קלירסקיי הישראלית, שכבר חשפה כמה וכמה מתקפות סייבר איראניות על גורמים ישראליים, עושה זאת שוב. הפעם היא מצאה שהמטרה של הגל הנוכחי של המתקפות היא להשיג מידע ולהשתלט על המחשבים של חוקרי אקדמיה ישראליים המתמחים באיראן, אישי מפתח ישראליים וגולים איראניים בעולם. במסגרת גל התקיפות החדש, חברי קבוצת ההאקרים האיראנית מתחזים לעיתונאים בכירים, בהם הפרשנית המדינית של CNN, סמנתה ווינוגרד, ולכתבי כלי תקשורת אחרים, בהם של הדויטשה וולה, וכן לאתרים העוסקים בביטחון, כגון ISIS online (המוסד האמריקני למדע ולביטחון לאומי ולא דאע"ש - י"ה). ההאקרים מזמינים את הקורבנות למפגשים מקצועיים ולסמינרים ברחבי העולם. השלב הבא במתקפה הוא ניסיון להשיג פרטי הזדהות וגישה לחשבונותיהם במייל וברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם, ואז להשתלט על החשבונות שלהם ולגנוב מהם את המידע שנשמר שם, כולל נמענים, תכתובות ומידע רגיש. [caption id="attachment_298883" align="alignnone" width="600"] המייל שבו מתחזים התוקפים לפרשנית ה-CNN סמנתה ווינוגרד. מקור: קלירסקיי[/caption] לדברי בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי, "מדובר בגל תקיפות בסייבר חדש, של קבוצת תקיפה איראנית שאותה חשפנו ב-2018 ושמכונה צ'ארמינג קיטן. לאחר החשיפה הקודמת, מיקרוסופט פנתה לספקיות שרתי אירוח שבהם פעלו שרתי השליטה והבקרה של הקבוצה, מה שהביא לשיתוק של פעילותם לפרק זמן מסוים". "בשבועות האחרונים", ציין דולב, "אנחנו רואים גל חדש של הפעילות האיראנית, שנעשה במתווים דומים ומגוונים יותר. במסגרת גל זה, קבוצת ההאקרים מנסה לחשוף מידע ומערכת קשרים של ישראלים בכירים וחוקרי איראן בארץ ובעולם". היסטוריה של מתקפות בהזכירו את מיקרוסופט, דולב מתייחס לכך שבמרץ השנה פורסם שהחברה תפסה כתובות דומיין של 99 אתרי אינטרנט ששימשו האקרים איראניים להשקת מתקפות סייבר, בעיקר פישינג. מיקרוסופט השתלטה על האתרים לאחר שתבעה את קבוצת הפורצים - שהיא מכנה פוספורוס, אבל שידועה גם בשמות אחרים, כמו צ'ארמינג קיטן או אג'אקס סקיוריטי טים, ובעיקר בשם APT35 - וקיבלה את אישור בית המשפט של מחוז וושינגטון הבירה בארצות הברית לפעולתה. החברה קשרה את ההאקרים לאיראן, אבל לא טענה שהם פעלו בשירות הממשל. מדובר במעקב בן שש שנים, שבמסגרתו עקבו חוקרי מיקרוסופט וגורמים נוספים אחרי מסעות פישינג של קבוצת הפריצה האיראנית, שבמסגרתם היא ניסתה לגנוב מידע רגיש. המתקפות הופנו לעסקים, סוכנויות ממשלתיות, אקטיביסטים, עיתונאים וגורמים אחרים במזרח התיכון, בארצות הברית ובמקומות נוספים. [caption id="attachment_268009" align="alignnone" width="600"] בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: לביא בן ברוך[/caption] בעבר אמר אוהד זיידנברג, אנליסט סייבר בכיר וצייד איומים בקלירסקיי, כי החברה עוקבת מזה זמן אחרי פעילות הסייבר של איראן ושל "רעים" אחרים, כמו צפון קוריאה. כך, ביוני השנה חשפה החברה טקטיקות תקיפה חדשות של קבוצת הסייבר מודיווטר, המקושרת למודיעין האיראני, ובדצמבר האחרון היא דיווחה על רשת של 150 אתרי פייק ניוז בשפות שונות שמפעיל המשטר בטהרן - לצרכי תעמולה ופנייה ישירה לגולשים במדינות אויבות של הרפובליקה האיסלאמית, כמו ארצות הברית, סעודיה וישראל. לדברי זיידנברג, "האיראנים ממשיכים לנסות ולחדור לארגונים רבים בארץ ובעולם, באמצעות ניסיונות למשלוח דברי דואר עם קובץ נושא נוזקה, פריצה לחשבונות מייל ושימוש בחשבונות אלה לצורך בניית אמון של המותקף והדבקתו בנוזקה". יצוין כי ב-2015 חשפו חוקרי קלירסקיי קבוצת סייבר איראנית שתקפה מאות יעדים בישראל ובמדינות נוספות במזרח התיכון, באמצעות פעילות תקיפה רב שלבית של יעדים ותשתיות מחשוב, ובמגוון ערוצים. היה זה קמפיין ממוקד, עיקש ושיטתי במיוחד, שהתבסס על איסוף מודיעין ומידע מקדים וממוקד על יעדי התקיפה. החוקרים כינו את מתקפת הסייבר "מאגר תמר", על שמה של ד"ר תמר עילם-גינדין, בלשנית שמתמחה בפרסית ובאיראן, שהייתה אחד מיעדי התקיפה, דיווחה עליה וסייעה בתחקורה.

