ממש מיידית אחרי שהחלו ההתרגשות והחגיגות סביב השקתו של מודל 'קלוד פייבל 5' (Claude Fable 5), עליה דיווחנו ביום ה' האחרון, הבאזזז נקטע באבחה אחת ביום ו' האחרון – כאשר ממשל טראמפ הנחית מכה קשה על חברת אנת'רופיק ואילץ אותה להשבית את פעילותו של פייבל. ביום ו' הוציאה מחלקת הסחר האמריקנית צו בקרת ייצוא שאסר לחלוטין על אזרחים זרים – לרבות עובדי אנת'רופיק שאינם אמריקנים – לגשת למודלים 'פייבל 5' ו'מיתוס 5'. אך מכיוון שהחברה לא יכלה לסנן ולחסום משתמשים זרים בזמן אמת מתוך מאגר הלקוחות הבינלאומי שלה, היא נאלצה לסגור את המודל באופן גורף בפניי כלל המשתמשים ברחבי העולם. המהלך הדרמטי התרחש, כאמור, במהירות מסחררת וכלל אולטימטום ממשלתי. על פי דיווח באקסיוס, אנת'רופיק קיבלה שיחת טלפון באחת בצהריים (שעון החוף המזרחי) שהעניקה לה 90 דקות בלבד להיערך, ובשעה 17:21 בערב נמסרה ההוראה הרשמית. הסיבה למהלך, כפי שהוסבר לחברה, היא החשש לביטחון הלאומי בעקבות שיטה שהתגלתה לפריצת מנגנוני הבטיחות (Jailbreak) של 'פייבל 5'. באמצעות עקיפה זו, הצליחו חוקרים – שלפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל שייכים לחברת אמזון – לגרום למודל לקרוא קודי מקור ולהציף פגיעויות אבטחה בתוכנה. Claude Fable 5 has been out for a couple of days. Some projects people have already built with it: — Claude (@claudeai) June 12, 2026 אנת'רופיק: הפרצות מינוריות ומוכרות באנת'רופיק הגיבו בתדהמה להחלטה, שכן החברה עבדה בצמוד לממשל על בדיקות בטיחות קפדניות טרם ההשקה וקיבלה אישור מפורש להפצתו.  בהודעה רשמית שפרסמה החברה היא הבהירה כי "ההשפעה נטו של צו זה היא שעלינו להשבית בפתאומיות את פייבל 5 ומיתוס 5 עבור כל הלקוחות שלנו כדי להבטיח ציות". החברה גם מתחה ביקורת חריפה על המהלך: "אנו לא מסכימים שמציאת פריצה פוטנציאלית צרה צריכה להוות עילה לעצירת מודל מסחרי שנפרס למאות מיליוני אנשים". לטענת אנת'רופיק, מדובר בפרצות מינוריות ומוכרות, שמודלים ציבוריים אחרים, כמו GPT-5.5 של חברת OpenAI, יודעים לאתר בקלות גם ללא כל "פריצת בטיחות" מיוחדת. "אם תקן זה היה מיושם ברחבי התעשייה, אנו מאמינים שהוא היה עוצר למעשה את כל פריסות המודלים החדשים עבור כל ספקיות מודלי החזית", התריעה אנת'רופיק, והוסיפה התנצלות בפני משתמשיה, בתוך הבעת תקווה ש"מדובר באי-הבנה" ותוך הבטחה לפעול להשבת הגישה למודל המגה-מתקדם – בהקדם. מנגד, בממשל האמריקני מציגים תמונה שונה לחלוטין של השתלשלות האירועים ומטילים את מלוא האחריות על ענקית ה-AI. דיוויד סאקס, צאר הבינה המלאכותית והקריפטו של ממשל טראמפ, חשף בפוסט שפרסם ב-X כי ההוראה החריגה ניתנה בלית ברירה, רק לאחר שמנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, סירב מפורשות לבקשת הממשל לתקן את פרצת האבטחה. סאקס תקף בחריפות את ניסיונה של החברה לגמד את חומרת האירוע, ותמה כיצד חברה הממתגת את עצמה כנושאת דגל הבטיחות יכולה לטעון שפריצה, המאפשרת הפעלה של "נשק סייבר", אינה רצינית. לדבריו, הממשל "נדהם" מכך שאנת'רופיק העדיפה את המשך הפצת המודל המסחרי על פני שיתוף פעולה ובטיחות, ונאלץ להוציא את צו בקרת הייצוא בחוסר רצון מובהק. בנוסף, סאקס דחה מכל וכל את הטענות לפיהן המהלך קשור לעימותים הקודמים של החברה מול הפנטגון. הוא הדגיש כי הממשל מעריך את היכולות הטכנולוגיות של אנת'רופיק ומקווה שהיא תתקן את הליקוי בהקדם כדי שההגבלות יוסרו, שכן כעת "הכדור במגרש של אנת'רופיק". I’ve had a number of conversations with folks inside and outside government about the current situation with Anthropic, and here is what I believe to be true: — As we know, Anthropic publicly released its Mythos class models earlier this week under the commercial name Fable.