חברת הסטארט-אפ סקיילינקס ביצעה שלשום (ג') ניסוי ראשון של הטסת משלוח באמצעות רחפן. במסגרת הטיסה הועברו קפסולות קפה עבור לקוחות נספרסו ביפו. הרחפן ועליו הקפסולות המריא משטח מיוחד שהוכשר בחניון רדינג בצפון תל אביב וטס מעל קו החוף של העיר, עד לנמל יפו, שם הוכשר שטח שיהיה בעתיד שדה תעופה ייעודי לרחפנים. מהשדה העמיסו שליחי החברה את המטענים על כלי הרכב שלהם ויצאו להביא את המשלוח לבתיהם של הלקוחות. השימוש ברחפני משלוחים ללא צורך בשליח אנושי הוא בין מהפכות המסחר של העת האחרונה בשוק הבינלאומי. המגמה העולמית של שילוח מסחרי אישי הולכת ומתגברת, ואיתה הצורך למציאת פתרונות שילוח חדשניים. אחת החברות הבולטות בנושא היא אמזון, שמנסה מזה זמן מה את שירות המשלוחים באמצעות רחפן שלה (Prime Air) בארצות הברית ובבריטניה. עם זאת, השבוע דווח כי היא פיטרה 100 עובדים בחטיבה שלה שעוסקת בנושא, וגורמים פנימיים בחברה צוטטו כאומרים שהחטיבה הזאת "קורסת לתוך עצמה". חלק מהמאמץ לצמצום עומסי התנועה בתל אביב סקיילינקס היא אחת מחברות הסטארט-אפ שמשתתפות בתוכנית סיטיזון – מעבדת החדשנות ושדה הניסוי שהוקמו בפארק עתידים בתל אביב. היא מבצעת את הניסוי בשיתוף חברת השילוח פליינג קארגו וגט דליברי מקבוצת גט. הפיילוט הוא חלק מתוכניות שעושה עיריית תל אביב-יפו בשיתוף גורמי מקצוע ורשויות ממשלתיות לצמצום גודש התנועה בעיר. מטעם העירייה מובילה את הפיילוט סיגל וייצמן, מחזיקת תיק החדשנות במועצת העיר, ושותפים לנו אגפי מערכות המידע והתחבורה – שהוא הלקוח של הפרויקט. הפיילוט יימשך חצי שנה ובמהלכו תיבדק האפקטיביות שלו בהיבט השירות ללקוחות נספרסו תושבי יפו, והאם הוא באמת חוסך עומסי תנועה. סיגל וייצמן, מחזיקת תיק החדשנות בעיריית תל אביב-יפו. צילום: דוברות העירייה הרחפנים, בעת טיסתם, מצלמים ומעבירים מידע למרכזי בקרה, שם מנתחים את הדטה ומשווים אותה אל מול כמויות המשלוחים שהחברה מוציאה ליפו בעזרת שליחים ממנועים. בפיילוט מעורבים גם רשות התעופה האזרחית (רת"א) וגופים נוספים, שבודקים את ההיבטים הקשורים בהטסת רחפנים במרחב האווירי של תל אביב, לרבות בטיחות ודרכי התנהלות. בהמשך ייפתחו נתיבים נוספים ויתווספו עוד חברות, שיבצעו שירותי משלוחים מוטסים. "יש לעודד חברות טכנולוגיות לשנע מוצרים באוויר" לדברי וייצמן, "הטסת משלוחים בעזרת רחפן תתרום לשיפור השירות לתושבי תל אביב-יפו ולצמצום גודש התנועה בגוש דן. כמו כן, יש לעודד חברות סטארט-אפ ליזמות טכנולוגית בשינוע אווירי של מוצרים, ובעתיד אף של אנשים". היא ציינה כי "משבר הקורונה העצים תהליכים חדשים ואני רואה איך נוצרו הזדמנות וחיבורים עם גופים בכל הארץ, לרבות סיטיזון, על מנת שיימצאו דרכים יצירתיות להגיע ללב שכונות ולהביא מוצרים חיוניים ללקוחות, שירכשו אותם". "העתיד כבר כאן", אמר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי. "התחלנו בפיילוט שיבדוק, בצורה מדודה ונכונה, את היכולת בשימוש ברחפנים בצורה מסחרית במרחב העירוני. אנחנו עושים זאת בצורה מבוקרת על מנת לאמוד את היכולת ולצד זה למצוא את האיזון הנכון בנתיבי האוויר העירוניים".

