אחד הדברים שדי מאפיינים בשוק היצרניות הסיניות הקטנות שמכוונות מוצרים לשוק הצריכה הדיגיטלי הוא שבשלב כזה או אחר, אם לא מההתחלה, הן נוגעות בכל אביזר שאפשר להציע אותו במחיר נוח יחסית. פיל-וואנס הקטנה והצעירה מתאימה מאוד להגדרה הזו: על אף שעד לא מכבר היא הציגה בעיקר שעונים דיגיטליים ברמת שוק כניסה עד ביניים, באחרונה היא השיקה אוזניות קשת עם כיסוי אוזן מלא. זה נשמע קצת פחות מפתיע כשלומדים שהיא חברה בת של היילו – חברה שמתמחה בעיקר באוזניות מסוגים שונים. את אוזניות הולכת העצם שלה, PurFree Lite, פגשתם כאן לפני כשנה וחצי. עם זאת, פה ושם היא גם מציעה שעון כזה או אחר. מנגנון השתקת רעשים אקטיבי האוזניות שפיל-וואנס מציעה, מדגם שמכונה Filwans H Zero Pro, מביאות לשוק המיינסטרים, שמאוד רגיש להיבט של עלות-תועלת, פתרון שמספק את אחד הדברים החשובים ביותר כיום באוזניות שמשתמשים בהן מחוץ לבית, וזה מנגנון השתקת רעשים אקטיבי – ANC. המנגנון הזה, לפי החברה, מציע הפחתת רעשים של עד 43 דציבלים, ובבדיקות שבוצעו הן עושות את העבודה שלהן לא רע בכלל. נכון שהן לא מגיעות לרמת השתקה של מוצרים מתקדמים יותר, אבל כבר בנקודה הזו, ההיבט של התמורה לכסף טוב. האוזניות מבוססות, קצת במפתיע, על חיבור Bluetooth 5.4 המעודכן, אבל מבחינת קידודים הן תומכות בכל זאת רק בבסיסיים ביותר – AAC ו-SBC, אם כי הן תומכות בפרוטוקול המתקדם יותר, A2DP. אפשר לצמד את האוזניות במקביל לשני מכשירים, ולא רק לטלפונים. עבור מי שרוצה להתגבר לחלוטין על השיהוי, החבילה מכילה, מעבר לכבל ה-USB שמאפשר טעינה וכבל לחיבור למחשב, מיקרופון שאפשר לחבר לאוזניות בעת הצורך וגם לנתקו – אביזר שמאוד קורא לנצל אותן גם למשחקים. יש גם בחירה במצב משחקים, שמורידה את זמן השיהוי שלהן עוד קצת, אם משתמשים בחיבור למחשב באופן אלחוטי. אלא שבכל זאת הרגשתי שיהוי קטנטן. לא מספיק בס החברה טוענת לתמיכה בצליל היקפי של 360 מעלות, אבל זה לא ממש הורגש במהלך הבדיקות. ויותר מכך: הצליל, בעת ההקשבה למוזיקה, היה קצת שטוח מדי לטעמי, עם איזון קצת מוגזם של צלילי הביניים. זה לא שלא הרגשתי את הבס, אבל הוא היה קצת חלש מדי, ולא רק כי אני אוהב בעיקר מוזיקה מסוג שבו לבס, וגם לתופים, יש תפקיד משמעותי ביותר. עוד היבט שלא ממש התלהבתי ממנו הוא שעוצמת הקול המרבית, לפחות בטלפון, הייתה מעט נמוכה ובנוסף, האודיו קצת התחיל לסבול מעיוותים. נכון שאין שום סיבה להגיע לעוצמות הללו ולקצה העליון אם רוצים לשמור על השמיעה לאורך זמן – אבל רק שתדעו שזה לא מושלם. ה-Filwans H Zero Pro הן אוזניות יחסית קלות אך מאוד נוחות, וגם אחרי כמה שעות של חבישתן לא הרגשתי תעוקה