קשה לי להאמין שיש אנשים שכשמדברים איתם על החנויות של איקאה, הדבר הראשון שקופץ להם לראש הוא התקנים דיגיטליים חכמים ומודרניים. שולחנות, ספות, מיטות, ארונות ופינות אוכל – בוודאי, אבל מוצרי בית חכם? אלא שמסתבר שאיקאה היא שחקנית די חזקה בתחום הבית החכם, וגם בתחומים טכנולוגיים יותר טריוויאליים, לדוגמה רמקולים חכמים. החברה השיקה באחרונה סדרת רמקולי בלוטות' חדשה, שעונה לשם Solskydd ומורכבת מכמה רמקולים בגדלים שונים, שיכולים להתחבר לכל אמצעי מדיה שמדבר בשפת ה-Bluetooth 5.3. כאן אתמקד בגדול ביותר מביניהם: הוא מיועד לתלייה על הקיר, גודלו עומד על 45 ס"מ והוא זקוק לחיבור לחשמל כל הזמן. הרמקול מכיל בתוכו טוויטר אחד ועוד שני וופרים בגודל 4 אינץ', והוא יכול להוציא מקרביו צליל בעוצמה של עד 93.6 דציבלים. כמו כל שאר חבריו, Solskydd הגדול מציע עיצוב ייחודי, כי עיצוב זה חלק מהעניין במוצרים של איקאה – גם אם את הרוב המכריע של המעצבים אתם לא ממש מכירים, ולמעלה יש כמה כפתורים פיזיים לשליטה. המחיר באתר של איקאה עומד על כ-140 דולר, והוא אמור להגיע לארץ בתחילת השנה החדשה – כלומר, ממש בקרוב.

"ב-2026 נעבור בממשלה ממשחקים וניסויים בבינה מלאכותית ליישומים ממשיים בתהליכים העסקיים בתוך המשרדים", כך אמרה עופרה פרנקל, ה-CIO הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי, בשיחה עם אנשים ומחשבים. פרנקל תשתתף בכנס השנתי AI-e-Gov של אנשים ומחשבים, שייערך, בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, ביום ה' הבא, ה-11 בדצמבר, במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. היא תהיה בין דוברי המפתח בכנס ותנחה פאנל של מנמ"רים בממשלה, שיעסוק בסיכום השנה החולפת, בתוכניות לשנה הקרובה ובנושאים המרכזיים שיעמדו על סדר היום שלהם ב-2026. בפאנל ישתתפו: אריה רימיני, מנהל שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המסים; שושי בן אהרון, מנמ"רית משרד הרווחה; רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל; ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים; ברק שוקרון, מנמ"ר משרד הבריאות; ונעמה פרי כהן, מנהלת אגף טכנולוגיות, דיגיטל וחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות. לדברי פרנקל, אחד הנושאים המרכזיים שבהם יידרשו משתתפי הפאנל לעסוק הוא האצת שילוב הבינה המלאכותית בפעילות משרדי הממשלה. "נעסוק בהשפעת השימוש בבינה מלאכותית הן על תהליכים עסקיים, והן על יחידות הטכנולוגיה שכבר משתמשות בכלי AI ועל המשרדים הממשלתיים בכלל", אמרה. היא ציינה כי "האתגר המרכזי כיום הוא מעבר מפיילוטים נקודתיים ליישום בתוך תהליכים עסקיים בעלי השפעה ממשית על השירות ועל ליבת הפעילות של המשרדים". כמעט בכל משרד ממשלתי יש "התחלות משמעותיות" של פרויקטי בינה מלאכותית, שחלקם יוצגו ויידונו גם בפאנל, ציינה פרנקל. לדבריה, דוגמאות