שם: נועה סער. תפקיד: מנהלת קבוצה במחלקת הדיזיין באינטל. ותק בתפקיד: שנה אחת. עובדת באינטל 16 שנה. תפקידים קודמים: מנהלת קבוצה במחלקת הוולידציה של אינטל, מובילה טכנית בתחום ההספקים. השכלה/שירות צבאי: תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון בנגב / מדריכת חי"ר. משפחה: נשואה + 3 (בשנה ושמונה חודשים…) מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? לעבודה בתחום הטכנולוגיה - כסף. ללימודי ההנדסה - אחותי הגדולה, וכישלון במקצועות ההומניים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כן. החל מאפליה לא מכוונת, אבל קיימת, וכלה באפליה "רגילה", אישית, בדיוק כמו בכל מקום אחר, של גברים שיעדיפו לעבוד עם גברים. כמות הנשים בתעשייה ובעיקר בתפקידים בכירים מצומצמת ביחס לכמות הנשים שסיימו תואר טכנולוגי. בפורום המהנדסות של לשכת המהנדסים נחשפתי לנשים רבות שהמאפיין אותן הוא התמחות במקצוע טכנולוגי והתקדמות לעבר תפקידי ניהול. הן התקדמו בזכות הכישורים שלהן, והן מציגות בפורום את העשייה בתחומים טכנולוגיים וכן את ההצלחות והקשיים בניסיונן להתקדם. הפורום הוא מקצועי, ומאפשר לי ולרבות כמוני להיחשף לנשים שהצליחו, למרות הקשיים, להתקדם משמעותית. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? במקום עבודתי לא נתקלתי באפליה ישירה שהפריעה לקידום שלי. כן נתקלתי בהערות כמו "למה את כועסת, מה את לפני מחזור?", או "אל תהיה רגשית, זה לא אישי" (על ביקורת קשה שנאמרה בישיבה עם מספר מהנדסים, וכשאני הייתי האישה היחידה).

