קריאה אחרונה למתעכבים ולמתמהמהים - הנה הדילים של אמאזון עבור הסייבר מאנדיי, שככל הנראה חותם את הזדמנויות הרכישה המשתלמות ביותר בשנה הנוכחית חותמים את הדילים: סייבר מאנדיי 2020 באמאזון

פרסום זה מציג רשימה מרוכזת של תוכנות חינמיות ו/או חינמיות באופן חלקי/מוגבל (Freeware / Freemium / Open Source). התוכנות המוצגות הן תוכנות

כמו חברות אחרות בשוק, ואם להאמין לציוץ, גם שאומי תקדים את ההשקה של חלק ממכשיריה בשנה הבאה

לאורך כל חייו שילם האזרח הוותיק א' במזומן, בצ'קים ובכרטיסי אשראי. בחודשים האחרונים הוא פוגש עוד ועוד בעלי מקצוע המבקשים ממנו כי התשלום עבור שירותיהם יתבצע באמצעות אפליקציה להעברת כספים שבטלפון החכם. א' הוריד את האפליקציה, הזין את הנדרש ובכלל זה את מספר כרטיס האשראי ופרטי חשבון הבנק והחל לשלם גם בדרך זו. לאחרונה החל א' לקבל לטלפון החכם שלו הצעות לרכישת מוצרים רפואיים לאוכלוסיית הגיל השלישי ואף פרסומות לדיור במעונות לגיל הזהב. י' היא תיכוניסטית מתבגרת. עם הגעתה לגיל 16, הוריה פתחו עבורה חשבון בנק, והיא החלה לממש את עצמאותה הכלכלית. י' מבצעת רכישות בבתי עסק באמצעות כרטיס אשראי המיועד לבני נוער, ולאחרונה גם באמצעות תשלום באפליקציה המותקנת במכשיר הטלפון החכם שלה. התשלום באפליקציה מבוצע באמצעות קירוב הטלפון למערכת הסליקה בבתי העסק וללא שימוש באמצעי תשלום נוספים. לאחר כל רכישה שהיא מבצעת מופיעות מודעות פרסומת בעמוד הרשת החברתית החביבה עליה ואף קופונים. פרסומות וקופונים אלה מזוהים על ידי י' כמשויכים לרשתות מסחר ולבתי עסק, הנמצאים באזור מגוריה ובמרכז המסחרי שבו ביצעה רכישה זה עתה. בעידן הדיגיטלי משתנים היבטים רבים של חיינו. בתמורה לקבלת שירותים בשוק התשלומים, אשר יש בהם כדי לשפר את איכות חיינו, אנו "מוותרים", במודע או שלא במודע, על רובד מהפרטיות שלנו. מספר הולך וגדל של אנשים מבצעים רכישות ברשת, תוך שימוש באמצעי קצה חכמים ותוך צמצום השימוש באמצעי התשלום המסורתיים, וכאן גם טמונה הסכנה שבחשיפת המידע האישי שלהם. בשנים האחרונות, וביתר שאת בתקופה זו, נכנסות לשוק הישראלי אפליקציות להעברת כספים בין יחידים ואמצעים מתקדמים לתשלום בבתי עסק, המהווים חלופה לתשלום במזומן, בצ'קים ובכרטיסי אשראי. לאפליקציות ולאמצעים אלו יתרונות רבים – הם יעילים, נוחים ואפשר באמצעותם לעקוב אחר עסקאות שביצענו. עם זאת, הם אוספים עלינו מידע אישי ורגיש ומאפשרים ניתוח של ההתנהגות שלנו הן הכללית והן הכלכלית, ומכאן קצרה הדרך ללמוד על אישיותנו, על העדפותינו ועל אורח חיינו. העברת מידע זה לצד שלישי ושימוש בו ללא הסכמתנו – עלולים להיות חלק מההשלכות של החיים בעידן הדיגיטלי. שינוי נרחב זה של תחום הפינטק כרוך באיסוף מידע רב עלינו. השימוש באמצעי התשלום החכמים מחייב אותנו לספק פרטי מידע רבים בעת הרישום, לרבות כאלו הנחשבים רגישים. בחלק מהמקרים באפשרותנו גם להשתמש במידע ביומטרי, כגון טביעת אצבע וזיהוי פנים, כחלק מהליך הזיהוי וה"כניסה" לאמצעים אלו, באופן העשוי להביא גם לאיסוף ושמירת מידע רגיש זה. משלמים באפליקציה? דעו שאוספים עליכם פרטים אישיים. אילוסטרציה: BigStock דרושה הסכמה אקטיבית לאיסוף מידע ראוי כי גופים המפתחים ומפעילים אפליקציות להעברת כספים ואמצעים מתקדמים לתשלום יבטיחו, כי היבטי פרטיות ואבטחת המידע יקבלו התייחסות מעמיקה כבר בשלב המקדים של התכנון הטכנולוגי של האפליקציה כחלק מתהליך של עיצוב לפרטיות, תוך שימת דגש על סוגיית ההסכמה, המבטאת את השליטה שלנו על המידע הנוגע אלינו. על פי חוק הגנת הפרטיות, הסכמה לוויתור על מידע אישי צריכה להיות "מדעת". כלומר אין די ביידוע, ונדרש כי תהיה לנו אפשרות אמיתית של בחירה איזה מידע על אודותינו ייאסף, יעובד ויועבר הלאה. לשם כך, ראוי, כי ההסכמה שתינתן על ידי משתמשים במסגרת שימושם באפליקציות ובאמצעים מתקדמים לתשלום תהיה אקטיבית, קרי שלא במסגרת של ברירת מחדל. הפרטיות היא זכות יסוד בסיסית של כל אדם, שעליה חייבים להגן. בעידן שבו אפליקציות להעברת כספים בין יחידים ואמצעים דיגיטליים לתשלום בבתי עסק מתקדמים בצעדים משמעותיים, חשוב לשמור על איזון בין איסוף ועיבוד מידע, לצד עידוד הקידום והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, לבין השמירה על פרטיות המשתמשים בהן.   הכותב הוא מנהל מחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים.

