מיקרוסופט חוגגת יום הולדת 45 ל-DOS 1.0, מערכת ההפעלה הראשונה שלה לשוק ה-PC. לכבוד המאורע, היא החליטה לשחרר את קוד המקור של המערכת במסגרת פרויקט הקוד הפתוח שלה, אחרי שהיא כבר שחררה במסגרתו את גרסאות 1.25 ו-2.0 של MS-DOS. גם כאן, הגרסה החדשה משוחררת כהפצה מלאה וניתנת להורדה בגיטהאב. בדומה למערכות הקודמות, כל מי שירצה בכך יוכל להוריד את קוד המקור, לחקור אותו ולבחון את ההיסטוריה של הדור הראשון של מערכת ההפעלה למחשבים המוכרים – זו שעליה ביססה מיקרוסופט את מערכות ה-Windows הראשונות שלה. הרשימות כוללות את הקרנל של 86-DOS 1.00 – המערכת שרכשה מיקרוסופט ב-100 אלף דולר בלבד כדי להתאים אותה למחשב של יבמ. יש גם כמה תמונות פיתוח של ליבת PC-DOS 1.00 וכמה כלי עזר, כמו CHKDSK. "אנחנו מציעים כאן תובנה נדירה לגבי כיצד נוצרו MS-DOS/PC-DOS, ואיך בוצע פיתוח מערכת הפעלה באותה תקופה – ולא כפי ששוחזר מאוחר יותר", מסרה החברה, שצירפה לחבילה גם את הרשימות של האסמבלר שבאמצעותו פתוחה מערכת ההפעלה. המזל של מיקרוסופט יש למיקרוסופט הרבה מזל שהיא הגיעה להיכן שהיא נמצאת היום – ענקית תוכנה שמערכת ההפעלה שלה, Windows, שולטת בעולמות המחשוב האישי והארגוני. היא הייתה זקוקה לשרשרת אירועים, די מקרית ומפותלת בדיעבד, שתהפוך אותה מחברה שמפתחת בעיקר מהדרים של שפת בייסיק, וכן הפצת יוניקס שלא היו לה יותר מדי מחזרים, לתאגיד ענק בשווי של שלושה טריליון דולר – המקום הרביעי בעולם. ביל גייטס כשהיה צעיר יותר. צילום: mark reinstein, ShutterStock אם יבמ, כשפיתחה את ה-PC הראשון שלה, המבוסס על x86 של אינטל, הייתה מצליחה לרכוש עבורו מערכת CP/M, היא לא הייתה צריכה DOS. אלא שהמשא ומתן בינה לבין דיגיטל ריסרץ', בעלת הזכויות על מערכת ה-CP/M, קרס, ויבמ פנתה לביל גייטס וחבורתו, שאותם הכירו אנשי הענק הכחול בזכות המהדר שלהם. במיקרו סופט, כפי שקראו לה אז, הבינו שהם לא יכולים להתאים את הפצת היוניקס שלהם, שנקראה Xenix, למעבד ה-x86. הם חיפשו פתרון מהיר ומצאו אותו, כאמור, בדמות 86-DOS של הממציא טים פטרסון. למזלה של מיקרו סופט, היא הצליחה לשכנע את יבמ שהיא תוכל למכור את מערכת ההפעלה החדשה לכל תואם PC שיגיע לשוק – והשאר היסטוריה.

גוגל הוסיפה לאפליקציה של ג'מיני את האפשרות לשמור פרויקטים כקבצים סופיים שאפשר להוריד לשימוש בתוכנות משרדיות. במקום שהמשתמש יעתיק את התשובות של הצ'טבוט באופן ידני ויערוך אותן, הוא יוכל מעתה לבקש ממנו להכין קובץ להורדה בפורמטים רבים – או, כפי שבגוגל מכנים זאת, "להגיע מרעיון לקובץ סופי בלי בכלל לעזוב את האפליקציה". לפי גוגל, ניתן יהיה לשמור קבצים בכל הפורמטים של ערכת התוכנות המשרדית שלה, Workspace, שמתאימים לגרסאות האחרונות של Word ושל Excel, וכן כקבצי PDF ,CSV ,RTF ,LaTex ואפילו כקובץ טקסט. למשל, יהיה אפשר להעלות לצ'טבוט נתונים כספיים ולבקש ממנו הצעת מחיר שתישמר כקובץ Excel, לבקש ממנו להכין מסמך PDF שמכיל נקודות חשובות לקראת פגישה משרדית, ועוד ככל העולה בדמיון, או שעולה מהצורך.

