נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים הסירו את המגבלות שהוטלו עד כה על הרישיון של הבנק הדיגיטלי הראשון, וזה יצא לדרך בקרוב, תחת המותג וואן זירו. האישור ניתן היום (ב'), לאחר שעל פי הודעת הנגיד, פרופ' אמיר ירון, הבנק "השלים את העמידה באבני הדרך שנקבעו, ולאחר שניתן על כך אישור המפקח על השלמת הליך ההקמה". וואן זירו הוא בנק בשליטת פרופ' אמנון שעשוע ובניהולם של שוקי אורן, יו"ר הדירקטוריון, וגל בר דעה, המנכ"ל. הוא צפוי להציע את כל השירותים הבנקאיים שנותן כל בנק אחר, אולם בניגוד אליהם, לעשות זאת ללא סניפים כלל. בנק ישראל נתן לוואן זירו את הרישיון הראשוני לפעולה ב-30 בדצמבר 2019, אולם זה היה רישיון מוגבל, שהיה כרוך בהשלמת ההיערכות הניהולית והתפעולית להקמתו, הקמת מערכות מידע ותשתיות, לרבות באמצעות לשכת שירותי המחשוב, שקיבלה מענק מהמדינה, חיבור הבנק למערכות התשלומים והסליקה, חיבורו לכלים המוניטריים, השלמת ביצוע פיילוט וגיוס הון. אלה בוצעו מאז והיום, כאמור, ניתן לו אישור הקבע. פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: דוברות הבנק בבנק המרכזי מציינים שמעמדו של וואן זירו הוא כמו של כל יתר הבנקים בישראל, והוא מפוקח על ידי הפיקוח על הבנקים. מדובר בבנק הראשון שמוקם בישראל לאחר 43 שנים. על פי הודעת בנק ישראל, "האתגרים שהיו כרוכים בהקמת הבנק היו רבים וחדשניים. הבנק הוקם בליווי צמוד של גורמים רבים בבנק ישראל. נבחנו מוכנות הבנק בהיבטי אבטחת מידע וסייבר, ניהול הסיכונים הטכנולוגיים, הערכת איכות ניהול הסיכונים וכלי הפיקוח והבקרה הקיימים בו". האם המהלך יקדם את התחרות? לדברי הנגיד, יש פוטנציאל הנגיד, פרופ' ירון, אמר היום כי "חתמתי על הסרת כל המגבלות מרישיונו הבנקאי של הבנק הדיגיטלי החדש. לאחר 43 שנים, בנק חדש מוקם בישראל, אחרי שמנהלי ועובדי וואן זירו עמדו באתגרים הכרוכים בהקמת הבנק. יש ביכולתו של מהלך זה, בשילוב צעדים נוספים שקידמנו, להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים ימשיך לפקח מקרוב על הבנק וללוות אותו בהמשך דרכו, כפי שהוא עושה עם כל בנק בישראל. אני מקווה שהקמתו של וואן זירו תסלול את הדרך לבנקים נוספים, שיתרמו לתחרות ולרווחת הצרכנים". אורן ציין כי "קבלת רישיון הקבע היא אבן דרך חשובה בדרך לתחרות אמיתית בתחום הבנקאות הישראלית. בנק ישראל נותן אישוש למוכנות שלנו להציע אלטרנטיבה תחרותית, שלמה ובטוחה למשקי הבית בישראל. ערכים של שקיפות והוגנות מתחילים לחלחל בשוק הבנקאי. הציבור רק ירוויח מהם".

