בחודש שעבר הכריזה אפל על ה-iPhone 16e, האייפון "הנגיש" ביותר שלה. לצד לא מעט שדרוגים נאים למדי, כולל האייפון החדש גם קפיצה למחיר, מה שהוביל לקבלת פנים צוננת מאוד בקרב המבקרים הראשונים. אבל מעבר למפרט ולעיצוב, המכשיר החדש מסתיר בתוכו גם את אחד הפיתוחים החשובים של אפל בשנים האחרונות, ועכשיו, כשהוא מגיע לקהל הרחב מגיעות […]

איכשהו, דברים משונים מאוד קורים פעם אחר פעם לנכסים הדיגיטליים של דואר ישראל. היום (ה') הגיע תורו של עמוד הפייסבוק הרשמי של דואר ישראל, שקידם מה שנראה כמו תרמית הקריפטו הכושלת ביותר שראינו בזמן האחרון. מ-4,000 שקלים ל-39,000 שקלים ב-3 שעות? שאל אותי כיצד ערוץ הטלגרם המצוין של ארז דסה פירסם לראשונה כי חשבון הפייסבוק […]

אחרי שהפך לאחד האירועים הבולטים בעולם, כנס Cybertech Global TLV 2025 יפגיש במקום אחד מומחיות סייבר, מנהיגים בתעשייה, קרנות הון סיכון, בכירי ונציגי ממשל, משלחות בינלאומיות, בנקים מרכזיים, חוקרות וחוקרים בולטים, מובילי דעה בעולם הסייבר, חברות מובילות וסטארטאפים חדשניים. כנס הסייבר הבינלאומי יתקיים בתאריכים 24-26 במרץ באקספו תל אביב. מאז שנוסד ב-2014 הוא משמש נקודת […]

תאגיד Munich Re וחברת הבת שלו ERGO הודיעו היום (ה') כי רכשו את חברת NEXT Insurance (נקסט אינשורנס) הישראלית תמורת 2.6 מיליארד דולר במזומן. עם השלמת העסקה, NEXT Insurance תהפוך לחלק מקבוצת ERGO, חברת הביטוח הראשית של Munich Re. החברה הגרמנית היא אחת המשקיעות הגדולות בנקסט ומחזיקה כיום בכ-29% מהמניות של החברה. על פי החברות, […]

לא חסרים סימנים לכך שגוגל היתה להוטה מאוד לרכוש את Wiz הישראלית. די אם נסתכל על סכום הרכישה האסטרונומי והתנאים החריגים הנלווים כמו 3.2 מיליארד דולר פיצוי אם העסקה לא תצא לפועל. אבל עכשיו מתברר שבדרך לעסקה, גוגל זרקה עוד עצם להסכם. החשש מהרגולציה דיווח של בלומברג שבחן את העסקה גילה כמה פרטים מעניינים מתהליך […]

תשעה חודשים היו תקועים האסטונאוטים בוץ' ווילמור וסוני וויליאמס בתחנת החלל עד ששבו לכדור הארץ אתמול. התמונות הראשונות שלהם הדהימו את הצופים והדגימו כיצד השהות בחלל גרמה להזדקנות המהירה שלהם