מאות מיליוני מספרי טלפון המקושרים לחשבונות פייסבוק התגלו בבסיס נתונים אונליין חשוף, כך דיווח TechCrunch. לפי הפרסומים, כל רשומה בשרת החשוף החזיקה את מזהה הפייסבוק הייחודי של המשתמש - מחרוזת מספרים ארוכה שהוקצתה לכל משתמש בפלטפורמה - ואת מספר הטלפון המשויך לחשבון המשתמש. בתוך השרת החשוף התגלו כמה מאגרי נתונים, שבסך הכל כללו רשומות של יותר מ-419 מיליון חשבונות, ביניהן 133 מיליון רשומות של משתמשי פייסבוק בארה"ב, 18 מיליון רשומות של משתמשים בבריטניה, ולמעלה מ-50 מיליון רשומות של משתמשים בווייטנאם. בסיס הנתונים התגלה על ידי סניאם ג'יין, חוקר אבטחה וחבר בקרן GDI, שהצליח למצוא בין מספרי הטלפון שהופיעו במאגר כאלו המקושרים לפרופילים של סלבס. הוא העביר את שחשף ל-TechCrunch, מאחר שלא הצליח לקבוע מי בעליו של המאגר. אלא שגם זאק וויטקר, הכתב של TechCrunch, דיווח כי "לאחר סקירת הנתונים, גם אנחנו לא יכולנו לעשות זאת, אבל לאחר שיצרנו קשר עם המארחת באינטרנט, בסיס הנתונים ירד מהאוויר", הוא סיפר. בהמשך, עם זאת, TechCrunch הצליחה לאמת מספר רשומות במסד הנתונים, על ידי התאמת מספר הטלפון של משתמש פייסבוק ידוע למזהה הפייסבוק הייחודי שלו. בהמשך נבדקו רשומות הקשורות למשתמשים לא ידועים בפייסבוק, על ידי התאמת מספרי טלפון מהתיעודים עם תכונת איפוס הסיסמה של פייסבוק, אשר חושפת חלקית את מספר הטלפון המקושר של המשתמש. בחלק מהמקרים הרשומות הכילו מידע אישי נוסף, כגון שם המשתמש, מינו ואפשר גם את המיקום שלו. מכל אלו נגזרה המסקנה המתבקשת כי המאגר שייך לפייסבוק ומייצג נתונים על משתמשיה. מאגר ישן ש"גורד" מפייסבוק מזמן יצוין כי באפריל 2018 הודיעה פייסבוק כי היא תגביל את הגישה לנתונים בפלטפורמה, כולל גישה למספרי הטלפון של המשתמשים. דובר פייסבוק אמר ל-TechCrunch כי הנתונים שהתגלו בבסיס הנתונים כנראה "גורדו" מפייסבוק לפני שהמגבלות נכנסו לתוקף. "מאגר נתונים זה ישן, ונראה שיש בו מידע שהושג לפני שביצענו שינויים בשנה שעברה בכדי להסיר את היכולת של אנשים למצוא משתמשים אחרים לפי מספרי הטלפון שלהם," אמר הדובר שהמשיך וציין כי "הדטה במאגר הוסר ולא ראינו שום הוכחה לכך שחשבונות פייסבוק נפגעו". למרות דברי הדובר, במרץ השנה מצאה חוקרת האבטחה וכתבת הניו יורק טיימס, זיינפ טופקי, שפייסבוק מאפשרת לכל אחד לחפש משתמש באמצעות מספר הטלפון שלו – אותו מספר שהיה אמור לשמש למטרות אבטחה בלבד ולהישמר היטב רק כדי לשמש כאחת משלבי האימות של שני-גורמים – 2FA (ר"ת two-factor authentication). חמור מכך, היא מצאה כי פייסבוק לא מאפשרת למשתמשים לבטל את הפרת הפרטיות הזו. הדבר היחיד שהמשתמשים יכולים לעשות בכדי למזער נזקים הוא להגביל את החיפוש אחריהם באמצעות מספר הנייד ל"חברים" בלבד, אבל לא להסתיר אותו כליל מהחיפוש. נתונים חשופים כדוגמת אלו שהתגלו עלולים להעמיד את משתמשי הרשת החברתית הדומיננטית בסכנת שיחות דואר זבל ומתקפות החלפת SIM - מהלך שאפשר שבו עשו שימוש פורצי חשבונו של ג'ק דורסי מנכ"ל טוויטר לאחרונה - שיכולות להתבצע כאשר תוקף משכנע את ספקית הסלולר להקצות מספר טלפון של אדם אחר למכשיר שלהם. מהלך כזה נותן לתוקף את היכולת לאפס סיסמאות לכל חשבון שמספר הטלפון הגנוב משויך לו. [caption id="attachment_25001" align="alignleft" width="300"] קנס ענק על הפרת פרטיות. ה-FTC[/caption] הדברים מגיעים אחרי שבאמצע יולי נודע כי ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, השיתה קנס בסדר גודל של כחמישה מיליארד דולר על פייסבוק, ושהוא תוצר של "פשרה" מול הענקית ממאנלו פארק וכענישה על אופן הטיפול של החברה בנתוני המשתמשים. אמנם מדובר על ענישה הקשורה בעיקר לפרשיית קיימברידג' אנליטיקה המהוללת, אבל צוינו בהקשר לה גם הפרות אחרות של נתוני משתמשים שמשויכות יותר לחזית הפקרה ורשלנות באבטחת הסייבר מטעם ענקית הרשתות החברתיות. כך למשל, במקרה שאירע באוקטובר 2018, פייסבוק הודתה כי מתקפת האקרים על שרתי החברה חשפה את המידע האישי של כ-50 מיליון משתמשים ברשת. בחברה זיהו חולשה בקוד של פייסבוק, אשר השפיע על הנראות של פרופיל המשתמשים. הניצול של חולשה שכזו אפשר להאקרים להשתלט על המפתחות הדיגיטליים של המשתמשים ועל החשבונות של מיליונים רבים מהמשתמשים. מפתחות דיגיטליים אלה הם המחברים את המשתמשים לרשת, בלא שהם נדרשים להזין מחדש את הסיסמה.  

