ערב משמעותי ומרגש התקיים השבוע במתחם גג העיר בתל אביב, כאשר Zu Consulting אירחה את לקוחותיה לאירוע בוטיק ייחודי ובלעדי, אשר הוקדש כולו לעתיד הבינה המלאכותית במערכת NetSuite. במשך ערב שלם נחשפו המשתתפים לחידושים שכבר קיימים במערכת, לכלים הנוספים אשר מתקרבים במהירות ולמפת הדרכים של SuiteNext, וכל זאת באווירה אינטימית המוקדשת לחדשנות, פרקטיקה ושותפות אמיתית.   האירוע – שדרש שבועות רבים של תכנון, השקעה וחשיבה מעמיקה – סימן עבור Zu Consulting נקודת ציון חשובה. במהלך הערב הדגישה מנכ"לית החברה, אירית פולק, כי ה-DNA של Zu מאז הקמתה מתבסס על יכולת ייחודית לאמץ חדשנות טכנולוגית ושינוי בשוק. "ב-Zu תמיד ידענו לזהות מגמות", אמרה פולק. "כך עברנו מיישום מערכות ERP אחרות ליישום NetSuite לפני שש שנים, הפכנו להיות שותף NetSuite משמעותי בישראל ובנינו צוות מקצועי מהמובילים בארץ. גם היום אנו מובילים את לקוחותינו לעולם ה-AI. שנת 2026 תהיה השנה שבה בינה מלאכותית תהפוך לפרקטיקה יומיומית – ואנחנו כאן כדי להציג בפניכם כיצד ה-AI ו-NetSuite יכולים לעבוד בשבילכם, ולא להפך". אירית פולק, מנכ"לית Zu Consulting. צילום: רון פרידמן עבור סטודיו יוסי מסה תוכן מקצועי עם ערך מיידי ללקוחות גל גמליאל, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Zu Consulting, הציג יכולות AI שכבר זמינות במערכת לצד אלו שבדרך: אוטומציות חכמות, זיהוי אנומליות, סוכני AI שמבצעים משימות מורכבות ועוד. גמליאל הדגים כיצד כלים אלה מאפשרים לארגונים לחסוך זמן, לצמצם טעויות ולשפר תהליכי קבלת החלטות – בצורה ברורה, פרקטית ורלוונטית לכל מנהל כספים, תפעול או רכש. לאחר מכן התקיים ראיון פתוח עם אחד הלקוחות הוותיקים של Zu, ניר טלמור, מנהל הכספים של Lusha, שעסק באתגרי השימוש ב-AI במחלקות הפיננסיות ובשינויי החשיבה הנדרשים כדי לאמץ כלים חדשים. הערב נחתם בהרצאה מרתקת של העיתונאי המוביל דרור גלוברמן, שסיפק מבט רחב על מהפכת הבינה המלאכותית והשלכותיה על הארגונים של היום. Zu Consulting חברה ישראלית בצמיחה, עם DNA ייחודי בשוק עבור Zu Consulting, האירוע לא היה רק הצגת חדשנות טכנולוגית אלא גם נקודת ציון. פולק שיתפה כי החברה שהקימה לפני 15 שנים צמחה לצוות מנוסה, מוכשר ומסור, המלווה כיום למעלה ממאה ארגונים בישראל ובעולם – סטארט-אפים צומחים לצד חברות גלובליות בעולמות ההיי-טק והפינטק. בין לקוחותיה: Fiverr, Checkmarx, Transmit Security, Artlist ועוד. "זה היה רגע שבו יכולתי ממש לראות את הדרך שעשינו", סיפרה. "לראות את הצוות גדל ומוביל, ולהרגיש את האמון מהלקוחות – זה היה רגע מרגש מאוד". "הקלף המנצח שלנו הוא הניסיון והמקצועיות", הוסיפה ואמרה פולק. "אנחנו יודעים מה עובד בארגונים בפועל בהתאם לגודל ולשלב בו הם נמצאים, וכיצד לשלב את זה עם ה-Best Practice של NetSuite". החברה לא רק מתמחה בליווי פרויקטים לעלייה לאוויר, אלא גם בתמיכה וייעוץ ללקוחות NetSuite קיימים. לאורך השנים, פיתחה החברה שלל פתרונות ייחודיים המבוססים על ניסיון רב-שנים והבנה מעמיקה של צרכי הארגונים המעשירים את היכולות הקיימות ב-NetSuite. גל גמליאל, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Zu Consulting. צילום: רון פרידמן עבור סטודיו יוסי מסה ממשיכים לבנות את העתיד בסיום הערב היה ברור כי המשתתפים יצאו עם כלים חדשניים, תובנות פרקטיות ורוח של התחדשות. לפרטים נוספים על החברה ומוצריה היכנסו אל: zu-consulting.com

