הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
24/02/25 16:36
7.66% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בית משפט השלום בכפר סבא גזר היום (ב') 27 חודשי מאסר, שהם שנתיים ורבע, על עבד אל רחים חאג' יחיא, תושב טייבה בשנות ה-20 לחייו, שפרסם תכנים מסיתים לטרור לאלפי עוקבים ברשתות החברתיות – לפני ואחרי טבח ה-7 באוקטובר. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של הסתה למעשי טרור, גילוי הזדהות עם ארגון טרור, ועוד.
השופט אביב שרון קבע בגזר הדין כי הנאשם, אזרח ישראלי שנהנה מזכויות רבות שמעניקה לו המדינה, בחר לשבח, לעודד ולפאר את מעשיהם של מחבלים נתעבים, רוצחי גברים, נשים וילדים – אזרחי מדינה יהודים.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז, עולה כי חאג' יחיא פרסם בחשבונות שלו ברשתות החברתיות, שמספר העוקבים הכולל שלהם הוא 110 אלף, דברי שבח ואהדה למעשי טרור, כולל ל-7 באוקטובר, וכן לשני ארגוני הטרור הרצחניים חמאס וחיזבאללה. הוא עשה זאת במשך כחצי שנה, לפני ואחרי המלחמה.
בין היתר, חאג' יחיא כתב ב-7 באוקטובר כי "כל סוג של אלימות הוא טבעי במאמץ להחזרת הארץ. הארץ לא תוחזר בדרך אחרת, והחיילים שאתה מרחם עליהם הם רוצחי ילדים". כמו כן, הוא כתב על תושבי עוטף עזה ש-"אלה מתנחלים שחיים באדמה כבושה, שכדי לכבוש אותה היה צריך להפציץ משפחות ולעשות טבח".
הנאשם אף פרסם ב-7 באוקטובר תמונות וסרטון מאירועי הזוועה שהתרחשו ביום הנורא ההוא, בהם אזעקות, שיגורי רקטות, בריחת אזרחים חפים מפשע מאירועי הטבח במסיבת הנובה וטנק צה"לי בוער, והציג אותם כהישגים של ארגוני הטרור וכ-"יום היסטורי".
כמו כן, לפני פרוץ המלחמה, חאג' יחיא פרסם תמונות של מחבלים שונים, שביצעו מעשי רצח, והציג אותם כ-"חברים לדרך ולמוות", שראויים לכל "כבוד".
"ענישה מחמירה, על מנת לגדוע את התופעה הצוברת תאוצה"
השופט קבע בגזר הדין כי "אין חולק אודות הערכים החברתיים המוגנים בעבירות שאותן ביצע הנאשם, שעניינם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, שמירה על הסדר הציבורי, ושמירה על ערך קדושת החיים ועל שלמות גופם של אזרחי המדינה – הכול מפני חשש ממשי שדברי שבח ואהדה לארגוני טרור, כמו גם דברי הסתה לטרור, יביאו לכדי ביצוע מעשים של ממש".
עוד קבע בית המשפט כי חאג' יחיא ביצע את העבירות ממניע אידאולוגי, ומכאן חומרתן היתרה. השופט כתב ש-"מהפרסומים שפרסם הנאשם, כמו גם מהתמונות ומהסרטון שאותם שיתף, עולה שהוא תומך במעשים המבוצעים על ידי ארגוני טרור, שחרטו על דגלם את הכוונה להביא להשמדתה של מדינת ישראל, כאשר המטרה מקדשת את כל האמצעים, וביניהם הרג של אזרחים ישראלים יהודים חפים מפשע. מכאן, בדברים שפרסם הנאשם עולה איבה גדולה כלפי ציבור היהודים בכללותו, ותמיכה ברורה באידאולוגיה של הטרור".
נוסף על כך, בגזר הדין הובהר ש-"מדיניות הענישה… מחמירה וקוראת להטלת עונשי מאסר בפועל על מבצעיהן. זאת, על מנת לגדוע את התופעה המסוכנת הצוברת תאוצה ולהרתיע את היחיד והרבים".