המכון הטכנולוגי HIT עדכן את תוכנית הלימודים לתואר ראשון במדעי המחשב, והחל משנת הלימודים הבאה, אוקטובר 26, כל מסלולי ההתמחות בתואר ראשון יתבססו על תשתית AI ושילוב שלה בכל אחד מהתחומים. זאת במטרה לתת מענה לדרישות החדשות של שוק העבודה, על רקע מהפכת הבינה המלאכותית ושינויים טכנולוגיים שונים. המסלולים עם תוכניות הלימוד המעודכנות, המבוססות בינה מלאכותית, הם: בינה מלאכותית וסוכנים חכמים, הגנת סייבר ואבטחת מערכות, ארכיטקטורת מערכות תוכנה מתקדמות, מדעי נתונים והנדסת ידע, מחשוב קוונטי ואלגוריתמיקה מתקדמת. פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא HIT: "עידן ה-AI לא מחכה לאיש, והאחריות שלנו כמוסד אקדמי היא להיות צעד אחד לפני השינוי, ולא לרוץ אחריו. לא מדובר בתוספת של מקבץ קורסים בתחום ה-AI, אלא בכתיבה מחדש של התוכנית ושינוי של התשתית שעליה נשענה עד כה, מתוך הבנה כי התשתית החדשה היא הבינה המלאכותית ועליה נבנים שכבות חדשות". משך הלימודים בתואר יהיה שלוש שנים בשכר לימוד אוניברסיטאי והוא יוצע בשני מסלולים: מסלול יום ומסלול גמיש ללימודי ערב. בשנת הלימודים השלישית לתואר ראשון יבצעו התלמידים פרויקטי גמר בשיתוף חברות היי-טק, עם דגש על שילוב רכיבי AI.

"איני חושב שהעולם ניצב בפני משבר בתחום ה-SaaS (התוכנה כשירות). שנתי לא נודדת בלילה בגלל הדיבורים על SaaSpocalypse (קריסת עולם התוכנה כשירות, מהחשש ש-AI תהפוך אותו למיותר, י.ה.). ה-SaaS היא הזדמנות עסקית ענקית עבורנו. הופעת הבינה המלאכותית הסוכנית – היא זו שדחפה את החברה להיכנס לתחום", כך אמר מט גרמן, מנכ"ל AWS. גרמן דיבר בכנס "What's Next with AWS", שעורכת החברה השבוע בסן פרנסיסקו. היא הודיעה בו על הסכם שיתוף פעולה חדש עם OpenAI – שתואר על ידי האנליסטים כמהלך שעלול "להכאיב" למיקרוסופט. "כשאנחנו בוחנים את העולם האפליקטיבי", אמר גרמן, "אנחנו רואים שכל כך הרבה יישומים מתבצעים באמצעות AI וסוכני AI, ואנחנו חושבים שיש שינוי כל כך עצום שם בחוץ… כל העולם הזה הולך להיות מעוצב ומפותח מחדש". באירוע בסן פרנסיסקו, ענקית הענן מסרה פרטים על שותפות חדשה עם OpenAI. בראשונה, לקוחות עסקיים של AWS יוכלו לשלב את מודלי הבינה המלאכותית של OpenAI ישירות במוצרים ובשירותים שלהם. הם יעשו זאת ישירות ל-Amazon Bedrock – בלא לעזוב את התשתית שהם מכירים. עד כה, מודלי ה-GPT של OpenAI היו זמינים רק דרך הענן של מיקרוסופט, בשל שותפות בלעדית בין הענקית מרדמונד ו-OpenAI מלפני כמה שנים. ביום שני השבוע, OpenAI ומיקרוסופט הודיעו על שינוי