לפני כחודש, OpenAI חשפה את Jalapeño, השבב הראשון שלה. לכאורה מדובר בעוד ידיעה טכנולוגית, שמעניינת בעיקר מהנדסי חומרה ומשקיעים. בפועל, נדמה לי שהרבה אנשים הסתכלו על ההכרזה הזאת דרך הפריזמה הלא נכונה. השבב עצמו מעניין, אבל הוא לא הסיפור. הסיפור הוא מה גרם לחברה שהפכה לאחד השמות החזקים בעולם הבינה המלאכותית להחליט שהיא רוצה לבנות לעצמה חומרה. הרי עד לפני כמה שנים אף אחד לא העלה על דעתו שחברת תוכנה תעסיק מהנדסי שבבים. זה פשוט לא היה חלק מהמשחק. We’ve designed and built our first AI chip: Jalapeño. Designed from the ground up by OpenAI and brought to production with @Broadcom, Jalapeño is purpose-built for the LLM workloads powering ChatGPT, Codex, the API, and future agentic products. Chips are foundational to the AI… pic.twitter.com/mHU7DaMMTi — OpenAI (@OpenAI) June 24, 2026 כשספק הופך לחלק מהאסטרטגיה יש רגע שבו ספק מפסיק להיות ספק והופך לגורם שמכתיב את היכולת שלך לצמוח. להערכתי, זה בדיוק מה שקרה בשוק הבינה המלאכותית. אנבידיה (Nvidia) עשתה עבודה יוצאת דופן. היא זיהתה מוקדם את הצורך בכוח חישוב עבור מודלים של למידת מכונה, בנתה אקוסיסטם שלם סביב השבבים שלה והפכה לשחקן שכמעט אי אפשר לעקוף. אבל הצלחה כזו יוצרת גם תופעת לוואי. כמעט כל חברה גדולה בתחום נשענת עליה. OpenAI, גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא אולי מתחרות זו בזו על מודלים, מוצרים ומשתמשים, אבל כולן מצאו את עצמן עומדות פחות או יותר באותו תור לקבלת כוח חישוב. בשלב מסוים, זה כבר לא רק עניין של מחיר. זו שאלה של עצמאות. אני נזכר בשיחות עם מנהלים בכירים לאורך השנים. כמעט כולם היו מוכנים לשלם יותר כדי לא להיות תלויים בספק יחיד עבור רכיב קריטי. לא בגלל שהספק לא טוב. דווקא בגלל שהוא טוב מדי. כשהעסק שלך תלוי בגורם אחד, כל החלטה שלו הופכת גם לבעיה שלך. הכסף הגדול נמצא במקום שאף אחד לא רואה. "ההכרזה של OpenAI אינה מעניינת משום שנולד עוד שבב. היא מעניינת משום שהיא חושפת כיצד החברות הללו חושבות על העתיד. פחות במונחים של מוצר, ויותר במונחים של ריבונות" הציבור נוטה להתרשם ממודלים חדשים. זו גם הסיבה שאנחנו מדברים על קלוד, ג'מיני או ChatGPT ולא על מרכזי נתונים. אבל במציאות, מרכזי הנתונים הם המקום שבו נשרף הכסף הגדול. לא מזמן שוחחתי עם מנהל טכנולוגיות באחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל. כשדיברנו על בינה מלאכותית, הוא אמר משהו שנשאר איתי. "כולם מתלהבים מהדמו. אני מסתכל על חשבון החשמל". במבט ראשון זה נשמע ציני. במבט שני, זו כנראה אחת התובנות החשובות ביותר בעידן הנוכחי. ככל שהמודלים משתפרים, הם צורכים יותר משאבים. ככל שמספר המשתמשים גדל, החשבון גדל יחד איתם. כל שיפור קטן ביעילות הופך למיליונים. אחר כך למאות מיליונים. ובחברות בגודל של OpenAI או גוגל, גם למיליארדים.