לכך ניתן למצוא ברשות המסים, במשרד המשפטים ובמערכת בתי המשפט. אתגר מרכזי נוסף: הדאטה לצד הדיון ביישום כלי בינה מלאכותית, הפאנל יעסוק באתגר מרכזי נוסף של המנמ"רים במשרדי הממשלה – הדאטה. לדברי פרנקל, "הדאטה היא הבסיס שעליו נשענת פעילות הבינה המלאכותית. מצד אחד, קיימת חובה לטייב את המידע – וזה תהליך מורכב ולא פשוט. מהצד השני, הבינה המלאכותית מקלה מאוד על אזורים שבהם מייצרים דאטה, ומאפשרת לבצע ניתוחים שעד היום לא היו אפשריים". אתגר נוסף, שלדבריה ילווה את המשרדים גם בשנה הקרובה, הוא ניהול ותכנון בסביבה של חוסר ודאות – הן ברמה התקציבית והן ברמה הכללית. "אנחנו יודעים כיום את מה שאנחנו יודעים, אבל אנחנו לא יודעים לאן הדברים יתפתחו", אמרה. יצוין שאם תקציב המדינה לא יעבור, המדינה תיכנס לתקציב המשכי – מה שעלול לפגוע בפרויקטים קיימים ולעכב את התחלתם של פרויקטים חדשים. גם הענן הממשלתי נימבוס יימצא על סדר היום של אנשי הטכנולוגיה וה-IT במשרדי הממשלה ב-2026. עם זאת, פרנקל הדגישה כי "הבנו כבר מזמן שנימבוס הוא לא מטרה בפני עצמה עבור המשרדים, אלא כלי למימוש יעדים – כמו שימוש בבינה מלאכותית, ייעול תהליכים ושיפור השירות לאזרח". מתעניינים בבינה מלאכותית? במחשוב במשרדי הממשלה? בשניהם? לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס AI-e-Gov של אנשים ומחשבים לחצו כאן.

ארגונים משקיעים תקציבי עתק בהקשחת מערכות המידע, בהטמעת רכיבי הגנה מתקדמים ובבניית מדיניות אבטחה מחמירה, אך גם מערכות ההגנה המשוכללות ביותר אינן שוות הרבה, אם נקודת הכניסה למתקפה עוברת דרך הספקים. המציאות מוכיחה פעם אחר פעם: גם כאשר ארגון "מגביה חומות" ומגן היטב על עצמו, אחד הסיכונים המשמעותיים ביותר נמצא דווקא מחוץ לגבולותיו. די בכך שספק מרכזי ייפרץ כדי לגרור את הארגון כולו למשבר. התקפה על ספק שירותי ענן, חברת IT, קבלן משנה או שותף עסקי עלולה לגרום להשבתת שירותים חיוניים, לפגיעה בזמינות מערכות, או אף לדליפת מידע רגיש הם אירועים שפגיעתם ישירה במוניטין ובאמון הציבור. בעצם, אין עוד משמעות אמיתית להפרדה בין "המערכות שלנו" לבין "המערכות של הספקים". כל ספק שמחובר לארגון – טכנולוגית או עסקית – הופך לחלק בלתי נפרד ממערך ההגנה הכולל שלו. "כאשר ספק מרכזי נפגע, המשבר הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם עסקי, תפעולי ותדמיתי. במצב כזה, הארגון נדרש לנהל קבלת החלטות בזמן אמת, תוך שיתוף כל הדרגים הרלוונטיים: מנכ"ל, דוברות, ייעוץ משפטי, משאבי אנוש, CISO, מנמ"ר ועד אחרון מנהלי המ"ערכות" מיפוי תהליכים וספקים – הבסיס לניהול סיכוני שרשרת האספקה כדי להתמודד עם איום זה, ארגונים נדרשים לבצע מיפוי BIA (Business Impact Analysis) יסודי. תהליך זה מאפשר לזהות מה הם התהליכים העסקיים הקריטיים ביותר, אילו ספקים משפיעים עליהם, ומהי רמת התלות בכל אחד מהם. כך ניתן לסווג את הספקים