ועדת הכלכלה אישרה היום (ב') את תיקון חוק התקשורת, שעל פי משרד התקשורת יבטל את העומס הרגולטורי הקיים ברישוי מרבית שירותי התקשורת. עתה הוא צפוי לעבור למליאת הכנסת, לאישור בקריאות שנייה ושלישית. מדובר בתיקון לחוק התקשורת, שלדברי המשרד "מהווה מהלך משמעותי בפיתוח והאצה של שוק התקשורת בישראל". בדומה למודל הרגולטורי באירופה, אומרים שם, החוק מציע קיצור הליכים ביורוקרטיים, הקלה בכניסה לשוק והפחתת עלויות. כיום, מחויב כל גורם לקבל רישיון ממשרד התקשורת, לפני שהוא מתחיל לפעול בשוק, לכל פעילות שמעורבים בה מכשירים וטכנולוגיות כגון איתור רכב, ביפר, תא קולי, שיחות ועידה, אפליקציות PTT ופריסת רשתות במתחמים כמו אוניברסיטאות וקיבוצים. תיקון החוק יבטל את הרגולציה על חלק מהשירותים ועל חלקם האחר היא תבוצע בהליך מזורז, במסלול ירוק, שבו יינתן היתר בתוך 10 ימי עבודה, במקום ההליך הנוכחי, שאורך כמה חודשים. במסגרת הרפורמה, מתוך כ-175 בעלי רישיונות, ל-75 יינתן פטור מלא ו-75 יעברו למסלול המהיר. על היתר טרם הוחלט. עם זאת, במשרד התקשורת אומרים כי לצד ה-"סוף לרגולציה המסורבלת, העודפת והורדת חסמי הכניסה ופתיחת השוק", תוגבר פעילות האכיפה בשלב שלאחר כניסתם של נותני השירותים החדשים לשוק. "זאת", לדבריהם, "בכדי לוודא שכלל השחקנים בשוק פועלים בהתאם להוראות המשרד, תוך שמירה על שוק תחרותי והוגן". "קריאה לשחקנים חדשניים ומהירים להיכנס לשוק" שר התקשורת, יועז הנדל, אמר כי "המשימה המרכזית שלי ושל הממשלה בכלל, לצד פריסת תשתיות, היא הפחתת רגולציה. חוק התקשורת לא השתנה מאז 1982, ובזמן שהטכנולוגיה התקדמה, הביורוקרטיה הישראלית נתקעה מאחור. תיקון חוק התקשורת, שעבר היום בוועדת הכלכלה, יעלה לקריאות שנייה ושלישית עוד בכנסת הנוכחית. זהו צעד נוסף בשורת צעדים שאנחנו מבצעים – מפריסת הסיבים האופטיים, רישות אנטנות של דור 5, הקלה רגולטורית וכניסה של כוחות חדשים לשוק התקשורת לגיוון התחרות והורדת יוקר המחייה. קיצור זמן, צמצום טפסים והפחתת פיקוח על מוצרים הם ביטוי לכך״. לדברי מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, "התיקון החוק הוא שינוי תפיסת עולם רגולטורית וקריאה לשחקנים חדשניים ומהירים, שלעולם לא היו נכנסים לשוק עם הנטל הרגולטורי והרישיונות במודל הנוכחי, להיכנס לשוק עם טכנולוגיה, מוצרים ומודלים עסקיים חדשים".

חברת הסייבר פרימטר 81 (Perimeter 81) מתרחבת ומצרפת שתי סמנכ"ליות חדשות לשורותיה: ליטל פרוש דוד מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש (VP HR) וטל לאופר מונתה לסמנכ"לית המוצר של החברה (VP Product). מהחברה נמסר כי המינויים נועדו לתמוך בצמיחתה המהירה בשוק המקומי והגלובלי, להגביר את מאמצי הפיתוח העסקי ולהאיץ את פיתוח המוצר. פרוש דוד מגיעה לתפקיד הנוכחי עם מעל ל-18 שנות ניסיון בתפקידי משאבי אנוש ומצטרפת ל-פרימטר 81 לאחר 15 שנים בענקית הטכנולוגיה אמדוקס. בתפקידה האחרונה שימשה כ-VP HR והייתה אחראית לניהול אופרציית משאבי אנוש של החברה, המונה מעל ל-30,000 עובדים ומנהלים ביותר מ-60 מדינות ברחבי העולם, ניהול של מעל ל-150 מנהלי HR ברחבי העולם בתחומים שונים, וכן הובלת חווית העובד בחברה. לפני כן, שימשה כמנהלת משאבי האנוש של פעילות החברה בישראל. לאופר מגיעה ל-פרימטר 81 עם רקע עשיר בניהול