משמעותי בהסכם ביניהן. ההסכם המעודכן פתח את הדלת ל-AWS לכלול את מודלי GPT העדכניים ביותר ואת כלי הקידוד Codex של OpenAI ללקוחות הענן שלה. זאת, לצד מודלים אחרים, כמו קלוד של אנת'רופיק ו-Llama של מטא. גרמן סירב לפרט על התנאים הפיננסיים של השותפות החדשה עם OpenAI, אך ציין שהיא כוללת חלק מההכנסות. בתחילת השנה, אמזון השקיעה 50 מיליארד דולר ב-OpenAI, והחברה עובדת עם OpenAI על הכשרת המודלים שלה ובתחומים נוספים. אמזון הודיעה, כי מתכננת להשקיע השנה 200 מיליארד דולר בהוצאות הון, עלייה של יותר מ-50% מ-131 מיליארד דולר ב-2025. בהתייחסו להשקעות העצומות, אמר גרמן, כי "AWS תמיד הייתה בתחום העסקים עתירי ההון. לא בטוח שטרם כניסתי לתפקיד המנכ"ל הייתי יכול לדמיין כזה היקף וקצב השקעות, אבל ההשקעה קשורה מאוד להיקף הצמיחה שלנו. ככל שהעסק גדל מהר יותר, נצטרך להוציא יותר הון כדי לוודא שיש לנו קיבולת ללקוחות". סם אלטמן, מנככ"ל OpenAI. צילום: FotoField, ShutterStock מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, דיבר בהודעת וידיאו מוקלטת מראש באירוע. זאת כי באותו זמן הוא הופיע בבית משפט באוקלנד, בסכסוך המתוקשר שלו עם אילון מאסק. אלטמן אמר, כי שיתוף הפעולה עם AWS יכלול פיתוח משותף של פלטפורמה חדשה לסוכני בינה מלאכותית. גרמן אמר כי "הסוכנים הללו יאפשרו לארגונים לעבור מניהול מגבלות – לחיפוש אחר אפשרויות חדשות. הם יוכלו לספק מומחיות בהיקף רחב ולהגיע ליותר לקוחות". מה חדש? בכנס הודיעה החברה על עדכונים לעוזר הבינה המלאכותית שלה, Quick, שיאפשרו להבין טוב יותר את הקשר העבודה וההעדפות העובד.ת ברמה האישית, הצוותית והארגונית. כך, העוזר מאפשר למשתמשים לתקשר עם צ'טבוט מבוסס AI, שיטפל במשימות עבודה אישיות, כמו יצירת מצגות עבודה וארגון פגישות. החברה גם הכריזה על שלושה יישומי Connect חדשים, מבוססי AI, שיעזרו לעובדים במשימות בתחומים מיוחדים, כמו גיוס, בריאות וניהול שרשרת אספקה. לפי החברה, "הפתרונות לומדים את ההקשר העסקי שלכם, מסתגלים לתהליכי העבודה שלכם והופכים לחכמים יותר עם הזמן". "עבור ספקית מחשוב הענן המובילה בעולם, שעסקיה המרכזיים הם סיוע לחברות כמו נטפליקס, אדידס ופייזר להפעיל את אתרי האינטרנט והפעילות שלהן באינטרנט, מכירת תוכנה לעובדים בודדים היא שינוי משמעותי", כתבו האנליסטים. "יהיו מיליוני יישומים מוצלחים שיעזרו לנו", סיכם גרמן, "ברור שרובם המכריע לא ייבנו על ידי אמזון או AWS, אבל אנחנו חושבים שיש כמה מהם שנוכל לבנות, ושהם יהיו די מוצלחים והלקוחות יאהבו אותם".