הקשיים של ג'וניורים למצוא עבודה בהיי-טק, במיוחד על רקע כניסת ה-AI – ידועים. אלא שמחקר חדש מראה עד כמה המצב גרוע, לפחות בארץ: הרוב המוחלט של המקצועות הטכנולוגיים, שמתבססים במידה כזו או אחרת על AI, סגורים לחסרי ניסיון. דו"ח חדש שפרסם אתמול (ג') מכון המחקר רייז ישראל, שמבקש לעמוד על הצרכים של ההיי-טק הישראלי, הבליט ארבעה תפקידי AI שיהפכו לנחוצים מאוד בענף: חוקרי AI, מהנדסי AI, מנתחי AI (אנליסטים) ותפקידי מוצר. החוקרים מצאו שב-80%-100% מהמשרות נדרש ניסיון קודם. זה נכון ל-94% מהמשרות של מהנדסי בינה מלאכותית, 90% מתפקידי חוקרי ה-AI, לא הרבה פחות מזה, 80%, למשרות אנליסטים של AI ו-100% לתפקידי מנהלי מוצר. חלק ניכר מהדרישות הן לניסיון של לפחות חמש שנים, מה שמצמצם את האפשרויות גם לעובדים שכבר אינם ג'וניורים, אבל הניסיון שלהם לא רב. המחקר מעלה בנוסף שאם אתם רוצים להתקבל לפחות לחלק מחברות ה-AI, כדאי שיהיה לכם תואר מתקדם בתחום טכנולוגי, ושנשים מהוות פחות מ-20% מהעובדים במקצועות בינה מלאכותית בישראל – נתון עגום במיוחד. 84% מחוקרי ה-AI ו-80% ממהנדסי הבינה המלאכותית הם גברים. אגב, בחברות רבות כלל לא מציינים את המילה AI בשם התפקיד – מה שמקשה מאוד על ההבדלה בין אנשי מו"פ בתחום הבינה המלאכותית לאנשי מו"פ אחרים. עוד מעלה המחקר שמבין המשרות הפתוחות של חוקרי AI בישראל, 50% הן בסטארט-אפים, 30% בחברות ישראליות גדולות ו-20% בחברות רב לאומיות. 60% מהחברות דורשות ניסיון קודם של לפחות חמש שנים בתחום ו-30% מחייבות תואר מתקדם. באשר למהנדסי בינה מלאכותית, 56% מהמשרות הפתוחות הן בחברות הזנק, 21% בחברות ישראליות גדולות ו-23% – בחברות רב לאומיות. למחצית מהמשרות נדרש ניסיון של לפחות חמש שנים, אולם החברות האלה לא שמות דגש על תואר מתקדם – הוא נדרש רק ב-12% מהמשרות. מעניין לציין שכל המשרות הפתוחות של אנליסטים של בינה מלאכותית (100%) הן בסטארט-אפים. זהו המקצוע שהכי פחות חברות דורשות ניסיון ממי שמגיש מועמדות – רק 10% מהן. בקרב מנהלי מוצר, 40% מהחברות דורשות ניסיון רב. 79% מהמשרות הפתוחות בתחום הן בסטארט-אפים, 14% בחברות ישראליות גדולות ורק 7% בחברות רב לאומיות. הכישורים הנדרשים בעידן ה-AI אנשי רייז ישראל הסתכלו גם החוצה ומדגישים שבעולם שמים יותר ויותר דגש על כישורים של עובדים בתחום ה-AI, ולא רק על ידע והשכלה. בשנה-שנתיים האחרונות ההבנה הזאת תופסת תאוצה גם בארץ. הם ציטטו מחקר שביצע בשנה שעברה קונסורציום של תשע חברות טכנולוגיות, שלפיו הבינה המלאכותית משנה במידה רבה (כ-40%) את העבודה של עובדים בדרגי ביניים ובדרגים נמוכים. 