דיווחים ברוסיה מצביעים על חקירה של השב״כ הרוסי סביב, לכאורה, פרשת שחיתות הכוללת מכירה לא חוקית של עשרות כלי טיס בשנים האחרונות By Igor Dvurekov - commons.wikimedia, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=77758171 בהתפתחות מדהימה המדגישה את עומק השחיתות ברוסיה, חקירה חשפה היעלמות מסתורית של עשרות מסוקים רוסיים. סאגה שמצביעה על מכירה חשאית של נכסי תעופה צבאיים ואזרחיים על ידי פקידים רוסים מושחתים. דיווח ב-medium.com.  חקירה זו, בראשות שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה (FSB), קילפה את השכבות בשערורייה המצביעה על כך שמספר לא מבוטל מכלי הטיס הללו נמכרו, אולי למדינות פרוקסי, ואולי בסופו של דבר הגיעו לידי הצבא האוקראיני.  הנרטיב, שהועלה לראשונה על ידי העיתון הרוסי איזבסטיה, הנתמך על ידי המדינה, חשף רשת מורכבת של רשלנות, ניצול לרעה של כוח והונאה בתוך הסוכנות הפדרלית לתחבורה אווירית (רוזביאציה).  ״עיקר החקירה נסוב סביב הטענות לפיהן רוזביאציה איפשרה העברה בלתי מורשית של 59 מטוסים ומסוקים מחוץ לתחום השיפוט הרוסי, פעולות שהוגדרו כעת כפליליות בשל העיתוי שלהן ואופי הגופים המעורבים. גילוי זה לא רק מעלה שאלות לגבי היושרה והפיקוח במגזר התעופה האזרחית של רוסיה, אלא גם מדגיש פרצת אבטחה מבצעית בולטת בתוך הסכסוך המתמשך בין אוקראינה לרוסיה״, כותבים בפרסום.  ״החקירה של ה-FSB המצביעה על ההיעלמויות הללו חשפה תרחיש סביר שבו כלי טיס אלה, כולל מספר מסוקי Mi-8 ומטוס רב-תכליתי Il-76, נמכרו על ידי גורמים רוסיים, אולי שנים לפני שהחלה הפלישה לאוקראינה.  ״פרספקטיבה זו מעידה על כך שמה שמתפתח כעת אינו רק מעשה של ייאוש מימי מלחמה, אלא פרקטיקה ארוכת שנים של שחיתות והסרת נכסים שהותירו את משאבי התעופה הצבאיים והאזרחיים של רוסיה מדולדלים.״  פרסום באתר kyivpost מוסיף כי מתוך 59 כלי הטיס שנעלמו, 21 נמכרו למדינות מחוץ לאיחוד הכלכלי האירואסיאתי (EAEU) בהנהגת רוסיה ושמונה למדינות "לא ידידותיות" ללא שם. חלק מכלי הטיס עזבו את רוסיה כטיסות שכר או מטען, אך לא חזרו.  ״איזבסטיה ציטט מקורות אכיפת חוק רוסים שאמרו שלפחות שלושה מסוקי Mi-8 ושני מטוסי תובלה מסוג Il-76, כשהמשדרים שלהם כבויים כך שלא ניתן יהיה לעקוב אחר מסלוליהם, זוהו כמשמשים בפעולות של אוקראינה. אחרים זוהו עובדים במולדובה ובאזרבייג'ן, והשאר לא נמצאו.״ תשומת לב כי חלק מהפרסומים טוענים כי חסרים 36 כלי טיס ולא 59. 