לפי רמת סיכון ולהחיל עליהם מנגנוני בקרה מותאמים ומבוססי עדיפות. הבקרה על הספקים אינה יכולה להסתיים בחתימה על הסכם התקשרות או מילוי שאלון סייבר. נדרש לנהל אותם באופן מערכתי ומתמשך, לבצע ביקורות עומק תקופתיות, לדרוש עמידה בתקן אבטחת מידע מוכר, ואף לקיים בדיקות חדירות (PenTest) יזומות לסביבות הקריטיות. רק כך ניתן לוודא שההגנות לא נשארות על הנייר, אלא מיושמות בפועל. בין אירוע סייבר למשבר סייבר נקודה מהותית נוספת היא, שרוב הארגונים ערוכים לטיפול באירוע סייבר, אך לא במשבר סייבר. אירוע סייבר הוא תקיפה נקודתית – חדירה, כופר, או תקלה טכנולוגית הניתנת לטיפול באמצעות צוותי IT ואבטחת מידע. לעומתו, משבר סייבר הוא מצב שבו האירוע חוצה את גבולות ה-IT ומשפיע על כלל הארגון: רציפות תפקודית, מוניטין, תקשורת עם לקוחות, רגולטורים ושרשרת הספקים כולה. כאשר ספק מרכזי נפגע, המשבר הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם עסקי, תפעולי ותדמיתי. במצב כזה, הארגון נדרש לנהל קבלת החלטות בזמן אמת, תוך שיתוף כל הדרגים הרלוונטיים: מנכ"ל, דוברות, ייעוץ משפטי, משאבי אנוש, CISO, מנמ"ר ועד אחרון מנהלי המערכות. שיתוף זה הוא שמבדיל בין מצב שבו אנחנו מנהלים את המשבר לבין מצב שבו הוא מנהל אותנו. תרגול תרחישי סייבר על שרשרת האספקה תרגול הוא הדרך הטובה ביותר לבדוק אם הארגון באמת מוכן למשבר סייבר. אלא שבמקום להתמקד רק בתרחישים מוכרים כמו כשלים טכנולוגיים או הפסקות שירות, מומלץ לקיים תרגולי סייבר ייעודיים, המתמקדים בשרשרת האספקה. תרגולים אלה מדמים מצבים, שבהם ספק חיצוני נפרץ או מושבת, ובוחנים כיצד הארגון מגיב, כמה מהר הוא מזהה את ההשפעה, וכיצד הוא ממשיך לפעול למרות הפגיעה. הם מאפשרים לבחון את התיאום בין הגורמים השונים, את מהירות קבלת ההחלטות, ואת היכולת לשמור על רציפות עסקית בזמן אמת. לסיכום, הגנה על שרשרת האספקה היא כבר לא בחירה, אלא תנאי לקיום עסקי יציב. ארגון שמנהל את סיכוני הספקים כחלק אינטגרלי מהאסטרטגיה שולט טוב יותר בגורלו בעולם סייבר רווי אי ודאות.   הכותב הוא מנהל חטיבת אבטחת המידע והסייבר (CISO) במשרד החינוך וממקימי מערך הסייבר הלאומי.

בעולם שבו תמונה, קול או שורת קוד אחת של אלגוריתם יכולים להפוך את הזהות שלנו לדמות דיגיטלית – דנמרק בוחרת לעצור. בעוד שמדינות רבות עדיין מנסות להבין איך להתמודד עם מהפכת הבינה המלאכותית, הדנים כבר מציבים קו אדום ברור: האדם הוא לא קוד פתוח. החקיקה שעומדת על הפרק בדנמרק מכונה לעיתים בתקשורת "חוק הבעלות על הפנים" או "זכויות יוצרים על הזהות", אך רשמית מדובר בתיקון לחוק זכויות היוצרים הדני (Ophavsretsloven). הצעת החוק החדשה מבקשת להעניק לכל אזרח בעלות משפטית על פניו, קולו וגופו. המשמעות פשוטה אך מהפכנית: הפנים שלך שייכות לך, גם כשהן מופיעות בעולם הדיגיטלי. בעולם שבו "דיפ-פייקים" (Deepfakes) – אותם