מרכז המידע והמחקר של הכנסת מפרסם היום (שני) סקירה ראשונית בנוגע למנגנונים של תמיכה ממשלתית וסבסוד של מוצרי מזון. המחקר נכתב לבקשתה של ח"כ אמילי מואטי לקראת הדיון שיערך בוועדת הכלכלה בנושא "פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים - הצורך בפיקוח על מוצרי מזון לתינוקות" פיקוח על מחירים היא סוגיה שנויה במחלוקת וברוב מדינות העולם אין פיקוח שכזה שכן כלכלנים סבורים שהוא אינו מסייע לצרכן אלא מונע תחרות אמיתית ובכך לא מאפשר למחיר לרדת. במחקר שנכתב על ידי נטע משה, כלכלנית ממרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי בישראל לא קיים מנגנון לסבסוד גורף של מוצר מזון על ידי הממשלה בעבור משקי הבית אך עם זאת, קיימים בישראל מנגנונים שונים להתערבות ותמיכה ממשלתית אשר משפיעים על מחיריהם של מוצרים או על יכולת הקנייה של משקי הבית.

חג פורים, חג פורים - חג גדול לשתיינים... והאמת היא שלא חייבים להיות שתיין כדי לקיים את מצוות "עד דלא ידע", כי פורים אינו רק סעודות, נשפי תחפושות ומסיבות פרועות, הוא גם יריית הפתיחה לעונה החמה של המשקאות האלכוהולים. מסיבות פורים מפנות את מקומן להכנות לליל הסדר, במהלכו ישתה כל אחד מאתנו לפחות ארבע כוסות - ומשם מופנה המבט לעבר המסיבות והמנגלים של יום העצמאות, ומי שלא שתה יותר מדי יראה בהמשך גם את הקומזיצים של ל"ג בעומר ובעיקר את ערבי היין והגבינות, הקישים ופשטידות של הארוחה החלבית בשבועות. לכן, רגע לפני פורים, יצאנו ללמוד מעט את דפוסי הצריכה בשוק - וכמובן - לבדוק ולהשוות מחירים.

טבעול, שזיהתה את הצורך בגיוון קולונרי, משיקה לראשונה בישראל את סדרת BOWL - מנות מלאות של ירקות, קטניות ודגנים. הסדרה מאפשרת חווית אכילה כמו במסעדה והינה ההשקה הראשונה תחת המותג 'טבעול גורמה'

חברת הסטארטאפ Talon Cyber Security, פיתחה סביבת עבודה מאובטחת מבוססת-דפדפן לכוח העבודה ההיברידי, ומעסיקה כיום 45 עובדים, מרביתם במרכז הפיתוח בישראל וצוות קטן בארה"ב. החברה נמצאת במהלך של הכפלת מספר העובדים לאורך השנה הקרובה ומגייסת עובדים לכל המחלקות, תוך מיקוד בצוותי הפיתוח והמוצר בארץ ובצוות הגדל בארה"ב במטרה לתמוך בתוכנית ההתרחבות העסקית של החברה. במסגרת ההתרחבות תעבור החברה בתוך כחודש למשרדים חדשים בלב תל אביב באזור נגיש לתחבורה ציבורית ולרכבת. טאלון הוקמה בשנה שעברה, על ידי עופר בן-נון ואוהד בוברוב, יזמים סדרתיים בתחום הסייבר. בן-נון הוא ממייסדי ארגוס שנרכשה על ידי קונטיננטל, ובוברוב ממייסדי לאקון סקיוריטי שנרכשה על ידי צ'ק פוינט. שתי החברות היו חלוצות בתחומן בתעשיית הסייבר. החברה השיקה בשנה שעברה את הדפדפן המאובטח הראשון המיועד לארגונים וגייסה סכום כולל של 43 מיליון דולר מקרנות ומשקיעים מובילים בתעשיית הסייבר העולמית.

בזמן שגניקולוגיות הפכו למחזה נדיר עבור נשים - ד"ר ענת רבינוביץ' לביא, מנהלת חדרי הלידה באיכילוב, מונתה למנהלת המרכז לבריאות האישה בתל אביב-יפו של לאומית שירותי בריאות. רגע לפני יום האישה הבינלאומי, 8.3, בלאומית הודיעו על המינוי הסמלי והמתבקש, לאור ההערכה הגדולה כלפי ד"ר רבינוביץ' לביא, שפוגשת נשים רבות כבר באיכילוב וממשיכה ללוות אותן במסגרת המרכז, בראשו היא מתחילה לעמוד. ד"ר רבינוביץ' לביא, נשואה ואם לשלושה, היא בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב. אחרי לימודיה, היא התמחתה במיילדות וגינקולוגיה ב"ליס", איכילוב, וכן התמחתה ברפואת האם והעובר באוניברסיטת McGill במונטריאול, קנדה.

בעוד חגיגות חג הפורים הרשמיות יחלו רק בשבוע הבא, בכפר השיקומי "עדי נגב - נחלת ערן" כבר לא יכלו לחכות. מסיבת פורים מיוחדת במינה התרחשה בסוף השבוע האחרון בכפר כשעשרות מתנדבים מעמותת TOM (תיקון עולם מייקרס), המתמחה ביצירת פתרונות טכנולוגיים בקוד פתוח עבור אנשים עם מוגבלויות, הדרימו לכפר לטובת עיצוב והכנת תחפושות נגישות המותאמות לילדים עם מוגבלויות בכיסאות גלגלים. את התחפושות עיצבו סטודנטים מתנדבים מרשת הקהילות האוניברסיטאיות של TOM באוניברסיטת בן גוריון, בצלאל, שנקר וסמינר הקיבוצים.

