הטכנולוגיה של ימינו עושה הפרדה בין זיכרון RAM או זיכרון עבודה לזיכרון אחסון או ROM. לא משנה אם מדובר במחשב, בטלפון או בטאבלט, בכל המכשירים הללו יש זיכרון עבודה שהוא נדיף, כלומר – כזה שמתנקה לחלוטין עם כיבוי המכשיר, וזיכרון שיכול לאחסן נתונים לאורך זמן, כולל את מערכת ההפעלה של המכשירים. הרעיון לפתח טכנולוגיית זיכרונות שתוכל לשמש את היצרנים לשני הצרכים בו זמנית מתגלגל בשוק כבר זמן רב, אבל הוא לא הגיע למימוש, בוודאי שלא ברמה מסחרית. אלא שייתכן שזה עומד להשתנות בעתיד הלא רחוק. קבוצה של חוקרים ממחלקת הפיזיקה וההנדסה באוניברסיטת לנקסטר הבריטית פרסמו נייר עמדה שממנו עולה שהם הצליחו להשיג סוג של פריצת דרך שמקרבת משמעותית את יצירת הזיכרון הזה, שכבר זכה לכינוי UltraRAM, לקראת מסחור אפשרי. לפי החוקרים, "זיכרון ה-UltraRAM משלב את אי הנדיפות של זיכרון אחסון נתונים, כמו זיכרון פלאש, עם המהירות, יעילות השימוש באנרגיה והסיבולת של זיכרון עבודה, כגון DRAM". החומרים שאמורים לשמש ליצירת הזיכרון הזה זהים לאלה שמשמשים את יצרני המוליכים למחצה בהתקנים אופטו-אלקטרוניים כמו פוטו-דיודות ופוטו-טרנזיסטורים. פריצת הדרך של המדענים היא השגת ביצועים משופרים על ידי שימוש במצעי סיליקון במקום פרוסות המבוססות על גליום ארסינד – תהליך שיכול להוזיל את הייצור במאות אחוזים ואף יותר. כן הוסיפו החוקרים ש-UltraRAM עמיד במיוחד, והם ציינו שנתונים שיישמרו בו יוכלו להחזיק מעמד עד 1,000 שנים. כמו כן, מדובר בארכיטקטורה שעל אף שהיא זקוקה לשיפור של תהליכי ייצור, כבר עכשיו היא מאוד קומפקטית, כך שבאופן תיאורטי יוכלו יצרניות להכיל בכל פיסה כזו יותר זיכרון.

השב"כ חשף היום (ד') כי הוא סיכל פעילות לגיוס ישראליות ממוצא פרסי לטובת ריגול עבור איראן, שנעשה באמצעות פייסבוק. לאחר חקירות שבהן נאספו ראיות על הפעילות שהספיקו להיעתר להפצרותיו של הסוכן האיראני הוגשו כתבי אישום נגד חמש מהן. בשב"כ אומרים כי במסגרת חקירה משותפת של הארגון יחד עם להב 433 במשטרה נחקרה בשבועות האחרונים פעילות ריגול שבמסגרתה כמה אזרחיות ישראליות גויסו בידי גורמי מודיעין איראניים לצורך ביצוע משימות בתחומי מדינת ישראל. במהלך החודש האחרון הגישה פרקליטות מחוז ירושלים לבית המשפט המחוזי בבירה כתבי אישום חמורים נגד המעורבות. "ראמבוד נמדר". צילום: עמוד הפייסבוק ש-"ראמבוד" פתח במסגרת המעקב אחר החשודות, עלה שאלה קיימו קשרים מתמשכים עם גורם מודיעין איראני. הפנייה אל האזרחיות הישראליות נעשתה בפייסבוק, על ידי מי שהתחזה בפניהן כיהודי המתגורר באיראן בשם "ראמבוד נמדר". לבקשת "ראמבוד", הקשר בינו לבין החשודות נמשך באמצעות ווטסאפ. בשיחות צ'ט מצולמות שניהל עימן הוא נמנע מלחשוף את פניו, וטען שהמצלמה שברשותו מקולקלת. מהשב"כ נמסר כי "חרף חשדן של הנחקרות שמדובר בגורם מודיעין איראני, חלקן המשיכו את הקשר עמו, הסכימו לבצע עבורו משימות שהטיל עליהן וקיבלו ממנו כספים". הבקשות של הוכן: צילומים, גיוס הבן לאמ"ן וקשר עם חברת כנסת בית המשפט הוציא צו איסור פרסום על שמות המעורבות בפרשה. הנה פרטים שכן מותר לפרסם: החשודה הראשונה בפרשה היא תושבת חולון בת 40, שחשדה כי "ראמבוד" פועל מטעם שלטונות איראן וגופי המודיעין שלה. היא עמדה עימו בקשר במשך כמה שנים