עוד חג מכירות אחד וזהו. מה תוכלו למצוא בסייבר מאנדיי שעוד לא מצאתם עד עכשיו? זה בדיוק מה שאנחנו עוזרים לכם לחפש

על פי דיווחים חדשים, במיקרוסופט עובדים על פרויקט בשם Latte שיאפשר הרצה של האפליקציות דרך התאמה של Linux Subsystem לאנדרואיד. אבל יש מהמורה די רצינית בדרך

הדבר אולי הכי מעניין במסך 32UN880-B של LG הוא דווקא המעמד שלו, ועל הדרך הוא יכול להפוך את עמדת העבודה שלכם במשרד או בבית לקצת יותר מסודרת

משרד הבריאות הוא המשרד הממשלתי שנותן את השירות המקוון הגרוע ביותר, לפי דעת הציבור – כך עולה מהדו"ח השנתי לאיכות השירות הממשלתי שהוציא היום (ב') משרד הדיגיטל הלאומי. את הציון הטוב ביותר קיבל אגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים. הנתונים נכונים ל-2019 – כלומר: הם לא כוללים את תקופת הקורונה, שבה חלה עלייה תלולה בפניות הציבור לשירותי האונליין של הממשלה. הציון הכללי שניתן לשירותים אלה הוא 68 – שיפור קל לעומת הציון 65, שאותו הם קיבלו בדו"ח הקודם, שעסק ב-2018. זו השנה השישית שבה הממשלה מפרסמת את הדו"ח, שמשקף את ממצאי מדידת חוויית האזרח מהשירות הממשלתי ב-23 משרדי ממשלה ויחידות סמך. הדו"ח פורסם על ידי היחידה לשיפור השירות הממשלתי ברשות התקשוב, שמהווה חלק ממשרד הדיגיטל הלאומי, והמשרדים שהגיעו לשלושת המקומות הראשונים קיבלו תעודות בטקס שנערך היום (ב'). במקום הראשון, כאמור, דורג אגף רישוי כלי ירייה, שקיבל את הציון 79. למקום השני הגיע אגף רישום והסדר מקרקעין עם הציון 76.3 ורשות האוכלוסין וההגירה הגיעה שלישית, עם הציון 75. עוד דורגו בחמישייה הראשונה המשרד לשירותי דת עם 73.36 והמשרד לשוויון חברתי (שאז כלל את מטה ישראל דיגיטלית) עם 72.47. משרד הבריאות, שכאמור – נמצא במקום האחרון, קיבל את הציון 55.81, אם כי הוא השתפר בכמעט שתי נקודות לעומת הדו"ח הקודם. לפניו ברשימה נמצאים רשות האכיפה והגבייה, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, המשטרה והאגף לשיקום נכים במשרד הביטחון – כולם עם ציון של מתחת ל-60. טבלת הציונים. מקור: משרד הדיגיטל הלאומי את התעודות קיבלו בטקס: מטעם אגף רישוי כלי ירייה – הרצל קבלו, סמנכ"ל השירות של האגף; מטעם רשות רישום והסדר מקרקעין – עו"ד שלומי הייזלר, מנהל הרשות; ומטעם רשות האוכלוסין וההגירה – מאיה דבורי, סמנכ"לית השירות. רוב משרדי הממשלה רשמו עלייה בציון