… — David Sacks (@DavidSacks) June 13, 2026 מנגד, בממשל האמריקני מציגים תמונה שונה לחלוטין של השתלשלות האירועים ומטילים את מלוא האחריות על ענקית ה-AI. דיוויד סאקס, צאר הבינה המלאכותית והקריפטו של ממשל טראמפ, חשף בפוסט שפרסם ב-X כי ההוראה החריגה ניתנה בלית ברירה, רק לאחר שמנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, סירב מפורשות לבקשת הממשל לתקן את פרצת האבטחה. סאקס תקף בחריפות את ניסיונה של החברה לגמד את חומרת האירוע, ותמה כיצד חברה הממתגת את עצמה כנושאת דגל הבטיחות יכולה לטעון שפריצה, המאפשרת הפעלה של "נשק סייבר", אינה רצינית. לדבריו, הממשל "נדהם" מכך שאנת'רופיק העדיפה את המשך הפצת המודל המסחרי על פני שיתוף פעולה ובטיחות, ונאלץ להוציא את צו בקרת הייצוא בחוסר רצון מובהק. בנוסף, סאקס דחה מכל וכל את הטענות לפיהן המהלך קשור לעימותים הקודמים של החברה מול הפנטגון. הוא הדגיש כי הממשל מעריך את היכולות הטכנולוגיות של אנת'רופיק ומקווה שהיא תתקן את הליקוי בהקדם כדי שההגבלות יוסרו, שכן כעת "הכדור במגרש של אנת'רופיק".  We fully support @POTUS and @SecWar in prioritizing national security and the security of our warfighters, DIB partners, critical infrastructure, international partners and allies. Some things are simply more important than revenue cycles, clickbait, and pre-IPO valuation.… https://t.co/GU9kkHqiOu — DoW CIO Kirsten Davies (@DoWCIODavies) June 13, 2026 "אמריקה תחילה. תמיד" ואכן, ההשבתה הכפויה אינה מנותקת מהקשר פוליטי וביטחוני רחב יותר, והיא מהווה שיא חדש בסכסוך מתמשך בין אנת'רופיק לממשל טראמפ – נזכיר כי המתיחות החלה מוקדם יותר השנה, כאשר מנכ"ל החברה, דריו אמודיי, סירב לאפשר למשרד ההגנה האמריקני להשתמש במודלי החברה למטרות של מעקבים המוניים או במערכות נשק אוטונומיות קטלניות. בתגובה לסירוב הערכי, הפנטגון ביטל את החוזים מול החברה, והגדיר את אנת'רופיק כ"סיכון לשרשרת האספקה". כעת, בעוד ש-אנת'רופיק מנסה לשדר עסקים כרגיל, בכירים בממשל האמריקני אינם מסתירים את הביקורת שלהם כלפיה. קירסטן דייויס, מנהלת מערכות המידע הראשית של הפנטגון, התייחסה לאירועים בחשבון ה-X שלה ושיגרה עקיצה ברורה לחברה שצועדת לקראת הנפקה בבורסה: "יש דברים שפשוט חשובים יותר ממחזורי הכנסות, קליקבייט והערכת שווי שלפני הנפקה. אמריקה תחילה. תמיד".

סוכנות ממשל צרפתית טוענת, כי ראש ממשלת סקוטלנד הותקף על ידי חברה ישראלית, שהפיצה מידע כוזב באינטרנט לפני הבחירות במדינה. לפי ויגינום (Viginum), סוכנות צרפתית לחשיפת חדשות כזב ומבצעי השפעה זרים, ג'ון סוויני, ראש ממשלת סקוטלנד, ("השר הראשון") ומנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית, SNP, שימשו לכאורה מטרה להשפעה זרה בסייבר דרך חשבונות המקושרים לבלק-קור (BlackCore) הישראלית. עוד טענה הסוכנות הצרפתית, כי החברה הישראלית, החשודה בהתערבות בבחירות המקומיות בצרפת במרץ, חשודה גם בהתערבות בבחירות בניו יורק ובסקוטלנד, ובפעילות באנגולה ובטוגו. חברת הטכנולוגיה מציגה עצמה כ"חברה העוסקת בהשפעה, עיצוב נראטבים, סייבר וטכנולוגיה, שנבנתה עבור העידן המודרני של לוחמת מידע". הרשויות הצרפתיות האשימו את החברה בעבר בניסיון להכפיש מועמדים פרו-פלסטינים בבחירות. לפי ויגינום, "מאות חשבונות מזויפים השאירו תגובות מתואמות לפוסטים של סוויני ברשתות החברתיות". סוויני תיאר את הסכסוך בעזה כ"אסון הומניטרי מעשה ידי אדם" ואמר כי "ייתכן שרצח עם בהתהוות נעשה על ידי ישראל". מפלגת ה-SNP ניצחה בבחירות לפרלמנט הסקוטי במאי השנה, וסוויני נבחר מחדש לראשות הממשלה. סוויני אמר, כי "דו"ח ויגינום מדאיג מאוד: ברור שיש להתייחס ברצינות למסעות מאורגנים של דיסאינפורמציה והתערבות זרה בבחירות. יש לנקוט צעדים דחופים כדי להתמודד עם איום ההתערבות הפוליטית הזרה באינטרנט, ולהבטיח שהתהליכים הדמוקרטיים שלנו לא ייפגעו". בחודש שעבר חשפה סוכנות רויטרס כי הרשויות הצרפתיות חושדות כי בלק-קור עומדת מאחורי קמפיין השמצה-השפעה-תודעה שכוון נגד La France Insoumise (צרפת מורדת, בלתי כנועה) – מפלגת שמאל קיצונית, לקראת הבחירות המקומיות, שהתקיימו במרץ השנה. אז דווח כי שירותי המודיעין הצרפתיים חוקרים מי שכר את בלק-קור לבצע קמפיין הכפשה נגד שלושה מועמדי מפלגות לראשות עיריות ולחברות במועצות העיר, בשלוש ערים: טולוז, רובה ומרסיי – באמצעות אתרי אינטרנט וחשבונות מדיה חברתית מטעים או פיקטיביים. הקמפיין כלל טענות על פעילות פלילית של המועמדים. ויגינום פרסמה דו"ח מפורט על החברה: "היא התערבה בכמה מדינות באמצעות פעולות הפרעה דיגיטליות: אלו כללו חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות… זיהינו גיוס של לפחות 256 חשבונות שאפשרו משלוח והפצה של 1,400 תגובות". פעילותה של חברת הסייבר הישראלית נקשרה בעבר לאנגולה, לטוגו ולבחירות לראשות העיר ניו יורק ב-2025, שבהן ניצח המועמד השמאלני הפרו-פלסטיני זוהראן ממדאני. מנכ"ל ויגינום, מארק-אנטואן ברילאנט, אמר שעדיין לא ברור מי הזמין את בלק-קור להתערב בצרפת ובמדינות אחרות. הוא הוסיף: "החקירות שלנו לא אפשרו לזהות את המממן.ים, אם הם אכן קיימים, שעומדים מאחורי ההתערבות הדיגיטלית הזרה הזו". סבסטיאן לקורנו, ראש ממשלת צרפת, אמר כי ממשלתו ביקשה מישראל הסבר על פעולותיה של החברה, וגם סיוע בניסיון לגלות מי עמד מאחורי קמפיין ההכפשה. בעבר פורסם על החברה הישראלית, כי היא סיפקה לממשלות ולקמפיינים פוליטיים, שכללו "אסטרטגיות חדשניות, כלים מתקדמים ואבטחה חזקה לעיצוב נראטיבים". החברה מחקה את הנוכחות המקוונת שלה לאחר פרסום התחקיר של של רויטרס. שגרירות ישראל בפריז מסרה, כי היא ממתינה לקבלת פרטים מהחקירה הצרפתית לפני שתנהל חקירה משלה, "לישראל אין, כמובן, כל כוונה להתערב בתהליך הפוליטי הצרפתי, בין אם ברמה הלאומית או המוניציפלית". שתיקה גורפת לא נמסרו תגובות מכלל הגורמים שצוינו בתחקיר: בלק-קור, לשכתו של ראש העיר ממדאני, עיריית ניו יורק, מדינת ניו יורק, משטרת ניו יורק, CISA, הסוכנות להגנת הסייבר האמריקנית, ה-FBI, סוויני ומפלגתו, ממשלות אנגולה וטוגו.

אורלי אברמוביץ', סמנכ"לית מחשוב ודיגיטל בקבוצת בזן, הודיעה  על כוונתה לפרוש מתפקידה בקרוב אחרי 4 שנים בתפקיד, כך נודע לאנשים ומחשבים. בהודעתה ציינה אברמוביץ', כי תמשיך בתפקידה עד נובמבר השנה במטרה להבטיח העברת תפקיד מסודרת והמשכיות בפעילות היחידה בניהולה. טרם נבחר מחליף לתפקידה. אברמוביץ' החלה את תפקידה בתחילת 2022, והיא  מונתה לחברת הנהלה וסמנכ"לית לאחר שנים רבות שבהן יחידת המחשוב לא הייתה בכפיפות ישירה למנכ"ל. במהלך כהונתה אוחדו תחת ניהולה שני אגפים – ה-IT וה-OT של קבוצת בזן, והיא ניהלה את התכנון והיישום של תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להטמעת טכנולוגיות דיגיטל מתקדמות בתשלובת התעשייתית. כמו כן, במהלך תקופת כהונתה התמודדה הקבוצה, הנחשבת תשתית מדינתית קריטית, עם מצבי חירום ומלחמה, החל מה-7 באוקטובר 2023, ובדגש על סבבי הלחימה עם איראן, שבמהלכם גם נפגעו מתקנים של הקבוצה פגיעות ישירות ונדרשה תקופה של שיקום והחזרת פעילות הייצור לסדרה – תהליכים שנתמכו על ידי יחידת המחשוב ודיגיטל בארגון. בהודעתה לעובדיה ציינה אברמוביץ', כי היא מסיימת את תפקידה בתחושת סיפוק על ההישגים, וכי היא נערכת לאתגרים חדשים שיגיעו בהמשך דרכה המקצועית. עוד כתבה אברמוביץ': "בשנים האחרונות הבאנו את הקבוצה לשיאים חדשים בעולמות הטכנולוגיה, והנחנו יחד את התשתית להפיכת בזן לארגון טכנולוגי מתקדם, תוך ביצוע מהלכים צופי פני עתיד, המאפשרים לקבוצה לצעוד הלאה אל תוך עידן ה-AI ולשלב את הבינה המלאכותית בליבה של פעילויות הייצור ובאקו-סיסטם העסקי שלנו", והוסיפה: "נדרשנו להתמודד בתקופה זו  עם אתגרים גדולים הנובעים מהסביבה הביטחונית, והצורך לנהל את השינוי בצורה מדודה אך רציפה. קידמנו תוכנית אסטרטגית שאפתנית, לצד שגרת לחימה וסביבה יומיומית מאתגרת. אתגר גדול נוסף שנדרשנו להתמודד איתו היה בתחום הגנת הסייבר, כשההשקעה הגדולה שביצענו בתחום הוכיחה את עצמה עוד לפני ה-7 באוקטובר, וביתר שאת לאחריו". בפאנל מנמ"רים, בהפקת אנשים ומחשבים, שהתקיים בתחילת 2025, ציינה אברמוביץ' בהקשר, כי "הארגון נדרך מיד עם תחילת המלחמה, בבוקר של ה-7 באוקטובר, ומיד הועלתה כוננות כלל ארגונית. המונח 'תשתית מדינתית קריטית' קיבל אופי מאוד מציאותי, כאשר כל עובד ועובדת נרתמו כדי לספק למשק ולמדינה רציפות אנרגטית. לכל אורך התקופה הזו עלו אתגרים חדשים או