מוצר לאחר ששימשה כמנהלת מוצר בכירה בצ'ק פוינט עבור פתרונות ה-SaaS שלה. טרם תפקידה בצ'ק פוינט, הייתה לאופר חלק מחברת התקשורת הגלובלית אריס (Arris), שם ניהלה את קו המוצרים המוביל של החברה, ואף זכתה במספר פרסים יוקרתיים. לאופר הינה מנהלת מוצר מיומנת, בעלת רקורד עשיר בפיתוח והשקת מוצרים טכנולוגיים מתקדמים בתעשיות התקשורת והסייבר ברחבי העולם. פרימטר 81 עוסקת, בישראל ובעולם, בתחום פתרונות אבטחת המידע. החברה פיתחה פתרון אבטחת סייבר מתקדם, שנועד לפשט את הגישה לרשת מאובטחת עבור עסקים הפועלים במודל עבודה היברידי. הפתרון של החברה מחליף טכנולוגיות אבטחת רשת מיושנות ומבוססות חומרה, ולדבריה הוא "מספק פלטפורמת ענן נגישה וקלה לשימוש, שמאפשרת למשתמשים טכנולוגיים ולא טכנולוגיים כאחד להפיק את המיטב מהשימוש ברשת". בשנה האחרונה הציגה החברה גידול של מעל ל-250% במספר הלקוחות, העובדים ובהכנסות השנתיות. מספר העובדים בחברה צפוי לגדול פי שלושה עד סוף שנת 2023.

זינגה, יוצרת המשחק הפופולרי פארמוויל, נמכרת ב-12.7 מיליארד דולר, בעסקה מעורבת של מזומן ומניות של החברה הרוכשת – ענקית הגיימינג טייק טו אינטראקטיב. עם ההודעה על הרכישה זינקה מניית זינגה במסחר שלפני פתיחת שערי וול-סטריט ביותר מ-50%. כחלק מהרכישה, טייק טו תקנה את מניות זינגה במחיר של 9.86 דולר – 64% פרמיה על מחיר הסגירה של המניה שלה ביום המסחר האחרון עד כה, הוא יום ו'. בעלי המניות של זינגה יקבלו 3.5 דולר על כל אחת מהן ועוד 6.36 לכל אחת ממניות טייק טו, שבאמצעותן תשולם יתרת סכום העסקה. שלב זה יבוצע עם השלמת הרכישה – ככל הנראה ב-30 ביוני, בכפוף לאישורים רגולטוריים ושל בעלי המניות. עם סגירת המסחר אתמול הגיע שווי המניה של הרוכשת לשישה דולר. פארמוויל הוא משחק ותיק – זינגה שחררה אותו ביוני 2009, והוא זכה לפופולריות רבה בתוך זמן קצר. המשחק היה חביב במיוחד על המשתמשים בפייסבוק, ו-10 חודשים לאחר השקתו הוא הגיע ליותר מ-83 מיליון בעלי חשבונות ברשתות החברתיות ששיחקו בו מדי יום. במשך שנתיים פרמוויל היה המשחק הפופולרי ביותר בפייסבוק. למרות הקורונה: מניית זינגה צנחה בשנה האחרונה הרכישה היא התפתחות חיובית לזינגה בפרט נוכח העובדה שעל אף הצפי שהחברה תפרח עם הקורונה והסגרים שבאו אתה, הוא לא התממש והמניה שלה צנחה בשנה האחרונה ב-38%. בין המשחקים הנוספים שזינגה הוציאה ניתן למנות פאזלים המבוססים על סיפורו של הארי פוטר. טייק טו הייתה בין המשקיעות הבולטות בגרסאות שונות של המשחק Grand Theft, שיצרה רוקסטאר, ומציעה קונסולת משחקים. שטראוס זלניק, מנכ"ל טייק טו, אמר כי "מדובר בשילוב אסטרטגי, שמביא קונסולת משחקים, זיכיונות למשחקים ופלטפורמה לפרסום במובייל. יש (לשתי החברות – י"ה) היסטוריה עשירה של חדשנות ויצירתיות. העסקה תגוון משמעותית את העסקים שלנו ואת מעמדנו בעולם המובייל – הסגמנט הצומח בצורה המהירה ביותר בתעשיית הבידור האינטראקטיבי". שטראוס ישמש כמנכ"ל החברה המאוחדת והצוות המנהל של זינגה ינהל את פעילות המובייל שלה. הדירקטוריון של טייק טו יתרחב בעקבות הרכישה בשני מנהלים מזינגה ויעמוד על 10 חברים. ההערכות הן כי עולם הגיימינג, בפרט במובייל, יגדל ב-8% בכל אחת משלוש השנים הקרובות. בטייק טו רוצים להוביל את העלייה הזו, ורכישת יצרנית פארמוויל היא צעד משמעותי בכך.