וערכה עבורו משימות שונות, לרבות צילום בסתר של שגרירות ארצות הברית בתל אביב, צילום בתוך משרד הפנים בעיר מגוריה, צילום המשרד של המוסד לביטוח לאומי, וכן העברת מידע על סידורי אבטחה וצילום קניון בחולון. בעלה של החשודה היה מודע לקשריה של אשתו עם "ראמבוד", ואף שוחח אתו, למרות שחשד כי מדובר בגורם מודיעין איראני. הוא גם סייע לאשתו בביצוע אחת ממשימותיה. כמו כן, החשודה התבקשה על ידי מפעילה לכוון את בנה, שעמד בפני גיוס לצה"ל, לשירות באגף המודיעין. בתיווכה, המפעיל אף שוחח בטלפון עם הבן, על מנת לחוות דעתו על רמת השפה הפרסית שלו. הבן לא היה מודע להקשר של הדברים. עוד עלה כי החשודה הונחתה על ידי "ראמבוד" לאסוף מודיעין אודות בכירים במערכת הביטחון. זהירות: המודיעין האיראני משתמש באינטרנט לגיוס ישראלים. צילום: BigStock חשודה נוספת היא תושבת בית שמש בת 57, שעמדה בקשר עם "ראמבוד" במשך יותר מארבע שנים, שבמהלכן ביצעה לבקשתו משימות שונות וקיבלה, בכמה מועדים, סכום כולל של כ-5,000 דולר. גם במקרה שלה היה ניסיון לכוון את בנה לשירות בחיל המודיעין, לבקשת "ראמבוד". היא אף העבירה חוגר ודסקית של בנה למפעיל, כמו גם צילומים וסרטונים מטקס צבאי מגיוסו של בנה. כאשר הוקם מועדון של יוצאי איראן בבית שמש היא העבירה, לפי כתב האישום, את פרטי הישראלים הפעילים בסניף, תמונות וסרטונים מפגישות המועדון ותמונות של המשתתפות בפעילות. עוד היא ניסתה לצלם את השגרירות האמריקנית בירושלים, אך עוכבה בידי מאבטחי המקום. בנוסף, החשודה רכשה אמצעים אלקטרוניים והתקינה מצלמה נסתרת בחדר עיסויים בביתה. האישה אף הונחתה להתקרב לחברת כנסת, ששמה לא נמסר, והעבירה מידע על הקשר ביניהן. עמוד הפייסבוק ש-"ראמבוד" פתח. החשודה השלישית היא תושבת כפר סבא בת 47. מהחקירה עלה כי היא העבירה לחשודה השנייה כספים מ-"ראמבוד", באמצעות קרובת משפחתה שהגיעה מאיראן לביקור בישראל, וכן במסגרת פגישה עם שליח מטעמו של המפעיל האיראני בטורקיה. אישה רביעית שנעצרה בפרשה היא תושבת ירושלים בת 50. לפי האישומים נגדה, היא עמדה בקשר עם "ראמבוד" במשך כשנה וחצי עד למעצרה. הוא העביר לה 1,240 דולר אוסטרלי, קיבל ממנה פרטי מידע שונים, וביקש להשתתף עימה במיזמים עסקיים ובמיזמי צדקה בישראל, שאותם הוא יממן. "סוכלה כוונה להקים רשת ריגול עבור איראן" בכיר בשב"כ אמר כי "מדובר בפרשייה חמורה, שבה נחשפה וסוכלה כוונה להקים רשת ריגול עבור איראן, שהחלה לפעול בתחומי מדינת ישראל. אנחנו עדים לניסיונות ריגול בתחומי ישראל, באמצעות פנייה בכיסוי 'תמים' לישראליות ודרדורן לקשר ממושך. זאת, חרף חשדן של הנחקרות כי מדובר בגורם מודיעין איראני, ונוכח בחירתן להמשיך עימו את הקשר ואף לבצע עבורו משימות". "במעשיהם החמורים סיכנו המעורבים את עצמם, את בני משפחתם וכן אזרחים ישראליים תמימים, שפרטיהם הועברו למודיעין האיראני", הוסיף. "זאת, בנוסף למידע שהועבר על יעדים ישראליים ואמריקניים בישראל, באופן שעלול לשמש למטרות טרור". לדבריו, "גורמי המודיעין האיראניים עושים שימוש נרחב ברשת האינטרנט, ובעת האחרונה מזוהה עליה במספר הפניות מסוג זה לאזרחים ישראליים. זאת, לצורך איסוף מידע שעלול לסייע לאיראן במאבקה נגד ישראל, העברת הנחיות לביצוע משימות ואף 'משיכת' ישראלים לחו"ל במטרה לפגוע בהם".

