גוגל הוסיפה לאפליקציה של ג'מיני את האפשרות לשמור פרויקטים כקבצים סופיים שאפשר להוריד לשימוש בתוכנות משרדיות. במקום שהמשתמש יעתיק את התשובות של הצ'טבוט באופן ידני ויערוך אותן, הוא יוכל מעתה לבקש ממנו להכין קובץ להורדה בפורמטים רבים – או, כפי שבגוגל מכנים זאת, "להגיע מרעיון לקובץ סופי בלי בכלל לעזוב את האפליקציה". לפי גוגל, ניתן יהיה לשמור קבצים בכל הפורמטים של ערכת התוכנות המשרדית שלה, Workspace, שמתאימים לגרסאות האחרונות של Word ושל Excel, וכן כקבצי PDF ,CSV ,RTF ,LaTex ואפילו כקובץ טקסט. למשל, יהיה אפשר להעלות לצ'טבוט נתונים כספיים ולבקש ממנו הצעת מחיר שתישמר כקובץ Excel, לבקש ממנו להכין מסמך PDF שמכיל נקודות חשובות לקראת פגישה משרדית, ועוד ככל העולה בדמיון, או שעולה מהצורך.

מיקרוסופט חוגגת יום הולדת 45 ל-DOS 1.0, מערכת ההפעלה הראשונה שלה לשוק ה-PC. לכבוד המאורע, היא החליטה לשחרר את קוד המקור של המערכת במסגרת פרויקט הקוד הפתוח שלה, אחרי שהיא כבר שחררה במסגרתו את גרסאות 1.25 ו-2.0 של MS-DOS. גם כאן, הגרסה החדשה משוחררת כהפצה מלאה וניתנת להורדה בגיטהאב. בדומה למערכות הקודמות, כל מי שירצה בכך יוכל להוריד את קוד המקור, לחקור אותו ולבחון את ההיסטוריה של הדור הראשון של מערכת ההפעלה למחשבים המוכרים – זו שעליה ביססה מיקרוסופט את מערכות ה-Windows הראשונות שלה. הרשימות כוללות את הקרנל של 86-DOS 1.00 – המערכת שרכשה מיקרוסופט ב-100 אלף דולר בלבד כדי להתאים אותה למחשב של יבמ. יש גם כמה תמונות פיתוח של ליבת PC-DOS 1.00 וכמה כלי עזר, כמו CHKDSK. "אנחנו מציעים כאן תובנה נדירה לגבי כיצד נוצרו MS-DOS/PC-DOS, ואיך בוצע פיתוח מערכת הפעלה באותה תקופה – ולא כפי ששוחזר מאוחר יותר", מסרה החברה, שצירפה לחבילה גם את הרשימות של האסמבלר שבאמצעותו פתוחה מערכת ההפעלה. המזל של מיקרוסופט יש למיקרוסופט הרבה מזל שהיא הגיעה להיכן שהיא נמצאת היום – ענקית תוכנה שמערכת ההפעלה שלה, Windows, שולטת בעולמות המחשוב האישי והארגוני. היא הייתה זקוקה לשרשרת אירועים, די מקרית ומפותלת בדיעבד, שתהפוך אותה מחברה שמפתחת בעיקר מהדרים של שפת בייסיק, וכן הפצת יוניקס שלא היו לה יותר מדי מחזרים, לתאגיד ענק בשווי של שלושה טריליון דולר – המקום הרביעי בעולם. ביל גייטס כשהיה צעיר יותר. צילום: mark reinstein, ShutterStock אם יבמ, כשפיתחה את ה-PC הראשון שלה, המבוסס על x86 של אינטל, הייתה מצליחה לרכוש עבורו מערכת CP/M, היא לא הייתה צריכה DOS. אלא שהמשא ומתן בינה לבין דיגיטל ריסרץ', בעלת הזכויות על מערכת ה-CP/M, קרס, ויבמ פנתה לביל גייטס וחבורתו, שאותם הכירו אנשי הענק הכחול בזכות המהדר שלהם. במיקרו סופט, כפי שקראו לה אז, הבינו שהם לא יכולים להתאים את הפצת היוניקס שלהם, שנקראה Xenix, למעבד ה-x86. הם חיפשו פתרון מהיר ומצאו אותו, כאמור, בדמות 86-DOS של הממציא טים פטרסון. למזלה של מיקרו סופט, היא הצליחה לשכנע את יבמ שהיא תוכל למכור את מערכת ההפעלה החדשה לכל תואם PC שיגיע לשוק – והשאר היסטוריה.