הכנסת אישרה הלילה (ה') את חוק תקשורת דיגיטלית, המחייב את משרדי הממשלה להנגיש לציבור את כל השירותים שהם מעניקים באופן מקוון במגוון פלטפורמות. החוק חל גם על הרשויות המקומיות. הצעת החוק אושרה במסגרת הדיון על מסגרת תקציב המדינה לשנת 2025, שיעמוד על 619 מיליארד שקלים. בשבוע הבא תאשר הכנסת את התקציב המלא, לפי פירוט משרדים ויתר חוקי ההסדרים. בהסבר הצעת החוק נאמר כי החוק צפוי להנגיש מאות שירותים הניתנים בכל יום באופן פיזי בלשכות, וכעת יהיה ניתן לקבל אותם באופן דיגיטלי, ובכך לשפר משמעותית את השירותים לאזרחים. מעבר לכך, החוק גם יאפשר לתת שירות טוב יותר ויעיל לאזרחים שיעדיפו להגיע פיזית למשרדים, או שאינם יכולים לממש את השירותים הדיגיטליים מסיבות שונות. עוד נאמר כי החוק יקדם את המהלך הכללי שהממשלה מובילה, והוא שילוב יכולות הידע והכישורים של אומת החדשנות אל תוך המגזר הציבורי-ממשלתי. על פי הצעת החוק, לפי ההנחות השמרניות ביותר, יש כ-6 מיליון פגישות פיזיות בשנה בממשלה, בלי השלטון המקומי וביטוח לאומי. צמצום הפגישות הפיזיות, זמן הנסיעה ואובדן שעות העבודה ב-50% בלבד וחלופה למימוש שירותים דיגיטליים, יתרום לצמיחה של כמיליארד שקל בשנה. הכנסת אישרה גם שורה של שינויים מבניים במיסוי על חברות, בכללן חברות היי-טק, כולל נושא הרווחים הכלואים שהיה שנוי במחלוקת, וזאת כדי להגביר את הוודאות העסקית, כלפי משקיעים, יזמים ובעלי מניות. עוד אישרה הכנסת את רפורמת חשבונית ישראל, של רשות המיסים שפותחה בשע"מ. על פי משרד האוצר, מאז החלה הרפרומה לפעול, נחשפו חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 30 מיליארד שקלים. פוטנציאל הפסד המס במע"מ בלבד, הנובע מחשבוניות אלו, מוערך בכ-6 מיליארד שקל.

פרצת סייבר שהתגלתה באחרונה במערכת ההפעלה Windows של מיקרוסופט נוצלה באופן פעיל מאז 2017 על ידי 11 קבוצות איום הפועלות בחסות מדינה – מצפון קוריאה, איראן, רוסיה וסין. את החולשה ניצלו כנופיות פשע מאורגן, שערכו מבצעי הונאות בסייבר והשתמשו במערכות תשלום מבוססות בינה מלאכותית. אלה סייעו להן להתמקד בקורבנות, ולהגדיל במהירות ובעלויות זולות יותר את הפעילות ההתקפית שלהן. צוות ציד האיומים של "יוזמת יום אפס" הבינלאומית מבית טרנד מיקרו, Trend Zero Day Initiative (ZDI), סימן את הפגיעות כ-ZDI-CAN-25373. לדברי החוקרים, היא משפיעה על קבצי Windows Shell Link (.lnk), ונעשה בה שימוש בעיקר לריגול בסייבר ולגניבת נתונים. כמעט 1,000 דגימות של קבצים זדוניים המחקר חושף כמעט 1,000 דגימות של קבצי ink. זדוניים שניצלו את החולשה. אלא שחוקרי טרנד מיקרו העריכו שהמספר הכולל של ניסיונות הניצול גבוה בהרבה. למרות הסיכון המשמעותי הנשקף מפגיעות זו, מיקרוסופט סירבה לשחרר עבורה תיקון אבטחה. החולשה נחשפה בתוכנית פרס הפגמים (Bug bounty) של Trend ZDI. ניתוח המתקפות העלה שהחולשה נוצלה לרעה, ובאופן נרחב, הן על ידי קבוצות APT (איום מתמשך מתקדם) בחסות מדינה והן על ידי קבוצות APT עצמאיות. המקור של כמעט מחצית מהמתקפות בחסות מדינה שניצלו פגיעות זו הוא בצפון קוריאה. המחקר אף הצביע על כך ששחקני איום צפון קוריאנים משתפים ביניהם – ולעתים קרובות – כלים וטכניקות, "מה שמדגיש את הרמה הגבוהה של שיתוף פעולה בתוכניות הסייבר של המדינה". המניע העיקרי מאחורי מתקפות סייבר אלה הוא ריגול: כ-70% מהחדירות שזוהו כוונו לגניבת מידע. המניע לכ-20% מהמתקפות היה כלכלי. כמו כן, חלק מהקבוצות השתמשו בפשיעת סייבר כדי לממן מבצעי ריגול רחבים יותר. "ארגונים בתעשיות רבות היוו מטרה להתקפות אלה", ציינו החוקרים. המגזרים שהיו בסיכון הגבוה ביותר הם: ממשלה, תעשייה, מוסדות פיננסיים, כולל פלטפורמות קריפטו, צוותי חשיבה וארגונים לא ממשלתיים, תקשורת, צבא וביטחון, ואנרגיה.