קבוצת Y-tech, המתמחה בניתוח, אפיון, בנייה ויישום פתרונות מחשוב ו-IT מתקדמים, מינתה את לירן לוי למנהל ורטיקל התחבורה הציבורית של החברה. במסגרת תפקידו יוביל לוי מגוון פעילויות, החל בניהול טכנולוגי של הלקוחות, דרך ניהול וביצוע פרויקטים רוחביים ושיפור הממשקים בין המחלקות השונות בקבוצה על מנת לשמר את רמת ה-SLA הגבוהה ללקוחות הוורטיקל. לוי צבר ניסיון עשיר בעולמות התחבורה הציבורית. הוא כיהן במשך 12 שנים במגוון תפקידים במערך ה-IT של חברת דן, ובתפקידו האחרון ניהל את צוות תשתיות ואבטחת המידע בארגון.

אפל לא מעוניינת לקחת חלק בחגיגות המטאברס – שעליהן מנצח מארק צוקרברג ממטא (Meta) כיום – וזאת על אף תוכניותיה לשחרר את קסדת המציאות הרבודה (AR) שלה, אולי כבר השנה. על המגמה הזו דיווח אנליסט בלומברג, מארק גורמן, בניוזלטר השבועי שלו, Power On, ועל אף שהפרסום עלה בראשונה במדור למנויים בלבד של הניוזלטר, גורמן שיתף את הניתוח שלו עם העולם דרך טוויטר. "נאמר לי באופן די ישיר שהרעיון של עולם וירטואלי לחלוטין, שאליו משתמשים יכולים לברוח – כמו שהם יכולים בחזון העתידי של מטא/פייסבוק – הוא מחוץ לגבולות (העיסוק) של אפל", כתב גורמן.  האנליסט המשיך וציין כי אפל רוצה שהקסדות מתוצרתה ישמשו ל"גיימינג, תקשורת וצריכת תוכן", ולא למסעות מציאות רבודה ארוכים וכנראה ממכרים מאוד, כמו אלה שמטא מתכוונת להוציא את כולנו אליהם. Lots of interest in my take on “Apple Reality” and the Metaverse https://t.co/ZmacFcOC9k pic.twitter.com/C4SNbFbULp — Mark Gurman (@markgurman) January 9, 2022 הישאבות למטאברס? לא אצל משתמשי iOS מדובר בבשורה משמחת עבור מי שהחלו חוששים בגין הצהרותיה של מטא על העולם הדיגיטלי האלטרנטיבי שהיא מפתחת, שעשוי לגרוף את כולנו אליו בתוך כחמש שנים. הדאגה היא מכך שעקב חדירת המטאברס – פלטפורמה שלפי תוכניותיו של "צוקי" אמורה לפעול בכל האמצעים המחוברים: קרי, המחשב הנייח והנייד, הטאבלים והטלפונים הניידים, ושלא תדרש עבורה בהכרח קסדת מציאות רבודה או וירטואלית – בני האנוש ינטשו את העולם האמיתי וישקיעו את עצמם ביקום הדיגיטלי. עבור אלו החרדים מהתסריט הזה, ובשביל מי שרוצה שאפל תמשיך לייצר בעיקר מכשור מתקדם, הניתוח של גורמן הוא בשורה של ממש. אריאנה גרנדה במופע במטאברס של פורטנייט. צילום: אפיק גיימס גורמן התייחס לעובדה שבטווח השנה הקרובה אפל עשויה לשחרר את ה-אפל גלאס (Apple Glass) שלה – קסדת מציאות רבודה מתקדמת – וטען בפרסומיו כי הקסדה העתידית רק תשפר את הרעיון ואת הדרך שבה יש לאנשים גישה לעולם הדיגיטלי, אך לא מתוכננת ספציפית כדי לשרת משתמשים במטאברס. לכן, כך הוא מסביר, הגאדג'ט שיוצר ופותח על ידי הענקית מקופרטינו, לא יהיה כזה שנחבוש על ראשינו כל