לכן, כשחברה בונה שבב משלה, היא לא בהכרח מנסה לנצח במבחן ביצועים. לעיתים היא פשוט מנסה להוריד כמה אחוזים מעלויות ההפעלה שלה. בעולם הזה, כמה אחוזים הם עולם ומלואו. הלקח של אפל מרחף מעל כולם קשה להתעלם מההשפעה של אפל על האופן שבו חברות טכנולוגיה חושבות כיום. במשך שנים היא הייתה תלויה באחרים עבור המעבדים שלה. ואז הגיע המעבר ל-Apple Silicon ושינה את כללי המשחק. לא משום שהמעבדים היו רק מהירים יותר. אלא משום שאפל הפסיקה לחכות. היא לא הייתה צריכה להתאים את עצמה למפת הדרכים של חברה אחרת. היא יכלה לקבוע את הקצב בעצמה. אני חושב שזה הלקח שחברות הבינה המלאכותית לקחו מהסיפור הזה. לא שהן רוצות להיות יצרניות שבבים. הן רוצות לשלוט בגורל שלהן. זו הבחנה שנשמעת סמנטית, אבל היא קריטית. כי ברגע שחברה מתחילה לבנות את התשתיות שעליהן היא רצה, היא למעשה משנה את ההגדרה של עצמה. היא כבר לא רק חברת תוכנה. אולי בכלל מדובר במלחמת ריבונות המונח "מלחמת שבבים" נשמע דרמטי, אבל אני לא בטוח שהוא מתאר נכון את מה שקורה. שבבים הם רק הסימפטום. מאחורי הקלעים מתרחש מאבק אחר לגמרי. החברות הגדולות בעולם מבינות שהבינה המלאכותית אינה עוד מוצר. היא הופכת בהדרגה לשכבת יסוד שעליה ייבנו שירותים, עסקים ותעשיות שלמות. במציאות כזו, השליטה בתשתית מקבלת משמעות חדשה. ההכרזה של OpenAI אינה מעניינת משום שנולד עוד שבב. העולם לא סבל ממחסור בשבבים. היא מעניינת משום שהיא חושפת כיצד החברות הללו חושבות על העתיד. פחות במונחים של מוצר, ויותר במונחים של ריבונות. אם יש עוד עדות לכך, שהסיפור גדול בהרבה מ-OpenAI או מאנבידיה, היא מגיעה מסין. בשנים האחרונות, ובעיקר בעקבות מגבלות הייצוא האמריקניות על שבבים מתקדמים, סין משקיעה משאבים עצומים בפיתוח תעשיית שבבים עצמאית. חברות כמו וואווי (Huawei), יחד עם יצרניות שבבים מקומיות, מנסות לצמצם את הפער ולהקטין את התלות בטכנולוגיה מערבית. גם אם הביצועים עדיין אינם משתווים תמיד לאלה של אנבידיה, המטרה כבר אינה רק להיות המהירים ביותר. המטרה היא להבטיח שלא ניתן יהיה לעצור את קצב הפיתוח של המדינה באמצעות החלטה שמתקבלת מעבר לים. במובן הזה, אותה מגמה שמובילה את OpenAI לפתח שבב משלה מניעה גם מדינות שלמות. השאלה כבר אינה רק מי מייצר את השבב הטוב ביותר, אלא מי מסוגל להמשיך להתפתח גם כשהגישה לטכנולוגיה של אחרים נחסמת. בסופו של דבר, אני לא בטוח שהשאלה החשובה היא מי יבנה את המודל החכם ביותר. ייתכן שהשאלה המעניינת יותר היא מי יצליח להשתחרר ראשון מהתלות באחרים. אם זה אכן הכיוון, ייתכן שבעוד כמה שנים נבין שהמרוץ הגדול של עידן הבינה המלאכותית לא היה על אלגוריתמים. הוא היה על שליטה. והשליטה הזאת מתחילה עמוק בתוך הארון שבו יושב השבב שאף משתמש לעולם לא יראה.   הכותב הוא יועץ טכנולוגי לארגונים בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי ובעברו מנמ"ר.