או בעיה. הן גם לא זזו מהמקום, כך שאפשר לקחת אותן לאימונים בחדר כושר, לדוגמה… אבל לא לשכוח לקחת אותן הביתה. העיצוב שלהן סטנדרטי למדי, כשכל הכפתורים והחיבורים נמצאים באוזנייה אחת, והגימור שלהן סביר לחלוטין, למרות השימוש המוגבר בפלסטיק. האוזניות החדשות אמורות להספיק לשמיעת מוזיקה לאורך 50 שעות עם תכונת השתקת הרעשים פעילה כל הזמן, ועד 80 שעות בלעדיה – באמצעות סוללת 600mAh. לפי החברה, 10 דקות של טעינה מספיקות לזמן האזנה של חמש שעות. לטעינה מלאה צריך שעתיים וחצי. יש גם אפליקציה שמתאימה לאנדרואיד ו-iOS. הדבר הכי מרשים ב-Filwans H Zero Pro הוא, כמו בהרבה סקירות אחרות שכתבתי במדור זה, הוא המחיר. נכון לכתיבת שורות אלה, אפשר לקבל עודף בעת שרוכשים אותן משטר של 200 שקלים, וזה כולל משלוח. קשה למצוא בשוק אוזניות קשת שמציעות יכולת ANC טובה כמותן במחיר כזה, ועם המוזיקה אפשר לחיות, אלא אם אתם מגדירים את עצמכם כאודיופילים.

השבוע, לאחר חודשים של עבודה מאומצת, עמותת בוגרי ממר"ם הוציאה לדרך חלוקה של 900 אלף שקלים במענקים ל-60 לוחמים שנפצעו במלחמה הנוכחית. העמותה ביצעה את הפרויקט משלב הרעיון ועד לחלוקה בפועל, לאחר שקיבלה תרומה משמעותית, ועבדה יחד עם עמותות הבוגרים האחרות של צה"ל למען מטרה משותפת – סיוע ישיר ומהיר ללוחמים שנפגעו בקרב, כשלחמו עבור כולנו. כדי לוודא שהמענקים יגיעו במהירות למי שזקוקים להם הועלה לאוויר טופס רישום, שהופץ בקרב הפצועים. מאות סיפורים מטלטלים זרמו אל העמותה, שכל אחד מהם מספר על הקרבה בלתי נתפסת. למרות האתגרים איך אפשר לבחור ומי יקבל סיוע קודם, קיבלו בעמותה את ההחלטות על כך, והשבוע הועברו המענקים, על סך 15 אלף שקלים, לכל אחד מהלוחמים שנבחרו. יוסי מלמד, יו"ר העמותה, אמר כי "מה שמרגש לא פחות הוא שדווקא הלוחמים הם אלה שמודים לנו. הם כותבים מכתבי תודה ושולחים מסרים של הערכה, כשבעצם אנחנו אלה שחייבים להודות להם בכל יום מחדש". "אנחנו לא מתכוונים לשכוח את הלוחמים" "השאלה הגדולה היא: מה יקרה מחר, כשהזיכרון יתחיל להתעמעם, כשהכותרות יתחלפו, כשהמדינה תנסה לחזור לשגרה ולפוליטיקה – האם הלוחמים יישארו מאחור?", ציין מלמד. התשובה שלו, לפחות כשזה נוגע לעמותת בוגרי ממר”ם, ברורה: "אנחנו, בעמותה, לא מתכוונים לשכוח את הלוחמים. לא נפסיק להוקיר ולהודות, לא נפסיק לדאוג ללוחמים שיבחרו להשתלב בהיי-טק, וכמונו גם עמותות בוגרי צה"ל האחרות, שחיות את האתגרים האלה יום יום. החטא הגדול ביותר שלנו, כחברה, יהיה אם נשכח אותם". מלמד סיכם באומרו כי "זו הזדמנות להגיד תודה, להצדיע ולזכור: הלוחמים האלה נתנו הכול – האחריות שלנו היא לדאוג שהם לא יישארו לבד".