היום, כפי שניתן לדמיין את משתמש המטאברס הלהוט שצוקרברג חולם עליו. גורמן המשיך וציין בטקסט שלו שלפי מקורות בחברה, ענקית הטכנולוגיה לא צופה שתבנה אי פעם מטאברס, ואינה מעוניינת לראות את האפל גאלס שלה כמשהו שמשתמשים ירצו ללבוש לפרקי זמן ארוכים, אלא רואה בו מכשיר שמשתמשים ירכיבו מדי פעם כדי לתקשר, לשחק משחקים או ליהנות מבידור, וזה הכל. עוד הוא מרחיק לכת וטוען כי במקום פיתוח מאסיבי של טכנולוגיות מצאיות מדומה (VR) ורבודה, כפי שניתן לצפות מחלוצי המטאברס או ממי שמעוניינים למצב עצמם ככאלו – ושמיקרוסופט, אפיק גיימס, ניאנטיק, אנבידיה ועוד ענקיות כבר שקועות בו ובפיתוחים לקראתו – אפל מתמקדת בעיקר בקסדה שלה כחוויה למשתמשים, כך שהגאדג'ט יהיה איכותי במיוחד, על מנת שאנשים יחשקו בו לצורך שימוש יחד עם ה-iPhone או האפל ווטש (Apple Watch) שלהם.

איומי הסייבר והמרוץ לחלל הם סיכונים לכלכלה העולמית, שנמצאים במגמת גידול, ולכן נוספו לאתגרים הקיימים, שנובעים משינויי האקלים ומגפת הקורונה – כך החליטו חברי הפורום הכלכלי העולמי אתמול (ג'). ההודעה שלהם באה כחלק מדו"ח הסיכונים הגלובלי שהפורום נוהג לפרסם בדרך כלל לקראת מפגש החורף השנתי של מנכ"לים ומנהיגים עולמיים באתר הסקי השוויצרי דאבוס. גם השנה האירוע נדחה, זו הפעם השנייה ברציפות, בגלל מגפת הקורונה. דו"ח הסיכונים מונפק על בסיס סקר גלובלי שנערך בקרב כ-1,000 מומחים ומנהיגים. סיכונים נוספים שמצוינים בו הם בינה מלאכותית, הגירה ומשבר הפליטים. סכנות דיגיטליות מחברי הדו"ח כותבים כי "המגפה הביאה לאילוצים ולשינויים עצומים – מה שחייב אנשים רבים לעבוד או ללמוד מהבית. זה הביא ל-'התפוצצות' של מספר הפלטפורמות והמכשירים המקוונים שבהם אנשים משתמשים – בעבודה ובשעות הפנאי שלהם. אלא שהדבר הגדיל באופן דרמטי גם את סיכוני האבטחה". מצוין בו כי "מתקפות הסייבר הופכות אגרסיביות ונפוצות יותר, כיוון שהפושעים משתמשים בטקטיקות קשוחות יותר ותוקפים מטרות פגיעות יותר. מתקפות הנוזקות והכופרות פרחו, בעוד שהעלייה בשימוש העולמי במטבעות קריפטוגרפיים מקלה על פושעי הסייבר להסתיר את זהותם ואת תשלום דמי הכופר שהם קיבלו". "אנחנו נמצאים בנקודת הזמן שבה איומי הסייבר צומחים מהר יותר מהיכולת שלנו למנוע ולנהל אותם ביעילות", אמרה קרולינה קלינט, מובילת ניהול סיכונים במארש, שהחברה האם שלה, מארש מקלנן, הייתה שותפה לכתיבת הדו"ח. לדברי קלינט, "משתתפי הסקר ציינו את איומי אבטחת הסייבר כסיכון לטווחים הקצר והבינוני. אנחנו, כמו שאר מחברי הדו"ח, מודאגים מכך שהנושא לא מדורג גבוה יותר. הדבר מצביע על עיוורון שחברות וממשלות לוקות בו". עוד סיכונים סיכונים נוספים שמציין הדו"ח מצויים במרוץ לחלל. "מדינות מעצימות את תוכניות החלל שלהן, כשהן רוצות להעצים