יצרניות אביזרי המחשב והציוד ההיקפי למדו כבר מזמן שעיצוב הוא חלק מהמשחק. ווסטרן דיגיטל מביאה זאת לידי ביטוי, לדוגמה, בסדרת כונני ה-Elements החיצוניים שלה, שיש לה כבר ותק די נאה בשוק. עוד מהתחלת הדרך שילבה ווסטרן דיגיטל אלמנטים שמראים על מחשבה שהכונן צריך להיראות טוב ולא רק להעביר נתונים באמצעות חיבור כבל USB – וזה לא השתנה לאורך הזמן. עם זאת, בכונן החדש שעליו הכריזה החברה, ה-Elements SE SSD, יש לפחות הבדל משמעותי אחד: זהו כונן שבפנים יש לו רכיבי זיכרון, קרי – SSD, ולא פלטות קטנות שמסתובבות. כשמתעסקים עם רכיבי זיכרון קל יותר לעצב משהו שנראה קצת אחרת. בהתאם, ה-Elements SE SSD מזכיר בצורתו פתקית נייר בגודל של 6.5 ס"מ לאורך ולרוחב, אבל עם עובי של 9.5 מ"מ. זה אומר שפשוט אפשר לשמור אותו בכיס המכנס או החולצה – ואפילו לא צריך לחשוש שהוא ייפול משם. בחברה מבטיחים שאם הוא נופל מגובה של שני מטרים הוא פחות, לא יקרה לו דבר. קטן, אבל קצת קשוח. הביצועים לא מדהימים, מהירות העברת הנתונים המרבית היא 400 מגה-בייט לשנייה, אבל לא תמיד הביצועים נמצאים במקום הראשון ברשימת הדרישות. המראה והעיצוב לא פחות חשובים. המחיר בארץ ייקבע כשהכונן, על נפחיו השונים, יעשה עלייה בפועל. בחו"ל המחירים הם 89.99 יורו ל-480 ג'יגה-בייט, 149.99 יורו ל-1 טרה-בייט ו-279.99 יורו ל-2 טרה-בייט.

בניסיון להגדיל את הכנסותיה גם ממנויי החינם שלה, בדומה למה שמציעה גוגל עם יו-טיוב Lite, אפליקציית המוזיקה הפופולרית ספוטיפיי החלה להציע חבילות פרימיום חדשות, בהן גם חבילה זולה במיוחד של 0.99 דולר לחודש. אתר The Verge פרסם הודעה שקיבל אחד מקוראיו עם הצעה לחבילה שנקראת ספוטיפיי פלוס, והיא תכלול אמנם פרסומות, אבל תציע תכונות שקיימות בתוכניות יקרות יותר, כמו האזנה לפי בחירה ואפשרות לדלג על שירים ללא הגבלה. בהצהרה שפרסמה, ציינה ספוטיפיי, כי היא עורכת ניסוי של חבילה הכוללת פרסומות בקרב קבוצה נבחרת של משתמשים כדי לסייע לחברה ללמוד יותר על המשתמשים, וכי ייתכן שהניסוי יוביל להצעות נוספות או לעדכון של חבילות. חלק מהמשתמשים הנכללים בניסוי המחירים עשויים לקבל גם הצעות נוספות במחירים שונים. ספוטיפיי כרגע מציעה מנוי חינמי, שבו המשתמשים יכולים להאזין לספריית המוזיקה שלה עם הגבלה על יכולת לבחור שירים מחוץ לרשימות ההשמעה ובתוספת פרסומות, ויכולת מוגבלת של דילוג על שירים – עד שישה דילוגים בשעה. תוכניות הפרימיום כוללות יכולת לדלג על שירים ללא הגבלה, האזנה למוזיקה באיכות הגבוהה ביותר ללא פרסומות, וגם אפשרות להורדה של שירים ופודקאסטים. התוכניות של ספוטיפיי כוללות מנוי ליחיד של 9.99 דולר, מנוי זוגי לשני חשבונות תמורת 12.99 דולר, או מנוי משפחתי לעד שישה חשבונות תמורת 15.99 דולר לחודש. סטודנטים זוכים להנחה ולמנוי של 4.99 דולר לחודש.

