יהונתן אוריך, ישראל אייינהורן וטופז לוק. אל שלושת אנשי המקצוע הללו אפשר לצרף גם את יאיר נתניהו המתגורר במיאמי. יש שמכנים אותם גם בשם מכונת הרעל. אחד מהם הוא העיתונאי אילן לוקאץ' שהכתבה שלו עמדה במרכז "אולפן שישי" בקשת 12 בסוף השבוע האחרון. לוקאץ' מרבה להתבטא נגד נתניהו. מי שיעקוב אחר חשבון הטוויטר שלו למשל, ייחשף לביקורת בוטה על ראש הממשלה. זה לגיטימי כמובן, בטח כל עוד מדינת ישראל היא עדיין דמוקרטית, אבל זה גם מעלה חשד שאפשר שהוא סימן את המטרה עוד לפני שדרך את הקשת וירה את החץ. כך גם באשר לרוב המרואיינים-פרשנים בתחקיר שלו, אפרופו פרשת אלי פלדשטיין: עמיתנו בן כספית, יועץ התקשורת ברק סרי, העיתונאי רונן ברגמן ואחרים. כולם אנשים נבונים וראויים, אבל גם כאלה שמרבים להופיע באמצעי התקשורת ולבקר קשות את נתניהו וממשלתו. גם זה כמובן לגיטימי (שוב, עדיין), אבל זה הופך את הפרשנות שלהם לצפויה. חוץ מהשלושה האלה, היו עוד שני מרואיינים בתחקיר של לוקאץ': מי שהעיד בטשטוש קלסתרו ובעיוות קולו והוצג כ"בכיר לשעבר במשרד הפרסום אלנבי" (שבראשו עמד כשותף ומנהל גם איינהורן), שהעיד בעיקר על הממד הציני באישיותו של יועצו הקרוב של ראש הממשלה (הגם שאיינהורן עצמו טען בתגובה לכתבה כי לא מתקיים ביניהם קשר עסקי מזה כשנתיים) ונועם אדרי, עיתונאי ופרשן פוליטי, שאמור היה לאזן מעט את גלריית המרואיינים.