מוקדם ביום שלישי בבוקר (שעון אוסטרליה), פרצו שישה אנשים לשתי חנויות אפל, וגנבו מוצרים בשווי 370 אלף דולר. הפריצה, שנקלטה במצלמות האבטחה, הראתה איך ניפצו האנשים את שמשות החנויות באמצעות פטיש. למעשה, המוצרים שנגנבו - ברובם מכשירי iPhone - הגיעו מחנות אחת, בעיירה בוראגון (Booragoon), פרבר של העיר פרת', במערב אוסטרליה. המשטרה סיפרה שהקבוצה פרצה לחנות, איימה על צוות האבטחה במקום ויצאה עם הסחורה. מוקדם יותר באותו לילה, ניסתה אותה קבוצה - שנראתה בצילומי האבטחה לבושה בבגדים כהים - לפרוץ לחנות שנמצאת במרכז העסקים של פרת', ברחוב היי (Hay), אך מונית שעברה באזור הפריעה להם, והשודדים ברחו. בחנות השנייה, כאמור, לא היה שום דבר שהפריע להם לקחת את הסחורה. המשטרה הודיעה גם ששני כלי רכב שקשורים, לפי החשד, למעשה, נמצאו שרופים בפרברים הדרומיים של העיר. "המשטרה מבקשת להזהיר את הציבור שמכשירי הטלפון שנגנבו כוללים מנגנוני אבטחה שהותקנו בהם על ידי היצרן", אמר מאט ווילאן, בלש בכיר במשטרת פרת', שהתייחס לאפשרות שהמכשירים יימכרו כמכשירי יד שנייה, והוסיף כי "היצרן יודע שהטלפונים האלה נגנבו, וככל הנראה המכשירים יהיו חסרי ערך. אנחנו רוצים להגן על הציבור ומבקשים שכל מי ששוקל לקנות מכשיר יד שנייה או משומש, היות שהמחירים נמוכים יותר, ידע שבסופו של דבר הוא ישאר עם חפץ נטול ערך". נכון למועד כתיבת שורות אלה, המשטרה עדיין לא מצאה עדים למעשה, אך היא מקווה לקצה חוט שיוביל אותה למצוא את האשמים. [caption id="attachment_249369" align="alignnone" width="600"] נחשק גם בעיניי גנבים. iPhone X. צילום: אפל[/caption] מכשירי iPhone ויתר מוצרי אפל - אטרקציה לגנבים זו לא הפעם הראשונה שחנויות אפל הן קורבן לפריצה - המקרה המפורסם ביותר הוא ערב ראש השנה בשנת 2013, אז נגנבה מחנות בפריז סחורה בשווי 1.32 מיליון דולרים. ב-2017 נגנבו 313 מכשירי iPhoneX ממשאית UPS שחנתה ליד חנות של אפל בסן פרנסיסקו, אך מה שמיוחד בגניבה הזו שהיא קרתה באור יום ובמרחב הציבורי - ושווי המוצרים שנגנבו היה 370 אלף דולרים. גניבה נוספת, גם היא בקליפורניה, אמנם דרומית יותר בעיר פרסנו, לקחה 30 שניות בלבד - אז נכנסה קבוצה של ארבעה אנשים לחנות, גנבה מכשירי iPhone ומחשבי מק-בוק שהיו בתצוגה, ורצה איתם החוצה. הבלש ווילאן סיכם: "אותם אנשים שרוכשים את המכשירים האלה, בגלל שהמחירים שלהם נמוכים מעט יותר מהמחירים בפועל, תומכים אקטיבית בפועל בפריצות וגניבות של סחורה, מה שבסופו של דבר יגרום לאותם אנשים שעשו זאת פעם אחת, לעשות זאת שוב". לא נותר אלא להסכים עם הדברים.