ההכרזה של מיקרוסופט על Windows 365, וההחלטה שלה להוציא לבדיקה גלובלית את מערכת ההפעלה העננית שניתן להפעילה דרך כל דפדפן, גרמה להתעניינות רבה מאוד, שבחברה מגדירים כ-"משמעותית". התוצאה בפועל היא כמות גדולה מאוד של משתמשים שמנסים להירשם ולהתחבר ל-Windows 365 כדי להתנסות, ומגלים שהם לא יכולים לעשות זאת – המקום שהוקצה לכך בשרתים של מיקרוסופט פשוט נגמר. סקוט מנצ'סטר, מנהל קבוצת Windows 365 במיקרוסופט, הודיע שהחברה החליטה להשהות בינתיים את ההרשמה לגירסת הניסיון. מי שמתחבר עכשיו מקבל הודעה שהוא יכול להירשם, אבל הוא עדיין לא יכול להתחיל להשתמש, והוא יקבל הודעה מתאימה ברגע שגירסת הניסיון תהיה שוב זמינה. במקביל פועלת החברה מאחורי הקלעים להגדרת נפח אחסון גדול נוסף, כדי להבטיח שהיא תוכל לתת מענה לביקוש, המשמעותי כאמור. כזכור, השירות מוגדר בהתאם לכמות המעבדים, זיכרון ה-RAM וזיכרון האחסון שרוצה המשתמש שיהיה במחשב הווירטואלי שלו, והוא נע מ-24 דולר לחודש עבור מעבד יחיד עם RAM של 2 גיגה-בייט, 64 גיגה-בייט אחסון, ועד 162 דולר עבור 8 מעבדים עם 32 גיגה-בייט RAM ו-512 גיגה-בייט אחסון. דרך אגב, מי שלא רוצה לחכות יכול מיד להירשם לאחת מהתוכניות בתשלום של Microsoft 365 ולהתחיל לעבוד מיד. אין קשר בין השרתים הללו.