פרטים על הרפורמה בחיל האוויר נמסרו השבוע בכנס בנושא זה בהשתתפות מפקדי חיל התעופה והחלל U.S. Air Force photo by Tech. Sgt. Curt Beach על מנת להתמודד עם איומים, בעיקר מצד סין, מבצע חיל האוויר של ארה"ב שינויים מרחיקי לכת במבנה ובארגון החיל.  פרטים על הרפורמה בחיל האוויר נמסרו השבוע בכנס בנושא זה בהשתתפות מפקדי חיל התעופה והחלל ומזכיר חיל האוויר פרנק קנדל. WAR ZONE דיווח כי יחולו שינויים במבנה הארגוני של אגפי המבצעים של החיל וביחידות המבצעיות, וגם בנוהלי הרכש של ציוד צבאי, כך אמר בכנס אנדרו הנטר, עוזר מזכיר חיל האוויר. "אנו פועלים להשיג שילוביות בארגון של גופי הרכש להצטיידות". בכנס נאמר כי הרפורמה מבוססת על שני עקרונות – תחרות ומודרניזציה. נאמר כי שיטות ודרכי פעולה שפעלו יפה במשך 20 שנות התמודדות עם יריבים בעלי כמויות נשק  מוגבלות אינן מספיקות להתמודדות בת ימינו עם רוסיה או עם סין. עוזר מזכיר חה"א הנטר אמר כי כבר עכשיו אפשר לציין התקדמות גדולה בחיל בתחומי דיוק ויעילות של פעילויות אוויריות, בעיקר ברמות דיוק בתקיפות. בעתיד יש לשפר ולשדרג את כל התהליכים.  דוגמאות לשינויים עתידיים שעליהם דיווח POLITICO: הקמת טייסות משולבות של מטוסי קרב ומפציצים. איחוד של כמה מתשעה הפיקודים בחיל האוויר (פיקוד המפציצים, פיקוד החלל, פיקוד מערך הקרב וכו'). הרעיון הוא לצמצם את מספר הפיקודים לטובת יעילות מבצעית. צפוי איחוד בין פיקוד מטוסים לבין מערך התדלוק האווירי וכלים בלתי מאויישים. הכוונה היא שציוותי אוויר מפיקודים שונים יתאמנו יחד לשיפור התיאומים המבצעיים. 

על סיפון אניית התקיפה 'בטאאן' מוצבים כמה מטוסי 'הרייר', החמושים בכמה סוגי טילים ובתותח 25 מ"מ https://www.dvidshub.net/video/454432/harrier-jet-flight-deck טייס מטוס קרב HARRIER של המרינס הפיל בגיחה אחת לפחות שבעה כטמ"מים ששיגרו החות'ים בתימן. טייס המרינס קפטן ארל ארהרט המריא במטוס קרב 'הרייר', הממריא ונוחת אנכית, מאניית התקיפה האמפיבית BATAAN, שהיה בים התיכון אך נשלחה למפרץ הערבי מאז 7 באוקטובר. בראיון ל-BBC  סיפר הטייס ארהרט: "לא העליתי על דעתי שאפיל כלי טיס בגיחה זו. התברר לנו שהחות'ים משגרים המון כטמ"מים. זה כוח קשוח ובעל יכולות". המטוס 'הרייר'  AV-8B שהטיס קפטן ארהרט הוא מטוס קרב ישן ואיטי למדי, לא זקוק למסלולי המראה ונחיתה. סיפר טייס המרינס: "לקחנו את ה'הרייר' והסבנו אותו למטוס להגנה אווירית. מילאנו אותו בטילים, וכך יכולנו  להגיב לירי של החות'ים". על סיפון אניית התקיפה 'בטאאן' מוצבים כמה מטוסי 'הרייר', החמושים בכמה סוגי טילים ובתותח 25 מ"מ שיכול לשמש לקרבות אוויר. WAR ZONE ציין כי יש דעות בחה"א האמריקני שהגיע שעתם של מטוסי 'הרייר' לפרוש מהשירות. אולם המערכה בים סוף מוכיחה שלמטוסים אלו יש יכולת להפיל כלי טיס בלתי מאויישים שטסים נמוך ומהר. טייסי המרינס סיפרו שלכטמ"מים של החות'ים יש חתימת מכ"ם המאפשרת לנעול עליהם ולשגר טיל AMRAAM.   