חברת הסטארט-אפ פאנד-גארד (FundGuard) שמנהלת פלטפורמת ענן מבוססת בינה מלאכותית המשרתת גופי השקעות גדולים בעולם, הודיעה על מינוי שירי מורשטיין לסמנכ"לית פלטפורמה, ואת שלי מור לסמנכ"ל הנדסה. מור הוא יזם ומנהל טכנולוגי מנוסה, המתמחה בהובלת ארגוני פיתוח. הוא היה ממייסדי חברת Protego ושימש בה כסמנכ"ל פיתוח עד למכירתה לצ'ק פוינט לפני כחמש שנים. לאחר המכירה, הצטרף לצ'ק פוינט, שם מילא מגוון תפקידים ניהוליים וטכנולוגיים בכירים עד לתפקידו האחרון כ-CTO של קלאודגארד. קודם לכן, שימש כמנהל מו"פ בסיסקו והוביל פרויקטים מורכבים בעולמות הענן. בנוסף לפעילותו המקצועית, תרם מור מזמנו כמנטור לילדים בבית החולים אלי"ן בירושלים. מור הוא בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות בטכנולוגיות מידע מאוניברסיטת בר אילן, שם גם שימש כעוזר הוראה. שירי מורשטיין עבדה לאורך כשני עשורים בתפקידי ניהול במערך הפיתוח במשרד הביטחון עד לתפקיד ארכיטקטית ענן בכירה. היא הובילה פרויקטים של פיתוח ואפיון מאגרי מידע מהגדולים במדינה, אינטגרציה ומעבר לענן. לאחר סיום תפקידה במשרד הביטחון היא שימשה ארכיטקטית פלטפורמה בכירה באימפרבה ודירקטורית ביג דאטה ב-ControlUp. מורשטיין היא בעלת תואר ראשון ושני במדעי המחשב מהמכללה האקדמית תל אביב יפו.

הומן, החברה שהמציאה את סיכת הבינה המלאכותית הראשונה, נסגרת. החברה הודיעה על ביטול סופי של הפרויקט שלה, שכשל, ועל מכירת יתרת הנכסים שנותרו לה תמורת 116 מיליון דולר ל-HP. מדובר בכמחצית מהכספים שגייסה ממשקיעים. ה-AI Pin הייתה אחת מהכוכבות של תערוכת הטכנולוגיה CES 2024, שנערכה בינואר אשתקד. הומן הבטיחה פתרון שבאמצעות שימוש בבינה מלאכותית מבטיח את רוב היכולות שמציע טלפון חכם מודרני, תוך כדי למידה של הצרכים של המשתמש, אבל במוצר שאפשר להצמיד לחולצה. הסיסמה שאימצה החברה הייתה "לראות את העולם ואת המסך שלכם". הומן העריכה שהיא תמכור כ-100 אלף יחידות של הסיכה בשנה הראשונה שלה, אבל המכירות בפועל לא הגיעו ל-10% מהתחזית. מחיר גבוה של 699 דולר בתוספת של דמי מנוי בגובה 24 דולר לחודש כנראה סימנו את הכשלון מראש. העובדה שהמוצר לא סיפק את מה שהבטיח רק תרמה עוד. מה עם מי שרכש את הסיכה? אלה שכן קנו את המכשירים – הם ימשיכו לפעול כרגיל עד לסוף החודש הנוכחי. החל ב-1 במרץ, ה-AI Pins לא יוכלו יותר להתחבר לשרתים של הומן, וזה בעצם אומר שכל תכונות הבינה המלאכותית של הסיכה לא יפעלו יותר. מאותו הרגע ניתן יהיה לתפעל רק תכונות לא מקוונות. החברה תציע החזר כספי על המכשיר רק עבור מי שנמצא במסגרת 90 הימים שמאפשרים להחזיר את המכשיר לפי הסכם הרכישה המקורי שלו, ומנויים שמשך המנוי שלהם הוא מעבר ל-29 בפברואר יקבלו החזר מתאים על התקופה שמעבר. HP אמורה להשתמש בטכנולוגיות הבינה המלאכותית שפיתחה החברה לצרכים שלה. מדובר במערכת ההפעלה CosmOS וביותר מ-300 פטנטים. כמו כן, היא תעביר לשורותיה את עובדי הומן, לפחות ברובם. כנראה שהיא תשלב את הטכנולוגיה של הומן בחלק מהמוצרים שהיא כבר מציעה, אבל הסיכוי שנראה מוצר דומה ל-AI Pin בעתיד הוא אפסי, נכון להיום.