את כוחן הגיאו-פוליטי והצבאי, או להביא להישגים מדעיים ומסחריים. אלא שכל התוכניות הללו מעלות את הסיכון לחיכוך במסלול המרוץ". באשר לקורונה, לדברי הפורום, "ההשפעות הכלכליות והחברתיות של המגפה עדיין מהוות איום קריטי על העולם, בשל הבדלים גדולים בין מדינות עשירות ועניות בגישתן לחיסונים. הדבר מביא לכך שהכלכלות מתאוששות בשיעורים לא אחידים, מה שעלול להרחיב את השסעים החברתיים ולהגביר את המתיחות הגיאופוליטית". לגבי משבר אקלים, כותבים מחברי הדו"ח כי "הסביבה נותרה הדאגה הגדולה ביותר לטווח הארוך. בריאותו של כדור הארץ בעשור הבא היא הדאגה הדומיננטית". המשיבים לסקר ציינו את שלושת הסיכונים המובילים בתחום: כישלון לפעול נגד שינויי האקלים, מזג האוויר הקיצוני והכחדת מגוון של מינים וזנים בטבע.

אי ודאות היא משהו שלמדנו לחיות איתו בתקופה האחרונה. אבל אם יש דבר אחד בטוח זה שהחולייה החשובה בשרשרת השירות, המכירה והשיווק היא לקוח הקצה. המהפכה הדיגיטלית, שהואצה בעקבות הקורונה, השאירה חותם בתחום הקמעונאות. יותר ויותר צרכנים מצפים ליחס דיגיטלי, פרסונלי ומותאם יותר, וזה כאן כדי להישאר. מספר הולך וגדל של ארגונים מבקשים להעביר את פעילותם לאונליין ולחזק את הקשר הישיר עם הצרכן. כך, לדוגמה, תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, השלימה הטמעה של פלטפורמת האי-קומרס המתקדמת של סיילספורס באתר מכירות אבקות החלבון של GO, ובמקביל את הטמעת פלטפורמת השיווק המתקדמת Salesforce Marketing cloud עבור תמיכה שוטפת בפעילות השיווק הדיגיטלית של הקבוצה. שי מיקהל, סמנכ"ל מערכות המידע בתנובה, מספר על גידול בכמות ההזמנות של המוצרים הללו, ובעקבותיו ההבנה שתנובה סיפקה מענה איכותי לצורך אמיתי – בזמן הנכון. שי מיקהל, סמנכ"ל מערכות המידע בתנובה. צילום: יח"צ "כחלק מתפיסה רחבה של מערכת שתתמוך בניהול לקוחות ומסחר דיגיטלי ומתוך רצון לעשות שימוש בפלטפורמה חזקה להכלה ועיבוד נתוני הלקוחות והצרכנים הוטמעה מערכת Salesforce Marketing Cloud. יישום זה מאפשר לתנובה ללמוד ולהעמיק את הקשר עם הצרכן מנקודת מבט של 360 מעלות, תוך שימוש בתקשורת רב ערוצית ויכולות בינה מלאכותית", אומר מיקהל. הוא ציין כי "את הטמעת ה-Marketing Cloud של סיילספורס, שמקדם את האלמנטים הללו, ביצעה עבור תנובה דטה פרו Proximity מבית BBDO, שותפה מובילה של סיילספורס בישראל". איילת אהרון, מנהלת מערכות מידע בתחום חדשנות דיגיטל ומכירות בתנובה. צילום: יח"צ "דטה פרו נבחרה לאחר תהליך מכרז קפדני שביצעה תנובה, שנמשך חודשים רבים. היא עמדה בכל היעדים שהצבנו לפרויקט מבחינת תקציב ומטרות", אומרת איילת אהרון, מנהלת מערכות מידע בתחום חדשנות דיגיטל ומכירות בחברת המזון. "ראינו שלדטה פרו יש יכולות חוצות מחלקות והבנה