על פי החשדות, גוגל משתמשת בדפי אינטרנט סודיים שבהם מוזנים נתונים אישיים המיועדים למפרסמים, כך מסתמן מעדויות שהוגשו אתמול (ד') לנציבות להגנת המידע של אירלנד - הגוף הרגולטורי האמון על הפיקוח על גוגל באירופה - על ידי חברת ברייב הפעילה את דפדפן הקוד הפתוח Brave. הנציבות להגנת נתונים של אירלנד פתחה בחקירת נהליה של גוגל בחודש מאי, לאחר שקיבלה את התלונה מברייב כי גוגל מפרה, לכאורה, את תקנות הגנת המידע הכלליות של האיחוד האירופי, ה-GDPR, והטענה נכללה במסמכים שהגיש ג'וני ראיין, קצין המדיניות הראשי של ברייב, כך על פי הדיווח של הפייננשל טיימס. Brave מבוסס על דפדפן האינטרנט כרומיום. הוא נוסד על ידי המנכ"ל לשעבר של קרן מוזילה, ברנדן אייך, בהבטחה שהוא לכאורה מעמיד את פרטיות המשתמשים במקום הראשון וחוסם את הפרסום באתר כברירת מחדל, עם זאת הוא מרוויח מפרסום, וכך נחשפה בפניו ההתנהלות של גוגל, לכאורה.  על פי הדיווח בפייננשל טיימס, ראיין טוען כי הוא "גילה שגוגל השתמשה ב-tracker המכיל מידע על גלישה באינטרנט, מיקום ונתונים אחרים, ושלחה את הפרטים לחברות פרסום באמצעות דפי אינטרנט סודיים שלא הראו תוכן. לפי הטענות, השימוש בדפים שכאלה איפשר לחברות לקנות מודעות שיתאימו לפרופיל גוגל של המשתמש ולפעילות האינטרנט של חברות אחרות, בנוהג הנוגד את כללי קניית המודעות שלה עצמה. מאות אנשים אימתו את ההתנהלות של גוגל במשך חודש "הראיות שהגשנו לוועדה האירית להגנת נתונים מוכיחות כי גוגל הדליפה את הנתונים המוגנים שלי למספר לא ידוע של חברות", אמר ריאן בהצהרה. "אי אפשר לדעת מה החברות האלו עשו אז עם זה, מכיוון שגוגל מאבדת שליטה על הנתונים שלי ברגע שהם נשלחו. המדיניות שלה אינה הגנה", הוסיף. ראיין המשיך וטען כי גוגל משתמשת בשיטה כ"דרך לעקיפת הבעיה" של תקנות ה-GDPR. גוגל הכחישה את הדיווח ואמרה כי היא אינה מציגה "מודעות בהתאמה אישית, או שולחת בקשות להצעה למציעים ללא הסכמת המשתמש". את תלונתו של ריאן מגבה זק אדוארדס, מחברת הייעוץ וויקטורי מידיום, שלדבריו גייסה מאות אנשים לבדיקת התנהלותה של גוגל במשך חודש. בכל המקרים נמצא כי ה-tracker משותף למספר חברות פרסום, ומשמש בכדי לשפר את יכולות המיקוד שלהן. הדיווח המטריד הזה מגיע יום לאחר שגוגל הסכימה לשלם 170 מיליון דולר בכדי ליישב תביעה שהוגשה על ידי נציבות הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, כנגדה, בטענה שהיא מפרה את פרטיותם של ילדים בפלטפורמת הבת שלה, יוטיוב. ה-FTC טען כי גוגל הפרה את חוק הגנת הפרטיות אונליין לילדים על ידי איסוף המידע האישי של משתמשים צעירים של יוטיוב מבלי להבטיח תחילה את הסכמת ההורים, ולצורך... מיקוד מודעות.