מהפרקליטות נמסר כי "מאז פרוץ המלחמה, הגשנו מעל 200 כתבי אישום בגין עבירות דומות. זאת, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה להעמיד לדין כל אדם המשבח, מהלל או תומך במעשי טרור – אף אם מדובר בפרסום בודד, אך חמור ונוגע באופן ישיר לאירועי התקופה הנוכחית. הפרקליטות תמשיך לפעול במלוא החומרה למיצוי הדין עם כל מי שמביע אהדה, שבח או עידוד לטרור, מתוך הכרה בסכנה הממשית שנשקפת מהסתה זו לביטחון הציבור והמדינה, ומתוך מלחמה חסרת פשרות בכל עבירת טרור מכל סוג".
24/02/25 17:40
7.23% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סטודנט שסולק באמצע לימודי התואר השני שלו מאוניברסיטת מינסוטה בטענה שכתב מאמרים שהוא נבחן עליהם באמצעות שימוש בכלי בינה מלאכותית תובע כעת את האוניברסיטה, ואת הפרופסורים שקבעו זאת, בסכום כולל של 1.3 מיליון דולר. כן הוא תובע את החזרתו המיידית ללימודים, כדי שיוכל להשלים את התואר.
הסטודנט, היישאן יאנג בן ה-33, הכין עבור המבחנים המוקדמים שלו בתואר שלוש מסות שהוא היה צריך לכתוב בתוך שמונה שעות. הוא ביצע את המבחן הזה מרחוק, במהלך טיול שלו למרוקו בקיץ 2024, וקיבל אישור להשתמש בהערות, דו"חות וספרים. עם זאת, נאסר עליו, כמו על כל הסטודנטים, להשתמש בכלי בינה מלאכותית למיניהם.
"הדהים אותי הדמיון"
כל ארבעת הבוחנים שבדקו את המאמרים של יאנג הביעו חשש שהוא לא כתב את העבודות בעצמו אלא השתמש בכלי AI, למרות האיסור. כהוכחה, לכאורה, לחשש הם הציגו ציטוטים מדברים שלא נלמדו בכיתה וכן ראשי תיבות שלא נעשה בהן שימוש במהלך הלימודים, אבל מופיעים לרוב ב-ChatGPT.
שניים מהם אף קיבלו תשובות זהות מהצ'טבוט של OpenAI כששאלו אותו את השאלות הרלוונטיות, כולל עיצוב, שפה ותכנים שהיו דומים מאוד למה שנכתב, לטענתם, בעבודה שהוגשה להם. "הדהים אותי הדמיון, שנראה שהוא מאוד לא סביר מכדי היותו מקרי", כתב פרופ' פיטר האקפלדט, שהיה אחד הבוחנים, במכתב לוועדת השימוע.
הם גם ציינו ששנה קודם לכן, יאנג נחשד בשימוש ב-AI כדי להכין עבודה, אך הוא לא נענש. אז הוא הודה שהשתמש בבינה מלאכותית, וטען כי עשה זאת רק כדי לבדוק את האנגלית שלו, מכיוון שהוא לא דובר את השפה מלידה. יאנג נולד בסין, ושפת האם שלו היא אחד הדיאלקטים הרבים שמדוברים במדינת הענק.
"כנראה ש-ChatGPT משתמש באותם מקורות כמוני"
יאנג טוען מנגד שהדמיון שגילו המרצים שבחנו את מאמריו נובע ככל הנראה מכך ש-ChatGPT פשוט משתמש באותם מקורות כמותו כדי לספק תשובות. הוא טען שהפרופסורים ערכו את התגובות של הצ'טבוט כדי לגרום להן להיראות יותר כמו התשובות שלו. טענה נוספת שיאנג העלה היא שהשיטות שבהן משתמשים המרצים לאיתור שימוש בבינה מלאכותית אינן אמינות ומועדות לתקלות, במיוחד כשמדובר באנשים ששפתם הראשונה אינה אנגלית.