ועדת הכלכלה התכנסה כדי לדון בסוגיה כאובה - האם המדינה צריכה לסבסד מזון לתינוקות או בשמם המקצועי תמ"ל, תרכובת מזון לתינוקות. מחיר קופסה של תמ"ל נעה בין 60 ל-70 שקלים ברשתות המזון השונות ומאחר שמדובר במזון שהוא הכרחי לתינוקות ולא במצרך שהוא בגדר מותרות השאלה עלתה על שולחנה של הוועדה. קופונים בישראל אינם פופולריים במיוחד, לא רק בכל הקשור לקניות אלא גם כסיוע לאוכלוסיות נזקקות. בשנות הצנע, בתחילת שנות החמישים, הונהג בישראל קיצוב מזון כנגד תלושים שהונפקו לכלל האוכלוסיה. בארה"ב למשל, מקובל להציע סיוע לאוכלוסיות חלשות באמצעות תלושים/קופונים המיועדים לכך. כדי להבין יותר טוב איזו מדיניות כלכלית - ובאיזו שיטה - רצוי להחיל במקרה כזה, האם צריך לסבסד רת מחירי המזון לתינוקות, לפקח עליהם, או שאולי צריך לתת שוברים-קופונים לרכישת המזון? שוחחנו עם ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה ועם פרופ' ירון זליכה ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית. "לא בטוח בכלל שכדאי להחיל מנגנונים מסובכים שיתנו הנחות או סבסוד". אומר שראל. "אתה יכול לתת למישהו מאה שקלים והוא ידע מה לעשות איתם, הוא יודע יותר טוב מהמדינה, זה כמובן בהנחה שמדובר באנשים אחראיים ולא כאלה שיעשו בכסף שימוש לא נכון ושהוא לא ילך למטרות אחרות, אבל אם מדובר במשפחה נורמטיבית שחשוב לה לתת את המשאבים לילדים אז הדרך הכי טובה לעזור לילדים זה בכסף, אם תיתן להם שירות שעולה מאה שקלים אז התועלת תהיה קטנה ממאה שקלים. לסמן הוצאות בתלושי מזון כמו התוכנית של השר לשעבר אריה דרעי בקורונה זה שטות מוחלטת, התוכנית עולה למדינה הרבה יותר מהשווי של התלושים בגלל הבירוקרטיה והמכרזים ומי שמקבל את התלושים זה שווה לו פחות בגלל שיכול להוות שהוא לא צריך כרגע מזון אלא לתקן את האוטו, אז תן לו כסף." מה לגבי סבסוד או פיקוח על המחיר? "אלה שני דברים שונים. פיקוח על המחיר צריך להחיל רק במקרים כמו בחשמל שם יש מונופול טבעי שקשה לייצר לו תחרות בכל הנוגע להובלה והאספקה לבתים. בקיצור פיקוח צריך להחיל במקום בו אין אפשרות מעשית להכניס תחרות על המוצר שתוודא שהמחיר ירד לצרכן. במחיר החלב למשל לתנובה יש מונופול ולכן אין מנוס מפיקוח על המחיר אבל בגדול זו גישה בולשביקית שלא הצליחה כ"כ בברית המועצות ועל התמ"ל יש תחרות כפי שאנו יודעים כך שאין סיבה להטיל עלי המחיר פיקוח". "לסבסד מוצרים שנחשבים לבסיסים זו שטות מוחלטת, אין בזה היגיון כלכלי. קח לדוגמה מוצרים כמו שמן לבישול ועוף, שהם ממש דברים בסיסיים הצריכה שלהם גבוהה יותר בעשירונים בעלי ההכנסות הגבוהות מאשר בעשירונים בעלי ההכנסות הנמוכות. צריכת מוצרי מזון בסיסים עולה עם העשירונים אין כמעט מוצרים, הצריכה של מוצרי מזון עולה עם ההכנסה. אני משער שגם רכישת מטרנה עולה עם ההכנסה מה שזה אומר שאם היית לוקח את הכסף של הסבסוד של המוצר ומחלק אותו באופן שווה בין הקבוצות באוכלוסייה השוויון שתשיג הרבה יותר טוב מסבסוד המוצר."

שנתיים מאז פרץ משבר הקורונה ולקראת יום האישה הבינלאומי, מפרסם שירות התעסוקה כי נכון לסוף ינואר נשים מהוות 51.9% מכלל דורשי העבודה ומספרן עמד על 81,546. יצוין, כי מספרן נמוך ב- 4.5% מזה שנרשם בפברואר 2020, ערב פרוץ משבר הקורונה, שעמד אז על 85,394. אולם, מבהירים בשירות התעסוקה, התנועות התעסוקתיות של נשים במהלך משבר הקורונה מלמדות על חולשתן בשוק העבודה. נשים היו אלו שיצאו משוק העבודה בהיקפים גדולים יותר בכניסה לסגרים ובמהלכם, אך גם היו אלו שחזרו למעגל העבודה בקצב מהיר יותר ביציאה מהסגרים וביניהם.