המכון הטכנולוגי HIT עדכן את תוכנית הלימודים לתואר ראשון במדעי המחשב, והחל משנת הלימודים הבאה, אוקטובר 26, כל מסלולי ההתמחות בתואר ראשון יתבססו על תשתית AI ושילוב שלה בכל אחד מהתחומים. זאת במטרה לתת מענה לדרישות החדשות של שוק העבודה, על רקע מהפכת הבינה המלאכותית ושינויים טכנולוגיים שונים. המסלולים עם תוכניות הלימוד המעודכנות, המבוססות בינה מלאכותית, הם: בינה מלאכותית וסוכנים חכמים, הגנת סייבר ואבטחת מערכות, ארכיטקטורת מערכות תוכנה מתקדמות, מדעי נתונים והנדסת ידע, מחשוב קוונטי ואלגוריתמיקה מתקדמת. פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא HIT: "עידן ה-AI לא מחכה לאיש, והאחריות שלנו כמוסד אקדמי היא להיות צעד אחד לפני השינוי, ולא לרוץ אחריו. לא מדובר בתוספת של מקבץ קורסים בתחום ה-AI, אלא בכתיבה מחדש של התוכנית ושינוי של התשתית שעליה נשענה עד כה, מתוך הבנה כי התשתית החדשה היא הבינה המלאכותית ועליה נבנים שכבות חדשות". משך הלימודים בתואר יהיה שלוש שנים בשכר לימוד אוניברסיטאי והוא יוצע בשני מסלולים: מסלול יום ומסלול גמיש ללימודי ערב. בשנת הלימודים השלישית לתואר ראשון יבצעו התלמידים פרויקטי גמר בשיתוף חברות היי-טק, עם דגש על שילוב רכיבי AI.

מתף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי, הודיעה היום (ה') על הקמת אגף חדש, שיעסוק בבינה מלאכותית ובדאטה. בראש האגף תעמוד שולמית בנאי, בעלת 30 שנות ניסיון בענף. הבנק החליט על הקמת האגף במטרה להאיץ את מהפכת הבינה המלאכותית בו, "כמנוף למצוינות עסקית, יעילות תפעולית, פיתוח מוצרים ושירות מיטבי ללקוחות". הניסיון שבנאי מביאה עימה לתפקידה החדש הוא בהובלת ארגוני טכנולוגיה ופיתוח, בתפקידי הנהלה בכירים בחברות גלובליות וסטארט-אפים. בשנים האחרונות היא מנהלת תוכניות הטמעת AI בארגונים מתחומי הבנקאות, הבריאות והטכנולוגיה – מאסטרטגיה ועד יישום. בנאי היא בוגרת הנדסת מחשבים בטכניון, תואר שני באוניברסיטת רייכמן ולימודי בינה מלאכותית יישומית באוניברסיטת פורדו באינדיאנה, ארצות הברית. מתף היא חברה בת של הבינלאומי, שעוסקת בכל מה שקשור לפעילויות המחשוב וה-IT של הקבוצה. היא ממוקמת במרכז העסקים שורק בראשון לציון וליאורה שכטר משמשת כמנכ"לית שלה. אלי כהן, מנכ"ל הבנק הבינלאומי, אמר כי "השינוי הארגוני והקמת המערך החדש יאפשרו לנו לעמוד במחויבות ובשאיפה שלנו לשירות מהיר, יעיל וחדשני ללקוחות הבנק. שימוש נכון ב-AI מייעל תהליכים, מאיץ צמיחה עסקית והכי חשוב – משפר את חוויית השרות ללקוחות".