חברת xAI של אילון מאסק הגישה תביעה נגד מדינת מינסוטה בעקבות חוק חדש – הראשון מסוגו בארצות הברית – האוסר שימוש בטכנולוגיות "הפשטה" באתרי אינטרנט ובאפליקציות. התביעה עשויה להפוך למבחן משפטי חשוב בשאלה עד כמה רשאיות מדינות בארה"ב להסדיר מבחינה חוקתית את השימוש בבינה מלאכותית. התביעה הוגשה ביום ב' האחרון לבית משפט פדרלי, ימים ספורים לפני שהחוק צפוי להיכנס לתוקף בשבת הקרובה. החוק, שנחתם בחודש מאי, יהפוך את מינסוטה למדינה הראשונה שמנסה לאסור את הטכנולוגיה המתפשטת במהירות, המאפשרת להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור תמונות עירום מזויפות של אנשים אמיתיים. בכתב התביעה, המשתרע על פני 38 עמודים, מציינת xAI, שמודל הבינה המלאכותית שלה, גרוק, הכולל צ'אטבוט ומחולל תמונות וזמין ברשת החברתית X ובפלטפורמות נוספות – כי היא אינה מתנגדת לאינטרס של המדינה לאסור הפצה של תמונות עירום שנוצרו באמצעות AI  ללא הסכמת המצולמים. עם זאת, לטענתה, החוק של מינסוטה "חורג הרבה מעבר למטרה זו", אוסר גם על תמונות וסרטונים המוגנים על פי החוקה האמריקנית וחושף את החברה לקנס של עד 500 אלף דולר בגין כל הפרה. לטענת xAI, "החוק אינו כולל מנגנון 'נמל מבטחים', שיגן על חברות הפועלות בתום לב כדי למנוע ממשתמשים ליצור תמונות מסוג זה. בנוסף נטען, כי החוק חל גם על תמונות שנוצרו בהסכמת האדם המופיע בהן – ואף על תמונות שנוצרו על ידו. עוד טוענת החברה, כי ההגדרה של 'איבר אינטימי'בחוק רחבה מדי, וכוללת גם חלקי גוף שנחשפים באופן שגרתי במרחב הציבורי. התובע הכללי של מינסוטה, קית' אליסון, מסר כי משרדו טרם קיבל את כתב התביעה ולכן אינו יכול להתייחס אליו באופן ישיר. עם זאת, הוא הדגיש, כי "שימוש בבינה מלאכותית כדי ליצור תמונות עירום של אנשים בניגוד לרצונם הוא מעשה מזעזע. ישנם דיונים חשובים רבים על מדיניות בתחום הבינה המלאכותית, אבל זה אינו אחד מהם. טכנולוגיית ההפשטה באמצעות AI שוללת מהקורבנות את כבודם ועלולה לגרום להם לנזק רגשי, אישי ומקצועי עצום." בשנים האחרונות נחקקו בארה"ב חוקים שונים, שנועדו להתמודד עם דיפ-פייקים בתקופות בחירות, אולם בתי המשפט הגיעו למסקנות שונות לגבי חוקתיותם. כך, למשל, חוק דומה בקליפורניה נחסם בטענה שהוא פוגע בחופש הביטוי, המעוגן בתיקון הראשון לחוקה. לעומת זאת, חוק אחר של מינסוטה כבר שרד במהלך 2025 עתירה קודמת שהגישה xAI. החוק החדש שונה מחוקים מדינתיים ופדרליים אחרים האוסרים על יצירת דיפ-פייקים בעלי אופי מיני ללא הסכמה. בעוד שחוקים אלה מטילים בדרך כלל אחריות על המשתמשים שיוצרים את התמונות, החוק של מינסוטה מטיל אחריות גם על החברות שמפתחות את הכלים עצמם. גם החוק הפדרלי Take It Down Act, שנחקק בשנה שעברה, מחייב אתרי אינטרנט ואפליקציות להפעיל מנגנון להסרה מהירה של תמונות אינטימיות שנוצרו ללא הסכמה. בטקסס נבחרה גישה מעט