הערעור והטענות של יאנג נדחו בידי האוניברסיטה וכעת, כאמור, הוא פנה לערכאות. יאנג הגיש הן תביעה פדרלית והן תביעה מדינתית, נגד האוניברסיטה ונגד הפרופסורים, בהתאמה. התביעה הפדרלית הוגשה על סך של 575 אלף דולר – סכום שמטרתו היא, לדבריו, להרתיע את אוניברסיטת מינסוטה מלנקוט צעדים דומים בעתיד, ולגרום לה לשמור על הגינות בתהליכים משמעותיים. התביעה השנייה היא תביעת לשון הרע, שעומדת על 760 אלף דולר.
24/02/25 17:41
6.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הוועדה המשותפת לוועדות החוקה, הפנים והמדע והטכנולוגיה של הכנסת האריכה היום (ב') שוב את הצו המאפשר למשרד הפנים ליטול טביעות אצבע ממי שמבקש להנפיק תעודת זהות חדשה או דרכון חדש, ולאחסן אותן במאגר הביומטרי. זאת, על אף שקיימת החלטת ממשלה למחוק את מאגר טביעות האצבע.
הממשלה ביקשה להאריך את הצו למשך שנה, אולם יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, סירב חלקית לבקשה, והסכים להאריך אותו בחצי שנה בלבד. זאת, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על נציגי משרדי הפנים והאוצר, שלא נענו לפניות שהגיש מאז תחילת השנה, במטרה לנסות ולמנוע הארכות נוספות של הצו.
החלטה וחוק מ-2017 שלא מיושמים עד עכשיו
הממשלה קיבלה ב-2017 החלטה, שלאחר מכן נחקקה בכנסת, לבטל את צירוף טביעת האצבע למאגר הביומטרי ולהסתפק בזיהוי פנים, וכן למחוק את הטביעות הקיימות. עם זאת, באותה ההחלטה ניתנה הוראת שעה לחמש שנים, שמאפשרת למדינה להמשיך ליטול טביעות אצבע ממי שרוצה להנפיק מסמך זיהוי חדש. מאז, שרי הפנים והוועדה בכנסת האריכו בכל פעם את הצו המאפשר המשך נטילת טביעות אצבע, כאשר תוקפו של הצו האחרון פג בסוף השנה שעברה. מאז הארכתו לא אושרה בוועדה – עד היום, כאמור – בשל המשברים הקואליציוניים.
בהחלטת הממשלה נכתב שבמהלך התקופה של אותן חמש שנים – שמאז, כאמור, הוארכה שוב ושוב, הרשות הביומוטרית הייתה אמורה לקיים מכרז חדש ולהחליף את המערכות הקיימות, שכבר אז התגלו כמיושנות ולא אמינות. אמיר אריאן, ראש הרשות, הסביר בדיון היום שזה לא קרה עד עכשיו עקב העדר תקצוב מתאים ו-"אירועים בלתי צפויים שקרו מאז החלטת הממשלה, כולל המלחמה". הוא אמר כי העדר התקצוב גורם גם לכך שאין עדיין תאריך להוצאת המכרז מההקפאה.
עוד הוא ציין כי תוקף ההתקשרות של הרשות עם הספק הקיים, בנוגע למערכת הקיימת, עומד לפוג בקרוב, ואם לא יהיה מענה חלופי, ייווצר משבר.
אריאן אמר שהארכת הצו לחצי שנה בלבד אינה ריאלית, משום שגם אם משרד האוצר יאשר תקציב להמשך המכרז, נדרשת לפחות תקופה של שנה כדי להטמיע מערכת חדשה.
נציגת האוצר בדיון לא הגיעה מוכנה, ועל כך היא ננזפה קשות על ידי היו"ר. ח"כ מילביצקי נימק את החלטתו להאריך את הצו רק בחצי שנה ברצון לעקוב מקרוב אחר התנהלות הנושא, וציין שהוא "לא מתכוון לאפשר מצב שבו תחולת חוק שהתקבל ב-2017 תוארך בכל פעם, ללא שום הצדקה". לדבריו, אם המצב יימשך, הוא ידרוש ממשרד הפנים לצאת לחקיקה חדשה.