המלחמה עם איראן, או לפחות חלקה הראשון, כבר מאחורינו – מה שמאפשר למנמ"רים להקדיש יותר זמן ומשאבים לטיפול באתגרים השוטפים שלהם. ביום ב' השבוע התקיים מפגש של פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים, שעסק בדיוק בזה. כותרת האירוע הייתה "שש אחרי המלחמה", ולא במקרה: הוא היה אמור להתקיים ימים אחדים לפני פרוץ שאגת הארי והמפגש השבוע נערך סמוך להכרזה על חזרה לשגרה. את המפגש הוביל יו"ר הפורום, רונן זרצקי, והשתתפו בו כמה עשרות מנמ"רים ומנמ"ריות. הוא כלל הופעה ראשונה של תא"ל (מיל') נתי כהן לאחר שהממשלה החליטה יום קודם לכן למנות אותו לראש מערך הדיגיטל הלאומי. לאחר מכן הנחה זרצקי שיח מעניין בין רן עוז, לשעבר מנכ"ל מגדל וישראכרט, ותמי אוחנה קול, שהייתה מנמ"רית במגדל בעת כהונתו של עוז ומשמשת כיום כ-CTO של פורמולה מערכות. רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה. צילום: ניב קנטור בחלק השני התפצלו המנמ"רים והמנמ"ריות לדיונים בכמה נושאים מרכזיים שעומדים על סדר יומם של ארגוני ה-IT, ובסופם התכנסו שוב כל המשתתפים ושמעו את התובנות שעלו מהדיונים השונים. כך, למשל, רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה, התייחסה לאתגרים שמעלה השימוש בבינה מלאכותית בליבת העשייה של מה שנחשבת לחברת כוח האדם הגדול ביותר במדינה. היא דיברה על ההזדמנויות שכלי ה-AI מעמידים בפני הנציבות, בפרט בתהליכי המיון המורכבים לעבודה בשירות המדינה, אבל גם את האתגרים – אלמנטים רבים בבינה המלאכותית שבנציבות עדיין צריכים ללמוד ולהבין. איתי זימן, מנמ"ר ברינקס. צילום: ניב קנטור איתי זימן, מנמ"ר ברינקס, אמר שהבסיס להטמעת בינה מלאכותית בארגונים הוא מה ההנהלה רוצה לעשות איתה. כמו כן, המנמ"רים דנו בתקציב ה-IT, שאינו בלתי מוגבל ולעתים לא עונה על האתגרים הרבים שעומדים בפניהם. רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל. צילום: ניב קנטור נושא נוסף, ומתבקש, שעלה הוא אבטחת המידע. רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, ציין את הקריטיות של הנושא ואת הצורך להתייחס אליו כדבר שבטוח שיקרה. כלומר, מתי הוא יקרה, ולא האם. לדבריו, ארגונים צריכים להתכונן למלחמת הסייבר של המחר – ולא של האתמול. נתן דיסלדורף, מנמ"ר בית החולים לניאדו, סיפר על מדידת האפקטיביות בעבודת ארגון ה-IT שלו וכיצד המוסד הרפואי הנתנייתי, שנחשב לארגון קטן, מתמודד עם העסקת כוח אדם, כדי לעמוד ביעדים אפקטיביים. בין היתר הוא סיפר על שילוב תוכניתניות חרדיות מבני ברק בעבודת ה-IT של בית החולים, שנמצא בבעלות חסידות צאנז. נתן דיסלדורף, מנמ"ר בית החולים לניאדו. צילום: יח"צ התובנה המרכזית שעולה מהמפגש המקיף היא שאם היה מי שחשב שתקופת החירום תשנה את האתגרים שעומדים בפני המנמ"רים בשגרה – הוא התבדה. ענף ה-IT הוכיח יציבות במלחמות השונות שחווינו בשנים האחרונות, וסייע לממש את ההמשכיות העסקית והרציפות התפקודית של המשק. עתה מתפנים מנהלי מערכות מידע ואנשי הטכנולוגיה בארגונים לחזור ולעסוק בנושאי ואתגרי היום יום שלהם. עד כמה באמת מפתחים את ההיי-טק בנגב? לקראת יום העצמאות התחלנו לפרסם סדרת כתבות שבהן