התקשורת הישראלית לא ששה לחבוט בנפתלי בנט. הוא אמנם לא זוכה ליחס של "אתרוג", אך חשיפות עיתונאיות, גם משמעותיות, העלולות לפגוע בו, אינן זוכות להדהוד משמעותי. כך קרה בתחילה גם לחשיפתה של איילה חסון במוצאי השבת האחרונה אודות עלויות הזמנת המזון לביתה הפרטי של משפחת בנט ברעננה, על חשבון משלם המיסים. הדיווח של חסון עורר […]

חייבת בת־אדם לראות את עצמה כאילו היא יצאה ממצרים, ולכן בכל שנה האיש שלה ייקח אותה לקמפינג. ולא, היא לא תפסיק להתבכיין על זה שנה אחרי שנה אחרי שנה. בסוכות החלמנו מהקורונה וניצלתי בנס. בחנוכה היה מזג אוויר מקפיא, אבל בפסח א־לוקים לא נענה לתפילתי וקיבלתי חול מועד מלא מקצה לקצה. עם ישראל חוזר למצרים […]

כל מי שנוסע ברחובות טבריה, צפת, ירושלים, ועוד ערים ותיקות בישראל רואה בתים ישנים ועתיקים, נטושים, עומדים בשיממונם, בולטים בכיעורם, חלונותיהם פרוצים, דלתותיהם קרועות, והם משרים אווירת נכאים עצובה על כל סביבתם. במקרים רבים הם גם מוקד לפעילות שלילית על פי עדות המזרקים, הבקבוקים ואמצעי המניעה הפזורים סביבם. רק בטבריה יש עשרות כאלה, ויחד עם […]

באחד הפרקים של סיינפלד, סוזן, בת זוגו של ג'ורג' קוסטנזה, יורדת להוציא כסף מהכספומט ומציעה לו שייתן לה את כרטיס האשראי שלו והיא תוציא כסף גם עבורו. רק תן לי את הקוד, היא אומרת בטבעיות, והמצלמה עוברת אל פניו המתכרכמות של קוסטנזה שנושך את שפתיו ולא מסוגל לשחרר. "בהוראות על הכרטיס נאמר במפורש: למען ביטחונך, […]

כמה אהבתי לנסוע בחגים לבאר שבע, לסבא הגדול רבי חיים שושנה זצ"ל, ולסבתא מסעודה. "אנז'מה" היא הייתה קוראת לי, הכוכב, וכשסבתא קראה, היא פשוט קראה למציאות שתתרחש. כך ממש, כשהביאו אותה אנשי הסוכנות היהודית ממרוקו היישר לחולות השוממים בפאתי באר־שבע ואמרו לה: "פה זה ירושלים", האמינה סבתא מסעודה בכל לב שזו ירושלים. "מהיום שבאתי לירושלים…" […]

אני לא יודע כמה מהקוראים זוכרים את הטור שכתבתי כאן לשביעי של פסח בשנה שעברה. סביר להניח שאף אחד לא זוכר. כתבתי כאן על זה שמתישהו בתקופת השידוכים שלי שהתארכה קצת, מישהו הציע לי לנסות סגולה מיוחדת, לומר כל בוקר את שירת הים בעמידה במשך 40 יום. כתבתי על כך שניסיתי את הסגולה הזו ובאמת […]

במבט ראשון, מעבר הגבול הפולני במדיקה נראה כמו פסטיבל ססגוני ושוקק חיים. לאורך הרחוב פזורים דוכני אוכל ועמדות הצטיידות, קולבים עם בגדים חמים ממתינים לדורשיהם, הכול חינם אין כסף. רק כשמרחיקים מבט לכיוון השער מגלים אותם: הם עמדו שם בשקט מופתי, שעות על גבי שעות, לפעמים תחת גשם כבד. ילדים לא צייצו. מבוגרים לא פצו […]

תשמעו סיפור יפה, יש לי חבר טוב ואהוב שקוראים לו אבידן, כתבתי עליו כאן כבר כמה פעמים, ואני מבטיח לכם שאני עוד אכתוב עליו כמה וכמה פעמים, כי לאבידן יש קטע כזה, שהוא מתקשר אליי פתאום, ואומר, יאיר תשמע סיפור! ואני תמיד חושב לעצמי, מה אתה קשור עכשיו אבידן, תשלח הודעה אחי, מה אתה מתקשר, […]