שלושה ימים".

מו"ל גלובס אלונה בר און הודיעה בימים האחרונים על שינוי מבני בהנהלה הכולל מיזוג תחומים וחלוקת אחריות מחודשת: "המבנה החדש מותאם לשווקים בהם אנו פועלים"

לאחרונה קבע בית המשפט העליון בדעת רוב של השופטים יצחק עמית ודוד מינץ לעומת דעת מיעוט של השופטת דפנה ברק-ארז, כי אופניים חשמליים אינם כלי רכב כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וזאת לאחר שבתי המשפט בישראל פסקו פסיקות שונות והפוכות בסוגיה זו. המשמעות היא שבעת תאונה בין רוכב אופניים חשמליים להולך רגל, ייאלץ הולך הרגל לתבוע אישית את רוכב האופניים, מבלי שתהיה חברת ביטוח בתמונה. האופניים החשמליים גובים הרוגים ופצועים כמעט מדי יום, בין אם מדובר ברוכבים עצמם ובין אם באנשים שהלכו לתומם במדרכה ונפגעו. לו היתה מתקבלת דעת המיעוט של השופטת ברק ארז, והאופניים החשמליים היו מוכרים ככלי רכב מנועי, המשמעות הייתה שהולכי רגל היו מקבלים פיצויים מחברת הביטוח "קרנית", שהיא תאגיד ממשלתי שהוקם על מנת לפצות נפגעי תאונות דרכים במקרים שהנהג הפוגע לא היה מבוטח. אולם שני השופטים האחרים פסקו, כי אופניים חשמליים אינם כלי רכב. התוצאה היא, שקרנית לא תשלם פיצויים לנפגעים, שיוותרו במקרים רבים ללא פיצוי, מהסיבה שהרוכבים, במרבית המקרים, הם צעירים חסרי אמצעים כלכליים. המרוויחה הגדולה מפסק הדין היא חברת הביטוח קרנית, וזאת על חשבון האזרח הקטן, כיוון שאם אדם נדרס על ידי אופניים חשמליים והפך לנכה, חברת הביטוח קרנית פטורה מלפצות אותו.

הרשעתו של אמיר ברמלי השבוע הציפה שוב את נושא ההונאות הפיננסיות. ברמלי הוא לא הראשון ולמרבה הצער כנראה גם לא האחרון שמצליח לפתות משקיעים עם הבטחות על תשואות חלומיות, אך בפועל כספם (או לפחות רובו הגדול) נעלם. כך, נעצר השבוע איש עסקים מוכר (ששמו טרם הותר לפרסום) בחשד להונאה. בד בבד, "מככבת" בשבועות האחרונים בכותרות פרשת קריסת עסקיו של יזם הנדל"ן אלדד פרי. אמנם יש להפריד בין ברמלי שהורשע בביהמ"ש, לבין פרי, שלא נחשד בפלילים ושהטענות נגדו טרם התבררו בביהמ"ש, אולם כך או אחרת, אירועים אלה מדגימים בבהירות איך שילוב של יזם כריזמטי ואופטימיות יתרה עלולים להפיל מגוון של משקיעים, תוך מחיקת הון עתק שיכול להצטבר למאות מיליוני שקלים. מלבד ברמלי ופרי עלו לכותרות בשנים האחרונות שמותיהם של עוד מספר יזמים, שלזמן מסוים נראה כי דרך כוכבם, ובהמשך התברר כי מאחורי ההצלחה המסחררת, שבדרך כלל סוקרה בהרחבה בתקשורת, ניצבת התנהלות כושלת ולעיתים בלתי חוקית. בין הפרשות שהתפוצצו ניתן למנות גם את אלה של יזמי הנדל"ן ענבל אור ואורן קובי, ומנהלי ההשקעות חיליק טפירו ועמי סגל. כל אחד מהם נמצא כיום בשלבים שונים של התמודדות משפטית - מהרשעה (ברמלי וטפירו), דרך הגשת כתבי אישום (עמי סגל, אורן קובי וענבל אור), ועד הליכים משפטיים שנכונותם תוכרע על-ידי ביהמ"ש בשנים הבאות (אלדד פרי). בצד המפסיד של כל אותן פרשות עגומות ניצבים אלפי משקיעים פרטיים, אזרחים מהשורה שצברו חסכונות של כמה מאות אלפי שקלים, ולעיתים מיליונים, והפקידו בידי אותם יזמים את מיטב הונם הפנוי בחיפוש אחר תשואה גבוהה, בעולם שכבר שנים ארוכות מציע תשואות אפסיות באפיקי ההשקעה המסורתיים דוגמת פיקדונות וחסכונות בבנקים. לצידם של המשקיעים שאינם בקיאים ברזי הפיננסים, יכולתם של אותם יזמים לשרטט בפירוט ובדיוק רב את תוכניותיהם הגרנדיוזיות ואת נגזרות הרווח הפוטנציאלי מהן, הפילה גם שחקנים מנוסים בשווקים הפיננסיים, ששיתפו פעולה יותר מפעם אחת עם אותן יזמויות, בדרך כלל בסכומי כסף גדולים של עשרות מיליוני שקלים ואף יותר.

וגם: הסטארט אפ הישראלי מתרחב, חברת ההנעלה מגוונת, רוצים לחזור לעשות כושר וחוגגים את יום הפסטה הבינלאומי

הממונה על הרשות להגנת הצרכן, עו"ד מיכאל אטלן פנה היום (ראשון) אל חברות התעופה אל-על, ישראייר וארקיע, ונציגי חברות התעופה הבינלאומיות בדרישה להשבת כספים המגיעים לצרכן עקב ביטול טיסה אגב מגפת הקורונה. מאז תחילת משבר הקורונה הצטברו בידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מידעים ומאות תלונות בעניין אי השבת כספים המגיעים לצרכנים עקב ביטולי טיסות בשל המגבלות על ענף הטייס עקב המגפה. חלק מהתלונות הן בשל אי השבת כספים ששילם הצרכן לאחר שחברות התעופה ביטלו טיסות עקב המגפה, וזאת גם לאחר מועד האורכה שהמחוקק העניק לחברות התעופה להשבת כספים לצרכנים (90 ימים מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או עד יום 1.10.2020 לפי המאוחר ביניהם).

את הפרס יקבלו עובדי החברה על תרומה מכרעת לתעשיית הטלוויזיה העולמית: "סיפוק רב להיות מסוגלים לעזור לאנשי הסאונד ולעשות את עבודתם קלה יותר"