צ'ק פוינט סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם גידול בהכנסות, אך הרווח הנקי נותר כמעט ללא שינוי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה היום (ה'). ענקית הגנת הסייבר הישראלית הציגה ברבעון הכנסות של 668 מיליון דולר – גידול של 5% לעומת הרבעון הראשון של 2025. עיקר ההכנסות – 434 מיליון דולר – הגיעו ממכירת רישיונות, שם היא הציגה גידול של כ-10%. הרווח הנקי עמד על 191.6 מיליון דולר – עלייה של 700 אלף דולר בלבד משנה לשנה. הרווח למניה לפי GAAP הציג גידול של 5% ל-1.81 דולר ושלא לפי חישוב זה הוא עלה ב-13% ל-2.5 דולר. לעומת זאת, הרווח התפעולי של צ'ק פוינט ירד בכ-5% ל-185.1 מיליון דולר. תזרים המזומנים עלה ב-11% ל-457 מיליון דולר ולחברה יש יתרות מזומנים של 4.4 מיליארד. כמו כן, צ'ק פוינט ביצעה ברבעון רכישה מחדש (BuyBack) של מניות בסך כולל של 325 מיליון דולר. צ'ק פוינט רכשה ברבעון הראשון שלושה סטארט-אפים – סייקלופס, סיאטה ורוטייט – בסכום של יותר מ-150 מיליון דולר, וכבר השלימה את הרכישה של שתי החברות הראשונות. כמו כן, החברה ביצעה ארגון מחדש של ארגון המכירות שלה, שהביא לירידה במכירות, כולל של המוצר הוותיק שלה – הפיירוול. עם זאת, החברה חוזה שהרה ארגון הזה אולי יביא לירידה בהכנסות גם ברבעון השני, אבל ישתלם לאורך זמן. "תחום הסייבר עובר שינוי יסודי" נדב צפריר, מנכ"ל צ'ק פוינט, אמר כי "ברבעון הראשון רשמנו עלייה דו ספרתית ברווח למניה לפי חישוב Non-GAAP ובתזרים המזומנים המתואם, יחד עם גידול של 5% בהכנסות. ההכנסות מרישיונות נשארו נקודת חוזק אצלנו, כשהן נתמכו בביקושים חזקים לפתרונות, לרבות אבטחת מייל, ניהול חשיפה ו-SASE". לדבריו, "תחום הסייבר עובר שינוי יסודי, כאשר הבינה המלאכותית מעלה הן את ההיקף והן את התחכום של האיומים. האסטרטגיה שלנו היא בניית סביבה ממוקדת במטרה. עם הארכיטקטורה שלנו, אנחנו ממוקמים היטב על מנת להרוויח מהביקושים העולים לטרנספורמציה בטוחה ברמה ארגונית לבינה מלאכותית".  

נוף האיומים משתנה, ולא רק בשל כניסת ה-AI: הוא התאפיין בעלייה בשימוש של הרעים באישורי גישה ובפרטים אישיים גנובים, לצד ניצול פגיעויות וסחיטה, כך לפי מחקר חדש של קלע הישראלית. חברת מודיעין האיומים עקבה אחר כמעט 2.9 מיליארד אישורים שנפרצו בשנה שעברה ברחבי העולם, נכתב בדו"ח החדש שלה – "מצב פשעי הסייבר 2026: איומים מתפתחים ותחזיות". 2.86 מיליארד הפרטים שנגנבו כללו: שמות משתמש, סיסמאות, אסימוני תרחישים, עוגיות שנמצאו ב-URL, רשימות כניסה וסיסמאות (ULP) ל-URL, מאגרי דואר אלקטרוני שנפרצו ונתונים שנסחרו בשוקי פשיעת סייבר. יותר משליש מיליארד מהם, לפחות 347 מיליון – נקצרו על ידי גנבי מידע, שנמצאו בכ-3.9 מיליון מכונות נגועות. הנתונים צמחו בעקבות עלייה עצומה בהדבקות של גנבי מידע על מערכות אפל, macOS infostealer: אלה זינקו מהנתון של פחות