"נימבוס אינו פרויקט טכנולוגי. מטרתו לייצר מקצוענות על ידי שימוש מיטבי בטכנולוגיה, כדי לממש את יעדי המשרדים", כך אמרה עופרה פרנקל, המנמ"רית הראשית בממשלה, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. פרנקל התראיינה לקראת הכנס השנתי NimbuSummit, שמהדורת 2025 שלו תיערך ביום ה' בשבוע הבא, ה-27 בפברואר, באקספו תל אביב. בכנס תוצג תמונת המצב בתהליך המעבר לענן של משרדי הממשלה וישתתפו בו מאות מוזמנים, בהם מנמ"רים, מנהלי משרדי ממשלה, מנהלי חברות IT שמסייעות למנמ"רים להגר לענן וכן נציגי החברות שזכו במכרז הנימבוס, גוגל קלאוד ו-AWS. בין הדוברים הראשיים בכנס ניתן למנות את יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר; עו"ד רואי כחלון, ממלא מקום נציב שירות המדינה; שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי; בועז מעוז, מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל; הראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל; ואביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי, מנהל חטיבת דאטה, חדשנות ודיגיטל במשרד האוצר. את הכנס תנחה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בערוץ 12. פרנקל תוביל בכנס פאנל תחת הכותרת "המשולש המנצח לענן", שישתתפו בו מנמ"רים ונציגי חברות טכנולוגיות. כמו כן, יהיו בכנס פאנל של מנכ"לי החברות המובילות השותפות בנימבוס, בהנחיית תמי קול, ה-CTO של קבוצת פורמולה; פאנל בנושא פיננסים וביטוח בהובלת ליאורה שכטר, מנכ"לית מתף – זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי; ופאנל שותפים לדרך בהנחיית אלון קינסט, מנהל מינהל הרכש הממשלתי. הכנס ייחתם בהרצאת אורח של ד"ר גיא בכור, פרשן, עיתונאי ומומחה לאסלאם ולמזרח התיכון. לפרנקל ותק של 30 שנה בשירות הממשלתי בתפקידי ניהול טכנולוגיים, וכן תקופה של עבודה בסקטור הפרטי, בנס טכנולוגיות. בין היתר, היא הייתה מנמ"רית של המשרד להגנת הסביבה ושל משרד השיכון. לפני כשנה וחצי היא מונתה לתפקידה הנוכחי.  איך את רואה את פרויקט נימבוס? פרנקל: "נימבוס הוא פרויקט דגל לאומי, שהמטרה הישירה שלו היא מימוש המטרות של כל משרד פנימית והשירות לאזרח, ולייצר מקצוענות על ידי שימוש מיטבי בטכנולוגיה. זה חלק מהמטרה המרכזית של פעילות מערך הדיגיטל – לייצר ממשלה אחידה בתחום הטכנולוגי, ואנחנו צועדים לשם". איך גורמים לספינה הענקית הזו ששמה ממשלה לעבור את השינוי הזה? "יש צוות נימבוס, שבו חברים החשב הכללי, משרד ראש הממשלה, מינהל הרכש, מערך הסייבר הלאומי ואגף התקציבים באוצר. אחד התוצרים של שותפות זו הוא החלטת ממשלה שחייבה את משרדי הממשלה להקים צוותים של מובילי ענן, שבהם חברים גם אנשי הטכנולוגיה וגם מנכ"לים. לאחר שהוקמו הצוותים, בכל משרד הוכנו תוכניות הגירה לענן, שכללו מיפוי של הערכים העסקיים לכל שירות ושירות, הערכה תקציבית והמשמעות של הגירה לענן". מה המצב כיום? "ההערכה היא שגופי הממשלה כבר מיפו כ-3,000 מערכות, והן מיועדות להגירה לענן. בנינו