כתב: אדיר רון, מנהל תחום קוד פתוח למזרח התיכון ולאפריקה במיקרוסופט. אין ספק כי פרויקט קוברנטיס הפך בשנים האחרונות לאחד מפרויקטי הקוד הפתוח המובילים בעולם, עם כמות עצומה של הורדות, תורמים וקבוצות פיתוח מכל החברות הגדולות בתעשייה. הקוברנטיס נולד במטרה לאפשר לארגונים לבנות, לנהל ולהרחיב אפליקציות מבוססות קונטיינרים ומערכות מבוזרות באופן פשוט יותר בסביבות הפרודקשן. שירות AKS (ר"ת Azure Kubernetes) של מיקרוסופט, שהושק בשנה שעברה בהובלת ברדן ברנס (אחד המייסדים המקוריים של הפרויקט, שגויס לצוות ה-Azure של החברה), הפך עד מהרה לאחד השירותים הצומחים במהירות בתולדות הענן של החברה, עם אלפי לקוחות ופרויקטי דגל ב-Azure. בחמש השנים שלאחר התנעת הפרויקט נוצר אקו-סיסטם ענק של פתרונות ופרויקטים, כך שכיום נדיר למצוא בישראל ובמקומות אחרים בעולם ארגון שלא נמצא בשלב בחינה כזו או אחר של הטכנולוגיה. עם זאת, במקביל לקוברנטיס התפתחו בסביבות הענן טכנולוגיות משמעותיות נוספת, דוגמת יכולות Serverless (מחשוב ללא שרת) ו-Event Driven Functions, בהן הענן מנהל באופן מלא את תשתיות השרת ומאפשר למפתחים להתמקד אך ורק בפיתוח הקוד ואפליקציות הליבה שלהם. כחלק מהחזון של קבוצת הקוד הפתוח במיקרוסופט, בחרנו בחודשים האחרונים להתמקד בפיתוח ובשחרור פרויקטים של Serverless Kubernetes, שיאפשרו את מיזוג הטכנולוגיות הללו באופן פשוט וזמין. כך יתאפשר לכל מפתח וארגון להשתמש בהם תוך שמירה על שכבות הבידוד והאבטחה הנדרשות. אסטרטגיה זו טומנת בתוכה השקעות ורכיבים רבים שפותחו בשיתוף עם הקהילה, באופן שבו AKS מצליח להוביל את החדשנות בתחום באמצעות סטנדרטים ושיתופי פעולה בסביבת הענן של Azure. שירות ה-Virtual Nodes שהושק באחרונה מציע תפיסה חדשנית של שימוש בצמתים וירטואליים, שמריצים בקונטיינרים בסביבת Serverless עננית, כך שניתן לבצע Scale פשוט ומידי לכל אפליקציה באופן שקוף על גבי תשתיות Azure. לא רק שהקונטיינרים הללו נוצרים בזמן מהיר במיוחד, אלא שהם מעלימים את הצורך בניהול, עדכון או השקעה של התשתיות שמריצות את האפליקציה ומשחררות את הארגון להתמקד בקוד עצמו במקום בניהול תשתיות שרת. כמו רכיבים רבים של קוברנטיס שפותחו במיקרוסופט, גם את היכולת הזו, שמבוססת על פרויקט הקוד הפתוח Virtual Kublet, תרמה החברה ל-Cloud Native Computing Foundation, והיא זמינה לשימוש והרחבה באופן מלא לרוחב האקו-סיסטם של הקוברנטיס. Kubernetes Event Driven Autoscaling שירות משלים נוסף שהושק באחרונה על ידי קבוצת הקוד הפתוח הוא Kubernetes Event Driven Autoscaling, או בקיצור KEDA. השירות מאפשר ללקוחות מנגנון פשוט ומידי להקצאת משאבים לקונטיינרים כתגובה לאירועים חיצוניים או עומס שמתרחש בזמן אמת, באופן שמזכיר שירותי Serverless אחרים, דוגמת Azure Functions. השירות, שפותח בשיתוף רד-האט, מאפשר חיבור למנגנוני אירועים כמו Cloud Events או Kafka וניטור תמידי שלהם בזמן אמת, כך שניתן יהיה להגדיל את המשאבים המוקצים לקונטיינרים בכדי להתמודד עם עומס אפשרי באופן אוטומטי. פרויקט KEDA, שאף הוא נתרם לקהילה, זמין באופן מלא כיכולת מובנית של Azure Kubernetes או Red Hat OpenShift, שהושק באחרונה כשירות מנוהל מלא על Azure. לסיכום, בין אם אתם משתמשים מנוסים של קוברנטיס שרוצים ליהנות מיתרונות האוטומציה והפשטות של שירות מנוהל בענן, או שאתם מפתחים מתחילים שמחפשים לעשות צעדים ראשונים באסטרטגיית קונטיינרים מבלי להכניס מורכבות ניהול משמעותית לסביבת הפרודקשן, Azure Kubernetes Service מספק את אחד מפתרונות הדגל של סביבות קוברנטיס, עם דגש רחב על פשטות, אבטחה ואמינות השירות. כאחת התורמות הגדולות ביותר לפרויקט, וכשירות הקוברנטיס המנוהל היחיד בעולם שכבר פרוס על פני 24 אזורים גיאוגרפיים ברחבי העולם, צוות הקוד הפתוח של מיקרוסופט ממשיך להוביל פרויקטים ושיתופי פעולה חדשניים, המאפשרים את הרחבת הפלטפורמה לעולמות מתקדמים של Serverless ו-Event Driven, לצד המשך הנגשתה בקלות ופשטות למפתחים וארגונים ברחבי העולם. לפרטים נוספים: למדו את הבסיס של קוברנטיס. קראו על מסלול הלמידה של קוברנטיס. עוד פרטים על שירות Azure Kubernetes. להרשמה לאירוע לחצו כאן.