דרישות של הארגון, שהטכנולוגיה נדרשה לספק במהירות". לאברמוביץ' מעל 30 שנות ניסיון בניהול מחשוב, אסטרטגיה ו-IT. קודם להצטרפותה לקבוצת בזן היא עבדה במשך כעשר שנים בבנק ירושלים במספר תפקידים, כשבאחרון שבהם שימשה כמנמ"רית ומנהלת אגף המחשוב של הבנק. קודם לכן שימשה כמייסדת ומנכ"לית משותפת בחברת הייעוץ האסטרטגי BeyondIT, שנמכרה למטריקס בשנת 2011 תמורת מיליוני שקלים. לפני כן פעלה בארגונים הבאים – סמנכ"לית הפיתוח של G-Stat; יועצת בכירה ומנהלת פרויקטים ב-יבמ; ומנהלת תחומי ה-CRM וה-BI בסלקום. את דרכה בעולם הטכנולוגיה החלה אברמוביץ בממר"ם, והיא שימשה בין השאר כקצינת המחשוב של בית הספר לקצינים בה"ד 1. אברמוביץ' היא בעלת תואר שני במנהל עסקים ותואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול בהתמחות במערכות מידע מאוניברסיטת בן גוריון.

ברקע ההסכם המתגבש לקראת סיום בין ארה"ב ואיראן, בנקים וגופים במערכת הפיננסית של הרפובליקה האסלאמית הותקפו בסייבר אתמול (ש') והיום (א'). התקשורת הממלכתית האיראנית אישרה את עצם התקיפות, אך המעיטה בהיקף ובעוצמת הנזק שלהן. לא פורסמה זהות התוקפים, ואלה לא התגאו במתקפות ברשת האפלה. לאחר הודעת האישור של המשטר, גורמי אבטחה הביעו בפני אנשים ומחשבים חשש כי המתקפות יגבירו את המוטיבציה של האיראנים להגיב ולהשיב במתקפות סייבר משלהם, מה שלא קרה בינתיים, נכון לצהרי יום א'. על הגופים הפיננסיים שהותקפו בסייבר, נמנתה גם שאטאב (Shatab Interbank), מערכת הסליקה הבין-בנקאית של המדינה. בתוך זמן קצר המערכת קרסה. שאטאב היא המערכת הראשית של איראן להחלפת כרטיסים ועסקאות בין-בנקאיות. היו מי שטרחו להזכיר לאנשים ומחשבים כי אתמול מלאה שנה למבצע עם כלביא; "ייתכן שמדובר בסוג של רמז לאיראנים: שלא לעולם חוסן", העריך אחד מהדוברים. לקוחות ברחבי המדינה, בין השאר בערים טהרן ומשדהאד, התלוננו כי אינם יכולים לבצע פעולות כספיות כלל, לרבות פעולות פשוטות, כגון העברות כספים וביצוע תשלומים. סוכנות הידיעות הפרסית פארס (Fars News), המקושרת למשמרות המהפכה, אישרה את דבר המתקפות אתמול והודיעה כי המתקפות הצליחו במידה מועטה, בשל מערכות גיבוי שהופעלו. "השירותים שבו לפעול באופן חלקי, אבל היו שיבושים לאורך כל היום", נמסר. "המתקפה הייתה מוגבלת בהיקפה. לא בוצעה גניבת מידע. לא הייתה גישה לא מורשית לפרטי לקוחות". לצד מערכת הסליקה, ארבעה בנקים הותקפו: MELLI, TEJARAT, SADERAT והבנק לפיתוח יצוא (Export Development Bank of Iran). לא המתקפה הראשונה נזכיר כי העניין האיראני בסייבר הופיע לאחר שתי התפתחויות עיקריות: האחת, ב-2009 – אז האופוזיציה עשתה שימוש יעיל באינטרנט כדי ללבות ולשמר לאורך זמן את ההפגנות ההמוניות, שנערכו בעקבות הזיוף של תוצאות הבחירות לנשיאות. השנייה היא מתקפת סטקסנט (Stuxnet). המתקפה מ-2010 פגעה בתוכנית הגרעין האיראנית. מאז, יכולות הסייבר של איראן גדלו בהתמדה, והיא מדורגת בראש המעגל השני של מעצמות הסייבר העולמיות. האיראנים רואים בסייבר אמצעי שמהווה איום על המשטר, אמצעי חתרני להפצת ערכי המערב ולהעצמת האופוזיציה הפנימית. הסייבר יכול לשמש את המפגינים לצרכי תקשורת ותיאום הפעילויות. מנגד, המרחב הפך בידי המשטר בטהרן לאמצעי יעיל לעיצוב דעת הקהל, וגם למרכיב חשוב באסטרטגיית העימות הא-סימטרי שלה. כיוון שאין ביכולתה להציב איום פיזי משמעותי על המערב, חשיבות הסייבר כמרכיב באסטרטגיית העימות שלה – גדלה. בשנתיים האחרונות, היו לא מעט פעילויות של קבוצת הדרור הטורף (Predatory Sparrow), המזוהה כפרו-ישראלית. במרכז הפעילות: המתקפות נגד הבנק הגדול באיראן, בנק ספאח (Bank Sepah), ובורסת הקריפטו האיראנית נוביטקס (Nobitex). התוקפים גרמו להתפוגגותם של 95% מהנכסים של בורסת הקריפטו וגנבו עשרות מיליוני דולרים. בורסת נוביטקס נחשבת למסלול להשקעות שעוקף את הסנקציות המוטלות על איראן. קבוצת האקרים לא מזוהה בשם פורצי קוד (CodeBreakers) איימה להדליף 47 מיליון פריטי מידע – מאוד רגישים – של קצינים ובעלי תפקידים במשמרות המהפכה, אותם הם טענו שהשיגו במתקפה על בנק ספאח. היא הדליפה חלק מאותם