עסקית עמוקה של הצרכים שלנו – מהבנה טכנולוגית של האתגר ביישום הדרישות של העסק ועד להבנה בעולמות הקריאייטיב והתוכן. כמו כן, היא ידעה להשתלב בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית שאנחנו מובילים". לדבריה, אנשי דטה פרו ביצעו את הפרויקט ברמה הגבוהה ביותר, והעלייה לאוויר הייתה מאוד מוצלחת וחלקה. הילה ברוך קונפורטי, מנהלת פיתוח עסקים דיגיטליים בתנובה, מספרת על היעדים החשובים שהחברה הציבה לעצמה כחלק מתפיסת המהלך: "המטרה שלנו היא יצירת היזון חוזר בין הערך הצרכני שתנובה יודעת לייצר – אם במוצרים ואם בתוכן – לבין הנגיעה הישירה בצרכן, שמסייעת לנו להעמיק ולבסס את הקשר עימו ומלמדת אותנו על הצרכים הקיימים והחדשים, בכדי שהצעות הערך עבורו תהיינה מותאמות לו. היכולת שיש לנו כיום להשתמש בתהליכי לימוד מכונה ובבינה מלאכותית עבור עולמות התוכן של השף הלבן מאפשרת לנו לעשות בדיוק את זה – להעמיק את הקשר עם הצרכן, להעניק לו חוויה סופר פרסונלית ומדויקת, ולהעלות את המעורבות שלו עם המותגים שלנו ועולמות התוכן שאנחנו מייצרים. תנובה ממשיכה להתפתח בעולמות ה-B2C, ודוגמה מעולה לכך היא סדרת המוצרים המועשרים בחלבון שלה, תחת המותג GO". אורי רוזן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בדטה פרו. צילום: יח"צ "תנובה מצטרפת למאגר של לקוחות אסטרטגיים עבור דטה פרו, כאשר עולם מוצרי הצריכה והקמעונאות הפך להיות חוד החנית של תחום ההתמחות שלנו, והיא מהווה עוד גוף משמעותי בעולם הזה", אומר אורי רוזן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בדטה פרו. לדבריו, "לא בכל יום יוצא לנו להשתתף בפרויקט כל כך מפואר ומאתגר מכל כך הרבה היבטים, ואנחנו שמחים על הזכות שניתנה לנו ובטוחים שבעתיד יהיו לנו הזדמנויות משותפות ליצור המון הצלחות על בסיס התשתית שהטמענו. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לטלי זהבי, גיא כהן, גיא בירנברג, הילה קונפורטי, איילת אהרון ורינת רויזמן על התרומה המשמעותית בניהול הפרויקט ועל האכפתיות". לירן שכטר, מנהל מגזר לקוחות אסטרטגיים בסיילספורס מרקטינג קלאוד ישראל. צילום: יח"צ לירן שכטר, מנהל מגזר לקוחות אסטרטגיים בסיילספורס מרקטינג קלאוד ישראל, ציין ש-"תנובה היא לקוח אסטרטגי עבורנו, והיא מבצעת טרנספורמציה דיגיטלית רחבה על גבי הפלטפורמה". לדבריו, "המודולים השונים של ה-Marketing Cloud המאפשרים חיבור פרסונלי עם כל לקוח ולקוח בכל זמן ובכל ערוץ שיבחר, ומהווים מרכיב ליבה משמעותי לאין ערוך בטרנספורמציה שארגון כזה עובר. אנחנו גאים בחיבור האסטרטגי שבין סיילספורס, תנובה ודטה פרו, שעוזרים לחברת המזון להגשים את החזון הזה הלכה למעשה. אנחנו מצדיעים לשותפינו לדרך ומייחלים לעוד שיתופי פעולה פוריים בעתיד".