שונה: חוק שנכנס לתוקף בשנה שעברה מטיל אחריות אזרחית – ובמקרים מסוימים גם פלילית – על בעלי אתרים ואפליקציות, אם ידעו שתמונת ההפשטה נוצרה ללא הסכמת האדם המופיע בה, או אם לא הסירו אותה במהירות לאחר שקיבלו על כך הודעה. בתביעה מציינת xAI, כי תנאי השימוש של גרוק אוסרים במפורש שימוש במערכת לצורך "פעילויות בלתי חוקיות, מזיקות או פוגעניות", לרבות פגיעה בפרטיות באמצעות עריכת תמונות של אנשים כדי להפשיטם או ליצור מהם תמונות בעלות אופי מיני מפורש. לדברי החברה, היא אוכפת את הכללים באמצעות השעיית חשבונות או סגירתם, וכן מדווחת לרשויות על חשד לתכנים של ניצול מיני של קטינים. xAI הדגישה גם, כי היא נוקטת "אפס סובלנות" כלפי ניצול מיני של ילדים, יצירת עירום ללא הסכמה ותכנים מיניים בלתי רצויים. לאחר ביקורת ציבורית חריפה ברחבי העולם בעקבות יצירת תמונות מיניות של נשים וילדים באמצעות גרוק, הודיעה החברה בינואר כי תפעיל חסימה גיאוגרפית של תכנים המפירים את החוק במדינות מסוימות. המשמעות היא, שמשתמשים באזורים שבהם הדבר אסור לא יוכלו לערוך תמונות של אנשים אמיתיים כך שיופיעו בלבוש חושפני או בתמונות בעלות אופי מיני. החברה מסרה, כי יישמה אמצעים טכנולוגיים שמונעים מחשבון גרוק לערוך תמונות של אנשים אמיתיים באופן שיציג אותם בבגדי ים, הלבשה תחתונה או לבוש חושפני אחר, לאחר שמצב הפעולה Spicy Mode עורר ביקורת מצד ממשלות ורגולטורים ברחבי העולם.

את אסוס לא צריך ללמד על החשיבות של עיצוב המראה החיצוני גם במחשבים ניידים כבר הרבה מאוד שנים. משפחת ה-Zenbook שלה מציעה מראה מוקפד שבולט לעין, וזה בא ליד ביטוי בצורה מובהקת גם במחשב החדש במשפחה – Zenbook A14 (UX3407), שמציע עיצוב שעדיין קשה מאוד למצוא לו השוואה בשוק הנוכחי. זה כמובן קשור מאוד לבחירה של החברה להשתמש במעטפת המיוחדת שלה עבור גוף המחשב, m, סגסוגת מבוססת אלומיניום שמסייעת לאחת המטרות העיקריות של המשפחה הזו – משקל קל ככל האפשר, אבל בלי לשלם על כך בפשרה – והמחשב לפי החברה עבר בלי קושי רב מדי את מבחני העמידות הקשוחים של הצבא האמריקאי, US MIL-STD 810H. אחת מתופעת הלוואי של החומר הזה היא הרגשה נעימה כשמניחים על המכסה את כף היד לצורך החזקה או כדי לפתוח את המסך, והחומר הזה גם מסייע להימלט מרוב הכתמים. הבחירה של החברה בצבע 'זבריסקי בז' – מעין שילוב של אפור עם צהוב וקצת חרדל – יחד עם הדקיקות היחסית ומשקל של כ-980 גרם בלבד, מדובר במחשב שמצליח לבלוט ברגע שמוציאים אותו מהתיק ומניחים אותו על השולחן. בולט גם במעבד כזכור, משפחת ה-Zenbook, למרות דקיקותה היחסית וקלות המשקל, בוודאי בדגם החדש, היא לא ממש עסקית, אבל היא מוצעת למי שרוצה נייד ברמה גבוהה – אם תרצו אפילו פרימיום. וכמו בדגם הקודם, אז השתמשה אסוס ב-A14 כדי להציע לראשונה לציבור את המעבדים הראשונים למחשבים ניידים של קוואלקום, גם הפעם העדכון