שקיבלו שירותי האונליין שלהם, כאשר בלט בכך אגף האפוטרופוס הכללי והכנ"ר, עם גידול של כמעט 12 נקודות. מבין המשרדים שהציון שלהם קטן, הירידה הבולטת ביותר היא במשרד לשוויון חברתי – קצת יותר מנקודה וחצי. שביעות הרצון מאתרי האינטרנט גבוהה בהרבה מהשירות הטלפוני מהדו"ח עולה כי גם בשנה שעברה, עוד לפני הקורונה, אזרחי המדינה העניקו לשירות הממשלתי בדיגיטל ציונים גבוהים הרבה יותר מאשר לשירות הפרונטלי. שביעות הרצון הממוצעת של האזרחים מאתרי האינטרנט הממשלתיים ככלל גבוהה יותר מאשר שביעות הרצון שלהם מהשירות שהם מקבלים מהמשרדים בדיגיטל, ועומדת על 76. לעומת זאת, שביעות הרצון של האזרחים מהשירות הטלפוני הממשלתי עומד בממוצע על 60. עוד יצוין ששיעור הפונים לאתרי האינטרנט של הממשלה עלה ב-6% בהשוואה לשנה הקודמת, על חשבון פנייה דרך הערוצים האחרים. ככלל, אמון הציבור בשירות הממשלתי עמד על 65 – ללא שינוי ניכר לעומת הדו"ח של 2018. מעמד הענקת התעודה לאגף רישוי כלי ירייה, שהגיע למקום הראשון. מימין: אשר ביטון, מנכ"ל משרד הדיגיטל הלאומי; שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי; הרצל קבלו, סמנכ"ל השירות של האגף; שר הדיגיטל הלאומי, דוד אמסלם; רותם כהן, אחראי מדידה; ואיתן פסח, מנהל היחידה לשיפור השירות הממשלתי ברשות התקשוב. צילום: משרד הדיגיטל הלאומי שר הדיגיטל הלאומי, דוד אמסלם, אמר בטקס כי "הדו"ח הוא כלי שנועד לסייע להגברת לתודעת השירות לשיפור השירות הממשלתי, להתמקצעות ולהתייעלות. נראה כי האזרחים הצביעו באצבעות: הם מעדיפים להשתמש בכלים הדיגיטליים לקבלת השירות הממשלתי והעדפה זו נמצאת בעלייה, על חשבון השירות הפרונטלי". ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, שחר ברכה, בחר להתייחס לתקופה הנכוחית, של הקורונה, ולא לתקופה שאליה מתייחס הדו"ח. הוא אמר כי "התפשטות מגפת הקורונה שינתה את הדרך שבה פועל המשק, ועקב הטלת הסגרים נסגרו לשכות ממשלתיות. שירותים חדשים שפותחו ברשות התקשוב ניתנים לאזרחים שצורכים אותם מהבית. רשות התקשוב מנהלת את המערכה בשעת חירום זו". כיצד נעשה הדו"ח? הדו"ח מבוסס על 48 אלף ראיונות עם אזרחים שהשתתפו במדידה, מתוכם 21 אלף ראיונות בסניפים, 6,000 ראיונות טלפונים ו-21 אלף – בפאנל אינטרנטי. בנוסף, בוצעו כ-21 אלף מדידות של זמני קבלת שירות, וכ-2,100 תצפיות ותיעוד תנאי שירות פרונטליים בכ-500 סניפים.