אנחנו מבקשים לבדוק עד כמה מדינת ישראל ביום הולדתה ה-78 קרובה למימוש החזון של דוד בן גוריון להפרחת השממה, ובהיבט שלנו – להפיכת הנגב למרכז חדשנות והיי-טק. בן גוריון לא רק דיבר על הפרחת הנגב, אלא גם הלך לגור במדבר, בשדה בוקר. הוא ראה בנגב את לב העתיד המדעי והטכנולוגי של ישראל. "עתיד הנגב אינו תלוי במה שיש בו, אלא במה שהמדע ייצר בו" הוא אחד המשפטים המפורסמים של "הזקן". התקווה היא שבשנים הבאות באר שבע, דימונה וירוחם יהפכו להיות עמק הסיליקון של ישראל, לא פחות מאשר פאלו אלטו, קופרטינו ומאונטיין וויו יש לא מעט אנשים שמממשים את החזון של בן גוריון הלכה למעשה, ועם חלק קטן אך מייצג מהם שוחחנו בסדרת הכתבות, שתימשך בשבוע הבא. במבט על, יש בנגב לא מעט פעילות בתחום החדשנות וההיי-טק – בבאר שבע, בבסיסי צה"ל בדרום, בחממות טכנולוגיות ועוד. אחת מאותן חממות היא אינגב, שהוקמה לפני שש שנים והגיעה להישגים יפים בהיקפי השקעות, כולל מרשות החדשנות, וגיוס חברות לנגב. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. צילום: פלי הנמר העיר באר שבע היא בבחינת היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. רוביק דנילוביץ' הוא ראש עיר חדור מטרה, שהבין כבר מזמן שהחדשנות היא המנוע שתקדם את בירת הנגב, והוא משקיע בזה ימים כלילות. יש לזה תוצאות: דנילוביץ' הקים בבאר שבע את רובע החדשנות הראשון בעיר ישראלית, שכולל את פארק ההיי-טק הגדול שלה, גב ים נגב, שעשרות החברות שממוקמות בו מעסיקות אלפי עובדים; אוניברסיטת בן גוריון, שהיא בין המוסדות האקדמיים שמכשירים את הדור הבא של ההיי-טק; קריית התקשוב של צה"ל; ומרכז הסייבר הלאומי, שהפך את באר שבע למוקד ידע עולמי בתחום הגנת הסייבר. הפעילות הענפה הזאת מבורכת ויפה, אבל זה לא מספיק. הפוטנציאל הרבה יותר גדול, ואפשר יהיה לממש אותו רק אם הממשלה תציב את הנושא בראש סדר העדיפויות הלאומי, או לפחות במקום גבוה בו – כעת, אחרי המלחמה. עליה להקים גוף מתכלל, שירכז את היוזמות והרעיונות, יקים תשתיות ויפנה משאבים כדי לשכנע חברות טק להגיע דרומה ולא להיות רק במרכז. מתן הטבות מס או הקצאות נדל"ן זה לא מספיק – החברות צריכות להביא עוד אנשים מוכשרים וטובים לנגב, נוסף על אלה שכבר ישנם שם. המצב הנוכחי הוא שכל משרד ממשלתי וכל גוף שעוסק בכך עובד לבד. על פניו, התקציבים נראים לא רעים בכלל, אבל הם לא עומדים ביחס לעלויות, ומשאירים את כל ההתמודדות על ראשי היישובים. חלקם נחושים לממש את החזון, מייצרים פתרונות ומשקיעים משאבים, אבל אחרים לא מצליחים לעשות זאת, בגלל העדר תקציבים והעדר הכוונה. הספרייה של דוד בן גוריון בצריף שלו בשדה בוקר. צילום: greiss design, ShutterStock בשורה התחתונה: המרואיינים בסדרת הכתבות אומרים שמה שיש – העשייה שקיימת בנגב, חושף את מה שאין – חוסר המימוש של מלוא הפוטנציאל שקיים בדרום. אבל הם אופטימיים, כי אין להם ברירה אחרת, ומקווים שבשנים הבאות באר שבע, דימונה וירוחם יהפכו להיות עמק סיליקון לא פחות מאשר פאלו אלטו, קופרטינו ומאונטיין וויו. שהאמרה של בן גוריון, שלפיה "בנגב ייבחנו עם ישראל ומדינתו", תתממש, והוא יהפוך לעמק הסיליקון של ישראל. .      