מאלף ב-2024 ליותר מ-70 אלף ב-2025. "האישורים עשויים להיות תקפים, או שתוקם פג, אבל הם משקפים את ההיקף וההתמדה של האיום", ציינו החוקרים, "אם לא תאבטחו את מערכי הזהויות והגישה, האנושיים ואלה של המכונות – תאבדו את הארגון. זהות היא ההגנה ההיקפית החדשה, והאבטחה שלה היא המענה למגפת גניבות המידע. גנבי מידע היו ויהיו ל-ווקטור הגישה הראשי לארגונים, הם שער כניסה מרכזי לפשיעת סייבר לסוגיה – השתלטות על חשבונות, מתקפות כופרה וריגול". עוד עולה מהמחקר, כי חלה עלייה שנתית של 45% במספר הארגונים שהיו קורבנות למתקפות כופרה בשנה החולפת: הנתון עמד על 7,549. לא ברור כמה מהם שילמו לתוקפים. החוקרים עקבו אחר 147 קבוצות כופרה פעילות, מהן 80 חדשות, "מתקפות הכופרה הפכו להיות מפעל של גלי סחיטה בקנה מידה תעשייתי". 238 פגיעויות נוספו בשנה החולפת לקטלוג של CISA – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות בארה"ב, נתון המשקף עלייה של 29% מ-185 ב-2024. עוד התגלו 250 קבוצות האקטיביזם חדשות וחלה עלייה של 400% בהיקף מתקפות מסוג מניעת שירות מבוזרת, DDoS, שמספרן עמד על 3,500, "נתון החווה גידול בשל המתחים הגיאו-פוליטיים הגוברים". הפיכת שרשרת אספקת התוכנה לנשק לפי המחקר, "הרעים מנצלים את שרשראות האספקה בעולם התוכנה, והופכים אותן לנשק סייבר, תוך מציאת פרצות במעלה הדרך והזרקת תולעים בקוד פתוח אל תוך מערכות המפתחים. כך, הבינה המלאכותית שולטת בשרשרת ההרג: נמצא שימוש גובר ב-AI להנעת שלבים שונים של התקפות". הם הוסיפו כי "פושעי סייבר וקבוצות APT עברו משימוש בבינה מלאכותית ככלי תומך בלבד במתקפות – לרכיב חיוני במורכבות, בחיזוק ובהסלמה של התקפות אלו. המתקפות שינו את אופיין: ממיקוד בסגנון Jailbreaking על מודלי שפה גדולים, LLM's, לפריצה בסגנון vibe hacking לטובת ביצוע אוטונומי של תהליכי עבודה שלמים. vibe hacking ומתקפות הזרקה מהירה, שנועדו לחטוף סוכנים – הפכו גם הן נפוצות יותר ויותר. נוצרת מגמה חדשה, של דמוקרטיזציה של יצירת תוכנה באמצעות קידוד מבוסס שפה טבעית. זה יוביל לגל של 'צל AI' – יישומי בינה מלאכותית לא מנוהלים ולא מאומתים: מה שייצור משטח התקפה עצום ובלתי נראה השנה". כך, "שרשרת האספקה יוצרת כישלון מערכתי של מודל האמון הדיגיטלי, והופכת את הארגונים העסקיים לשער כניסה ישיר לפשיעת סייבר וגניבת נתונים מלאה. הם מנצלים את הבינה המלאכותית כדי לבנות לכלי הפריצה לוגיקה אוטונומית, שתעקוף את פרוטוקולי האבטחה ולא תפעיל התראות". לפי החוקרים, "ככל שחברות ממהרות לפרוס בינה מלאכותית סוכנית במערכות ה-IT הקיימות, מערכות אלו יאפשרו לזהויות לא-אנושיות לקבל גישה מוגזמת למערכות ולנתונים. כך התוקפים יהפכו את הסוכנים לאיום פנימי חדש, והם יוכלו לרוקן חשבונות ולקצור נתונים בלא הקלקה אנושית אחת". "ראינו שינוי יסודי בהתנהגות היריבים הזדוניים", אמר דוד כרמיאל, מנכ"ל קלע, "הם