חברות האיחוד האירופי הגדילו הזמנות נשק וציוד צבאי בעקבות המלחמה באוקראינה By Department of Defense - https://www.dote.osd.mil/Portals/97/pub/reports/FY2020/navy/2020oth-ws.p..., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=107275207 חברות לייצור נשק במדינות הנורדיות בצפון אירופה מדווחות על שיאים בהיקפי העסקים בשנה החולפת, כאשר מדינות אירופה מגדילות תקציבים צבאיים בעקבות מלחמת אוקראינה. חברת SAAB השוודית, ה-33 בגודלה בעולם בייצור מוצרים צבאיים, הודיעה שהיקף, ההזמנות שלה עלה ב-23 אחוזים אשתקד, והגיע ל-7.4 מיליארד דולר. צבר ההזמנות של סאאב רשם שיא בתולדות החברה – 14.6 מיליארד דולר.  חברת KONGSBERG הנורווגית, מספר 61 בעולם, רשמה הזמנות בסך 3.6 מיליארד דולר עם צבר הזמנות של 6.2 מיליארד דולר, וזה כולל מערכת להגנת חופים שהזמינה פולין, העסקה הגדולה ביותר בתולדות החברה. חברות האיחוד האירופי הגדילו הזמנות נשק וציוד צבאי אחרי שגילו שמערכות ההגנה שלהן לא היו מוכנות לסוג התקפה של רוסיה נגד אוקראינה. נורווגיה מתכוננת להזמין בחברת קונגסברג מערכת טילי קרקע-אוויר מתקדמת, שאמורה להימסר לצבא אוקראינה. דפנס ניוז כותב כי מדינות אירופה הגיעו למסקנה שהן חייבות להוציא יותר כסף לצורכי הגנה כדי להרתיע את רוסיה. הזמנות חברת PATRIA בפינלנד גדלו ב-19 אחוזים ל-946 יורו בין 2022 ל-2023. מסתבר שחברות בינוניות דוגמת PATRIA הפינית הן מצליחות מכיוון  שהן מייצרות מוצרים צבאיים רבים שניתן להכניסם לשרות מבצעי במהירות רכבה ללא המתנות של שנים.   

קבוצת תקיפה בסייבר המכונה PRANA טוענת כי פרצה לשרתים איראנים וגנבה מידע - חלקו עלה לרשת  https://t.me/Projectmeshkat/8155 בראשית פברואר קבוצת תקיפה המכונה PRANA הודיעה כי הצליחה לייצר תקיפת סייבר מוצלחת על הרשת הארגונית של חברה בשם Sahara Thunder. ככל הנראה הפריצה לחברה בוצע באמצעות פריצת שרת האימייל שלה. חברת Sahara Thunder היא חברת קש, המופעלת על ידי משמרות המהפכה של איראן. החברה רשומה באיראן, משרדה הראשי הוא בטהרן, והיא אחראית על רכש עבור משרד ההגנה האיראני. החברה גם עוסקת במכירת נפט לרבות הפעלה של מכליות חברת הספנות הלאומית האיראנית, IRISL, למדינות שונות (כגון סין וונצואלה), מכירות העוקפות את האמברגו שהוטל על ידי הנשיא טראמפ על איראן ב- 2018. קבוצת PRANA דיווחה כי הצליחה לשים את ידה במסגרת התקיפה על חומר מודיעיני רגיש ממחשבי חברת הקש (למעלה מ- GB10), המעיד על העברות אמצעי לחימה בין איראן לרוסיה, בדגש להעברת כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מ) מדגמי שאהד. לדגמי הכטב"מים ניתן שם הקוד "דולפין 632". בין המידע שהוצג על ידי קבוצת התקיפה מוצג מידע טכנולוגי על הכטב"מים, על אופן העברת האמל"ח, לרבות שימוש באזור הסחר החופשי Alabuga ברוסיה, מחירים וקצבי הייצור של הכטב"מים. המידע שהוצג כולל גם מידע כלכלי רב, מבנה החברה, תשתית הכיסוי המבצעית שלה, מידע לוגיסטי על העברות נפט ועוד. הקבוצה חשפה כי ב- 2022 האיראנים מכרו לרוסים רישיון לייצור של 6000 כטב"מים איראנים מדגמי שאהד, במשך שנתיים וחצי. מחיר כטב"מ איראני עומד עד כ- 375,000 דולר, אך לאחר מו"מ בין הצדדים ורכש 6000 יחידות, האיראנים הורידו את מחיר הכטב"מ ל- 290,000 דולר. סה"כ היקף העסקה שנחתמה בין הצדדים כולל העברת ידע, קו ייצור וייצור 6000 יחידות הוא 1.75 מיליארד דולר. ב- 2023 מכרו האיראנים לרוסים כטב"מים מדגם שאהד 136 במחיר של 48,800 דולר לכלי יחיד, בפרוייקט ששוויו נאמד בכ- 165 מיליון דולר (כולל שדרוג קו הייצור והעברת ידע). התשלום הרוסי לאיראן נעשה בחלקו באמצעות מטילי זהב, ייתכן שמקור חלק מהם באפריקה, שם פועל כוח ואגנר הרוסי במספר מדינות להוצאת זהב ומינרלים והעברתם לרוסיה. מתוך המידע עולה כי הרוסים העבירו לאיראנים במהלך פברואר 2023 כ- 2070 ק"ג זהב (ששווה כ- 135 מיליון דולר). עסקאות התשלום בין המדינות בוצעו בסיוע של חברות מאיחוד האמירויות בשם GENERATION TRADING FZE ו- ALABUGA. קבוצת התקיפה לא רק שגנבה את המידע מרשת חברת הקש האיראנית אלא גם מחקה את כלל המידע משרתי האימייל של החברה. זהות ההאקרים לא ידועה.