מכון וינגייט הודיע השבוע כי הוא מרחיב את פעילות החדשנות שלו, בדמות שיתופי פעולה חדשים עם גופים טכנולוגיים ויזמיים ברחבי הארץ, במטרה לקדם את הספורט ההישגי בישראל ולחזק את תרומתו למדינה. המכון פועל לקידום ספורט הישגי ומצוינות בשלל ענפים, ומשמש כמקום אימונים לספורטאים האולימפיים והפראלימפיים בישראל, כולל כאלה שהביאו לישראל מדליות והרבה כבוד וגאווה. בשנים האחרונות הוא מקיים פעילויות שונות בתחום החדשנות, במטרה להטמיע כלים טכנולוגיים שיסייעו לשיפור הישגי הספורטאים הישראלים בזירה הבינלאומית. זאת, מתוך הבנה שחדשנות טכנולוגית היא מרכיב מרכזי ביצירת יתרון תחרותי של ישראל מול העולם – לא רק בין חברות ההיי-טק, אלא גם בספורט. החל מ-2024 מפעיל מכון וינגייט תוכנית סטארט-אפים ייעודית בתחום הספורט-טק, שבמסגרתה הוא מנגיש לחברות את השירותים והמתקנים שלו, כמו גם קשר עם מומחים, ספורטאים ומאמנים. התוכנית מכוונת להשגת שתי מטרות מרכזיות: הנגשת טכנולוגיות חדשניות לספורט ההישגי בישראל וסיוע לסטארט-אפים ישראליים בהבשלת מוצריהם. האקסלרטור מהווה חלק מרשת וינגייט לחדשנות, שמאפשרת למכון לאתר ולגייס לתוכנית מיזמים מתחומים משיקים לספורט ההישגי, ובהם בריאות, תזונה, חוסן, מדעי הנתונים וביצועים אנושיים. במקביל, היא פותחת בפני החברות המשתתפות בתוכנית שער לקשרים מקצועיים, שיתופי פעולה, שווקים חדשים והזדמנויות צמיחה גם לאחר סיום פעילותן עם המכון. מנתניה לשדרות וקריית שמונה במכון וינגייט, שצמוד לנתניה, מדגישים את הפן החברתי בפעילות: רשת החדשנות שלו משתפת פעולה עם יוזמות טכנולוגיות בפריפריה – האב החדשנות, הבריאות והחוסן בשדרות וחממת הפוד-טק Fresh Start בקריית שמונה. אחת המטרות בשיתופי הפעולה האלה היא לסייע בשיקום ובחיזוק של אזורים שנפגעו ב-7 באוקטובר ולאחר מכן. במסגרת הפעילות עם ההאב בשדרות, אנשי המכון מציעים מתודולוגיות שספורטאים משתמשים בהן כדי לקבל ולשמר חוסן מנטלי, להתמודד עם לחץ, לקבל החלטות בתנאי אי ודאות ולשמור על ביצועים גבוהים לאורך זמן. ב-וינגייט אומרים כי הדרכים האלה יכולות לסייע גם לתושבי העיר ועוטף עזה. המיקוד בפעילות של המכון עם החממה בקריית שמונה הוא בקידום מחקר ופיתוח של פתרונות תזונה חדשניים, מבוססי פוד-טק, שמותאמים אישית לצרכים הפיזיולוגיים והביצועיים של ספורטאים. חיבור זה מאפשר למיזמים בתחום התזונה המתקדמת לפעול בסביבה מקצועית עתירת ידע, תוך תיקוף פתרונותיהם מול צורכי השטח של הספורט ההישגי. מדובר בשותפות שהיא Win-Win לספורטאים, למכון, לסטארט-אפים ולאנשי הפריפריה. רשת החדשנות של וינגייט והגופים המקומיים מאפשרים לחברות ההזנק לפתח מוצרים וטכנולוגיות מתקדמות, לעשות זאת באזורים שבהם תעשיית ההיי-טק פחות מפותחת, לטובת תושבי האזורים האלה, ולשפר את ההישגים הספורטיביים של הספורטאים. מי יודע, אולי הפתרונות הללו יסייעו לספורטאים הישראליים להשיג מדליות, למשל באולימפיאדה שתתקיים בעוד שנתיים. "המטרה: להפוך את ישראל למעצמת ספורט-טק עולמית" תומר סקר, ראש תחום חדשנות ב-וינגייט, אמר כי "מחלקת החדשנות של