הוסיפו לעצמם יכולות פריצה מבוססות בינה מלאכותית. כך, תהליכי התקיפה הם יותר זדוניים, אוטונומיים ומבוססי סוכנים – כאשר יותר מ-80% מהם כוללים פעולות הדורשות פיקוח אנושי מינימלי". לדברי כרמיאל, "ההגנות המסורתיות נכשלות כי התוקפים לא פורצים פנימה, אלא נכנסים. הם כבר לא צריכים לפרוץ דרך דלת אחורית – הם יכולים למצוא במהירות את המפתח של הדלת ולחדור דרך הכניסה בחזית, באמצעות אישורים גנובים. ארגונים שנסמכים על מודיעין ישן והגנות ישנות במקום על פתרונות מבוססי AI – משאירים את הדלת פתוחה לרווחה למתקפות. ארגונים חייבים לפעול בכמה נתיבים, ביניהם: חיזוק נכסי ה-AI, והתייחסות אליהם כתשתית בעלת ערך גבוה. ארגונים חייבים לבודד את הנתונים הרגישים שלהם מסביבות עבודה מבוססות AI, למניעת הזרקות של הנחיות עריפות (אסורות)". כרמיאל סיכם בציינו כי "הסייבר הפך לכלי פעולה מרכזי, בלתי ניתן להכחשה, של מדינות, ברקע סכסוכים גיאופוליטיים הולכים ומחריפים. הוא מטשטש את הגבולות בין שחקני איום הפועלים בחסות המדינה, פושעי סייבר והאקטיביסטים".  

המלחמה עם איראן, או לפחות חלקה הראשון, כבר מאחורינו – מה שמאפשר למנמ"רים להקדיש יותר זמן ומשאבים לטיפול באתגרים השוטפים שלהם. ביום ב' השבוע התקיים מפגש של פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים, שעסק בדיוק בזה. כותרת האירוע הייתה "שש אחרי המלחמה", ולא במקרה: הוא היה אמור להתקיים ימים אחדים לפני פרוץ שאגת הארי והמפגש השבוע נערך סמוך להכרזה על חזרה לשגרה. את המפגש הוביל יו"ר הפורום, רונן זרצקי, והשתתפו בו כמה עשרות מנמ"רים ומנמ"ריות. הוא כלל הופעה ראשונה של תא"ל (מיל') נתי כהן לאחר שהממשלה החליטה יום קודם לכן למנות אותו לראש מערך הדיגיטל הלאומי. לאחר מכן הנחה זרצקי שיח מעניין בין רן עוז, לשעבר מנכ"ל מגדל וישראכרט, ותמי אוחנה קול, שהייתה מנמ"רית במגדל בעת כהונתו של עוז ומשמשת כיום כ-CTO של פורמולה מערכות. רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה. צילום: ניב קנטור בחלק השני התפצלו המנמ"רים והמנמ"ריות לדיונים בכמה נושאים מרכזיים שעומדים על סדר יומם של ארגוני ה-IT, ובסופם התכנסו שוב כל המשתתפים ושמעו את התובנות שעלו מהדיונים השונים. כך, למשל, רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה, התייחסה לאתגרים שמעלה השימוש בבינה מלאכותית בליבת העשייה של מה שנחשבת לחברת כוח האדם הגדול ביותר במדינה. היא דיברה על ההזדמנויות שכלי ה-AI מעמידים בפני הנציבות, בפרט בתהליכי המיון המורכבים לעבודה בשירות המדינה, אבל גם את האתגרים – אלמנטים רבים בבינה המלאכותית שבנציבות עדיין צריכים ללמוד ולהבין. איתי זימן, מנמ"ר ברינקס. צילום: ניב קנטור איתי זימן, מנמ"ר ברינקס, אמר שהבסיס להטמעת בינה מלאכותית בארגונים הוא מה ההנהלה רוצה לעשות איתה. כמו כן, המנמ"רים דנו בתקציב ה-IT, שאינו בלתי מוגבל ולעתים לא