סרטונים מזויפים שנראים אמיתיים לחלוטי – הפכו לכלי תעמולה, סחיטה והשפעה פוליטית, מדובר בצעד נועז. דנמרק מציעה מודל חדש של בעלות עצמית: אם פעם הזכויות האינטלקטואליות התייחסו ליצירה: ספר, ציור או פטנט, הרי שכעת היצירה עצמה היא האדם המספרים מספרים את הסיפור היטב – ב-2023 בלבד דווח על יותר מחצי מיליון סרטוני דיפ-פייק ברחבי הרשת, עלייה של מאות אחוזים תוך פחות מחמש שנים. המניפולציות לא נוגעות רק לסלבריטאים, הן פוגעות באזרחים, במנהיגים ובשווקים. סרטון מזויף אחד יכול להזיז מניה, לשנות דעת קהל, או להכתים מוניטין של אדם בן רגע. העולם הדיגיטלי, שהתחיל ככלי חופשי להבעה, הפך לזירת מסחר בזהויות. דמות, קול או תנועה הפכו לנכסים הניתנים לשכפול ולמכירה. במובן הזה, דנמרק מציעה מודל חדש של בעלות עצמית: אם פעם הזכויות האינטלקטואליות התייחסו ליצירה: ספר, ציור או פטנט, הרי שכעת היצירה עצמה היא האדם. מרחיבה את חוק הפרטיות שלה. דנמרק. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: Shutterstock, Andrey_Popov, Kittyfly הגדרת גבולות אנושיים לקדמה הצעת החוק מגדירה במפורש שכל שימוש בדמותו או בקולו של אדם ללא הסכמה מהווה הפרת זכויות יוצרים. חברות טכנולוגיה ופלטפורמות פרסום יחויבו להסיר תוכן מזויף ולהוכיח כי השימוש בחומרי דימוי נעשה בהיתר. זו חקיקה שמנסה להשיב לאדם את השליטה על נראותו, בזמן שבו הגבול בין אמיתי למזויף כבר כמעט התפוגג. מעבר להיבט המשפטי, מדובר גם בשינוי תודעתי. לאורך שני העשורים האחרונים התרגלנו לשלם תמורת נוחות – בפרטיות. כך הסכמנו להעניק לרשתות החברתיות את הפנים שלנו, לסייעות הקוליות החכמות את הקול שלנו (לאימונן), ולחברות נתונים את עקבותינו הדיגיטליים. כעת מתברר שהמחיר גבוה משחשבנו: כשהזהות עצמה הופכת לחומר גלם, גם האמון האנושי נשחק. מבחינה כלכלית, המשמעות חורגת בהרבה ממאבק על פרטיות. תעשיית הבינה המלאכותית מגלגלת כיום למעלה מ-300 מיליארד דולר בשנה, והיא צפויה להכפיל את עצמה עד סוף העשור. חלק ניכר מהמודלים הללו נבנים על מאגרי מידע הכוללים תמונות, קולות ותנועות של בני אדם, לרוב בלי רשותם. החוק הדני מאותת שתקופת ה"חופש לקחת" עומדת להסתיים. כשהעולם כולו נע בין חדשנות לפרנויה, דנמרק מציעה דרך שלישית: אחריות. לא לעצור את הקדמה, אלא להגדיר לה גבולות אנושיים. כי הטכנולוגיה לא באמת שואלת אותנו מי אנחנו, היא רק משקפת את מה שאנחנו מוכנים לוותר עליו. ואולי זו הסיבה שהמהלך הזה נוגע בלב השיח הגלובלי כי מה נותר לנו כשהפנים שלנו כבר לא רק שלנו? במובן מסוים, דנמרק מחזירה לנו את הזכות הבסיסית ביותר בעידן הדיגיטלי, הזכות להיות אנחנו, גם בעולם שבו הכל ניתן לשכפול. הכותבת היא פרשנית למאקרו-כלכלה וגיאופוליטיקה