אחרי שהצגנו בפניכם כמה מהחפיצים הבולטים שהוצגו, הוכרזו והושקו בתערוכת CE2 2022, אנחנו שולחים אתכם לעוד טיול קצר של צעצועים אלקטרוניים, שאולי תגלו לפתע שאתם צריכים. Kensington Surface Laptop Riser – זה שיורד וגם זה שעולה עבודה מול המחשב בישיבה כל היום אינה בריאה לגוף. נכון שמדי פעם אפשר לקום, להתמתח, ללכת למטבח להכין תה ואפילו לגנוב הפסקת סיגריה עבור מי שעדיין חוטא בכך, אבל עדיין חלק גדול מכוח העבודה רוב היום יושב מול המחשב – וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון תקופת עבודה עמוסה קצת יותר, וזה עוד לפני שמגיעים הביתה ומתיישבים מתישהו מול הטלוויזיה, וכן, המחשב הביתי. לא כולם ככה כמובן, אבל רבים כן. אז למה לא לשלב גם עבודה בעמידה? זו בדיוק המטרה של Surface Laptop Riser מבית קנסינגטון. מדובר בהתקן שמיועד דווקא למחשבי ה-Surface של מיקרוסופט, בסדרות Laptop Go ו-Surface Book, שהם אכן מחשבים ולא טאבלטים עם מקלדת, אבל לא נראה לי שלמישהו תהיה התנגדות אם תשתמשו בו גם עבור מחשבים אחרים. הוא עולה ויורד, לגובה שולחן ולגובה עמידה, עם התאמה לגבהים שונים, והם גם סוג של מפזר חום. מאחור יש וו קטן להניח אוזניות, ובמסגרת הסדר על השולחן שיהיה פה, יש גם ווים קטנים למטה לסידור מאורגן של כבלים שצריך לחבר לנייד. מחיר עדיין לא פורסם, וגם לא מועד השקה. Withings Body Scan – הרבה יותר מרק משקל ויט'ינגס נחשבת לאחת החברות הראשונות שהציגו לעולם משקל חכם באמת, כזה שמאפשר לעקוב אחר המשקל באופן מסודר ולא להזדקק לזיכרון או למחברת כדי לרשום את התוצאות. אבל Body Scan הוא הרבה יותר מזה. הוא אמור לקבל את האישורים של ה-FDA ושל ה-CE כדי לקבל הכרה כמכשיר רפואי לפני שיושק במחצית השנייה של השנה, והוא אמור לספק נתונים רבים על האדם הנשקל, והכל באמצעות חיישנים שיודעים להשתמש בקריאה של כפות הרגליים. הרמת הידית המיוחדת מלפנים סוגרת מעין מעגל, שמאפשר ללמוד על מצב הגוף לפי מדדים שונים, כולל ועד קריאות אק"ג, רמות השומן והשרירים באזורים שונים בגוף ועוד. לפי החברה המשקל החכם הזה יודע לזהות עד 8 אנשים שונים שמשתמשים בו, כך שאולי תוכלו לצרף את השכנים, והסוללה שבקרבו אמורה להחזיק מעמד במשך שנה לאחר טעינה מלאה