אייקון גרופ הודיעה היום (ד') כי היא רוכשת את השליטה (85%) ב-ויז'ואל ד.ג., חברת הפצה שמהווה נציגה בישראל של מותגים כגון לנובו, אסוס, HPE, ארובה, טרנד מיקרו, רדוור ו-וים, לפי שווי חברה של כ-80 מיליון שקלים. סכום הרכישה לא נמסר, אולם המשמעות של שווי זה היא שהוא עומד על עשרות מיליוני שקלים – ככל הנקאה 68 מיליון. ויז'ואל פועלת מ-2003 ומתמחה במתן פתרונות מחשוב לשווקים הצרכני והמסחרי, באמצעות רשת של מאות משווקים בשוק הישראלי. החברה מפיצה שלושה קווי מוצרים: בתחום החומרה והגיבוי, לרבות מותגים כגון HPE, אסוס ולנובו; פתרונות אבטחת מידע וסייבר, בין היתר של ארובה, טרנד מיקרו וסייברניט; ופתרונות ענן המותאמים לדרישת הלקוח של וים, רד-האט ועוד. מחזור ההכנסות של ויז'ואל בשנה החולפת מוערך ב-370 מיליון שקלים, הרווח הגולמי ב-30 מיליון והרווח הנקי בבין 10 ל-12 מיליון. בחברה אומרים כי נתונים אלה הם המשך של מגמת הצמיחה שהיא חווה בשנים האחרונות. במקביל, אייקון דיווחה כי היא מנהלת משא ומתן לרכישת מלוא חברת בלוז הפצה, שמוחזקת כיום בשיעור של 49% על ידי ויז'ואל, בתמורה לסכום שבין 15 ל-18 מיליון שקלים. כלומר, היא מעוניינת לרכוש את 52% הנותרים. לבלוז יש זיכיון להפצה של מוצרים ושירותים מבית יבמ בישראל. אייקון גרופ הוקמה ב-2007 והיא בין המשווקות הבולטת בארץ של מוצרי אפל. ככלל, ההפצה היא תחום הפעילות העיקרית של החברה. בנוסף, היא פועלת בתחום הקמעונאות, הכולל חוזה זכיינות לחנויות אפל בפורמט Premium Reseller, תחת המותג איי-דיגיטל. כמו כן, לחברה שירות תיקונים ומעבדה רשמית של מוצרי אפל. בחודש שעבר היא השלימה הנפקה ראשונית (IPO) בבורסה בתל אביב. "צמיחה גם באמצעות מיזוגים ורכישות" רוני ישראלי, מנכ"ל משותף ומנכ"ל פעילות ההפצה באייקון גרופ, אמר כי "אנחנו מודיעים היום על רכישת ויז'ואל, שהינה חברת הפצה צומחת, רווחית ובעלת פוטנציאל עסקי רב עבור הקבוצה. רכישה זו היא חלק מהחלטתנו לצמוח גם באמצעות מיזוגים ורכישות, ותואמת את האסטרטגיה העסקית שלנו להרחבת פלטפורמת ההפצה של הקבוצה. באמצעות הרכישה אנחנו מרחיבים באופן משמעותי את פעילות הקבוצה, באמצעות הגדלת סל המוצרים והוספת מותגים על מוחצרי אפל. כמו כן, רכישת ויז'ואל נותנת לאייקון גרופ דריסת רגל בהפצה של מוצרי תוכנה ואבטחת מידע". לדבריו, "ויז׳ואל תמשיך להפיץ את המותגים שבטיפולה, בניהולו של אלון עילם. לגישתנו, זוהי עסקה שהשלם גדול מסכום חלקיה, והיא צפויה להביא להאצת קצב הצמיחה של אייקון גרופ כבר השנה". עילם ציין כי "אנחנו רואים ברכישה מכפיל כוח להגדלת הפעילות וסל המוצרים של שתי החברות״.