בטכניון עשו באחרונה כבוד וציינו 25 שנה להמצאת הדיסק-און-קי, באירוע מיוחד בו שוחח היזם ומשקיע הון סיכון דב מורן, שהוא גם בוגר הטכניון ודוקטור לשם כבוד מהטכניון, עם פרופ' שחר קוטינסקי, חוקר בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי. באירוע, בו השתתפו סטודנטים רבים, סיפר מורן על הפיתוח והוצאתו לשוק, על עתיד החומרה ועל היזמות כדרך חיים. מורן הוא אחד מאנשי ההיי-טק הישראלים המשפיעים ביותר בעולם והמייסד של קרן ההון-סיכון גרוב ונצ'רס, המנהלת כחצי מיליארד דולר. דיילי ציפי צפתה, התרגשה וחזרה עם תמונה

הניו יורק טיימס (NYT) פרסם לאחרונה תחקיר מעמיק המאשים את צאר ה-AI והביטקוין של הבית הלבן, דיוויד סאקס, בשימוש בתפקידו הממשלתי כדי להטיב עם האינטרסים הפיננסיים שלו ושל מקורביו. הדיווח – שכותרתו "איש עמק הסיליקון בבית הלבן מטיב עם עצמו ועם חבריו" – מצא כי החלטות מדיניות שקיבל ויקבל סאקס יכולות להשפיע על מאות מההחזקות הטכנולוגיות הפרטיות שלו. סאקס מיהר להגיב בחריפות והכחיש את הטענות  של ה-NYT. הוא טען בפוסט שפרסם ברשת X כי לאחר חמישה חודשים של דיווח שבמהלכם הצוות שלו "הפריך באופן מפורט" את ההאשמות, העיתון פרסם לבסוף "כלום ושום דבר". הצאר השתמש במינוח הסלנגי "Nothing burger" לתיאור ממצאי הטיימס, שכוונתו היא לדבר פחות משמעותי ממה שנחשד במקור. סאקס, יזם הון סיכון ומשקיע טכנולוגיה ותיק, מונה לתפקיד היחודי שמכונה "צאר הביטקוין וה-AI" בבית הלבן על ידי הנשיא דונלד טראמפ. מינויו, שעליו הוכרז כבר בדצמבר 2024, היה חלק ממהלך רחב יותר של טראמפ לגייס דמויות בולטות בעלות רקע ימני מתעשיית הטק לג'ובים בממשלו השני. בעת ההכרזה שיבח טראמפ שיבח את סאקס והציג אותו "דמות מובילה בתחום הטכנולוגיה". טראמפ גם הצהיר כי "דיוויד יתמקד בהפיכתה של אמריקה למובילה עולמית בשני התחומים הללו". כיום, סאקס מכהן כיועץ לנשיא טראמפ בתחומי הבינה המלאכותית והקריפטו, ומסייע בעיצוב המדיניות הלאומית במגזרים טכנולוגיים קריטיים אלו. במסגרת תפקידו, מונה סאקס גם להוביל כיו"ר את המועצה המדעית והטכנולוגית של הנשיאות (Presidential Council of Advisors for Science and Technology). תפקיד ייעוצי זה מאפשר לסאקס להישאר שותף-מייסד בקרן ההון סיכון Craft Ventures. הרקע של סאקס בתעשייה מרשים: הוא בוגר אוניברסיטת סטנפורד בכלכלה, ונחשב לחבר ב"מאפיית פייפאל" המפורסמת, שם שימש כמנהל התפעול הראשי לצד דמויות מפתח כמו אילון מאסק ופיטר ת'יל. לאחר מכן, הוא הקים את יאמר (Yammer) – חברת רשתות חברתיות ארגונית, שנמכרה למיקרוסופט תמורת 1.2 מיליארד דולר ב-2012. מה טוען הטיימס נגד סאקס? אלא שכעת, ניתוח המסמכים הכספיים הפומביים של סאקס, שנעשה בידי ה-NYT, גילה כי הוא מחזיק ב-708 השקעות טכנולוגיה. מתוכן, 449 השקעות הן בחברות בינה מלאכותית וב-20 חברות הקשורות לקריפטו. וכל אלו עשויים להרוויח ישירות מהמדיניות אותה הוא מקדם או מרסן במסגרת תפקידו בבית הלבן. לדוגמה, התחקיר ציין כי קרן Craft Ventures, שסאקס היה בין מייסדיה, מושקעת בחברת תשתיות הקריפטו BitGo, המציעה Stablecoin-as-a-Service שמשמעו מטבע-יציב-כשירות. Craft החזיקה ב-7.8% מהחברה. במקביל, סאקס היה תומך מרכזי בחוק סטייבלקוינס (Stablecoins), המכונה ה-GENIUS Act, שמטרתו הייתה להסדיר מטבעות יציבים ושנחתם כחוק מוקדם יותר השנה.  