לצד ההארכה, ח"כ מילביצקי קיבל החלטה לקיים דיון נוסף בנושא בחודש מאי הקרוב.
24/02/25 17:08
6.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"התאימות (ההלימה) לרגולציות היא כאב ענק של ארגונים. ארגונים הסתבכו עם העניין הזה. קחו, לדוגמה, ארגון שמונה 1,000 עובדים, שיש בו יחידות שונות שנדרשות לעמוד ברגולציות שונות – מגזריות ועוד. על זה יש להוסיף תקנות של מדינות שונות. הארגון הזה צריך לאסוף את כל הדרישות ולהתאים את עצמו לדרישות הרגולציה. זאת חתיכת כאב ראש", כך אמר יוסי טל, מנכ"ל סייפוקס.
חברת אבטחת המידע, שהקים רוני צארום, ערכה היום (ב') מפגש במלון הילטון בתל אביב, שבו היא השיקה את OmniSec – סוכן תאימות רגולטורית אוטונומית, המבוסס GenAI. לדברי טל, הכלי החדש "מאפשר לארגונים להתמודד עם אתגרי האבטחה והרגולציה המורכבים ביותר בצורה חכמה ויעילה. זהו כלי שמהווה מפתח לעמידה ברגולציה ונותן שקט נפשי לארגונים".
"צוותי האבטחה סובלים מעייפות החומר"
טל ציין כי "בחברות רבות, צוותי האבטחה סובלים מהתפוצצות מידע ומעייפות החומר. צוותי האבטחה מתמודדים עם משאבים מוגבלים והארגונים מתמודדים עם אתגרי תאימות משמעותיים. בלא מעט מקרים, הם מוצאים את עצמם בלא יכולת יעילה להתמודדות עם סיכוני סייבר. ארגונים מחפשים פתרונות אבטחה מדרגיים ולצידם יש חברות שמעוניינות להפחית סיכוני אבטחה ועלויות. כל אלה יכולים ליישם את פלטפורמת OmniSec, שמשלבת את מיטב היכולות של כלי אבטחה ותאימות זמינים. היא מביאה להפחתת העומס הקיים על מנהל אבטחת המידע ומנהל המידע הארגוני – על ידי הבנת הצרכים והפערים, ניהול המשימות וצמצום הפערים".
"הפלטפורמה", הסביר, "מנתחת וממזערת סיכוני IT ,OT ,IoT ואי תאימות בשרשרת האספקה. הפתרון משתמש בלמידת מכונה מתקדמת ובמודלי שפה גדולים (LLMs) כדי לייצר הקשרים בין מערכות הסייבר השונות בארגון ובשרשרת האספקה הארגונית. הפלטפורמה מייצרת תוכנית עבודה ארגונית, ובונה לוח משימות ייעודי לכל פונקציה בארגון. כך היא מאפשרת ניהול אפקטיבי של הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות לארגון, תוך טיפול בצמצום הפערים והסיכונים בזמן אמיתי".
טל הוסיף ש-"הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לטעון דרישות רגולציה בשפה המקורית שבה נכתבו, ישירות למערכת, כאשר היא מנתחת ומתרגמת אותן לדרישות טכנולוגיות. לאחר מכן, היא מבצעת סקר פערים להשוואת המצב הקיים מול דרישות הרגולציה בכמה דקות. עם השלמת הסקר, היא יוצרת משימות ממוקדות לבעלי התפקידים הרלוונטיים, ומייעלת את התהליך באמצעות אוטומציה מלאה לסגירת הפערים הרגולטוריים. בנוסף, המערכת אוספת מידע ממערכות נוספות, ומספקת שיקוף לאיומים חדשים – ללא צורך בהרחבת כוח האדם או בהשקעה נוספת בכלי אבטחה נפרדים מרובים". "כך", אמר טל, "היא מאפשרת למנהלים לקבל החלטות חכמות יותר בזמן אמת. בנוסף, היא חוסכת לארגונים מאות שעות עבודה, בכך שהיא מזהה איומים, מנתחת סיכונים ומפחיתה עומסי עבודה ידניים".