פריטים. זוהי "אצבע בעין" לשלטון: הנזק שספגה הכלכלה האיראנית בעקבות התקיפות עומד על מיליארדי דולרים, והבנקים הושבתו ותפקדו חלקית למשך תקופה ארוכה. ביולי 2021 נערכה מתקפת סייבר שגרמה לכאוס במערך הרכבות. מאות קווי רכבת עוכבו ובוטלו ברחבי הרפובליקה האסלאמית בעקבות שיבושים במערכות המחשוב של חברת הרכבות הממלכתית (Islamic Republic of Iran Railways). לפי אחד הדיווחים, על לוח זמנים דיגיטלי באחת התחנות נכתב כי הסיבה היא מתקפת סייבר – ולהודעה אחרת צורף מספר הטלפון של לשכת עלי חמינאי. ה"כאוס חסר תקדים" בתחנות הרכבת ברחבי המדינה הביא לביטולים ולעיכובים של מאות קווים. בסוכנות הידיעות פארס ציינו כי ישנם שיבושים במערכות המחשוב של חברת הרכבות – וייחסו זאת גם כן למתקפת סייבר אפשרית. הפגיעה במערכות המחשוב פגעה גם בדוכני הכרטיסים של הרכבת, ובאפשרות לצאת מהתחנות ולהיכנס אליהן באמצעות הקורא הדיגיטלי של אותם כרטיסים. בנוסף, אתר חברת הרכבות הממלכתית של איראן הושבת. התקלה במערכות המחשוב גרמה לעיכובם של אלפי נוסעים, בלא כל תגובה מצד הרשויות ובלא צפי לחידוש הקווים. לפי הדיווחים שהעבירו תושבים איראנים, הלוחות הדיגיטליים בתחנות הרכבת הודיעו על ביטול כל הקווים, והופיעה בהם הודעה שלפיה "יש עיכובים משמעותיים בעקבות מתקפות סייבר". בהודעה אחרת, בתחנת רכבת בטהרן, הופנו נוסעים למספר טלפון ששייך ללשכתו של המנהיג העליון דאז של איראן, חמינאי.

בימים שבין טילים וכטב"מי סיב אופטי, זכיתי לארח במאורת הנמר את רני רוגל. רני עבד איתנו באנשים ומחשבים בין השנים 1984 ל-1987 כמנהל הפרסום ובהמשך כעורך העיתון. לאחר מכן הוא פרש לדרך עצמאית והקים את חברת דורן תקשורת לפרסום ויחסי ציבור. החברה ליוותה לאורך שנים ארוכות גופים מוכרים רבים, ובהם סימנטק (Symantec), נובל (Novell) וסאן מיקרוסיסטמס (Sun Microsystems) – מי זוכר אותן בכלל… עוד נמנו עם לקוחותיו חברות כמו סיסקו (Cisco), אינטל (Intel), רד האט (Red Hat), מוטורולה (Motorola), מטריקס (Matrix), מל"ם (Malam) ויעל (Yael). ברבות השנים, רני השתלב באולמדיה (Allmedia) של אורן בסון, עד שיצא לגמלאות בגיל 70. מאז, הוא מתפעל במרץ את אתר 'אכול ושאטו' (אוכל, יין ודברים טובים אחרים), אותו הקים ב-2004. בנוסף, הוא מתנדב בשני קצוות הגיל: מלמד עברית לתלמידים בכיתות ג'-ד', ונפגש עם אנשים מהגיל השלישי לשיחות שבועיות. בשיחתנו התברר כי לרני יש לא מעט טענות כלפי משרד החינוך. "אמנם אני מלמד בכיתות ג'-ד' בלבד", שיתף אותי, "אבל התחלחלתי כשקראתי על תוכנית משרד החינוך ללימוד אנגלית ומקצועות נוספים באמצעות בינה מלאכותית בחטיבות הביניים. לא רק זה, אלא שישראל תהיה אחת משלוש המדינות הראשונות ב-OECD שיעשו זאת. בינה מלאכותית? מה עם בינה טבעית קודם? מי יבצעו זאת? המורות שנשחקות ומתרוצצות בין כיתות, ובעצמן לא שולטות בנושא? בוודאי שאני בעד AI, אבל אני נגד פופוליזם וסיסמאות". הביקור במאורת הנמר היווה עבור שנינו הזדמנות להיזכר בימים רחוקים – בארץ ובטיסות המשותפות לכנסים ותערוכות – ולהעלות חוויות וצחוקים מהעבר. כרגיל, הגענו למסקנה שההיסטוריה כבר לא מה שהייתה פעם. בין אותן טיסות, נזכרנו בתערוכת קומדקס (Comdex) בלאס וגאס – מלכת התערוכות, שבשנת 2004 בוטלה בשל מחסור בחברות משתתפות ונעלמה לתמיד. עוד העלינו זיכרונות מביקור משותף עם מוטי סדובסקי במטה סאן מיקרוסיסטמס, שם נפגשנו עם סקוט מקנילי האגדי – ממייסדי החברה והמנכ"ל עד פרישתו ב-2006 – ועם אד זנדר, שהיה נשיא החברה. נזכרנו גם בהשתתפות בכנסי הענק של אורקל (Oracle) בסן פרנסיסקו, ובכנסים השנתיים של חברת תקשורת המחשבים נובל בסולט לייק סיטי שבמדינת יוטה הנידחת בארה"ב. רני הזכיר לי שכשנסענו במונית לגן החיות המרוחק מהעיר כדי לפגוש נמרים, אמר לנו הנהג שכדאי לו לחכות לנו, כי אין מוניות בסביבה ואנחנו עלולים להיתקע שם. למרות השנים שחלפו, רני שומר על קשר עם אנשים ומחשבים. הוא קורא מדי יום את ה'דיילי מיילי' כדי להתעדכן בנעשה בענף, ומציין בפניי שזה היה מקום העבודה הטוב ביותר שלו כשכיר. שנינו כבר מחכים לפגישה הבאה שלנו במאורת הנמר.