בנוסף, התחקיר הטיל ספק באיפיונן של מאות החזקות של סאקס, אשר סווגו במסמכים רשמיים כחומרה או תוכנה, בעוד החברות בפועל משווקות את עצמן כעסקי AI. יצוין כי חששות בנוגע לניגודי עניינים אפשריים בעניינו של סאקס ותפקידו הועלו כבר בעבר. הסנטורית הדמוקרטית אליזבת וורן טענה מוקדם יותר השנה כי קיים "קונפליקט מפורש של אינטרסים", והצביעה על כך שאדם המנהיג חברה המושקעת בקריפטו, ובמקביל מכוון את המדיניות הלאומית בתחום, בדרך כלל מפר את החוק הפדרלי. לאחר מינויו סאקס קיבל מהבית הלבן שני 'Ethics Waivers' (מונח שניתן לתאר בעברית כ-ויתור על כללי אתיקה או כ-פטור מניגוד עניינים), המאפשרים לעובדי ציבור – ובמיוחד למינויים פוליטיים בכירים ברשות המבצעת – לעסוק בנושאים שבהם יש להם, לכאורה, ניגוד עניינים. ואולם סאקס גם חויב למכור את רוב נכסי ה-AI והקריפטו שלו. ואכן, סאקס וקרן Craft Ventures מכרו למעלה מ-200 מיליון דולר בנכסי קריפטו ומניות קשורות, כאשר לפחות 85 מיליון דולר מתוכם היו בבעלותו האישית, אך הוא שמר על עניין בהשקעות לא נזילות בחברות פרטיות הקשורות לנכסים דיגיטליים. עם זאת, המסמכים הפומביים אינם מפרטים את שווי ההשקעות שנותרו ברשותו או מציינים במדויק מתי בוצעו מכירות הנכסים הנדרשות. INSIDE NYT’S HOAX FACTORY Five months ago, five New York Times reporters were dispatched to create a story about my supposed conflicts of interest working as the White House AI & Crypto Czar. Through a series of “fact checks” they revealed their accusations, which we debunked… pic.twitter.com/o67ls3RmC6 — David Sacks (@DavidSacks) November 30, 2025 תגובת הצאר והבית הלבן בתגובה לתחקיר, טען סאקס בפוסט שלו כי "כל מי שיקרא את הכתבה בעיון יכול לראות שהם שזרו יחד מקבץ של אנקדוטות שאינן תומכות בכותרת". הוא הוסיף כי "ברור מאוד כיצד ה-NYT סילף במכוון או התעלם מהעובדות כדי לתמוך בנרטיב המזויף שלו". עורכי הדין של סאקס, ממשרד קלייר לוק, שלחו מכתב ל-טיימס ובו האשימו את גוף התקשורת בכך שהתכוון "לכתוב כתבת חיסול" ונתן לעיתונאים "הוראות ברורות: למצוא ולדווח על ניגוד העניינים".  ג'סיקה הופמן, הדוברת של סאקס, מסרה כי הוא פעל בהתאם לכל הכללים הנדרשים מתוקף תפקידו כעובד ממשל מיוחד, וטענה כי הנרטיב של ניגוד העניינים שהציג ה-NYT "שקרי". גם הבית הלבן תמך בסאקס אחרי הפרסום הלא מחמיא של ה-NYT. הדוברת, ליז האסטון, הגיבה לתחקיר ותיארה את הצאר הנבחר כ-"נכס שלא יסולא בפז לקידום הדומיננטיות הטכנולוגית האמריקנית של ממשל טראמפ".