47% מהעובדים בדרגי הביניים ו-56% מאלה בדרגים הנמוכים ציינו שהיא משפיעה על עבודתם במידה בינונית, ורק 13% ו-7%, בהתאמה – במידה נמוכה. כלל העובדים הבכירים (100%) ציינו כי הבינה המלאכותית משפיעה על עבודתם במידה בינונית. עוד לפי אותו מחקר, הכישורים הטכניים שמידת הרלוונטיות שלהם לעבודה צפויה לעלות בשנים הקרובות הם אתיקה ואחריותיות של AI, ידיעת בינה מלאכותית – שניהם 100%, ולאחר מכן הנדסת שאילתות עם שני שלישים. 31% מהמשיבים ציינו בהקשר זה ידיעה בסיסית של תכנות ושפות. גם ניהול סוכני AI יהיה בעתיד הקרוב דבר שעובדים רבים יצטרכו לדעת לעשות. כישורים לא טכנולוגיים שנחוצים בעידן ה-AI, על פי אנשי רייז ישראל, הם: גמישות מחשבתית, התמודדות עם שינויים, חשיבה ביקורתית, פירוק למשימות, פתרון בעיות ברמה גבוהה, אבחנה בין עיקר לטפל ותפקוד בתנאי אי ודאות. כמו כן, הם ציינו שיש חשיבות שתהיה לעובדים גישה חיובית ל-AI. כמה עובדי AI יש בהיי-טק הישראלי? בניגוד להערכות אחרות, חוקרי רייז ישראל סבורים שאין מחסור בעובדים בהיי-טק הישראלי. הם מביאים כהוכחה לכך את העובדה שמספר המועסקים בענף נמצא בקיפאון כבר כשנתיים. כמו כן, הם מעריכים שעקב העובדה ששימוש בבינה מלאכותית מייעל עבודות תכנות פשוטות, חברות עשויות להמשיך לצמצם את מספר המתכנתים העוסקים בהן. בנוסף, הביקוש למתכנתים "פשוטים" קטן. עם זאת, הביקוש הכללי למהנדסי תוכנה גדל בעידן ה-AI, "שכן הבינה המלאכותית יוצרת אפשרויות לפתרון בעיות חדשות או פיתוח פתרונות חדשים", ציינו החוקרים. לפי מחקר של IVC, שאותו מצטטים אנשי רייז ישראל, מספר אנשי ה-AI שמועסקים בתעשיית ההיי-טק עומד על 153,130. מדובר ב-38% מכלל עובדי הענף, שלפי נתוני רשות החדשנות עמד במחצית הראשונה של 2025 על 403 אלף.

באירוע חגיגי שנערך בבית הלבן אתמול (ג'), הצטרפו הנשיא דונלד טראמפ ומנהיגי קונגרס בכירים אל איש העסקים מייקל דל, מייסד, יו"ר ומנכ"ל דל טכנולוגיות, ולרעייתו סוזן, כדי לחגוג ציון דרך יוצא דופן: התחייבות פילנתרופית בסך 6.25 מיליארד דולר של משפחת דל להרחבת תוכנית "חשבונות טראמפ" עבור ילדי אמריקה. התרומה המונומנטלית הזו, שהגיעה רשמית מקרן מייקל וסוזן דל (Michael & Susan Dell Foundation), מתוארת במדיה האמריקנית כהתחייבות הפיננסית הפרטית הגדולה ביותר שיועדה אי-פעם לילדים בארצות הברית. ARTICLES Landmark Dell Gift Supercharges Trump Accounts for America’s Kids President Trump announced a $6.25 billion charitable commitment from Michael and Susan Dell to support Trump Accounts, a new savings tool for American children. Trump Accounts, available to U.S. citizens… — whitehouse.gov News (@whgovnews) December 2, 2025 "סיכוי חזק יותר להגשים את החלום האמריקני" "חשבונות טראמפ" הם למעשה כלי חיסכון חדש, בעל יתרונות מס, שהוקם בזכות חוק "קיצוצי המס למשפחות עובדות" (Working Families Tax Cuts Act) של הנשיא טראמפ. התוכנית הפדרלית עתידה להשיק חשבונות השקעה עבור כל אזרח אמריקני שייוולד בין 1 בינואר 2025 ל-31 בדצמבר 2028, כאשר כל חשבון יחל עם תרומה ראשונית חד-פעמית של אלף דולר ממשרד האוצר של ארה"ב. התרומה של משפחת דל נועדה להרחיב את טווח ההגעה של התוכנית, והיא מכוונת ל-25 מיליון ילדים אמריקנים נוספים, שגילם עשר שנים ומטה, ואשר