פתיחת מונדיאל 2026 נחשבת עד כה לאחת המוצלחות בשנים האחרונות: הרבה שערים, קצב גבוה והפתעות כבר מהמשחקים הראשונים. בניגוד לפתיחות הזהירות של 2010 ו-2022, ובדומה לפתיחה של המונדיאלים המוצלחים של 2006 ו-2014 – הנבחרות משחקות בצורה התקפית יותר ופחות חוששות להפסיד. בנוסף, הקהל ממלא את האצטדיונים והאווירה מזכירה את החגיגה הגדולה של מונדיאל 1994 בארה"ב. פתיחה של מונדיאל 2026 מזכירה את השקת ה-AI הג'נרטיבית: רבים הטילו ספק בהרחבת הטורניר ל-48 נבחרות, כמו שהטילו ספק בשימושיות של הבינה המלאכותית בתחילת הדרך. אבל כבר בימים הראשונים התקבלו תוצאות טובות מהצפוי, עניין גבוה של הקהל והרבה הפתעות. בדומה ל-OpenAI, שהפכה ממפתחת טכנולוגיה מסקרנת לכוח מרכזי בשוק, גם המונדיאל המורחב נראה כרגע כמו רעיון שעובד טוב יותר מהתחזיות. השאלה הגדולה היא האם המומנטום יישמר גם בשלבי הנוקאאוט, כמו שקרה בשוק ה-AI אחרי הפריצה הראשונית. ונקודה נוספת… חמישי, שישי, שבת ואף נבחרת אירופית לא מצליחה לנצח (למרות שהנבחרות הגדולות מאירופה עוד לא שיחקו). מקסיקו (BMC Software) – דרום אפריקה (וויקס) המשחק הראשון היה של מקסיקו ודרום אפריקה, והסתיים ב-0:2. את מקסיקו אפשר לדמות ל-BMC Software – חברה ותיקה, יציבה וממוקדת תפעול, שמובילה תחומים כמו Control-M ואוטומציה של תהליכים קריטיים. כמו מקסיקו, היא אולי לא תמיד במרכז הכותרות, אבל היא יודעת לספק תוצאות. מולה ניצבה דרום אפריקה, היא וויקס (Wix) – חדשנית, יצירתית ואהובת קהל. אלא שבדיוק כמו שני הכרטיסים האדומים שספגה במשחק, גם וויקס התמודדה השנה עם שני אתגרים משמעותיים: השפעת מהפכת ה-AI על שוק בניית האתרים והתחזקות השקל מול הדולר, שפגעו בביצועים והובילו לתוכנית פיטורים רחבה. במשחק עצמו, מקסיקו הציגה כדורגל ממושמע ויעיל וניצחה 0:2. כמו פתרון Control-M של BMC, הכל עבד לפי התוכנית: ללא דרמות, ללא תקלות ועם ביצוע מדויק. דרום קוריאה (סמסונג) מול צ'כיה (סאפיינס) זהו מפגש בין שתי גישות שונות לעולם הטכנולוגיה. מצד אחד סמסונג (Samsung) היא מעצמה עולמית, שפועלת כמעט בכל תחום טכנולוגי אפשרי – מסמארטפונים ועד שבבים. מצד שני, סאפיינס (Sapiens) היא מומחית עולמית בתחום הביטוח, שלא מנסה לכבוש כל שוק אלא להיות הטובה ביותר בתחום שלה. במהלך המשחק, דרום קוריאה הייתה צפויה להחזיק יותר בכדור וליזום יותר התקפות, בדיוק כפי שסמסונג נהנית ממשאבים, מותג גלובלי ועומק כמעט בלתי מוגבל. צ'כיה, לעומתה, משחקת כמו סאפיינס: מאורגנת, ממושמעת ומבוססת על מומחיות. היתרון של סאפיינס הוא לא בגודל, אלא בהיכרות עמוקה עם עולם הביטוח, בדומה לנבחרת שיודעת לנצל מצבים נייחים והזדמנויות בודדות מול יריבה עדיפה. היא לא צריכה עשרים הזדמנויות כדי להבקיע – מספיק מהלך אחד מתוכנן היטב. התוצאה: דרום קוריאה ניצחה 2:1, אך צ'כיה-סאפיינס הוכיחה שגם שחקן נישה עם אסטרטגיה ברורה יכול להקשות מאוד על אחת המעצמות הגדולות בעולם. זיו מנדל, מנכ"ל קבוצת חברות בנות במטריקס. צילום: ניב קנטור קנדה (קבוצת יעל) ובוסניה (פריוריטי) במונדיאל 2026 קנדה כמו קבוצת יעל (Yael Group), שהיא חברה בבעלות משפחתית קנדית-יהודית, המביאה יכולות אינטגרציה וניהול מערכות בקנה מידה גדול. בוסניה היא מדינה קטנה שהצליחה להגיע למגרש של הגדולים כמו פריוריטי (Priority Software), שמביאה גישה תהליכית מהירה ויעילה המבוססת ERP, ומשחקת במגרש של הגדולות ויכולה להן. במהלך המשחק ביניהם, קנדה-יעל שמרה על שליטה דרך