המכון הוקמה מתוך מטרה להפוך את ישראל למעצמת ספורט-טק עולמית, ולשמש כגשר המחבר בין צורכי השטח של התאחדויות הספורט לאקו-סיסטם הטכנולוגי. אנחנו פועלים ללא הרף לאיתור, הטמעה ופיתוח של כלים דיגיטליים וטכנולוגיים – החל ממערכות בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת לניתוח ביצועים, ועד לניהול חכם של דאטה וצרכים טכנולוגיים של איגודי הספורט השונים. החזון שלנו הוא להפוך את המצוינות בספורט לנגישה, מבוססת נתונים ורחבת היקף, כך שכל ספורטאי וספורטאית, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי, יוכלו ליהנות מהמעטפת המקצועית המתקדמת ביותר". אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, ציין כי "שיתוף הפעולה עם מכון וינגייט הינו חשוב, ומביא אתו רוח של חדשנות, מצוינות וחיזוק החוסן הקהילתי. שדרות ממשיכה להיות מוקד של צמיחה ויוזמה גם מתוך אתגרים מורכבים, והחיבור בין ספורט, בריאות וטכנולוגיה הוא מנוע משמעותי לעתיד העיר והאזור כולו". לדברי דגנית ורד, מנכ"לית חממת הפוד-טק Fresh Start בקריית שמונה, "בעינינו, שיתוף הפעולה הזה יוצר הזדמנות ייחודית לחבר בין חדשנות טכנולוגית לצרכים יישומיים בעולמות התזונה והביצועים. זהו מהלך שיכול לקדם טכנולוגיות ישראליות לשווקים חדשים, ולייצר ערך ממשי הן לחברות הצומחות בחממה והן לתעשייה הרחבה. זאת, תוך חיזוק כלכלי של אצבע הגליל".  

בני משפחות של קורבנות אחד ממקרי הירי ההמוניים הקטלניים ביותר בקנדה הגישו אתמות (ד') תביעה נגד OpenAI והמנכ"ל שלה, סם אלטמן, בבית משפט בארה"ב. לטענתם, החברה זיהתה את היורה כאיום אמין שמונה חודשים לפני המתקפה — אך לא הזהירה את המשטרה. התביעות, שהוגשו לבית משפט פדרלי בסן פרנסיסקו, מאשימות את הנהגת OpenAI בכך שלא התריעה לרשויות מחשש שהדבר יחשוף את היקף השיחות האלימות ב-ChatGPT ועלולה לפגוע בתוכניות להנפקה בשווי של כמעט טריליון דולר. הירי בפברואר בטמבלר רידג׳ שבקולומביה הבריטית גבה את חייהם של תשעה בני אדם, רבים מהם ילדים. דובר OpenAI כינה את האירוע "טרגדיה" והדגיש, כי לחברה מדיניות של אפס סובלנות לשימוש בכלים שלה לצורך ביצוע אלימות. "כפי ששיתפנו עם הרשויות בקנדה, כבר חיזקנו את מנגנוני ההגנה שלנו — כולל שיפור תגובות ChatGPT למצוקה, הפניית משתמשים לתמיכה מקומית ולמשאבי בריאות הנפש, חיזוק מנגנוני הערכה והסלמה של איומי אלימות, ושיפור זיהוי מפירי מדיניות חוזרים,” נמסר בהצהרה. עורך הדין ג׳יי אדלסון, המייצג את התובעים, אמר כי בכוונתו להגיש בשבועות הקרובים עוד כשני תריסרי תביעות בשם נפגעים נוספים מהאירוע. התביעות: צוות הבטיחות הוזז הצידה ג׳סי ואן רוטסלאר, שאינטראקציות שלה עם ChatGPT עומדות במרכז התביעות, ולפי המשטרה ירתה באימה ובאחיה החורג בביתם, ולאחר מכן הרגה סייעת חינוכית וחמישה תלמידים בני 12–13 בבית הספר שבו למדה בעבר, ב-10 בפברואר. ואן רוטסלאר, בת 18, שמה קץ לחייה לאחר מכן. בין התובעים: קרובי משפחה של ההרוגים בבית הספר, וכן ילדה בת 12 ששרדה לאחר שנורתה שלוש פעמים אך עדיין מאושפזת בטיפול נמרץ. לפי