לא זכאים למענק הפדרלי של אלף הדולרים, משום שנולדו לפני ינואר 2025. הכספים של בני הזוג דל יופקדו אוטומטית בסך 250 דולר לחשבון של כל ילד העומד בתנאים, אשר מתגורר באזורים שבהם ההכנסה המשפחתית החציונית אינה עולה על 150 אלף דולר בשנה. לפי נתוני הבית הלבן, האקט הפילתרופי הנדיר הזה יסייע למיליוני ילדים מרקע כלכלי בינוני ונמוך לקבל "סיכוי חזק יותר להגשים את החלום האמריקני". מייקל דל הסביר את מטרת התרומה, ואמר כי "ראינו מה קורה כשילד מקבל אפילו יתרון פיננסי קטן… עולמו מתרחב". הוא הוסיף והדגיש: "אנחנו יודעים שכאשר לילדים יש חשבונות כאלה, אפילו עם סכומים צנועים, יש להם תוצאות טובות יותר בחיים". סוזן דל ציינה כי "הכוח האמיתי של החשבונות הללו הוא שכל אחד יכול לתרום", והדגישה: "אנחנו רוצים שהילדים האלה יידעו שלא רק המשפחות שלהם דואגות להם, אלא גם הקהילות שלהן, הממשלה שלהן, המדינה שלהן… וכולנו מעודדים אותם לקראת עתיד נפלא, עתיד מזהיר, ושהוא זמין עבורם". חשבונות טראמפ – שווי אופציונלי של עד 1.9 מיליון ד' עד גיל 28 הנשיא טראמפ שיבח את המעשה, ואמר עליו שהוא "אחד ממעשי הנדיבות הגדולים בהיסטוריה של המדינה שלנו".  קוש דסאי, דובר הבית הלבן, השתמש בציטוטים רשמיים כשאמר: "'חשבונות טראמפ' של הצעת החוק One Big Beautiful Bill הם השקעה מהפכנית של הממשל הפדרלי בדור הבא של ילדי אמריקה". דסאי הוסיף כי התרומה הגדולה של משפחת דל היא על תקן "קריאה לפעולה של הנשיא טראמפ לעסקים ופילנתרופים אמריקנים לעשות את חלקם, והשקעה זו היא הראשונה מבין הודעות רבות נוספות שיגיעו למען ילדי אמריקה". ההפקדות לחשבונות יחלו ב-4 ביולי 2026, תאריך שנבחר כדי לציין את יום השנה ה-250 לעצמאות ארה"ב. הכספים המופקדים בחשבונות חייבים להיות מושקעים בקרנות אינדקס מגוונות ובעלות נמוכה, העוקבות אחר שוק המניות. בעוד שההפקדה הפדרלית מוגבלת, הורים, קרובי משפחה, חברים ואפילו מעסיקים יכולים לתרום לחשבון עד 5,000 דולר בשנה (כאשר הפקדות מעסיקים יכולות להגיע עד 2,500 דולר בשנה). המשיכה מהקרן אסורה עד גיל 18 – אז יוכל כל ילד להשתמש בכסף לרכישת בית, להקמת עסק, למימון לימודיו או להמרה לחשבון IRA. לפי חישובים בדיווחים השונים, אם החשבון ימומן במלואו ולא ייגעו בו, הוא עשוי להגיע לשווי של עד 1.9 מיליון דולר עד גיל 28. יחד עם זאת, אם לא יבוצעו תרומות נוספות, השוויו עשוי להיות נמוך משמעותית, ויגיע לסכופ של כ-18 אלף דולר, כך לפי הערכות הבית הלבן. בראד גרסטנר, מנהל קרנות גידור ומייסד ארגון Invest America, ציין בתגובה לדברים כי הפלטפורמה הממשלתית הייחודית הזו מאפשרת "לשחרר נתינה גדולה" באופן יעיל, בפרט לילדים הנזקקים ביותר, בכך שהיא מחברת את כספי התרומות לרווחיות של הכלכלה האמריקנית. גרסטנר אמר ל-CNBC שחשבונות אלה מעודדים הורים להשקיע מכספם, ומאפשרים לילדים ליהנות משוק המניות כבר מגיל צעיר. עם זאת, יש מי שאינו שותף לאופטימיות. חבר הקונגרס דון בייר מ-וירג'יניה אמר לפוליטיקו (Politico), ש-"חשבונות טראמפ" הם "הזדמנות שהוחמצה". לדבריו, התוכנית התמקדה "ביהירותו של דונלד טראמפ… במקום לסייע באמת לצעירים".