מאפס. לפנים יש גם צג בגודל 3.5 אינץ' שמאפשר לראות מייד את המגמה של המשקל שלכם, עולה או יורד. המחיר אמור להיות כ-300 דולר, ויש לי הרגשה שאם זה אכן יקבל את האישור של ה-FDA, זה מסוגל להפוך ללהיט מכירות לקראת תקופת החגים בסופה של 2022. Anker Nano II 100W – מטען GaN קטן ועוצמתי לפעמים החפיצים שאנו משתמשים בהם די ברורים מאליהם, והם לא צריכים להציע פריצת דרך גרנדיוזית כדי להיות מעניינים. עובדה, מטען ה-GaN החדש של אנקר זיכה את החברה בפרס כבוד בתערוכה. קוראים לו Nano II 100W וגם Anker 736 במקומות מסוימים, והוא מגיע מסידרה ארוכה יחסית של מטעני GaN שמציעה החברה, וכמו ששמו מציע הוא מספק עד 100 ואט לטעינה, וזאת קפיצה יפה מקודמו, שהציע 65 ואט. Anker Nano II 100W. צילום: יח"צ יש שני חיבורי USB Type-C וחיבור USB Type-A אחד, וההספק מתחלק בין כל המכשירים שמחוברים, ובמערך הזה אחד מהם יכול להיות בקלות מחשב קל ודק מודרני, שמגיע עם חיבור Type-C וזקוק בדרך כלל ל-65 ואט. הוא תומך בטכנולוגיה קניינית שהחברה מכנה PowerIQ 3.0, שתפקידה למטב את ההטענה של המכשירים שמחברים אליו, והוא גם תומך בתקן Power Delivery 3.0 PPS, שאומר שהוא מתאים לתקן הטעינה המהיר של סמסונג, בין השאר. הוא אמור להגיע לשוק במרץ הקרוב במחיר של 79 דולרים. TCL Nxtwear Air – שתי תצוגות מיקרו לד בקצה האף גם TCL, שעבור חלק מתקשרת עם טלוויזיות ועבור אחרים היא בכלל יצרנית טלפונים (והיא הרבה יותר), הגיעה ל-CES 2022 עם גלריה ארוכה של מוצרים, ואחד מהם הוא משקפי המציאות הרבודה Nxtwear Air, שהם בעצם הדור השני של המוצר הזה מבית החברה, והיא טוענת שצפייה בסרטים באמצעות המשקפיים הללו תהיה חוויה פורצת דרך. TCL Nxtwear Air. צילום: יח"צ כדי להבטיח את זה היא שילבה שתי תצוגות מיקרו לד ברזולוציה של 1080p, וב-TCL אומרים שזה כמו לצפות במסך בגודל 140 אינץ' שנמצא במרחק של ארבעה מטרים מהמשתמש, וכן, זה כבר מסך שמשתמשים בו בקולנוע כדי להציג סרטים. הם אמנם שוקלים 75 גרם, שזה כולל גם רמקולים זעירים, אבל זה כי כדי לפעול הן זקוקות להתקן חיצוני שיספק להן את הכוח באמצעות חיבור USB-C, וזה יכול להיות כמובן רוב הטלפונים בסביבה כיום שמגיעים עם חיבור תואם. המחיר והזמינות טרם פורסמו.