סדר, יציבות וחיבור בין מערכות, בעוד ש-פריוריטי הכתיבה קצב דרך אוטומציה ויעילות תפעולית. בשלב הראשון נראה היה שהנבחרת הביתית תפסיד, אבל בסיום, ההתנגשות בין אינטגרציה עמוקה לבין מנוע תהליכי מהיר יצרה משחק מאוזן אך אינטנסיבי, שהביא לנו את התיקו הראשון במונדיאל. ארה"ב נגד פרגוואי: אורקל מול JFrog הניצחון של ארה"ב על פרגוואי הזכיר קרב בין אורקל (Oracle) ל-JFrog. ארה"ב הגיעה אגרסיבית, לחצה מהפתיחה ופתחה פער מוקדם – בדיוק כפי ש-אורקל מנסה להוביל את מהפכת ה-AI והענן. פרגוואי, שמיוצגת כאן על ידי JFrog, נלחמה מהקוד והתשתיות, אך התקשתה לעמוד בקצב מול עוצמת הפלטפורמה וההשקעות. המאבק הזכיר עולם שבו אינטגרציה, ענן ו-AI הופכים לגורמים שמכתיבים את הקצב. את דמות המאמן אפשר לדמות למנהיג בסגנון דונלד טראמפ – דרישה לניצחון, עוצמה ותוצאות מיידיות. במגרש העסקי, הדמות המקבילה היא לארי אליסון מייסד אורקל. גם טראמפ וגם אליסון משדרים ביטחון עצמי גבוה ושאיפה להובלה אמריקנית טכנולוגית וכלכלית. אליסון בנה לאורך שנים אימפריית תוכנה ותשתיות, בעוד שהשוק כולו נע לכיוון של פלטפורמות ענן רחבות. השערים המהירים של ארה"ב מזכירים את ההימור האגרסיבי של אורקל על AI וענן. JFrog, בתור חברת סטארט-אפ ישראלית, הצליחה להגיב ולצמצם, אך לא להפוך את המומנטום, כי בסוף ארה"ב אמרה "Don't"… והמילה האחרונה שוב הייתה של האמריקנים (מוכר לנו בימים אלו), עם גול רביעי שחתם ניצחון גדול של ארה"ב-אורקל במשחק הפתיחה. שוויץ (פינסטרה) מול קטאר (ראפיד) במשחק הדרבי בין שוויץ לקטאר, שנבנה כעימות בין שתי פילוסופיות של עולם הפיננסים – קיבלנו סיום דרמטי במיוחד. שוויץ, שמיוצגת דרך פינסטרה (Finastra), שלטה ברוב הדקות עם משחק מסודר, מדויק ומבוסס ניסיון בנקאי של עשרות שנים. מנגד, קטאר – דרך ראפיד (Rapyd) – שיחקה מהר, אגרסיבי וגלובלי, וניסתה לפרוץ את הסדר הוותיק עם פינטק חדשני ותעוזה (התקפות מתפרצות מסוכנות דרך API אחד). שוויץ כבר נראתה בדרך לניצחון קלאסי של "המערכת הישנה", אבל המשחק קיבל תפנית. בתוספת הזמן הגיע רגע ההפתעה – נגיחה קטארית מקרן, שער שוויון דרמטי, שמסמל את המעבר מכוח מסורתי לעולם פיננסי חדש שמסרב להישאר מאחור. הכותב הוא סמנכ"ל בכיר ומנהל אשכול חברות במטריקס (Matrix)

על רקע טלטלה מתמשכת בענף היי-טק, אתגרי גיוס, יוקר מחיה והצורך לפתח מוקדי תעסוקה וחדשנות מחוץ לגוש דן, התקיים באחרונה TechFestNorth – כנס ההיי-טקיסטים הגדול של הצפון, ביוזמת נורטרה (Nortra) – מרכז על-אזורי לקידום היי-טק בצפון. הכנס, שנערך בבית המדע ומרכז חדשנות כנרת (KIC), חיבר בין משתתפים, חברות וגורמים מרכזיים באקוסיסטם הטכנולוגי, בהם אנבידיה (NVIDIA), סייברארק (CyberArk), פרלל וויירלס (Parallel Wireless), למשרדי ממשלה וגופי ציבור, ובהם רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ורשות ההשקעות, וכן האקדמית כנרת ושותפים נוספים מהתעשייה והאקוסיסטם הטכנולוגי בצפון. חשיפה ראשונה לתוכנית 'סייבר צפון 2026' במהלך הכנס נחשפה לראשונה תוכנית 'סייבר צפון 2026', שהיא יוזמה אזורית חדשה להקמת תשתית סייבר מתקדמת בצפון. התוכנית נועדה ליצור מעטפת הגנה ייעודית לתעשייה ולחקלאות באזור ולהפוך את הצפון למוגן דיגיטלית ברמה הגבוהה ביותר בעולם. לצד זאת הוצגה תוכנית ההתרחבות של קמפוס חדשנות כנרת ל-Kinneret Innovation Park, שצפוי להתחיל להיבנות ב-2028 ולהוסיף מאות משרות חדשות למרחב. יחד, שתי היוזמות מסמנות קפיצת מדרגה