למעלה מ-70 אנשי מקצוע מעולמות התשתיות, ה־IBM Power וה־IBM i התכנסו לרגל הכנס השנתי השני של קהילת IBM Power Israel. האירוע הופק על ידי אשנב מערכות מידע יחדי עם יבמ (IBM), ומשך נציגים מחברות וארגונים המובילים את המשק, לרבות ארגוני בריאות, אוניברסיטאות, בנקים, חברות ביטוח ותעשייה. המפגש אפשר למומחי Power ו-IBM i ותיקים לפגוש את הדור החדש של אנשי התפעול והפיתוח. בתחילת האירוע סיפרה אולגה גנקין, מנכ"לית אשנב מערכות מידע, על חשיבות ההשקעה בפלטפורמות Power בעידן של עומסי עבודה מורכבים, רגולציה מחמירה ושאיפה לצמצום זמני השבתה. אחריה הציג שמואל נגר, מנהל מכירות Power ביבמ ישראל, את התקדמות הפיתוח בארגון, כולל העמקה בהכרזת Power 11, שהתפרסמה כחודשיים קודם לכן והדגשת המשך ההשקעה במערכות AI ומחשוב קוונטי, והדגיש כי בניגוד לסברה הרווחת, גם מערכות ותיקות כמו AS/400 ו-IBM i מקבלות חידושים משמעותיים שמותאמים לעולמות הענן ולדרישות ששל ארגונים מודרניים. בהמשך הציג אור הרמתי, IBM i System Specialist באשנב, את החידושים בגרסת IBM i 7.6 והדגיש שיפורי ביצועים, יכולות אבטחה ופתרונות היברידיים. אחריו עלה על הבמה בן וינר, Backup & IBM Power Senior Technical Sales Engineer באשנב, והציג גישה פרקטית לניהול רציף של מערכות מבצעיות, תוך שילוב בין יכולות אוטומציה ואבטחה חכמות מובנות, והדגים כיצד ניתן לצמצם עומסי תפעול ולשפר את היציבות הארגונית באמצעות כלי Fortra. לקראת הסיום הציג אורון שטרן מ־CoreShift שיטות מודרניזציה לקוד AS/400 תוך שמירה על יציבות תפעולית. בהרצאתו של יניב כץ, Director of Technology Infrastructure במנורה מבטחים, מעבר לתובנות המקצועיות מפרויקט התשתיות הגדול שהוביל בארגון יחד עם אשנב, יניב שיתף את הקהל באירוע ההתאוששות מאסון שחוו בתקופת מלחמת 12 הימים עם איראן. במהלך הלחימה פגע טיל בסמוך למתחם החברה והוביל להעברה מהירה של הפעילות מאתר אחד למשנהו. המעבר התרחש ללא פגיעה בשירות, בזכות ארכיטקטורת Power ו־DS Gen10 יציבה ומתוכננת היטב. הסיפור הדגיש את המשמעות של תכנון נכון, רפלקס מהיר, תשתיות שמסוגלות לתמוך בארגון גם ברגעים המאתגרים ביותר ושותף שתומך בצורכי הארגון בצורה המיטבית. אולגה גנקין, מנכ"לית אשנב מערכות מידע מקבוצת אמן: "העולם הארגוני היום דורש מאיתנו דבר אחד ברור – יציבות שאפשר לסמוך עליה. פלטפורמות Power נותנות לארגונים את השקט לבנות תשתיות חזקות, לצמוח, ולהמשיך לפעול גם כשהמציאות מאתגרת. זו הסיבה שאנחנו רואים ארגונים שעדיין בוחרים להמשיך להשקיע לאורך זמן בטכנולוגיות המאפשרות המשכיות עסקית עם רקורד מוכח" הכנס השנתי של קהילת IBM Power Israel סימן פעם נוספת את החשיבות ההולכת וגוברת של מערכות Power בעולם הארגוני המודרני – מערכות שממשיכות להתחדש, להתייעל ולהוכיח יציבות ברגעי אמת. המפגש בין מומחים ותיקים לדור החדש של אנשי התשתיות והפיתוח הדגיש כי הקהילה בישראל חיה, מתפתחת ומובילה פרויקטים מורכבים המעצבים את עתיד התפעול הארגוני.

חתן פרס נובל לפיזיקה, ג'ון מרטיניס, הגיע לביקור קצר בישראל לקראת קבלת הפרס ב-10 בדצמבר בשטוקהולם. מרטיניס זכה בפרס יחד עם ג'ון קלארק ומישל דבורה, על עבודה מחקרית פורצת דרך שהחלה לפני כ-40 שנה, ועסקה בתופעות קוונטיות מיקרוסקופיות במוליכי-על. במסגרת ביקורו עצר מרטיניס במרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט (Microsoft) בישראל, שם נפגש עם מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, ועם ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. במהלך המפגש שוחח מרטיניס עם המהנדסות והמהנדסים על ההשפעה העצומה של טכנולוגיות קוונטיות על עתיד ההיי-טק והעולם כולו, על תרומתה המרכזית של מיקרוסופט לקידום המחשוב הקוונטי, ועל חשיבות התחום בעידן הבינה המלאכותית. דיילי ציפי צפתה, נצפתה, וחזרה עם תמונה