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ב') את תקציב בנק ישראל לשנת 2022, שהיקפו עומד על יותר ממיליארד שקלים. מפירוט התקציב שאושר ניתן ללמוד על תקציבי המחשוב של הבנק ועל תוכניות ההשקעה שלו לשנה הקרובה. כך, למשל, תקציב שירותי המחשוב למימוש פרויקטים שונים בתחום בבנק ישראל יעמוד השנה על כ-15 מיליון שקלים לעומת קצת יותר מ-12 מיליון בשנה החולפת. יצוין כי תקציב המחשוב נכלל בסעיף ההשקעות של הבנק, שעומד על סך של 46.4 מיליון שקלים. במסגרת ההשקעות בתחומי המחשוב והטכנולוגיה ניתן למצוא סעיפים שונים, כגון הקצאה של 3.5 מיליון שקלים לפרויקטי ERP וסאפ – נתון דומה לשנה שעברה, אז עמד הסכום על 3.7 מיליון. תקציב ההשקעות כולל גם סעיפים כגון תשתיות מערכות תשלומים, תקציב למחסן נתונים מרכזי בהיקף של 800 אלף שקלים, שדרוג מערכות המחשוב של הבנק ביותר משישה מיליון ו-2.7 מיליון להקמת חוות השרתים שלו. את המחשוב והחדשנות בבנק ישראל מוביל ליאור ג'ורג'י, מנהל חטיבת הטכנולוגיות בבנק. עוד נתונים שמעידים על ההשפעה החיובית של ההיי-טק על המשק בנק ישראל מסר לוועדה גם נתונים על מצב הכלכלה הישראלית. עולה מהם כי הקורונה השפיעה על הכלכלה במדינה, אם כי ברמה פחותה מאשר על הממוצע במדינות ה-OCED. זאת, בין היתר עקב הצמיחה בענף ההיי-טק. על פי הנתונים, 43% מהייצוא של ישראל ב-2021 היה של חברות היי-טק והענף מעסיק 10% מכלל המועסקים במשק. הדו"ח כולל גם את נתוני הגיוסים של חברות ההיי-טק, שכבר פורסמו, והם עמדו על סך כולל של 25.73 מיליארד שקלים. סקירת הבנק מציינת נתון נוסף שמוכיח את מעמדה המוביל של ישראל כמדינת היי-טק וחדשנות: על אף שהתמ"ג של ישראל מהווה רק 0.5% מהנתון העולמי, 8% מכלל היוניקורנים בעולם הם חברות כחול לבן. בדו"ח מוזכרות התפתחויות טכנולוגיות נוספות בעולם הבנקאות הישראלית בשנה האחרונה, בהן הקמת הבנק הדיגיטלי הראשון, שהיום (ב') פורסם שהנגיד, פרופ' אמיר ירון, נתן לו את אישור הקבע, ורפורמת הבנקאות הפתוחה. בבנק ישראל לא נותנים תחזית לשנה הקרובה, ובמקום זה מציינים שהרבה ממה שיקרה תלוי בהתפתחות המגפה ובאתגרים שהיא מציבה, ותציב, לטווח הארוך. המלצות לממשלה כלכלני בנק ישראל ממליצים לממשלה להגדיל את השקעותיה בהאצת הצמיחה ובחדשנות. זאת, לאור הנתונים שלפיהם רמת הפריון של העובד הישראלי נמוכה משמעותית מזו של העובדים בממוצע מדינות ה-OCED. גם השנה, שוק העבודה הישראלי יתאפיין בפערי מיומנויות של עובדים, שישפיעו על היקף רמת התעסוקה. לפיכך, הבנק המרכזי ממליץ לממשלה להגדיל את פיתוח ההון האנושי, לשפר את הרגולציה והדיגיטציה של השירותים, להשקיע בחינוך לשנים הבאות, ולצמצם את הפערים בחינוך במגזרים הערבי והחרדי.