אחת התלונות, מערכות אוטומטיות של OpenAI סימנו כבר ביוני 2025 שיחות ב-ChatGPT, שבהן תוארו תרחישי אלימות בנשק. אנשי צוות הבטיחות המליצו לפנות למשטרה לאחר שהעריכו כי מדובר באיום אמין ומיידי — כך לפי התביעה, שמסתמכת גם על כתבה ב-וול סטריט ג'ורנל מפברואר על דיונים פנימיים בחברה. לפי התביעה, סם אלטמן ובכירים נוספים ב-OpenAI סביטלו את המלצת צוות הבטיחות — והמשטרה לא עודכנה. החשבון של היורה הושבת, אך היא הצליחה לפתוח חשבון חדש ולהמשיך להשתמש בפלטפורמה לתכנון המתקפה. לאחר פרסום הכתבת בוול סטריט ג׳ורנל, מסרה החברה כי החשבון אכן סומן בגין שימוש לרעה במודלים לקידום פעילות אלימה — אך לא עמד בקריטריונים הפנימיים לדיווח לרשויות אכיפת החוק. בשבוע שעבר פרסם עיתון מקומי בטמבלר רידג׳ מכתב פתוח שבו כתב אלטמן, כי הוא "מצטער עמוקות" על כך שהחשבון לא דווח למשטרה. בבלוג שפורסם ביום שלישי ציינה OpenAI כי היא מאמנת את המודלים שלה לסרב לבקשות שעלולות “לאפשר אלימות באופן משמעותי”, ומדווחת לרשויות כאשר שיחות מצביעות על "סיכון מיידי ואמין לפגיעה באחרים", תוך הסתייעות במומחי בריאות הנפש להערכת מקרים גבוליים. החברה הוסיפה כי היא משפרת באופן מתמיד את המודלים ושיטות הזיהוי שלה. התובעים דורשים פיצויים בסכום לא מוגדר, וכן צו בית משפט, שיחייב את OpenAI לבצע שינוי מקיף במדיניות הבטיחות שלה — כולל נהלים מחייבים לדיווח לרשויות. OpenAI מתמודדת עם שורת תביעות התביעות בעקבות הירי בטמבלר רידג׳ מצטרפות לשורה של תביעות נוספות נגד OpenAI, שהוגשו לאחרונה בבתי משפט מדינתיים ופדרליים בארה״ב. בתביעות נטען, כי ChatGPT תרם להתנהגות מסוכנת, להתאבדויות, ובמקרה אחד אף לרצח-התאבדות. התיקים נמצאים בשלבים מוקדמים, וצפויים להעמיד את בתי המשפט בפני שאלות מורכבות, כמו מהו תפקידן של פלטפורמות בינה מלאכותית בקידום אלימות, והאם ניתן להטיל אחריות על החברה לפעולות משתמשיה. OpenAI דחתה את הטענות, ובמקרה של רצח-התאבדות טענה, כי למבצע הייתה היסטוריה ארוכה של מחלות נפש. התובע הכללי של פלורידה, ג'יימס אותמאייר, הודיע מוקדם יותר החודש על חקירה פלילית בנוגע לתפקידו של ChatGPT בירי שאירע ב-2025 באוניברסיטת המדינה של פלורידה.

הראש החדש של מערך הדיגיטל הלאומי, תא"ל (מיל') נתי כהן, נכנס אתמול (ד') לתפקידו, בטקס שהתקיים במעמד שר הכלכלה, ניר ברקת, מנכ"ל המשרד, מוטי גמיש, חברי ההנהלה והעובדים. תא"ל (מיל') כהן, בעברו מנכ"ל משרד התקשורת והקשר"ר – קצין הקשר והתקשוב הראשי בצה"ל, מחליף בתפקיד את שירה לב עמי, שברקת בחר שלא להאריך את הכהונה שלה. כהן אמר באירוע כי "מדינת ישראל נמצאת בעידן שבו הטכנולוגיה היא תשתית לחוסן הלאומי. כראש המערך הדיגיטל הלאומי נפעל לחיזוק הטכנולוגיות וביצור החוסן הדיגיטלי של המדינה, תוך שיפור מתמיד של השירות לאזרח ולמגזר העסקי, נקדם את הבינה המלאכותית ונתמודד עם אתגרי הסייבר". השר ברקת בירך את כהן וציין שהוא "מביא עימו ניסיון מוכח בהובלת מהלכים לאומיים מורכבים, והוא האדם הנכון להוביל את מערך הדיגיטל הלאומי בשנים הקרובות".