הבינה המלאכותית עוטפת אותנו מבוקר ועד ערב – בעיתונות הדיגיטלית והכתובה, בשידורי הטלוויזיה והרדיו ובאין-סוף כתבות המתפרסמות בכל אתר אליו אנו גולשים. לאחרונה פנה אלי מנהל רצפת ייצור של אחד המפעלים העוסק בתעשיית הפלסטיק. מנכ"ל המפעל בו הוא מועסק, כמו גם מנכ"לים רבים אחרים בתעשייה, שמעו את שטף ההכרזות על נושא ה-AI והכריזו בפני כל הנהלת המפעל כי המפעל יוביל את מהפכת הבינה המלאכותית בצורה רוחבית בכל היחידות הארגוניות שלו, כאשר בראש ובראשונה – בייצור ובניהול המלאי, ובמקביל גם בשירות לקוחות, בשיווק, בגיוס עובדים ובכספים. איך משתלבת הטכנולוגיה החדשנית הזו עם כל מערכות המחשוב הקיימות במפעל כבר היום? האם הנהלת המפעל מבינה את ההשלכות של הכנסת AI על העובדים? מה המשמעות של מתן היכולת לבינה מלאכותית לקבל החלטות בצורה עצמאית על תהליכי הייצור? מנהל רצפת הייצור עמד אל מול ההכרזה של המנכ"ל ומנסה להבין כיצד ניתן ליישם אותה. גם הוא, כמו מנכ"ל המפעל, מבין שהעולם צועד לכיוון בינה מלאכותית, אך יחד עם זאת – מה עליו לעשות מחר בבוקר ברצפת הייצור? איך משתלבת הטכנולוגיה החדשנית הזו עם כל מערכות המחשוב הקיימות במפעל כבר היום? האם הנהלת המפעל מבינה את ההשלכות של הכנסת AI על העובדים? מה המשמעות של מתן היכולת לבינה מלאכותית לקבל החלטות בצורה עצמאית על תהליכי הייצור? וחשוב מכל – האם באמת ה-AI היא התשובה להגדלת הפריון וכפועל יוצא מכך – הגדלת רווחיות המפעל? ישנן עוד סוגיות רבות שעולות כאשר מפעל יצרני מחליט על הטמעה של מהפכת הבינה המלאכותית בקרבו: מהי בעצם המשמעות המעשית של הטמעת בינה מלאכותית ברצפת הייצור וביחידות השונות של המפעל? האם המשמעות הכספית של הטמעת AI בכל מפעל שהוא נבדקה? האם אכן הטמעת בינה מלאכותית במפעל באמת מגדילה את הפריון ואיך מודדים את השפעת המהלך על פריון המפעל? איך תשפיע עליה ה-AI? תעשייה 4.0. צילום: Shutterstock, Iurii Motov קודם כל – הטמיעו מערכת לניהול רצפת ייצור השאלה הראשונה היא מהי מערכת המחשוב שמנהלת כיום את רצפת הייצור. באם לא קיימת מערכת שכזו, מומלץ למפעל קודם כל להטמיע מערכת לניהול רצפת ייצור. באם קיימת מערכת שכזו, מומלץ לבחון את היכולת של המערכת הקיימת להתחבר למנוע בינה מלאכותית. ברוב המקרים נגלה כי יצרן המערכת כבר טוען שהמערכת אותה הוא מספק כוללת רכיב של בינה מלאכותית, אך בפועל מתברר לעיתים קרובות כי המערכת תומכת ביישום תהליכי אוטומציה הלוקחים החלטות על בסיס אלגוריתם שפותח במערכת, אך המרחב בין יכולות אלו לבין מערכת ניהול רצפת ייצור הכוללת רכיב AI הינו גדול. הטמעת בינה מלאכותית אינה סתם עוד מערכת מחשוב שמיושמת ברצפת הייצור. מומלץ למפעלים לחשוב בגדול – לבנות תחילה תוכנית אסטרטגית דו או תלת שנתית להטמעת AI במפעל, להתחיל ביישום תהליך אחד שאינו מרכזי, במטרה לתת לארגון את הביטחון העצמי ביישום של הטכנולוגיה החדשה, ולנוע מהר, שכן התחרות אינה ממתינה – גם היא נמצאת בתהליכים אלו או אחרים של הטמעת רכיבי בינה מלאכותית במקומות שונים במפעל. הכותב הוא מנכ"ל אלתרנט ויועץ בכיר לתעשייה חכמה, אשר ינחה את הכנס השנתי לתעשייה חכמה של אנשים ומחשבים ב-7 בינואר 2026, בלאגו ראשון לציון לפרטים והרשמה לכנס תעשייה 4.0 – היכנסו אל אתר האירוע