של ה-A14 מציג את הדור החדש של המעבדים של החברה, Snapdragon X2 Elite, וזה אומר ביצועים גבוהים מאי פעם. למעשה הרבה מאוד ממה שנכתב לעיל נכון גם לגבי הדור הקודם של ה-A14, אבל המעבד החדש מעלה אותו רמה, כי מדובר במעבד שמציע תחרות של ממש למעבדים הנוכחיים לשוק המחשבים הניידים של אינטל ו-AMD. הוא מציע לא פחות מ-18 ליבות – 50% יותר מאשר בדור הקודם – 12 מהן ליבות פרימיום שרצות במהירות מרבית של 4.7 גיגה-הרץ והשאר ליבות ביצועים בתדר נמוך יותר של 3.4 גיגה-הרץ, עם 53 מגה-בייט זיכרון מטמון L2, עם שבב גרפי משופר בדמות Adreno X2-90 שפועל במהירות מרבית של 1.85 גיגה-הרץ (עדיין לא מתאים למשחקים) – ועם שבב NPU ענק, שמציע לא פחות מ-80TOPS, כך שאין בכלל תחרות מהיריבות בהיבט הזה. זה בא לידי ביטוי היטב בכל מבחן סינטטי עם תוצאות של 3,800/19,900 נקודות במבחן המחשוב של Geekbench 6.7, גבוה מכל מה שפגשתי עד היום – אם כי יש לציין שהמעבדים של אינטל שהשוויתי רצו בהספק בסיסי נמוך של 25 וואט, וזאת לעומת כ-40 וואט ויותר של המעבד של קוואלקום, שגם מציע יותר ליבות, מה שכמובן משפיע על התוצאות. אבל לא מושלם כפי שהשם קצת מסגיר, המחשב מגיע עם מסך בגודל 14 אינץ', וכרגיל במשפחה הזו זה מסך OLED שמציע תצוגה חיה ונעימה מאוד לעין – כשגם המסגרת הדקיקה מסביב למסך מוסיפה לחוויית השימוש, כמו גם בהירות יחסית גבוהה של 600 ניט עם תוספת של ציפוי נגד סנוור שעובד היטב, ותמיכה  בתקן Display HDR True Black 600, שמבטיח צבעים שחורים עמוקים, וכתוצאה מכך גם ניגודיות מצוינת. אבל זה מסך שמעבר לכך שהוא לא תומך במגע, ולי באופן אישי זה דבר שחסר מאוד, הוא גם מציעה רזולוציה של 1920×1200 פיקסלים שבהחלט אפשר להגדיר אותה כבסיסית בלבד. המקלדת סבירה, עם מקשים מרחפים שמאפשרים לתאורה לחדור דרכם ומסביבם, אבל הירידה של המקשים היא לעומק של 1.3 מ"מ וזה מקנה להקלדה הרגשה מעט קשיחה מדי. משטח העכבר מציע גודל סביר בהחלט, אבל כמו בכל מחשב, זה לא ממש משנה אם אני יכול להשתמש בעכבר חיצוני. יש עם מה לעבוד מבחינת חיבורים יש בהחלט מספיק, עם חיבור USB-A בצד אחד, שני חיבורי USB-C בצד שני, וחיבור HDMI לחיבור המחשב למסך חיצוני גדול יותר. יש גם חיבור מדיה משולב. למרות דקיקותו היחסית של המחשב (13.4 מ"מ מקדימה עד 15.9 מ"מ מאחור) יש בפנים סוללה גדולה למדי בהספק עבודה של 70WHr, שלפי החברה אמורה להספיק לכמה ימי עבודה. המטען שמגיע עם המחשב קטן מידות ומציע הספק טעינה של 100 ואט. מחיר השוק של המחשב, בתצורה שכוללת 32 גיגה-בייט זיכרון RAM וכונן SSD בנפח 1 טרה-בייט עומד על כ-9,300 שקלים נכון לכתיבת שורות אלו, וזה לא מפתיע לאור רמת המחירים הנוכחית בשוק, כך שאולי זה יכול להרתיע את מי שרוצה לנסות לראשונה את המעבדים של קוואלקום – אבל מי שכבר יקנה, ייהנה מהם, מיכולות ה-AI בהרצה מקומית, וכן, גם מהעיצוב.