דפנס ניוז מוסר כי גנרל סיריסקי פיקד עד כה על כוחות היבשה של צבא אוקראינה By Сили територіальної оборони Збройних Сил України - https://tro.mil.gov.ua/pro-tro/, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=145179442 שינויים וחילופי יחידות ביחידות הלוחמות, טלטלה בצבא ואימוץ טכנולוגיות חדשות בשדה הקרב, אלו המשימות החדשות של צבא אוקראינה מפיו של הרמטכ"ל החדש גנרל אולכסנדר סיריסקי, אותו מינה הנשיא זלנסקי אחרי הדחת הרמטכ"ל הקודם. שרותי המודיעין של נורווגיה קבעו שהשנה יד הרוסים על העליונה במצב הצבאי באוקראינה, וכי קייב זקוקה לכמויות גדולות של סיוע צבאי  מהמערב. דפנס ניוז מוסר כי גנרל סיריסקי פיקד עד כה על כוחות היבשה של צבא אוקראינה. הוא אמר לערוץ טלגרם שהבעיה העיקרית של צבאו היא מחסור בכוח אדם. יתכון שיהיה צורך בגיוס המוני. בעיה נוספת היא שהיקפי הסיוע הצבאי מהמערב אינם מספיקים.  המכון לחקר המלחמות בוושינגטון כתב שגנרל סיריסקי מפקד מעתה על צבא שנכנס לשנה השלישית במלחמה נגד הצבא הרוסי, וקייב תלויה היום בסיוע מהמערב. הרמטכ"ל החדש ידוע כמפקד הדואג לשלומם ולרווחתם של חייליו ולשמירה על מורל גבוה. לדבריו  "החיים והבריאות של הלוחמים היו תמיד ערך חשוב ביותר בצבא אוקראינה". דפנס ניוז מדווח כי שרותי המודיעין של נורווגיה קבעו שלרוסים יש היום יתרון במלחמה, יתרון במספר הלוחמים ויתרון בציוד, כאשר מדינות כמו צפון קוריאה וסין תומכות ברוסיה. מכון המחקר סטנסונס בנורווגיה כתב בדוח שנתי שהאוקראינים זקוקים לסיוע צבאי בהיקף גדול מהערב. רוסיה יכולה לגייס פי שלושה חיילים בהשוואה ליכולת הגיוס של קייב. התעשיה הצבאית הרוסית יכולה לספק די תחמושת, רק"ם, כטמ"מים וטילים כדי לשמור על יתרון. רוסיה מקבלת סיוע צבאי מסין, צפון קוריאה, איראן ובלארוס. סין אינה מספקת נשק, אלא מכונות, כלי רכב, מוצרי אלקטרוניקה וחלפים הדרושים לתעשיה הרוסית. נורווגיה, דנמרק והולנד הסכימו לספק לחיל האוויר של אוקראינה מטוסי קרב F-16.  