במירוץ העולמי של חברות הטק אל שדה הבינה המלאכותית, AWS משקיעה רבות, בעשרות מיליארדי דולרים: ענקית הענן בונה תשתיות AI, מפעל AI, מודלי שפה ואימון, שבבים חדשים, דאטה סנטרים עצומים וסוכנים. המטרה – להציע ללקוחות הארגוניים שורת שירותים ומוצרים, אותם הם ימשיכו לצרוך דרכה. "ערימת המחשוב המלאה שבנינו תעניק לנו יתרון: עסקים מכל הסוגים והגדלים ישתמשו בבינה מלאכותית בעולם האמיתי. אנו מציעים בינה מלאכותית אמינה, בעלויות פחותות ובהיקפים רחבים. 80%-90% מהערך הטמון ב-AI יגיע מסוכני AI. סוכנים הם הענן החדש", כך אמר מאט גרמן, מנכ"ל AWS. גרמן דיבר בפתח יומו הראשון (ג') של AWS re:Invent 2025. הכנס, המתקיים זו הפעם ה-14, נערך השבוע בלאס וגאס, ובו השתתפו 62 אלף לקוחות ושותפים עסקיים שלה. עידן סוכני ה-AI והארכיטקטורה המלאה בזמן שרוב העולם ממוקד בבינה מלאכותית יוצרת (GenAI), הרי ש-AWS כבר עברה קדימה: החברה מציעה, לדברי גרמן, "גישה אמיתית וממוקדת-ארגונים, לא "באזז-וורדים". לדבריו, החברה ממוקמת היטב לקראת עתיד קרוב זה: "יש לנו לקוחות רבים, ומכל הסוגים: מסוכנות ביון ממשלתית אמריקנית גדולה (הכוונה היא ל-CIA – י"ה), נאסד"ק ופייזר, דרך חדי קרן ועד 95% מהסטארט-אפים בעולם, שרצים על הענן שלנו". הסוכנים, לפי גרמן, אינם צ'אטבוטים או קופיילוטים. "הם עובדים דיגיטליים עצמאיים ומנוסים, הניתנים להרחבה גדולה מאוד. הם פועלים שעות או ימים, לומדים את ההעדפות הארגוניות ומשתפים פעולה בקבוצות. הם מביאים לשיפורים ולייעול של עבודת הארגון בשיעור של 40%-60%", אמר גרמן. AWS מאמינה שעידן הסוכנים יהיה מהפכני בדיוק כמו הענן בתחילת המילניום, והיא נערכת לקראת העידן הזה ומתכננת לעצמה את העתיד הזה כבר היום. ענקית הטק רוצה להיות שותפה בעידן זה כבר מההתחלה, בשלב העיצוב. "הופעת סוכני ה-AI הביאה אותנו לנקודת מפנה במסלול של הבינה המלאכותית", ציין מנכ"ל AWS. "זה הופך מפלא טכנולוגי למשהו שמספק לנו ערך אמיתי. יש לנו סוכני AI שיכולים לבצע משימות משך שעות, או ימים – מבלי להיתקע ולבקש עזרה מהמשתמשים. עבדנו קשה בשנה האחרונה, כדי לבנות 'מוח' חזק, שיכול לבצע תהליכי עבודה מורכבים. שינוי זה, של הטמעת סוכני AI בארגונים, ישפיע על העסקים של כולם, ויעשה זאת בהיקף ובעוצמה משמעותיים, בדומה לשינוי שעשו האינטרנט או הענן. בעתיד הלא רחוק יהיו מיליארדי סוכנים". ענקית הענן הכריזה על ארכיטקטורת "ערימת מחשוב מלאה" (Full Stack), עם שבב מותאם אישית, משפחות חדשות של מודלים, מפעלי בינה מלאכותית ריבוניים וזמן ריצה לסוכן, שמטרתו לבטל את העומס הכבד שהאט את אימוץ ה-AI על ידי הארגונים. מפעלי ה-AI של AWS – שירות לארגוני ענק גרמן הכריז על מפעלי AI, עשרות דאטה סנטרים ענקיים המפעילים בתוכם רק מערכות בינה מלאכותית, ובהיקף עצום. בשנה האחרונה מפעלים אלו מספקים למערכות ה-AI חשמל בהיקף של 3.8 גיגה-וואט. הם נבנו במיוחד כדי להפוך את נכסי הנתונים של ארגונים למנועי AI, אותם מנהלת ענקית הענן, ומופעלים באופן ישיר בתוך הדאטה סנטרים של הלקוחות. מפעלים אלה נועדו לארגוני ענק – דוגמת מדינות, ארגוני ציבור וממשלת, סוכנויות ביטחון ותאגידי ענק – ומספקים שירותי AI בענן. עבור שאר הלקוחות, שהם הרוב, יותר מ-99% מהארגונים בעולם, החברה מציעה עוד שירותי AI רבים במודל צריכה כ-שירות. כך, החברה מתייחסת ל-AI לא רק כ"עוד" שירות, אלא כקטגוריה של תשתיות, אותה AWS בונה בקנה מידה עולמי. מודל נובה בגרסה 2 ו-Nova Forge בכנס אשתקד הכריזה החברה על משפחה חדשה של מודלי בינה מלאכותית יוצרת, רב-שימושיים, בשם נובה (Nova). השנה הוכרזה גרסה 2, ולדברי גרמן גרסה זו מתמחה ביכולות נוספות של הסברתיות, הנמקה, לצד תקשורת טובה יותר בממשק אנוש-מכונה. עוד הכריז גרמן על Nova Forge, שירות פתוח לאימון מודלים, המנצל את האימונים הקודמים שכבר נעשו, לטובת קיצור התהליך של האימון. לדבריו, "מדובר בפריצת דרך: זהו כלי ההכשרה הפתוח הראשון האמיתי למודלים ארגוניים. הוא מאפשר להזריק נתונים קנייניים של הלקוח הארגוני כבר בתחילת הליך האימון, תוך שילוב האימון במאגרי הנתונים של AWS. המודל מבין לעומק את נתוני החברה, אך אלה לא נחשפים החוצה", הסביר. המסר בדברי מנכ"ל AWS, לפי האנליסטים, הוא שהחברה לא רודפת אחרי מגמת הבינה המלאכותית: היא מעצבת אותה לטובת צריכה מסיבית מצד הלקוחות הארגוניים. זו תחילתה של פרדיגמה חדשה עבור ארגונים, סטארט-אפים וחברות תשתית גלובליות, בה לכל לקוח יהיו מודלים משלו, צי סוכני AI ועתיד בו הבינה המלאכותית משולבת מהיסוד. "אנחנו המקום המועדף ללקוחות להעביר אליו עומסי עבודה אמיתיים – בשל השילוב של יכולות ויעילות כלכלית", סיכם גרמן את נאומו. "העולם עובר מיכולות AI של סיכום תכנים ויצירה שלהם – לשינוי של תהליכי עבודה רחבים הרבה יותר. הדרישה ליכולות אלו היא ההוכחה שהמגמה רק תואץ. נאפשר לארגונים לבנות את כל מה שהם מדמיינים".

עוד סיבה לדאגה לסם אלטמן: אחת המתחרות הגדולות של OpenAI שלו, אנת'רופיק, מתכננת לבצע הנפקה בשנה הבאה – כך דיווח היום (ד') הפיינשל טיימס. אם תצא לפועל, זו עשויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה של חברות היי-טק. אלטמן צריך להיות, והוא ודאי, מוטרד מכך, מכיוון שהנפקה של אנת'רופיק עשויה – או עלולה, מבחינתו – לערער עוד יותר את מעמדה המוביל של OpenAI, ולתרום להתקדמות נמרצת של קלוד אל עבר היכולות של GPT. על פי דיווח של הפייננשל טיימס מאתמול, ג'מיני 3 של גוגל כבר עשה זאת, ועבר את היכולות של GPT-5. השווי המוערך של אנת'רופיק, שעומד על כ-350 מיליארד דולר, נמוך בכ-30% מזה של OpenAI, שמגיע לכחצי טריליון. אלא שלצד ההנפקה, אנת'רופיק מתכוונת לגייס כסף מחברות שכבר נתנו לה התחייבויות, כגון מיקרוסופט, שהתחייבה להשקיע באנת'רופיק עד חמישה מיליארד דולר, ואנבידיה, שהתחייבה להשקיע בה עד 10 מיליארד. יש לציין שמיקרוסופט מושקעת מאוד ב-OpenAI אנת'רופיק מסרה לפייננשל טיימס כי היא טרם החליטה האם ללכת להנפקה או לא. עם זאת, לפי הדיווח, היא כבר שכרה את חברת עורכי הדין ווילסון סונסיני, כדי שתסייע לה בהיבטים המשפטיים של ביצוע הנפקה. גם ב-OpenAI מדברים על הנפקה – אם כי לא מיידית יש לציין שגם OpenAI עשויה לצאת להנפקה בעתיד. בחברה ציינו כי הנושא לא נמצא כרגע בסדר העדיפויות שלה, אולם ההערכות הן שהחברה תבצע את הצעד בשנה הבאה או בזו שלאחריה, ומומחים ציינו שהיא עשויה לכוון לשווי של יותר מטריליון דולר. רויטרס דיווחה באוקטובר השנה כי החברה עשויה לבצע הנפקה במחצית השנייה של 2026, במטרה לגייס כ-50 מיליארד דולר, אולם בסוכנות הידיעות ציינו כי היא תתבצע על פי שווי חברה של עד טריליון דולר. אלטמן עצמו אמר שסביר להניח ש-OpenAI תצעד בכיוון של הנפקה בעתיד, אולם הוא לא ציין מתי. בחזרה לאנת'רופיק, שם חוזים שהיא כמעט שתשלש את ההכנסות השנתיות שלה ב-2026. אלא שההערכה בוול-סטריט היא שהחברה עוד לא התחילה להרוויח – מה שמעלה את השאלה האם המשקיעים אמנם יסכימו לשים את כספם בה. כך או כך, הנפקות של אנת'רופיק, OpenAI או שתיהן יספקו אינדיקציה משמעותית לגבי האופן שבו המשקיעים תופסים את עתיד הבינה המלאכותית – כמנוע צמיחה או כבועה.