כולם מעתיקים ומשבטים מכולם, וכעת תורה של טיקטוק (TikTok) – שהיא דווקא אפליקציה שהצליחה להפגין מקוריות ולשנות את פני המדיה החברתית, ושכולם מנסים לחקותה. טיקטוק החליטה משום מה לשבט תכונה מצליחה קיימת וכעת, הפלטפורמה מושפעת בעצמה ממתחריה, ומנסה גם היא להוסיף פורמט סטוריז לשירות. מומחה המדיה החברתית מאט נווארה הוא שחשף את קיומה של בדיקה שכזו להוספת הסטוריז, ו-The Verge קיבל לדברים את אישור צוות העיתונות של החברה הבעלים, בייט-דאנס. נאוורה פרסם אתמול (ד') מספר ציוצים בטוויטר, בהם שיתף את עוקביו במבט ראשון על התכונה החדשה. הוא לא כתב הרבה מלל, אבל במעט מילים שבחר בהחלט נראה שהביע תדהמה מסוימת מהחלטת הרשת החברתית הידועה כמצליחה בזכות עצמה להעתיק תכונה שכבר שובטה בעבר על ידי מתחרותיה. More screenshots of TikTok Stories pic.twitter.com/1PVfgJ9YWT — Matt Navarra (@MattNavarra) August 4, 2021 מתרשמים, משבטים, לפעמים מבטלים ולפעמים מצליחים במיוחד מילארדי משתמשים באינסטגרם מבית פייסבוק אולי בטוחים שהסטוריז היא תכונה שמאפיינת בעיקר את אינסטה, אולם למעשה מדובר על המצאה שהביאה לעולם בכלל רשת חברתית אחרת, קטנה ופחות מצליחה בהרבה, ששמה סנאפצ'ט. בעצם בתחילה "גנבה" אינסטגרם מסנאפצ'ט בכלל את המסננים המפורסמים שלה, ואז לאחר מכן, ב-2018, "אימצה" בלי להסס גם את פורמט פלטפורמות כמו פינטרסט, טוויטר ולינקדאין, וגם פייסבוק עצמה בשירות הליבה שלה, סברו גם הן שסטוריז זה "שוס" שכדאי לאמץ בחום, אבל לא לכולם הניסיון הצליח כמו לאינסטגרם. טוויטר החליטה באחרונה שהסטוריז שלה, Fleets שמם, אינם עובדים והפסיקה את הפורמט בשירות שלה. נזכיר עם זאת כי אינסטגרם אפילו העתיקה בעצמה את פורמט טיקטוק המצליח ב-2019, עם תכונה בשם Reels שכוללת, הפלא ופלא, סרטונים בני 15 שניות שמשתמשים יכולים להתאים למוזיקה ולשתף כסטוריז, באותה דרך שעושה פלטפורמת טיקטוק. כעת נותר רק להמתין ולראות האם משתמשי טיק-טוק יעניקו לתכונה המשובטת חיבוק חם ונלהב, אם לאו.

מניית רובין הוד לא נחה: אם שלשום (ג') היא עלתה בוול-סטריט באופן שהזניק את השווי של כל אחד ממייסדיה ב-600 מיליון דולר ביום אחד (!), אתמול טיפסה המניה שלה ב-50.4%. הטירוף היה עד כדי כך שבמהלך יום המסחר היא אף זינקה ב-82%, והעליות החדות אילצו לעצור את המסחר בה כמה פעמים אתמול. עם זאת, כאמור, לאחר מכן העלייה התמתנה. השיא היומי שלה עמד על כ-85 דולר ובסופו של דבר היא נסגרה על 70.4 דולר. המניה של רובין הוד היא המניה המדוברת ביותר בוול-סטריט ביממה האחרונה – לפי חברות ואתרים שמתמחים בנושא. בנוסף, היא קיבלה את ברכתה של קאת'י ווד, מנהלת קרן החדשנות ARK, שרבים בשוק מקשיבים למה שיש לה לומר. מקס גוכמן, בכיר בחברת היועצים הפיננסיים פאסיפיק לייף, אמר כי "משקיעי ריטייל רבים שמים את אמונם במה ש-ווד אומרת ורואים אותה כמו גנרל בשדה הקרב שבו הם חיילים". ואמנם, העליות התלולות בשערה – הן שלשום והן אתמול – הן תוצאה של קניית מניות של החברה על ידי משקיעים מעולם הריטייל, ו-ווד עצמה, שרכשו ביום ג' כמעט 20 מיליון מניות שלה – פי 10 מאשר ביום ב'. רובין הוד, שהונפקה לפני שבוע, ייעדה רבע ממניות ההנפקה למשקיעים אלה. עם זאת, חברת האנליסטים ואנדה מזהירה ש-"זהו סימן אזהרה לעד כמה מהר יכולה המגמה בשוק להשתנות". מניית רובין הוד רשמה בימים האחרונים עליות תלולות בשערה אף על פי שלא קרה בחברה משהו משמעותי חדש, דוגמת הכרזות והשקות של מוצרים. גוכמן תלה זאת בראיון ל-CNN במכירת חלק גדול מהמניות שלה למשתמשים ולציבור. "כשזה קורה", אמר, "אנחנו צריכים לצפות לתנודתיות רבה בכל יום שהוא, מבלי שיהיו חדשות כלשהן".