גוגל ממשיכה להעמיק את המעורבות של ג'מיני ב-Docs, אפליקציית הכתיבה המקוונת שלה. לאחר ששילבה בעבר בכלי הבינה המלאכותית שלה את היכולת לבצע תקצור של מסמכים ארוכים ישירות מתוך האפליקציה, ואת היכולת ללמוד את אפיוני הכתיבה והעדפות העיצוב של המשתמש, היא מביאה כעת יכולות AI ישירות לתוך זרימת העבודה של Docs. לפי הודעת החברה, כעת ניתן ליצור בתוך המסמך הכתוב אלמנטים כמו תמונות ואינפוגרפיקה, וכן תרשימים שונים שמבוססים על נתונים. מעבר לכך, ניתן לשדרג או לעדכן את הוויזואליה שכבר קיימת במסמך באמצעות כמה פקודות פשוטות, ואפשר לתת כמה הוראות ביצוע במקביל – למשל, ליצור אינפוגרפיקה עבור כל פרק במאמר. "תכונות אלה יודעות למנף את ההקשר של המסמך שלכם, כך שתוכלו ליצור ויזואליה רלוונטית שתלווה את הכתיבה שלכם מבלי לצאת מ-Docs או להסתמך על כלים חיצוניים. בנוסף, תוכלו לשפר את הוויזואליות והגרפיקה הקיימות שלכם באמצעות הנחיות פשוטות בשפה טבעית", הסבירה גוגל. כדי שהתכונות החדשות הללו יהיו זמינות כברירת מחדל עבור כל המשתמשים ברמה הארגונית צריכים המנהלנים לאפשר את ההגדרה "Gemini for Workspace in Drive", ואילו המשתמשים צריכים להפעיל את ההגדרה "תכונות חכמות ב-Workspace". גוגל משחררת את התכונות החדשות בשחרור מתגלגל, כך שייתכן שיעברו שבועיים, ואולי קצת יותר, עד שכל המשתמשים הזכאים יוכלו להשתמש בהן.

שם ותפקיד: אינה גוץ, PMO בחברת קיז (Keyz), מרקטפלייס לרכב ולנדל"ן, ומובילה פרויקטים של תהליכי פיתוח ושיתופי פעולה בין צוותים טכנולוגיים ועסקיים. תפקידים קודמים: סיפקתי שירותי ייעוץ וניהול פרויקטים ומוצרים טכנולוגיים לחברות בתחומי הסייבר, התיירות, תקשורת ואנרגיה. במסגרת עבודתי ליוויתי ארגונים בפיתוח מוצרים ומערכות מורכבות, אפיון פתרונות עסקיים וטכנולוגיים ושיפור תהליכים, תוך עבודה שוטפת עם צוותי פיתוח, ארכיטקטורה, DevOps ו-QA. השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר הנדסאית באדריכלות ועיצוב פנים. בהמשך דרכי המקצועית ביצעתי הסבה לעולם הטכנולוגיה, ומאז השלמתי מגוון הכשרות והשתלמויות בתחומי ניהול פרויקטים, ניהול מוצר, אפיון מערכות, טכנולוגיות פיתוח ומתודולוגיות Agile. אם לסכם את זה בצורה קצת משעשעת – זה אומר שאני יכולה לתכנן מערכת לניהול בית חכם, לאפיין ולעצב אותה, לנהל את פרויקט הפיתוח שלה, לתכנן גם את הבית עצמו ולחתום עליו לאישורי גרמושקה לקבלת היתרים. את שירותי הצבאי ביצעתי כתומכת לחימה בתפקיד מפעילת האמר. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אבא שלי הוא בין האנשים החכמים ביותר שאני מכירה, פרופסור להנדסת מכונות. כבר כילדה קטנה נמשכתי לעולם של טכנולוגיית "לואו-טק". אבא שלי נהג לנהל איתי שיחות מרתקות על תחומים שונים בטכנולוגיה בכל הזדמנות, והסקרנות הזו הפכה עם השנים לאהבה אמיתית לתחום. בנוסף, אני רואה בטכנולוגיה, בפתרון בעיות ובניהול פרויקטים סוג של חידות ופאזלים להרכבה, משהו שאני מאוד אוהבת, ולדעתי זה גם מה ששומר על המוח שלנו חד. האם את חושבת שיש אפליה כנגד נשים בתעשיית ההיי-טק? אני חושבת שהתעשייה נמצאת במגמת שינוי חיובית, אך עדיין יש מקום להגדיל את הייצוג של נשים בתפקידים טכנולוגיים ובתפקידי הובלה. יחד עם זאת, בעיניי האתגר המרכזי אינו בהכרח בתוך תעשיית ההיי-טק עצמה, אלא בשלבים מוקדמים יותר, כאשר בנות בוחרות את מסלולי הלימוד שלהן. אם נכנס לכיתות טכנולוגיות בתיכונים, נגלה שיש פחות בנות שנרשמות למסלולים הללו מלכתחילה. קיימת עדיין השפעה חברתית שמכוונת רבות מהן לתחומים אחרים ופחות לתחומים טכנולוגיים. לשמחתי, מדובר במגמה שמשתנה ומשתפרת עם השנים. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? באופן אישי לא חוויתי אפליה ישירה. לאורך הדרך הרגשתי שהמקצועיות, האחריות והיכולת להוביל תהליכים הן אלו שפתחו עבורי דלתות. אני מקווה שנמשיך לראות יותר נשים בוחרות במקצועות הטכנולוגיה ומגיעות לעמדות השפעה.