עונה על האתגרים הרבים שעומדים בפניהם. רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל. צילום: ניב קנטור נושא נוסף, ומתבקש, שעלה הוא אבטחת המידע. רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, ציין את הקריטיות של הנושא ואת הצורך להתייחס אליו כדבר שבטוח שיקרה. כלומר, מתי הוא יקרה, ולא האם. לדבריו, ארגונים צריכים להתכונן למלחמת הסייבר של המחר – ולא של האתמול. נתן דיסלדורף, מנמ"ר בית החולים לניאדו, סיפר על מדידת האפקטיביות בעבודת ארגון ה-IT שלו וכיצד המוסד הרפואי הנתנייתי, שנחשב לארגון קטן, מתמודד עם העסקת כוח אדם, כדי לעמוד ביעדים אפקטיביים. בין היתר הוא סיפר על שילוב תוכניתניות חרדיות מבני ברק בעבודת ה-IT של בית החולים, שנמצא בבעלות חסידות צאנז. נתן דיסלדורף, מנמ"ר בית החולים לניאדו. צילום: יח"צ התובנה המרכזית שעולה מהמפגש המקיף היא שאם היה מי שחשב שתקופת החירום תשנה את האתגרים שעומדים בפני המנמ"רים בשגרה – הוא התבדה. ענף ה-IT הוכיח יציבות במלחמות השונות שחווינו בשנים האחרונות, וסייע לממש את ההמשכיות העסקית והרציפות התפקודית של המשק. עתה מתפנים מנהלי מערכות מידע ואנשי הטכנולוגיה בארגונים לחזור ולעסוק בנושאי ואתגרי היום יום שלהם. עד כמה באמת מפתחים את ההיי-טק בנגב? לקראת יום העצמאות התחלנו לפרסם סדרת כתבות שבהן אנחנו מבקשים לבדוק עד כמה מדינת ישראל ביום הולדתה ה-78 קרובה למימוש החזון של דוד בן גוריון להפרחת השממה, ובהיבט שלנו – להפיכת הנגב למרכז חדשנות והיי-טק. בן גוריון לא רק דיבר על הפרחת הנגב, אלא גם הלך לגור במדבר, בשדה בוקר. הוא ראה בנגב את לב העתיד המדעי והטכנולוגי של ישראל. "עתיד הנגב אינו תלוי במה שיש בו, אלא במה שהמדע ייצר בו" הוא אחד המשפטים המפורסמים של "הזקן". התקווה היא שבשנים הבאות באר שבע, דימונה וירוחם יהפכו להיות עמק הסיליקון של ישראל, לא פחות מאשר פאלו אלטו, קופרטינו ומאונטיין וויו יש לא מעט אנשים שמממשים את החזון של בן גוריון הלכה למעשה, ועם חלק קטן אך מייצג מהם שוחחנו בסדרת הכתבות, שתימשך בשבוע הבא. במבט על, יש בנגב לא מעט פעילות בתחום החדשנות וההיי-טק – בבאר שבע, בבסיסי צה"ל בדרום, בחממות טכנולוגיות ועוד. אחת מאותן חממות היא אינגב, שהוקמה לפני שש שנים והגיעה להישגים יפים בהיקפי השקעות, כולל מרשות החדשנות, וגיוס חברות לנגב. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. צילום: פלי הנמר העיר באר שבע היא בבחינת היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. רוביק דנילוביץ' הוא ראש עיר חדור מטרה, שהבין כבר מזמן שהחדשנות היא המנוע שתקדם את בירת הנגב, והוא משקיע בזה ימים כלילות. יש לזה תוצאות: דנילוביץ' הקים בבאר שבע את רובע החדשנות הראשון בעיר ישראלית, שכולל את פארק ההיי-טק הגדול שלה, גב ים נגב, שעשרות החברות שממוקמות בו מעסיקות אלפי עובדים; אוניברסיטת בן גוריון, שהיא