השבוע אירעו שני אירועים משמעותיים: בתחילתו אישרה הממשלה את תקציב המדינה, בפעם הראשונה מזה שלוש שנים, ואתמול (ד') התכנס קבינט הקורונה והחליט להחמיר את ההגבלות, עקב העלייה בהיקף התחלואה. זאת, עד כדי כך שהחששות הם שאנחנו הולכים לסגר נוסף – בתקופת החגים או אולי אפילו קודם, בחלק השני של אוגוסט, לפי הערכות שונות. אלא שסגר הפעם לא יהיה דומה לקודמיו, ותחומים רבים במשק, שרק עכשיו החלו להתאושש, יקרסו סופית. בתוך כל זה פועלת תעשיית ההיי-טק הישראלית, שמהווה מנוע הצמיחה להתאוששות המשק מהמשבר החמור שאליו נקלעה המדינה בגלל הקורונה. אלא שתנאי הכניסה של הענף למשבר נוסף שונים מאשר בתחילת 2020, עם פרוץ הקורונה: אז הוא נכנס כשעל גבו הישגי 2019, שהייתה אחת השנים המצוינות מבחינת גיוסים, השקעות ויצוא – מה שיצר לא מעט רזרבות כספיות אצל לא מעט מהחברות. השפעות המשבר על התעשיות היצרניות אמנם, בחודשים האחרונים אנחנו עדים לגל גיוסים והנפקות שלא ידענו כמותו, ולמספר הולך וגדל של חברות ישראליות שמצטרפות למועדון החד קרן, אבל מדובר בבועה – או בחצי בועה, כפי שהגדיר טל סלובודקין, שותף-מנהל בסטייג' וואן, בראיון לאנשים ומחשבים, שפרסם השבוע יניב הלפרין. אלא שכאשר מדברים על השפעות המשבר וסגר אפשרי כעת, בתקווה שלא יהיה אחד כזה, צריך להסתכל על התעשייה היצרנית, על אנשי הצווארון הכחול. זו תעשייה שאחראית ל-45% מהיצוא הישראלי, והיא כוללת בתוכה את המפעלים של חברות היי-טק רבות – ישראליות ורב לאומיות. החברות האלה מעסיקות את מרבית 300 אלף המועסקים בענף ההיי-טק והאקו-סיסטם שלהן מגיע למאות אלפי עובדים ולעסקים רבים במדינה. המשבר והסגרים הקודמים החריפו כמה בעיות שהיו לתעשייה הזאת עוד לפני שהוא התחיל. אחת המרכזיות שבהן היא המחסור בכוח אדם בהיי-טק. משבר הקורונה גרם למחשבה שחלק ניכר מהעובדים הרבים שהוצאו לחל"ת או פוטרו יוכלו להיות מוסבים לעבודה בהיי-טק, ובכך לצמצמם את המחסור. ברם, מדובר היה באשליה והחזון הזה לא התגשם, למרות השקעה לא קטנה של הממשלה בתוכניות הכשרה ותמריצים למעסיקים. הכיתות לא התמלאו והמחסור נותר כמעט בעינו. כדי לצמצם את המחסור, על המעסיקים לעשות צעדים, כגון הרחבת מנגנוני הקליטה של אוכלוסיות שכעת מודרות מהענף, בהן ערבים, חרדים ונשים. לצד זאת, הציפייה היא שהממשלה החדשה, שחרטה על דגלה את הגדלת כוח האדם בהיי-טק