מאגר של תוכניות המשרדים, ברמה של כל מערכת, עם אפיון איזה ערך עסקי יש לה, לפי האימפקט שלה על הממשלה והשירות לאזרח". כמה משרדים כבר היגרו לענן? "אפשר לומר שכולם נמצאים בשלב זה או אחר של הגירה, ויש כמה משרדים בודדים שכבר השלימו אותה במאת האחוזים – אבל הדרך עוד ארוכה. אנחנו מדברים כרגע על מיפוי של עוד ארבע-חמש שנים, שבו נגיע למצב שההגירה תהיה מלאה במרבית המשרדים. ריאלית, בסוף 2028 הציפייה היא שנהיה עם 60% מהמשרדים בענן, וזה תואם את המיפוי שעשינו. אני מעריכה שבשנה הקרובה ובשנה הבאה נהיה עדים לגלים הראשונים של הגירה של משרדים. מהלך נוסף שעשינו הוא יצירת מדד הכשירות, שנועד לבדוק את מצב הכשירות וההיערכות של המשרדים במעבר לענן. במסגרת זו אנחנו עורכים הכשרות לצוותים הקיימים, במגוון קורסים שהחברות שזכו במכרז מעבירות להם, וגם קורסים ייעודיים שאנחנו בונים במסגרת מערך הדיגיטל, במסגרת המכללה הדיגיטלית שלו". מנמ"רים אומרים לי שהבעיה היא לא כשירות אלא שאין להם מספיק כוח אדם. הם מצפים לתגבור כדי שיוכלו לעמוד ביעדים. "נושא התקצוב של כוח אדם נוסף אינו בתחום הסמכות שלנו. אנחנו עושים עבודה רוחבית, כאשר כל משרד מנהל את דיוני התקציב מול האוצר, וכל משרד צריך להוכיח את הערך העסקי שכל תוספת תקציבית תביא. יחד עם זה, אנחנו מנסים להביא סט כלים שנותן את הסיוע הראשוני במעבר לענן. אבל, אנחנו לא פועלים במקום המשרדים, אלא מלווים בלבד. מה עוד שכרגע אין עדיין תקציב ל-2025, אז קשה להעריך במדויק". השימוש בענן הוא לא זול. החשבונות מגיעים בסוף החודש למנהל הכספים, שממש לא ממש מאושר מזה, והחברות הספקיות לא ממהרות להתריע. "הבעיה היא מבנית. בדרך כלל, אנשי כספים רגילים לחתום על רכש או הוצאה שהם יודעים מראש מה העלות שלה או מאשרים אותה מראש, ולא על צריכת שירות בדיעבד, שאין להם כל פיקוח על זה. הפתרון טמון קודם כל בתכנון נכון, ולצורך זה אנחנו מקדמים כעת את תחום ה-FinOps, שפירושו הוא מעקב ורגולציה של ניהול הוצאות ושמירה על משאבים פיננסים. השאיפה היא ליישם את הכללים של תחום חדש זה קודם כל בשלב התכנון של ההגירה, כך שתהיה שליטה על השימוש אל מול הצרכים". לסיום, איך הבינה המלאכותית מתחברת עם הענן בממשלה? "אין ספק שהממשלה רואה בבינה המלאכותית כלי לקידום הערכים העסקיים שלה, וגם ברור שאי אפשר לדבר על בינה מלאכותית מבלי לדבר על ענן. אם מחפשים סיבה למה לעבור לענן, אז ברור שלא נוכל לממש את כל הדברים החדשניים שה-AI מביאה ללא המעבר אליו, ולשם העולם הולך. לכן, כבר כיום יש בתוכניות העבודה של משרדי הממשלה התייחסות לנושא הבינה המלאכותית, כאשר יש, קודם כל, העמקה רבה מאוד באזורי הדאטה. אין בינה מלאכותית בלי דאטה, והשאיפה היא שכל הארגונים יהיו מוכווני דאטה, שהחלטות יהיו מבוססות על נתונים אמינים. אנחנו מבצעים פיילוט נרחב של יישומי בינה מלאכותית, וכבר יש משרדים שהראו כמה פרויקטים. אין ספק שזה ילווה אותנו בשנים הבאות, לצד הענן". לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.