יש לקוות שחברות ינצלו את התמריץ הזה לשפר לא רק את מנגנוני הדיווח, אלא גם את מנגנוני הבקרה Photo by Campaign Creators on Unsplash הכללים החדשים של רשות ניירות ערך והבורסה האמריקאית ("SEC") בנושא ניהול סיכוני סייבר, אסטרטגיה, ממשל וגילוי תקריות על ידי חברות ציבוריות ("כללי אבטחת הסייבר") נכנסו לתוקף ב-18 בדצמבר 2023. בעבר, חובות הדיווח אפשרו לחברות שיקול דעת רב יותר, במיוחד בקביעה האם אירוע אבטחת סייבר הוא בעל פוטנציאל פגיעה ב"נכסים המהותיים" של העסק.  חוסר סימטריה בין החברות למשקיעים בעוד שה-SEC אינו מפרט במפורש כיצד יש להעריך את המהותיות של אירוע, הוא מציין שההשפעה של תקרית כזו כוללת הפרעה עסקית, אובדן הכנסות, תשלומי כופר, עלויות תיקון, התחייבויות לצדדים מושפעים, עלויות אבטחת סייבר, אובדן נכסים, סיכוני ליטיגציה, ופגיעה במוניטין.  חברות צריכות לקחת את כל אלה בחשבון בעת הערכת אירוע. בנוסף, בחלק אחר של המסמך, ה-SEC מדגישה את החשיבות של זיהוי "מערכות מפתח ומידע, כמו אלה שהחברה מחשיבה את "תכשיטי הכתר" שלה. כל השפעה על אלה בוודאי תיחשב כפגיעה בנכסים מהותיים. כללים חדשים אלה חלים על חברות ציבוריות שהושפעו בשנים האחרונות ממתקפות סייבר, אשר, בתורן, השפיעו על משקיעים.  קיימת חוסר סימטריה בין החברות למשקיעים בנוגע להיקף והשפעת מתקפות סייבר. למשקיעים חסר מידע מהימן בזמן אמת שעל פיו יוכלו לפעול, כלומר, להחליט האם להמשיך להחזיק במניות החברה, למכור אותה (או דווקא לרכוש מניות). ה-SEC מפרט מספר גורמים שהניעו אותו לשנות את ההנחיות. התלות במערכות אלקטרוניות להפעלת עסקים מודרניים וההשפעה השלילית הפוטנציאלית של התקפות בקנה מידה גדול על מערכות כאלה גדלה מאוד בשנים האחרונות.  העלייה במספר ובחומרת אירועי הסייבר המונעים ממגמות בשוק העבודה בעקבות הקורונה (בעיקר עבודה מהבית), הסתמכות על ספקי צד שלישי וריבוי פעילויות של פשעי סייבר. בעיקר כופרה.  בנוסף, העלויות הגוברות וההשלכות השליליות של אירועי אבטחת סייבר על חברות. סטנדרטיזציה בין גופי ממשל ה-SEC גם רצתה לעדכן את הנחיות הדיווח שלה כך שיהיו דומות יותר לגופים מנהליים אחרים בארצות הברית,  כגון חוק דיווח תקריות סייבר עבור תשתיות קריטיות של CISA. חוק זה מחייב חברות שהן חלק ממגזרי התשתית הקריטיים לדווח על תקריות סייבר ל- CISA תוך 72 שעות מרגע הגילוי, ודווח על תשלומי כופר תוך 24 שעות. ההנחיות החדשות נוקטות בגישה הוליסטית יותר לתפיסת אבטחת הסייבר ארגונים, וכעת היא דורשת גם דיווח על תקריות וגם דיווח שנתי מתמשך בכל הקשור למוכנות לאבטחת סייבר. הדיווח המתמשך (אינו קשור לתקרית סייבר ספציפית) מנחה חברות לחשוף את נוהלי הממשל הפנימיים שלהם בתחום אבטחת הסייבר בדוחות השנתיים. כולל תיאורים מפורטים של תהליכים המשמשים את הדירקטוריון לפיקוח על סיכוני אבטחת סייבר. כגון, מינוי ועדות דירקטוריון ודיווח סטנדרטי על סיכוני אבטחת סייבר לדירקטוריון ו/או לוועדת הדירקטוריון המתאימה. עליהן להגדיר מה תפקידה של ההנהלה בהערכת וניהול סיכונים מהותיים מאיומי אבטחת סייבר, לרבות מינוי תפקידים ייעודים כגון מנהל אבטחת מידע (CISO), הטמעת תהליכי דיווח על אירועי אבטחת סייבר וכן מניעה, איתור, הפחתה ותיקון שלהם.  