מטריקס, חברת הטכנולוגיה הגדולה בישראל, עורכת פעילויות חברתיות רבות לעובדיה במהלך השנה, וביניהן גם פעילות לכיתה א'.  אירוע, שכולו הוקדש לילדים, התקיים השנה בהיכל התרבות חבל מודיעין, ואירח מאות ילדים והורים שזכו לקבלת פנים חגיגית במיוחד עם כיבוד טעים ועשיר, להטוטנים וקוסמים, עמדות צילום וחוויה, תחרויות נושאות פרסים, ומתנות שוות לבית הספר מבית YOLO. [caption id="attachment_298842" align="alignnone" width="600"] מאות ילדים והורים הגיעו לאירוע. צילום: מטריקס[/caption] לאחר מכן צפו הילדים בהצגה פרטית של המחזמר "גלי" מבית תיאטרון אורנה פורת, המבוסס על שירי אהוד מנור ועוסק בעלייה לכיתה א' ובהתרגשות הגדולה לרגל המעבר לבית הספר. חן מימון, מנהלת הרווחה במטריקס, אמרה: "למטריקס יש כיום מעל 10,000 עובדים וחשוב לנו להשקיע בהם הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת רווחה - גם הילדים שלהם הם חלק חשוב ממשפחת מטריקס המורחבת. השנה ישנם 650 ילדי מטריקס שעולים לכיתה א', ואנחנו כמובן מאחלים להם שנת לימודים מוצלחת ומאושרת! הפעילות שעשינו למענם השנה הייתה מרגשת במיוחד וקיבלנו פידבקים נהדרים מההורים והילדים שנהנו מאוד". דיילי ציפי צפתה, נצפתה, וחזרה עם תמונה

השר אלי כהן הוא בין שרי הכלכלה הפעילים ביותר בנושא ההיי-טק - ובכלל. הוא זוכה להערכה רבה בקרב הכלכלנים ונתפס כאדם שמבין בכלכלה. מסייע לכך הניסיון שלו כרואה חשבון. כהן, שייתכן שלאחר הבחירות יעזוב את תפקידו, נקט בשורה של צעדים שסייעו לקידום היצוא וההיי-טק. לדבריו, בשנתיים וחצי שלו כשר הכלכלה עד כה, הוא הביא את ההיי-טק למצב יותר מזה שהוא היה נתון בו בטרם נכנס לתפקיד. הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "ענף ההיי-טק של ישראל צומחות בצורה מתמדת, והפעילות של משרד הכלכלה ורשות החדשנות בהחלט מסייעת בכך. לכן, אני חושב שתרמתי את חלקי". כהן דיבר על אחד המאפיינים החשובים שמגדירים את מצב הענף - מספר המועסקים, וציין את הממצאים שעולים מדו"ח רשות החדשנות, שפורסם באחרונה, ולפיהם אחרי שנים של קיפאון בהצטרפות עובדים להיי-טק, מספרם חצה את רף ה-300 אלף ל-307 אלף בסוף 2018 לעומת 292 אלף בסוף 2017. "זו בהחלט בשורה", אמר. אבל מדובר בשיעור קטן יחסית. "אני לא מסכים: זוהי עלייה אבסולוטית די חדה, של קרוב ל-19 אלף שכירים. לעומת זאת, כדי לסבר את העין, חלה באותה התקופה ירידה של כ-3,000 שכירים בענף ייצור התרופות (בעיקר בעקבות המשבר בטבע - גב"ז). ענף התוכנה אחראי לחלק גדול מהעלייה - נוספו אליו כ-14 אלף שכירים". לדבריו, "התעסוקה בהיי-טק מאופיינת בפריון גבוה ובשכר גבוה, ולכן יש חשיבות רבה להגדלת שיעור העובדים בו מכלל המועסקים במשק". "הצמיחה בתעסוקה בהיי-טק משקפת את הביקוש הגבוה לעובדים בענף בשנים האחרונות", ציין