הוא סיכם באומרו כי "אני צופה שהיקף הפעילות שלנו השנה יוכפל פי ארבעה, בשל המערכת החדשה שאנו מציעים לשוק".
24/02/25 12:32
5.53% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
במקומות עבודה רבים אפשר למצוא מסכי טלוויזיה חכמים שאפשר לשנע ממקום למקום על גלגליהם. הם מאפשרים להפוך ישיבות צוות לפרודוקטיביות יותר, והם מאפשרים גם להפוך חדרי ישיבות רגילים לחדרי ועידות וידיאו קטנים עד בינוניים בעת הצורך.
אבל לשימושים ביתיים? לא זוכר שנתקלתי בזה עד סוף השבוע הנוכחי, אבל זה קיים: A32Q7 Pro של KTC, מותג די מוכר בתחום מסכי המחשב בכלל בשווקים המקוונים – ולא רק בחנויות הסיניות על שלוחותיהן האירופיות, הוא מסך מגע מבוסס פאנל IPS בגודל 32 אינץ' וברזולוציית 4K, שממוקם על מוט בקצה עגלה ניידת ומציע אפשרות לקחת אותו לכל מקום ברחבי הבית, וגם הגינה.
הוא מסתובב על צירו, כך שאפשר להתאים את התצוגה לתוכן אורכי ורוחבי, הוא תומך בקישוריות אלחוטית כך שאפשר לשדר אליו תכנים, ויש לו גם כמה חיבורים מאחור שמאפשרים חיבור פיזי של אמצעים שמכילים תוכן.
ויש לו גם מעבד פנימי בעל שמונה ליבות, שמריץ מערכת הפעלה אנדרואידית – מה שאומר שהוא מאפשר הרצה של כל יישום מ-Google Play, ובטח ובטח את אפליקציות הזרמת המדיה המובילות.
העגלה התחתונה מסתירה היטב את הגלגלים והיא מכילה גם סוללת 90WHr, שמספיקה בערך לחמש שעות שימוש, וטעינתה המלאה נמשכת כשעתיים וחצי. המחיר הרגיל עומד בערך על 900 דולרים, ועכשיו אפשר למצוא אותו גם ב-755 דולרים.
24/02/25 14:19
5.53% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד אדם שביצע עבירות מין חמורות בבת משפחתו הפעוטה, תוך תיעוד המעשים ושליחתם לאחר במהלך שיחת וידיאו.
על פי כתב-האישום שהגישו עורכי הדין אלעד דיין ורועי גול ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, במהלך יוני 2024, הכיר הנאשם אדם אחר שהציג עצמו בפניו כאישה בת כ-35 באתר Catch chat והשניים החלו בהתכתבות ובשיחת וידיאו ברשת. השיח בין השניים נשא אופי מיני ובמסגרתו ביקש הנאשם לפגוש ב"אישה" שהוצגה בפניו ולקיים עימה מגע אינטימי. במהלך שיחת הוידיאו, פנתה דמות האישה לנאשם והציעה כי יקיים מגע מיני עם פעוטה בת משפחתו וישדר לה זאת בשיחת וידיאו, אם ברצונו לראות את גופה בעירום ואף להיפגש איתה.
הפרקליטות הדגישה את גילה הצעיר של הפעוטה
בהמשך לכך ובמסגרת השיחה, ביצע הנאשם בפעוטה בת משפחתו כאמור מעשים מגונים חמורים, כולל מין אוראלי, אותם הציג ושידר בשיחת הוידאו לדמות האישה שעימה התכתב.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של מעשים מגונים בנסיבות אינוס בבת-משפחה ושימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר הדגישה הפרקליטות את גילה הצעיר של הפעוטה, בה ביצע הנאשם מעשים חמורים, וכי נשקף ממנו סיכון שמצדיק את מעצרו.