בבניית אקוסיסטם טכנולוגי חזק בצפון, כמוקד תעסוקה, חדשנות ויזמות משמעותי בישראל. חתמה בהופעתה את הכנס. נטע ברזילי. צילום: עמיר בוחניק בנוסף, נערכה שיחה מיוחדת עם גדעון רוזנברג, סמנכ"ל משאבי אנוש באנבידיה ישראל, שעסקה בצורכי ההון האנושי המשתנים של ענקית הטכנולוגיה, במיומנויות הנדרשות בעידן ה-AI ובמקומם של סטודנטים וג'וניורים בתעשייה. האירוע כלל יריד גיוס עם יותר מ-26 עמדות, פאנלים ומפגשי נטוורקינג, ונתן למאות טאלנטים מהצפון הזדמנות להכיר מקרוב חברות והזדמנויות תעסוקה באזור. בנוסף נערכה בו הופעה של נטע ברזילי, שחתמה את הערב. "ההיי-טק הישראלי נמצא בנקודת מפנה"גיא בר-חן, מנהל פרויקט "סייבר צפון" בנורטרה: "אנחנו חושפים לראשונה את תוכנית 'סייבר צפון 2026', יוזמה אזורית חדשה שנועדה להפוך את הצפון לאחד האזורים המוגנים דיגיטלית בעולם. המטרה היא לא רק להגן על תשתיות קריטיות, אלא גם לייצר מנוע צמיחה חדש לצפון המבוסס על סייבר ו-AI. במסגרת התוכנית נפעל גם להכשרת הנדסאי סייבר, כשהאקדמית כנרת צפויה להיות הראשונה להוביל את המהלך". אוריאל פרמן, מנכ"ל נורטרה, סיכם את הכנס: "ההיי-טק הישראלי נמצא בנקודת מפנה. הצפון מציע שילוב נדיר של הון אנושי איכותי, קהילות חזקות, איכות חיים ותשתיות שמתפתחות במהירות. המשימה שלנו היא להפוך את הצפון לא לחלופה לתל אביב, אלא למוקד חדשנות חזק ועצמאי, שמייצר ערך אמיתי לתעשיית ההיי-טק הישראלית כולה".

ועדת המדע והחדשנות של הכנסת תקיים מחר (ב') דיון דחוף בפנייתם של מנהלי מרכזי מו"פ אזוריים הפזורים ברחבי הארץ, בדרישה למנוע קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציבי המו"פ האזוריים המבוססים על תשתיות מחקר יישומי, ופועלים בעיקר בפריפריה בצפון ובדרום. מנהלי המו"פ פנו במכתב דחוף לשרת המדע והחדשנות, גילה גמליאל, בדרישה לעצור את הקיצוצים ולשחרר את תקציבי התמיכה לשנת 2026. המו"פים האזוריים מתוקצבים על ידי משרד המדע והחדשנות כחלק מהתקציב הכולל של המשרד, העומד על 622 מיליון שקל. תקציב זה קוצץ ב-20 אחוזים, בדומה ליתר המשרדים. בדיון מחר יגיד מנכ"ל משרד המדע, עומר שכטר, כי המשרד תומך בדרישתם של מנהלי המו"פ וסבור כי יש לשחרר להם תקציבים, וכי האחריות לקיצוץ היא באגף התקציבים במשרד האוצר, בין היתר על רקע חילוקי דעות עם המשרד בנושאים כספיים שונים. "הקיצוץ הצפוי מביא את המערכת כולה לנקודת סיכון ממשית" ראשי המו"פ שפנו וישתתפו מחר בישיבה: אורי בן הרצל ממו"פ מיג"ל; דינה גלעד ממכון שמיר; אחמד שייח מוחמד ממו"פ אגודת הגליל; מטר חאלאד ממו"פ המשולש; יהודה גרמן ממו"פ מזרח; אלון גליק ממו"פ עוטף עזה; ואורית הרשטיג כהן ממו"פ מדבר ים המלח. במכתב לשרה ולוועדה כותבים בין היתר ראשי המו"פ: "המו"פים האזוריים מהווים תשתית לאומית ייחודית למחקר ופיתוח והם פועלים בלב אזורי הפריפריה, ומאפשרים ערך כפול: קידום מדע וחדשנות לצד חיזוק כלכלי-חברתי של אזורים מרוחקים". עוד כותבים ראשי המו"פ כי: "על רקע המלחמה בשנתיים וחצי האחרונות, חלה ירידה דרמטית במקורות המימון, צמצום שטחי פעולה בינלאומיים וקושי בגיוס כוח אדם. הקיצוץ הצפוי מביא את המערכת כולה לנקודת סיכון ממשית". מרכזי המו"פ בפריפריה מעסיקים כ-700 עובדים באופן ישיר, לצד מאות נותני שירותים וספקים מקומיים. מרכזים אלו מהווים תשתית קריטית לחינוך מדעי, להכשרת דור העתיד וחיזוק הקשר בין האקדמיה לשטח. בחלק ממרכזים אלו לא שולמו משכורות לעובדים כבר מספר חודשים, והחשש הוא שרבים מהם ינטשו.