הסטארט-אפ החדש של הילה חדד חמלניק, ממפתחות כיפת ברזל ולשעבר מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נחשף. מדובר במונשוט ספייס (Moonshot Space), חברה שכשמה כן היא – עוסקת בתחום החלל, שיוצאת היום (ב') ממצב Stealth עם גיוס של 12 מיליון דולר. הסבב הובל על ידי אנגולר ונצ'רס וכלל מיליון דולר שקיבלה החברה כמענק מקרן ההזנק של רשות החדשנות. מונשוט ספייס הוקמה ב-2024 וחדד חמלניק משמשת כמנכ"לית שלה. השותפים המייסדים, של החברה, לצידה, הם פרד סימון, מייסד שותף של יוניקורן התוכנה ג'יי פרוג, ושחר בהירי, שהיה בין השותפים לייסוד Valerann – חברה שמתמחה בתחבורה חכמה מבוססת AI. סביב המייסדים התגבש צוות שכולל בכירים ממערכת הביטחון ומהממשלה, מובילים בתחום החלל ויזמי היי-טק מנוסים. ניתן למנות בהם את גיל עילם, מהנדס המערכת הראשי של החברה, לשעבר המהנדס הראשי של מערכת היירוט קלע דוד; רן לבנה, מנהל הפיתוח העסקי, שהיה מנכ"ל קרן רמון וראש משימת האסטרונאוט הישראלי השני בחלל; ואלון אושפיז, בעברו מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בהודו. מונשוט מעסיקה 32 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בפארק התעשייה בקיסריה. מייסדי מונשוט ספייס: מימין – פרד סימון, הילה חדד חמלניק ושחר בהירי. צילום: יח"צ בלב הפיתוח הטכנולוגי של החברה עומד מאיץ אלקטרומגנטי רב עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד שמונה קילומטר בשנייה (28,800 קמ"ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד. הטכנולוגיה מפותחת לשתי מטרות מרכזיות: הקמת משגר שישגר מטענים לאספקת משאבים וציוד לתחנות חלל ולוויינים, ובניית מתקני ניסוי היפרסוניים, שמקצרים משמעותית את זמן הפיתוח של מערכות היפרסוניות. על פי מונשוט, שיטת השיגור שלה מאפשרת למטען לצאת מהאטמוספירה ללא הנעה כימית, בניגוד לטילים המסורתיים. כך, ציינו בחברה, גדל יחס המטען בשיגור מ־4% המקובל כיום למעל 45%, כדי לאפשר שיגורים תכופים, מהירים וזולים משמעותית מכל פתרון קיים. לא רוצים להתחרות במאסק ובזוס במונשוט אומרים שהחברה לא מבקשת להתחרות במשגרי הענק של SpaceX של אילון מאסק ובלו אוריג'ין של ג'ף בזוס. מטרתה היא להשלים אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צרכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל שפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים ואינטרנט לוויני מהיר. מונשוט חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות בולטות בעולמות הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקנית. המאיץ שנבנה כעת בקיסריה הוא דגם מוקטן של המשגר הגדול, וישמש את תעשיית ההיפרסוניקה המקומית כמתקן ניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. במונשוט אומרים כי הוא צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי שישה ממהירות הקול (7,200 קמ"ש). על רקע מרוץ הפיתוח ההיפרסוני, שבמסגרתו ארצות הברית משקיעה בתוכנית גולדן דום וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ 3 וקלע דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים, כדי לפתח את המערכות. המאיץ של מונשוט, מציינים בחברה, צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע לכמה ניסויים ביום – ובעלות נמוכה.