יצוין כי החשוד שהתייצג בדמות האישה וביקש מהנאשם לבצע את המעשים החמורים נעצר אף הוא, ובימים הקרובים יוגש גם נגדו כתב אישום.
החקירה בתיק נוהלה ביחידה 105 ולוותה באופן צמוד על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
24/02/25 15:12
5.53% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"בארגונים ביטחוניים, הדבר הראשון בהגנה הוא הפרדה בין המערכות המבצעיות, שעליהן להיות מנותקות מהעולם החיצון, מהאינטרנט, למערכות המנהלתיות, שחייבות להיות מחוברות לרשת. עוצמת הגנת הסייבר הנדרשת על המערכת המבצעית היא מוחלטת, שאם לא כן, ניתן לפגוע בכל יכולות הפיקוד והשליטה של ארגון דוגמת צה"ל", כך אמר הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') דן חלוץ.
חלוץ דיבר בפאנל שנערך היום (ב') במסגרת אירוע שקיימה סייפוקס הישראלית, שבו היא השיקה סוכן תאימות רגולטורית אוטונומית, מבוסס GenAI. את הפאנל, שדן בעתיד סיכוני הסייבר והתאימות לרגולציות, הנחה יוסי טל, מנכ"ל החברה.
"כשהייתי בחיל האוויר", אמר חלוץ, שהיה מפקד החיל, "מערכת מבצעית נחשפה לתקיפה פנימית. הבעיה הראשונה היא כיצד לחנך אנשים שלא להכניס התקנים חיצוניים למערכת. כשלא ידענו מה לעשות, התקנו התרעה למקרה של חיבור לא מורשה למערכת – והיא הושבתה מיידית. זהו אתגר יוצא דופן, והוא כרוך בשלושה היבטים: חינוך, משמעת וסנקציות".
הוא סיכם באומרו כי "אתגר ההתגוננות הוא כבד. ככל שהטכנולוגיה הולכת ומתפתחת, כך גדלה מידת החשיפה. לחות'ים אין בעית הגנת סייבר, כי מהאוהל בצנעא אי אפשר לנהל הרבה מערכות דיגיטל וסייבר. לעומת זאת, בארגונים מפותחים יותר, אם אתה לא מוגן ב-100%, אתה פותח פתח לכישלונות מבצעיים. המאבק בין המגן לתוקף הוא משחק מתמשך של חתול ועכבר. מרבית ארגוני הפשע האיכותיים שעוסקים בסייבר לא מלבינים כסף 'שחור' – אלא גונבים כסף לבן".
שלי שלמה בראונשטיין, סמנכ"לית לקוחות ומשאבים בקוד בלו. צילום: יגאל פסחוב
שלי שלמה בראונשטיין, סמנכ"לית לקוחות ומשאבים בקוד בלו, אמרה בפאנל כי "רגולציות ותקנות מגזריות הן נושא חשוב, אבל הן גוזלות משאבים רבים בדרך לעמוד בהן". בראונשטיין, שבשנים האחרונות הייתה סמנכ"לית אבטחת המידע והגנת הסייבר של מנורה מבטחים, ציינה ש-"אני מגיעה מהעולם הפיננסי, ומאמינה בצורך ובחיוניות של הרגולציות לתפקוד משופר של ארגונים. נדרש להפוך את נקודת המבט: במקום להתייחס על הרגולציה כעל משקולת מכבידה, יש להפוך אותה למנוף להצלחה ולעוד רובד הגנה".
לדבריה, "הרגולציה, כמות שהיא, היא מסמך שכתוב באופן 'כבד' ומסורבל, כזה שלא פשוט להבין ולפעול לאור ההנחיות שכלולות בו. על מנת להבין אותה וליישמה בצורה המיטבית, יש לחבור ליועץ המשפטי בארגון ולגורם עסקי טכנולוגי שרלוונטי לנושא. ביחד יש להביט על הרגולציה כעל זו שמסדרת, שממנפת את הארגון קדימה".