ל-15% מהמשק, תנקוט בשורה של צעדים – לטווחים הקרוב והרחוק. לשם כך היא צריכה קודם כל להכריז על קידום החדשנות וההיי-טק כעל משימה לאומית ולא כסיוע פה ושם. בעיית המחסור באה לידי ביטוי גם כשהיא פוגשת באחת מהשפעות הקורונה על המשק – הגידול המואץ בתהליכים הדיגיטליים, שההיי-טק מייצר. אלא שבגלל המחסור, לא אחת החברות לא מסוגלות לספק את הפתרונות הקיימים ויש פגיעה במשק, גם אם היא עקיפה. כניסה לסגר נוסף כאשר הכמות של ארגונים שעברו תהליכי דיגיטציה אינה מספקת עלולה להחמיר את המשבר. בעיית שער הדולר מול השקל ליצוא הבעיה השנייה, שעליה מתריעים התעשיינים כבר כמה שנים, אבל בזמן הקורונה היא החריפה, היא שער הדולר מול השקל ליצוא. נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, התריע אתמול כי "חוסר הוודאות לגבי פעילות המשק בגל הקורונה הנוכחי, בשילוב שער הדולר, עלולים לדרדר שוב את המשק הישראלי". ההיי-טק עובד בעיקר לייצוא, ופערי השערים מקשים על היצואנים להתמודד בשווקים תחרותיים ברחבי העולם – דבר שמצמצם מאוד את המרווחים שלהם. אולם, עקב התחרות, חברות ישראליות, גם אם הן מובילות בתחומן, לא יכולות להעלות מחירים. התחרות העולמית היא אינטנסיבית וישראל עלולה למצוא את עצמה בבעיה קשה אם לא יינקטו הצעדים הנדרשים. על המדינה לסייע בפתרון בעיית הדולר מול השקל. צילם אילוסטרציה: BigStock יש לציין שכמו בפעמים הקודמות, ראשי התעשיינים מדגישים שהם לא מבקשים כסף ישירות למפעלים שלהם, אלא שהממשלה תפעיל כלים מוניטריים קיימים, כמו ריבית שלילית. אלה הן רק שתיים מהבעיות שבפניהן ניצבת כיום תעשיית ההיי-טק. הנתונים של חברות רבות מצוינים, בוודאי יותר מאשר בשנה שעברה, ופערי השכר לטובת ההיי-טק אל מול המגזרים האחרים הולכים וגדלים. אלא שראשי התעשייה מזהירים, ובצדק, שהחגיגה הזו עלולה להסתיים, ושיש סיכוי גבוה יותר שזה יקרה אם המדינה לא תעשה את הצעדים הנדרשים. הכוונה היא לא רק לצעדים בתחום הדולר מול השקל, אלא גם בהפניית משאבים לקידום תחומים כגון בינה מלאכותית, שילבו של מדעי החיים עם בריאות ועוד עולמות שבהם מדינות אחרות עוקפות אותנו. השורה התחתונה: החיסונים, לרבות החיסון השלישי, הם אלה שיכולים למנוע עוד סגר. הממשלה צריכה להתייחס לתעשיית החדשנות וההיי-טק כחיסון השלישי, שימנע פגיעה נוספת במשק וחלילה אי החזקת מעמד של עסקים ותעשיות שלמות.