"בעבר הסתייענו בשירות אירוח חיצוני לטובת אתר הגיבוי שלנו. בשל גידול המערכות, החלטנו להקים אתר DR משלנו. רצינו לעשות שימוש ביכולות שיש במערכות נט-אפ, שמוטמעות אצלנו, על מנת לייצר המשכיות עסקית אמינה ומהירה. הפרויקט, שערכנו בשיתוף ווי-אנקור, חולל שינוי אמיתי – לא רק בביצועים, אלא גם ביעילות ובאופטימיזציה של משאבים. המעבר מתשתית חיצונית לפתרון גיבוי עצמאי העניק לנו לא רק גמישות תפעולית, אלא גם שקט נפשי – בידיעה שהמערכות יציבות וזמינות בכל רגע נתון", כך אמר שלומי ישי, מנהל מחלקת תשתיות ואבטחת מידע באיתוראן. ישי אמר את הדברים לצד אירוע NetApp Xtra event 2025, שהתקיים היום (ב'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם טראסק בנמל תל אביב, בהשתתפות בכירים במאות מלקוחות ענקית ה-IT בישראל ושותפיה העסקיים. "איתוראן, שהוקמה ב-1984, היא מהחברות המוכרות והחדשניות בישראל בתחום הרכב החכם, ומתמחה בשירותי איתור ומיגון לרכב ולנהג, סיכול גניבות, איתור מכוניות ומתן שירותי מידע, ניווט ועזרה בדרך", אמר ישי, שמשמש בתפקיד זה בחברה מזה שמונה שנים. "איתוראן נסחרת בנאסד"ק ומונה כ-3,000 עובדים, כשמתוכם, כ-900 פועלים בישראל. היא מספקת שירותי איתור, שליטה, ניטור ואבטחה ליותר ממיליון כלי רכב בישראל, לצד פתרונות ביטוח, אפליקציות נהיגה ושירותים חכמים נוספים. החברה מתפתחת ומאמצת חדשנות טכנולוגית בכל תחום – מכלי הרכב החכם ועד לניהול המידע". "המערך הטכנולוגי של איתוראן הוא מורכב ומגוון, וכולל עשרות מערכות ליבה, סביבת פיתוח גדולה, ומערכות ניטור ובקרה בזמן אמת", ציין. "האחריות שלנו היא להבטיח שהכול יעבוד תמיד – שהנתונים יהיו זמינים, שהשירותים והמערכות יתפקדו באופן רציף ושהמידע הרגיש של הלקוחות יישמר בצורה מאובטחת ויציבה". הפרויקט עם נט-אפ ו-ווי-אנקור "אנחנו פועלים על בסיס שני אתרים", הוסיף ישי, "ולפני כשנתיים החלטנו שאנחנו רוצים אתר גיבוי משלנו. רצינו לנצל את תשתיות החברה על מנת לקבל יותר שליטה ובקרה. בשל דרישה לזמינות גבוהה מצד הלקוחות, בחרנו להשתמש ביכולות שיש לנט-אפ לסנכרון בין אתרים, לטובת התאוששות מהירה בזמן קצר". "הטמענו את הפתרון במהלך 2022, בפרויקט שארך כמה חודשים", אמר. "כך מתאפשר לנו סנכרון תמידי. ניתן להעלות את הגיבויים במהירות, הכי קרוב לזמן אמת, ובלא הצורך בעריכת שינויים". "כיום, כל סביבת ה-DR שלנו מתופעלת בתוך הארגון, תרגילי ההתאוששות מתבצעים באופן חלק, הפחתנו את הזמן של העלאת המערכות לפחות משעה ורמת הזמינות של השירותים עלתה משמעותית", הוסיף. ישי כינה את הפרויקט "קפיצה אמיתית לעולם של תשתיות חכמות – כזה שמחבר בין יעילות תפעולית, ניהול מידע מושכל ואבטחה ברמה הגבוהה ביותר". הוא אמר כי "הכול מתנהל מתוך פלטפורמה אחודה אחת, שמעניקה שליטה ובקרה בזמן אמת". הוא ציין כי "הפרויקט היה הרבה מעבר לשדרוג תשתיות. הטמענו פתרון כולל, שמאפשר לנהל ולבקר את כל מערך הנתונים שלנו בצורה חכמה, גמישה ובטוחה יותר. אנחנו מנהלים כמויות עצומות של מידע – מאותות שמגיעים ממיליוני כלי רכב, ועד למידע עסקי ורגיש. הפתרון מאפשר לנו שליטה מלאה בנתונים ושיפור תהליכי הגיבוי והסנכרון, לצד הגנה מתקדמת על המידע הארגוני". לסיכום אמר ישי ש-"נרחיב את שיתוף הפעולה עם נט-אפ גם לעולמות הפיתוח והתשתיות הדיגיטליות. נחיל את אותן רמות של אמינות, גיבוי וזמינות גם על סביבת הפיתוח והמערכות החדשות שנבנות בארגון. נטמיע את Trident – מוצר אחסון וגיבוי של נט-אפ לסביבות קוברנטיס. כמו כן, אנחנו בוחנים פתרונות מבוססי ענן ויכולות מתקדמות של ניתוח נתונים ו-AI, שיאפשרו לנו להפיק תובנות בזמן אמת, לשפר ביצועים ולהמשיך להוביל חדשנות גם בעתיד".