אישורו באחרונה של תקציב המדינה בכנסת "שחרר" לא מעט פרויקטי מחשוב ממשלתיים, שבהעדר תקציב מאושר בשלוש השנים האחרונות היו "תקועים". אחת החברות שמבצעות פרויקטי מחשוב במגזר הממשלתי היא מטריקס, ובשנה האחרונה היא זכתה בכמה מכרזים רלוונטיים של הממשלה. כעת, לאחר אישור התקציב, החברה החלה בגיוסם של 100 עובדים למשרות טכנולוגיים במגזר זה – במיקור-חוץ (וגם עובדות – כל המשרות מיועדות לנשים ולגברים כאחד, והניסוח בלשון זכר הוא לשם הנוחות בלבד). בין התפקידים שאליהם מטריקס מגייסת בימים אלה למגזר הציבורי-ממשלתי נמנים מנתחי מערכות, מפתחים, מנהלי פרויקטים, אנשי סאפ, אנשי אבטחת מידע וסייבר, טכנאים ואנשי סיסטם. העובדים החדשים צפויים להשתלב במגוון רחב של גופי ממשלה, ובהם משרדי הבריאות, הביטחון, המשפטים, החינוך והתחבורה, במשטרה, בגופים ביטחוניים אחרים, ברשויות מקומיות ובחברות ממשלתיות. העובדים שייקלטו במטריקס יקבלו כלים שיסייעו להם בהתפתחות מקצועית ואישית – החל מהכשרות, וובינרים מקצועיים והרצאות טכנולוגיות, ועד לפעילויות שמטרתן לקדם את הרווחה של העובדים. הם יוכלו לעבוד בצורה היברידית ובמטריקס מבטיחים לאפשר להם לעבור בין תחומי עיסוק שונים בתוך החברה, על מנת לתת מענה לצורך של עובדי היי-טק רבים בגיוון ושינוי מקצועי. ליאת מילר, מנהלת מגזר ממשלה וציבורי במטריקס, אמרה כי "בשל ההאצה הדיגיטלית שהגיעה עם משבר הקורונה, לצד יציאתם לדרך של הרבה מאוד פרויקטים חדשים במגזר הממשלתי, גדל הביקוש לאנשי טכנולוגיה שיוכלו לבצע ולאפיין פרויקטי מחשוב חדשים במגזר זה. על אף העניין הרב שעובדים יכולים למצוא בפרויקטים הרוחביים שמבצעת המדינה, המוסדות הציבוריים מתקשים להשוות את התנאים של החברות הפרטיות במסגרת התחרות הקשה על עובדים טכנולוגיים, בשל המחסור הגדול בהם. אל הוואקום הזה נכנסת מטריקס, שמאפשרת לאותם עובדים פוטנציאליים מצד אחד ליהנות מעולמות התוכן של המגזר הציבורי, ומהצד השני לעבוד בחברת טכנולוגיה גדולה, על כל המשתמע מכך. התיווך הזה מאפשר למטריקס לאייש את המשרות הנדרשות במגזר הציבורי באמצעות עובדים שנהנים מתנאי העסקה טובים ומעניין מקצועי איכותי לטווח ארוך".

קבוצת פושעי סייבר ממזרח אירופה ניסתה לפרוץ למגוון חברות אמריקניות – ממגזרי התחבורה, הביטחון והביטוח –  על ידי שליחת כונני USB זדוניים לארגונים האלה. ה-FBI הוציא בסוף השבוע התראה בנושא לארגונים. החברות בארה"ב קיבלו שורה של מכתבים מזויפים, שהגיעו דרך שירות הדואר האמריקאי ו-UPS, מאוגוסט עד נובמבר. השולחים התחזו למשרד הבריאות בחלק מהמקרים, ולאמזון – במקרים אחרים. על פי הבולשת, במקום לקבל כרטיס מתנה אמיתי של אמזון, או הדרכה מוסמכת לגבי המאבק במגיפת הקורונה – המכתבים הגיעו עם כונן USB שהכיל בתוכו נוזקה. ברגע שהקורבנות הכניסו את ה-USB למחשב, ההתקן הנגוע עלול היה לתת לקבוצת ההאקרים גישה לרשתות של הארגון, ואז הם היו יכולים לבצע מתקפת כופרה. על פי ה-FBI, "לא ברור כמה, אם בכלל, מהחברות נפגעו ממשלוח ההתקנים הנגועים, אולם זו תזכורת, לטווח הארוך, לגבי הטקטיקה החכמה של קבוצות פושעי הסייבר". ה-FBI ייחס את משלוח ההתקנים ל-FIN7, קבוצת האקרים ממזרח אירופה, שהתובעים בארה"ב האשימו אותה בגרימת