חובות דיווח לדירקטוריון על אירוע סייבר  החברות נדרשות לתאר את התהליכים הפנימים שלהן להערכה, זיהוי וניהול סיכונים מהותיים מאיומי אבטחת סייבר. בנוסף, על החברות לבצע הערכה האם סיכונים כלשהם מאיומי אבטחת סייבר, כולל סיכונים מתקריות קודמים, השפיעו עליהן באופן מהותי או שסביר להניח שישפיעו עליהם באופן מהותי בעתיד.  ההערכות צריכות להיות מתועדות כראוי כדי להתאים לכל פניה רגולטורית. במקרה של תקרית הגורמת לפגיעה בנכס מהותי, על החברה לדווח על כך כולל פירוט של ההיבטים המהותיים של אופיו, היקפו, העיתוי וההשפעה של האירוע.  אירוע כזה מוגדר כ: "התרחשות בלתי מורשית, או סדרה של התרחשויות בלתי מורשות קשורות, במערכות המידע של נרשם או המתנהלות באמצעותן, המסכנת את הסודיות, השלמות או הזמינות של מערכות המידע של הנרשם או כל מידע השוכן בהן".  על החברה לקבוע אם אירוע אבטחת סייבר הוא מהותי מייד לאחר גילוי האירוע, ואם מדובר בפגיעה מהותית, לדווח על כך לא יאוחר מארבעה ימי עסקים לאחר הקביעה.  זהו אתגר משמעותי עבור רוב החברות, ובוודאי מצריך עבודת הכנה מוקדמת לזיהוי הנכסים המהותיים ולבניית מודל שמעריך כיצד פגיעה בהם משפיעה על העסק.  השינוי בהנחיות ה-SEC מחייב חברות ציבוריות להתחיל לכלול מידע על מוכנותן לאבטחת הסייבר בדוחות השנתיים שלהן, ולשם כך עליהן תחילה להקים תהליכים פנימיים לזיהוי והפחתת סיכוני אבטחת סייבר (כולל תגובה לאירועים ותוכניות המשכיות עסקית).  לאחר מכן הן צריכות לקבוע את הקריטריונים שישתמשו בהם כדי לקבוע אם אירוע הוא מהותי.  יש לעשות זאת בצורה מסודרת תוך התחשבות בשיקולים כספיים, משפטיים, תפעוליים ואחרים.  לבסוף, עליהם לזהות ולקבוע מי יהיה האדם (או הוועדה) הממונה על ההחלטה שלאחר התקרית לדווח.  בשינוי התקנות, ה-SEC מקשיח את עמדתו ומעמיס על החברות דיווחים נוספים, שנועדו להיטיב עם ציבור המשקיעים.  יש לקוות שחברות ינצלו את התמריץ הזה לשפר לא רק את מנגנוני הדיווח, אלא גם את מנגנוני הבקרה. לדוגמא - לדעת בכל רגע נתון איפה נמצא המידע הקריטי של החברה. כמו גם, את מנגנוני האבטחה על אותו מידע.

הרכבים ירכשו משתי חברות, חברת פלסן- רא״מ וחברת פייט טק הנדסה בר לב בע״מ צילום: פלסן סאסא מנהל הרכש (מנה״ר) במשרד הביטחון, בשיתוף ועל פי דרישת אגף התכנון ופיקוד העורף, יצא לרכש של מעל ל-200 רכבי ביטחון ממוגנים לכוחות הגנת היישוב בעוטף עזה, בצפון וביהודה ושומרון. היקף הרכש נאמד בכ- 150 מיליון ש״ח.  רכש הרכבים נועד לחזק את חוסן היישובים ואת כיתות הכוננות, במטרה שישמשו את כוחות ההגנה בסיורים סביב היישובים ובמתן מענה מהיר בעת אירוע ביטחוני.  הרכבים ירכשו משתי חברות, חברת פלסן- רא״מ וחברת פייט טק הנדסה בר לב בע״מ ויסופקו לכיתות הכוננות בחודשים הבאים בעקבות תהליך המכרז והרכש המזורז. סגן ר׳ מנה״ר לרכש יבשה, אבי משיח: ״הזמנת רכבי הביטחון מצטרפת לרכש רחב היקף שאנו מבצעים עבור כיתות הכוננות, הכולל גם נשקים וציוד מיגון. רכש הרכבים התבצע תחת מכרז מזורז ובהקפדה לרכש ׳כחול לבן׳, במטרה להבטיח עצמאות ייצור בתחומים חיונים ולחזק את הכלכלה הישראלית״. רמ"ח מיגון אל"ם ד"ר יניב וולפר: ״רכש רכבי הביטחון לכוחות הכוננות מהווה מרכיב משמעותי בחיזוק הביטחון לישובי קו העימות. מכרז זה היווה אתגר גדול לאור היקפו וחשיבותו, ומהווה בשורה גדולה בתחום הגנת הישובים״.