בראונשטיין הוסיפה כי "יש צורך לציית לרגולציה, ונדרש לעקוב אחרי המימוש של התאימות אליה, גם במטרה שההנהלה תבין למה נושא הגנת הסייבר הוא חשוב. יש להביא שימת לב ניהולית לתחום ולהראות כיצד רצוי ליישם את התאימות גם ממניעים עסקיים – למשל, מניעת הונאות. כשקורה אירוע סייבר – הכאוס שולט, והטמעת יכולות הגנה מבוססות AI עשויה לצמצם את השפעת האירוע".
עוד היא אמרה ש-"אבטחת מידע היא לא הבעיה של מנהל האבטחה בארגון, ואם זו הבעיה שלו – הארגון מצוי בבעיה".
חזי כאלו, לשעבר מנכ"ל בנק ישראל. צילום: דוברות הבנק
דובר נוסף בדיון היה מנכ"ל לשעבר של הרגולטור המרכזי על המערכת הפיננסית בישראל – בנק ישראל. הדובר, חזי כאלו, אמר כי "בהיותי בבנק, הוטל עלינו להקים מאגר נתוני אשראי, להגדלת התחרות בשוק האשראי, עם הנגשת מידע זמין לציבור. הקמת המאגר נוהלה כמעט כמו מבצע צבאי: פחדתי מחדירת סייבר לבנק ישראל. אמנם אין שם סודות אטום, אבל חוסנו של הבנק טמון ב-IT שלו ובאמון הציבור בו. חששנו מבעיות הגנת מידע ופריצות. סירבתי לקבל את האפשרות שתהיה פריצה. התייעצתי עם גופי מודיעין והקמנו 'צוות אדום', שנדרש לתקף את תפיסות האבטחה של הארגון ולראות כיצד להתגונן. הקמת המאגר עברה בשלום, אבל נותרתי מודאג – מה קורה כשהשומרים נרדמים? ביצענו בדיקות חדירה, גילינו פרצות וזיהינו כשלים – אבל זה תהליך לא פשוט".
"לא מעט ארגונים חושבים שהם אלופי העולם בהגנה. ביטחון עצמי מופרז ויהירות הם מאוד מסוכנים – ובכל תחום", אמר.
כאלו סיכם בציינו כי "אבטחת מידע זו הבעיה של המנכ"ל. מנכ"ל שלא יעסוק בכך – יחטוף".
24/02/25 11:32
5.11% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קרן בירד (BIRD) הדו-לאומית, ישראל-ארה"ב, למחקר ולפיתוח תעשייתי, הודיעה באחרונה על מינוייה של רותם פלש לתפקיד סמנכ"לית הכספים. פלש מביאה עמה יותר מ-13 שנות ניסיון בניהול פיננסי ועסקי, עם מומחיות רחבה באסטרטגיה פיננסית, חשבונאות, ותפעול עסקי בינלאומי. לפני הצטרפותה לקרן בירד, פלש כיהנה בתפקידים שונים בתחום הפיננסים בחברות גלובליות בתעשיות שונות, כולל מכשור רפואי, אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיה. ל-פלש ניסיון נרחב גם בפיתוח עסקי, בגיוסי הון ובקבלת החלטות אסטרטגיות, הן בשוק הישראלי והן בשוק האמריקני. פלש בעלת תואר שני ותואר ראשון בכלכלה וחשבונאות, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף, היא רואת חשבון מוסמכת בישראל.
ירון לוטן, מנכ"ל קרן בירד: "אנו שמחים על הצטרפותה של רותם לצוות של הקרן. יכולותיה ותחומי המומחיות שלה יתרמו רבות להצלחת הקרן בקידום שותפויות וחדשנות בין ישראל וארצות הברית".
פלש הוסיפה: "אני גאה להצטרף לקרן בירד ולתמוך במשימתה וחזונה לקידום חדשנות טכנולוגית ושיתוף פעולה בין חברות ישראליות ואמריקניות".