כהן. "היא מתאפשרת בין היתר באמצעות מגוון צעדים שנוקטת הממשלה להגדלת היצע ההון האנושי המיומן להיי-טק, ביניהם ניתן למנות את מאמצי הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה (ות"ת-מל"ג) להגדלת מספר הסטודנטים למקצועות ההיי-טק באקדמיה ואת המאמצים של רשות החדשנות לגיוון ערוצי הכניסה לענף". בהקשר זה הוא ציין את מסלול סיירות תכנות, המעודד הכשרות חוץ אקדמיות בתחומי התוכנה ומדעי הנתונים, מסלולים ייעודיים לעידוד יזמות בקרב ערבים, חרדים ונשים, ומסלולים נוספים שעתידים להיות מושקים בקרוב. כך, אמר, "מסלול סיירות תכנות מאפשר לחיילים משוחררים להשתמש בדמי הפיקדון שלהם ללימודי תוכנה אינטנסיביים, שמכשירים אותם בתוך חצי שנה להצטרף למעגל העבודה בהיי-טק. תכנית חוזרים להיי-טק של רשות החדשנות, שהופעלה בראשונה לפני כשנה, הצליחה להחזיר לישראל יותר מ-100 אנשי מו"פ בתחום ההיי-טק. במגזר החרדי עושה המשרד פעולות, שמצליחות, על מנת לשלב את בניו בעולם ההיי-טק, באמצעות מסלולי הכשרה מיוחדים". זה נכון ויפה, אבל הממשלה מעניקה סיוע להיי-טק באמצעות לשכת המדען הראשי, שהפכה לרשות החדשנות, וב-10 השנים האחרונות, התקציב הריאלי של המדען הראשי נשחק בכחצי. "נכון שתקציב המדען הראשי נשחק ריאלית בצורה חדה, אבל מדי פעם הזרמנו לו עוד כסף, לפי הצורך. למרות המצוקות התקציביות, רצוי להגדיל את תקציב רשות החדשנות. עם זאת, יש לציין שתקציב המו"פ הכולל של המדינה גבוה ועומד על 4.3% מהתוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) - בשלישייה הראשונה בעולם. צריך להבין ש-90% מהתקציב מגיע מהשוק הפרטי. זהו נתון חיובי, שכן השוק הפרטי יודע להשקיע במקומות שבהם הכדאיות הכלכלית גבוהה ביותר, בעוד שתקציב המדינה הולך בהקשר זה בעיקר לענפים שהסיכון בהם גבוה ולכן השוק הפרטי חושש להיכנס אליהם, וכן להשקעה במנועי צמיחה בענפים שהוגדרו על ידי הממשלה ולחיזוק הפריפריה". לפני חמש שנים, יותר מ-50% מיצוא הסחורות היה מורכב ממוצרי היי-טק, בעוד שכיום עומד הנתון על 44% בלבד. זה לא אומר שיצוא ההיי-טק מאבד גובה? "לא. זה אומר שאנחנו סופרים את יצוא ההיי-טק בצורה שונה. היצוא הכללי של ישראל חצה ב-2018 בפעם הראשונה את הרף של 110 מיליארד דולר, והוא מחולק חצי-חצי בין יצוא סחורות, קרי - מוצרים, ליצוא שירותים. יצוא ההיי-טק, למשל מכירות שמבצעות חברות סטארט-אפ ומכירות תוכנות, נכלל בענף השירותים. מרכיב ההיי-טק ביצוא התעשייתי אכן פחת, אבל מנגד, בסעיף השירותים הוא הגיע ל-33 מיליארד דולר, שהם כ-60% מכלל יצוא השירותים. ביחד עם היצוא התעשייתי של ההיי-טק, הגענו אשתקד לסכום של קצת יותר מ-50 מיליארד דולר. הנתונים לגבי היצוא במחצית הראשונה של 2019 מראים תמונה דומה, עם גידול כללי של כ-3% לעומת התקופה המקבילה ב-2018. לכן, אני אופטימי".