לא סיבה למסיבה, אלא לחשש: ישראל מדורגת במקום השני בעולם, אחרי ברזיל, ברשימת המדינות עם כמות ניסיונות הפישינג הרבה ביותר ברבעון השני של השנה – כך לפי מחקר חדש של קספרסקי. מתוך 50.4 מיליון מקרים של דיוג או ניסיונות דיוג, שזוהו על ידי המערכות של ענקית הגנת הסייבר, 6.67%, שהם 3.361 מיליון, נוטרו בברזיל. לאחריה, 6.65% ממתקפות הפישינג נוטרו בישראל – 3.301 מיליון. שלישית דורגה צרפת, עם 6.46% מכלל האירועים – 3.255 מיליון. "פושעי הסייבר פועלים באופן מתפתח" לפי חוקרי קספרסקי, "פושעי הסייבר פועלים באופן מתפתח. הם הצליחו למצוא דרכים חדשות ומשכנעות במיוחד לגניבת פרטי אשראי וכסף של משתמשים. אחת מהונאות הפישינג הפופולריות ביותר במהלך הרבעון השני הייתה הונאת הדואר – ככל הנראה על רקע הביקושים הגדולים לשירותי משלוחים והעומס הרב על מערכות אלה בעקבות מגיפת הקורונה. בשל הריחוק החברתי, אנשים רבים בעולם – וכמובן גם בישראל – העדיפו רכישות אונליין ונסמכו יותר על שירותי משלוחים ודואר. כך הם הפכו מועדים יותר להיענות להודעות שקשורות לחבילות שהם ציפו להגעתן, ולא הבחינו שמדובר בהודעות מזויפות ממקור לא אמין. הפושעים התחזו לשירותי הדואר המקומי או לחברות שילוח בינלאומית וסמכו על כך שרוכשים רבים התקשו לעקוב אחרי המשלוחים שהזמינו – וטרם הגיעו". החוקרים מקספרסקי הוסיפו כי "ההודעה שנשלחת לנמענים נראית כהודעה אמיתית של שירותי הדואר, וכוללת לינק שנראה לגיטימי למעקב אחרי החבילה, תשלום דמי משלוח או מכס, או עדכון כתובת לקבלת המשלוח. במקרים רבים מדובר בזיוף מושלם של משלוח שלא קיים בפועל, וכל המטרה היא רצון להחדיר למכשיר של הנמען נוזקה שתגנוב את פרטיו האישיים, או את פרטי כרטיס האשראי שלו". יש לציין שרק אתמול (ד') פרסמה ענקית אבטחה אחרת, ESET, על גל נוסף של "דייגים" שמתחזים לדואר ישראל חוקרי קספרסקי הוסיפו כי "הסכנה הטמונה בהונאות דיוג אלה היא הקושי הרב בזיהוי שלהן. ברוב המקרים, ההודעות שנשלחות למשתמשים מוצגות כהודעות רשמיות מטעם הגופים השונים, ולעיתים גם מקור ההודעה מציג את עצמו באמצעות השם והנתונים הרשמיים של גופים אלה". "מגפת הקורונה סיפקה לפושעים שלל הזדמנויות לתקיפה" נעם פרוימוביץ', מנכ"ל קספרסקי ישראל, אמר כי "פושעי הסייבר מנצלים כל העת אירועים ומגמות בעולם כדי לגנוב פרטים אישיים וכסף. מגפת הקורונה סיפקה להם שלל הזדמנויות לתקיפה. הונאת הפישינג היא אחת הדרכים היעילות ביותר לתקיפת סייבר מוצלחת – כי היא משחקת על הרגש האנושי ומנצלת את האמון שלנו. בישראל אירעו לא מעט אירועי דיוג שניצלו את ההישענות של כולנו על רכישות אונליין ומשלוחים, והציפייה לקבלת החבילות". פרוימוביץ' נתן כמה המלצות: "הדבר הטוב ביותר שהמשתמשים יכולים לעשות הוא לחשוד בכל הודעה שמתקבלת – גם מגורם שנראה מוכר ואמין. עליהם לבחון היטב האם ההודעה מנוסחת באופן תקין, האם הגיוני שהם יקבלו הודעה כזו מהגורם השולח והאם הבקשה בהודעה סבירה. כמובן שמומלץ שלא ללחוץ על קישורים ולא לפתוח קבצים מצורפים. תחת זאת יש לגשת לאתר של השולח, או לפנות אליו באופן יזום ולקבל את הפרטים שם".