בין המוסדות האקדמיים שמכשירים את הדור הבא של ההיי-טק; קריית התקשוב של צה"ל; ומרכז הסייבר הלאומי, שהפך את באר שבע למוקד ידע עולמי בתחום הגנת הסייבר. הפעילות הענפה הזאת מבורכת ויפה, אבל זה לא מספיק. הפוטנציאל הרבה יותר גדול, ואפשר יהיה לממש אותו רק אם הממשלה תציב את הנושא בראש סדר העדיפויות הלאומי, או לפחות במקום גבוה בו – כעת, אחרי המלחמה. עליה להקים גוף מתכלל, שירכז את היוזמות והרעיונות, יקים תשתיות ויפנה משאבים כדי לשכנע חברות טק להגיע דרומה ולא להיות רק במרכז. מתן הטבות מס או הקצאות נדל"ן זה לא מספיק – החברות צריכות להביא עוד אנשים מוכשרים וטובים לנגב, נוסף על אלה שכבר ישנם שם. המצב הנוכחי הוא שכל משרד ממשלתי וכל גוף שעוסק בכך עובד לבד. על פניו, התקציבים נראים לא רעים בכלל, אבל הם לא עומדים ביחס לעלויות, ומשאירים את כל ההתמודדות על ראשי היישובים. חלקם נחושים לממש את החזון, מייצרים פתרונות ומשקיעים משאבים, אבל אחרים לא מצליחים לעשות זאת, בגלל העדר תקציבים והעדר הכוונה. הספרייה של דוד בן גוריון בצריף שלו בשדה בוקר. צילום: greiss design, ShutterStock בשורה התחתונה: המרואיינים בסדרת הכתבות אומרים שמה שיש – העשייה שקיימת בנגב, חושף את מה שאין – חוסר המימוש של מלוא הפוטנציאל שקיים בדרום. אבל הם אופטימיים, כי אין להם ברירה אחרת, ומקווים שבשנים הבאות באר שבע, דימונה וירוחם יהפכו להיות עמק סיליקון לא פחות מאשר פאלו אלטו, קופרטינו ומאונטיין וויו. שהאמרה של בן גוריון, שלפיה "בנגב ייבחנו עם ישראל ומדינתו", תתממש, והוא יהפוך לעמק הסיליקון של ישראל. .      

מתף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי, הודיעה היום (ה') על הקמת אגף חדש, שיעסוק בבינה מלאכותית ובדאטה. בראש האגף תעמוד שולמית בנאי, בעלת 30 שנות ניסיון בענף. הבנק החליט על הקמת האגף במטרה להאיץ את מהפכת הבינה המלאכותית בו, "כמנוף למצוינות עסקית, יעילות תפעולית, פיתוח מוצרים ושירות מיטבי ללקוחות". הניסיון שבנאי מביאה עימה לתפקידה החדש הוא בהובלת ארגוני טכנולוגיה ופיתוח, בתפקידי הנהלה בכירים בחברות גלובליות וסטארט-אפים. בשנים האחרונות היא מנהלת תוכניות הטמעת AI בארגונים מתחומי הבנקאות, הבריאות והטכנולוגיה – מאסטרטגיה ועד יישום. בנאי היא בוגרת הנדסת מחשבים בטכניון, תואר שני באוניברסיטת רייכמן ולימודי בינה מלאכותית יישומית באוניברסיטת פורדו באינדיאנה, ארצות הברית. מתף היא חברה בת של הבינלאומי, שעוסקת בכל מה שקשור לפעילויות המחשוב וה-IT של הקבוצה. היא ממוקמת במרכז העסקים שורק בראשון לציון וליאורה שכטר משמשת כמנכ"לית שלה. אלי כהן, מנכ"ל הבנק הבינלאומי, אמר כי "השינוי הארגוני והקמת המערך החדש יאפשרו לנו לעמוד במחויבות ובשאיפה שלנו לשירות מהיר, יעיל וחדשני ללקוחות הבנק. שימוש נכון ב-AI מייעל תהליכים, מאיץ צמיחה עסקית והכי חשוב – משפר את חוויית השרות ללקוחות".