אפקט המסמכים שחשפה פרנסיס האוגן? פייסבוק – או, בשמה החדש, מטא – הידרדרה 36 שלבים ברשימה השנתית של המקומות שהכי כדאי לעבוד בהם: בעוד שבשנה שעברה היא דורגה במקום ה-11 ברשימה של גלאסדור, שפורסמה היום (ד'), השנה היא ממוקמת במקום ה-47 בלבד. מדובר בדירוג הנמוך ביותר של החברה מאז שהיא נכנסה לרשימה בפעם הראשונה לפני 12 שנים. הרשימה מתבססת על מחקר מקיף שגלאסדור עורכת בכל שנה בקרב עובדים בחברות השונות מארצות הברית, בריטניה, קנדה, צרפת וגרמניה. הנתונים כאן מתבססים על הרשימה האמריקנית. בין הנימוקים השליליים שעובדי פייסבוק ציינו: גישות שליליות של הציבור כלפי החברה, חוסר פעולה מצד ההנהלה ואי בהירות לגבי הכיוון שאליו היא הולכת. בצד החיובי, עובדים ציינו שמטא-פייסבוק מאפשרת להם אוטונומיה בעבודה, וכן נותנת להם הטבות מופלגות ואפשרות לעבוד על מוצר פופולרי, ולעשות זאת עם עובדים שהם נהנים להיות במחיצתם. הירידה הדרמטית של פייסבוק ברשימה באה על רקע ה-וייב השלילי שהחברה סובלת ממנו, במיוחד בחודשים האחרונים, בעיקר לאחר חשיפת מסמכים פנימיים שלה על ידי האוגן, עובדת לשעבר בה. המסמכים חושפים שלל ממצאים שליליים אודות החברה, בהם שהיא יודעת על כך שאינסטגרם שבבעלותה משפיעה באופן שלילי על דימוי הגוף בקרב נערות (בעקבות זאת היא עצרה פיתוח של גרסה לילדים של האפליקציה), אפשרה פוסטים שעודדו את הטבח בבני שבט הרוהינגה במיינמאר ועוד. בעקבות חשיפת המסמכים עברו בכירים בפייסבוק, ובהם המייסד והמנכ"ל, מארק צוקרברג, שורה של חקירות בקונגרס האמריקני. זאת ועוד, ההערכות הן ששינוי שם החברה למטא היה תוצאה בין היתר של האווירה הציבורית השלילית כלפיה. ירידה תלולה – גם לזום חברת טכנולוגיה בולטת נוספת שרשמה ירידה ברשימה, שלא לומר ירידה תלולה מאוד, היא זום. החברה, שנסקה בשוק ב-2020 בגלל אילוצי הקורונה, הפכה ב-2021 לסוג של סטנדרט, אם כי המתחרות נגסו בה, ובמיוחד מיקרוסופט עם טימס שלה. זום ירדה ברשימה של גלאסדור 78 (!) שלבים – מהמקום ה-22 למקום ה-100 והאחרון. חלק מהעובדים ציינו שהאווירה בחברה הפכה לשלילית ושכמות העבודה עלתה מהר מדי. בצד החיובי, עובדים ציינו שזום מאפשרת להם מספר לא מוגבל של ימי חופשה בתשלום, וכן הזכירו את התשוקה שלהם לבנות את המוצר ואת ההטבות הרבות שהם מקבלים. ובמקום הראשון… יש לציין שהשנה חל גידול ניכר ברשימת חברות ההיי-טק שנכללות ברשימה: בעוד שבשנה שעברה מספרן עמד על 28, השנה הוא הגיע ל-40 מ-100 החברות המדורגות. אחת מהן דורגה במקום הראשון: Nvidia, שקיבלה את הציון 4.6 מתוך חמש. אמירה של עובד (או שמא עובדת – לא ברור) ב-Nvidia שצוטטה היא ש-"העבודה (בחברה – י"ה) מאתגרת ובעלת משמעות. התשלום וההטבות שאנחנו מקבלים נהדרים ואני אוהב את עמיתיי לעבודה". בעשירייה הראשונה ברשימה צועדות ארבע חברות טכנולוגיה נוספות: האבפוסט במקום השני, בוקס בחמישי, גוגל בשביעי וסיילספורס בעשירי. מכאן שמחצית מהעשירייה הראשונה היא חברות היי-טק. מה התוצאות בשאר המדינות? בבריטניה, סרוויס נאו נבחרה כחברה שהכי טוב לעבוד בה, כשעוד חמש חברות טכנולוגיה נמצאות בעשירייה הראשונה: סיילספורס במקום השלישי, אדובי בשביעי, VMware בשמיני, ARM הבריטית בתשיעי ומטא בעשירי. בצרפת, סיילספורס הגיעה למקום השני, מיקרוסופט לרביעי, סאפ לתשיעי ושניידר אלקטריק סוגרת את העשירייה הראשונה. סיילספורס ניצבת בראש הרשימה בגרמניה, כשהחברות הטכנולוגיות שאחריה הן גוגל במקום השני וסאפ הגרמנית בשישי.