נזק ובהפסדים של מיליארדי דולרים לצרכנים ולעסקים בארה"ב ומחוצה לה. ואולם מומחי אבטחה הטילו ספק האם אכן מדובר באותה קבוצה, שכן זו איבדה בשנים האחרונות חלק מחבריה בגלל הרדיפות של רשויות החוק אחריהם. חוקרי מנדיאנט (Mandiant) שניתחו חלק מהקוד הזדוני שבהתקני ה-USB, אמרו כי יש להם "מידה נמוכה של ודאות" כי מדובר באותה קבוצה. בנצי בן-עטר, מייסד משותף וסמנכ"ל שיווק בספיו סיסטמס (sepio systems), אמר לאנשים ומחשבים, כי "פושעי סייבר תמיד מחפשים וקטורי תקיפה חדשים. בעוד שמוצרי אבטחת סייבר משתפרים – וקטור תקיפה אחד לעולם אינו מאכזב – בני אדם. טכניקות של הנדסה חברתית תמיד עובדות, כי הן מפתות, מנצלות את החמדנות האנושית למתנות חינם ומשתיקות את האינסטינקטים שאמורים להזהיר אותנו. כך, במקום להטיל ספק בלגיטימיות של המכשיר שקיבלנו במתנה, אנחנו פשוט מקבלים אותה כפי שהיא". קו ההגנה השני, הסביר, "הוא, שאם ההתקן יוחדר פיזית לארגון, הוא ייחסם. רכיבים מוקשחים עוקפים את פתרונות האבטחה הקיימים, הם לא מזוהים ברמה הלוגית כהתקנים זדוניים, או ככאלה הנחזים להתקנים לגיטימיים. לפיכך, כדי להתחמק מהתקפות מבוססות חומרה, חיוני להימנע משימוש באותם רכיבים". לדברי בן-עטר, "מודעות העובדים היא חיונית אף יותר, כיוון שהתקפות מבוססות חומרה מתרחשות בתדירות גבוהה יותר: ב-2020, 37% מהאיומים תוכננו לניצול USB – נתון כמעט כפול לעומת 2019. בנוסף, בשל הגידול בשימוש ב-USB, לתוקפים יש סיכוי גבוה יותר להצליח. רשלנות עובדים היא הגורם ל-62% מאירועי הסייבר. ההכשרה וההדרכות חשובים, אך לא מדובר בפתרון קסם. טכניקות הנדסה חברתית מבוססות חומרה עלולות להיות מטעות ביותר וקשה לזהותן. לכן, שכבת הגנה נוספת, כמו Zero Trust Hardware Access  – צריכה להיות קו ההגנה האחרון, כאשר חולשות אנושיות מנוצלות." אין זה המשלוח הראשון של התקנים נגועים. במרץ 2020 דיווחנו כי קבוצת ההאקרים FIN7 שלחה בדואר האמריקני לעובדי ארגונים חבילות ובהן גיפטקארד, בובת דובי והתקן USB נגוע בנוזקה. הגיפטקארד כלל הטבה לכאורה בסך 50 דולרים, ולצידו ה-USB, ובו לכאורה רשימה של שמות המוצרים הניתנים לרכישה בעזרת הכרטיס. לאחר שהקורבנות שקיבלו את החבילות הכניסו את ה-USB למחשב שלהם, הותקנה בו דלת אחורית, המכונה Griffon, שבאמצעותה ניתן לגנוב מהמחשב נתונים ולהשתלט עליו מרחוק. מומחים ציינו, כי חברי FIN7 אחראים לפיתוח נוזקות שסייעו להעשיר את קופתם ביותר ממיליארד דולר בשנים האחרונות. באוגוסט 2018 נעצרו שלושה אזרחים אוקראינים, שלפי גורמי האכיפה בארה"ב עומדים בראש קבוצת ההאקרים הידועה בשמות Fin7, Carbanak ו-Navigator Group – בגרמניה, בפולין ובספרד, והואשמו ב-26 עבירות. משרד המשפטים האמריקני טען, כי חברי הקבוצה פגעו ב-100 חברות בארצות הברית, פרצו לאלפי מערכות מחשבים וגנבו 15 מיליון מספרים של כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב. עוד נטען, כי הקבוצה חדרה לרשתות ב-47 מדינות ובעיר וושינגטון, ופרצה ל-6,500 מסופים בנקודות מכירה ב-3,600 אתרים עסקיים. הקבוצה פרצה גם למערכות בבריטניה, באוסטרליה ובצרפת, והיא אחראית, בין השאר, לפריצה למערכות של אורקל, לורד אנד טיילור וסאקס פיפת' אווניו.