ההתרחבות המהירה של מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית משנה את ענף הבנייה ויוצרת ביקוש חסר תקדים לעובדים מיומנים, ובעיקר לחשמלאים – כך מדווח הניו יורק טיימס. פרויקטי הענק מציעים שכר גבוה, מענקי חתימה ושעות נוספות רבות, מה שמושך עובדים מפרויקטי בנייה אחרים ויוצר מחסור בכוח אדם בענפים נוספים. כדי להתמודד עם המחסור, חברות כמו גוגל, מטא ובלקרוק משקיעות מאות מיליוני דולרים בתוכניות התמחות, במכללות קהילתיות וביוזמות להכשרת עובדים, במטרה להגדיל את היצע בעלי המקצוע המיומנים. גם OpenAI התחייבה לשתף פעולה עם איגודי עובדים לצורך איוש כוח האדם בפרויקטים שלה. המאמצים הללו הציתו ויכוח סביב שיטות ההכשרה. איגודי העובדים טוענים, כי מסלולי ההתמחות המסורתיים, הנמשכים ארבע שנים, מכשירים עובדים מקצועיים ומיומנים יותר לעומת תוכניות ההכשרה המקוצרות שמציעות חלק מהחברות. כך, למשל, מטא מציעה קורס הכשרה בן ארבעה שבועות בלבד. במקביל להשקעה בהכשרת עובדים, חברות הטכנולוגיה משתפות פעולה עם איגודי עובדים ועם ארגונים קהילתיים כדי לגייס תמיכה ציבורית בהקמת מרכזי הנתונים. פרויקטים אלה מעוררים לא פעם ביקורת מצד תושבים וארגוני סביבה בשל השפעתם על הקהילות המקומיות, השימוש בקרקע וצריכת המשאבים, ובהם מים וחשמל. למרות שהשכר הגבוה מושך עובדים רבים, רבים מהם מביעים גם חששות מפני שעות העבודה הארוכות, הפגיעה באיזון בין העבודה לחיים האישיים והעתיד התעסוקתי לאחר סיום גל ההקמה. מומחי תעשייה וחשמלאים מציינים, כי מרכזי נתונים דורשים כוח אדם גדול בשלב הבנייה, אך מספר קטן יחסית של עובדים לצורך התפעול השוטף. לכן עולה השאלה מה יקרה לאחר שתסתיים תנופת הבנייה – האם עודף של עובדים מיומנים יביא לירידת שכר, או שמא רבים מהם ייאלצו לחפש מקומות עבודה חדשים.

מיקרוסופט העלתה ברבעון שהסתיים בחודש שעבר עוד את ההוצאות שלה על הדאטה סנטרים שמאפשרים את מהפכת הבינה המלאכותית, למרות חששות המשקיעים שההשקעות שלה בתחום רבות מדי. הדבר בא לידי ביטוי בתוצאות הרבעון, שסיים את השנה הכספית שלה – תוצאות שהיא פרסמה אמש (ד'). הן כללו עליות נאות ברווחיות ובמספר המנויים המשלמים על שירותי ה-AI שלה, ועקפו את תחזיות האנליסטים. עוד לפני דו"חות הרבעון, הענקית מרדמונד הציגה הישג נאה בתוצאות השנתיות: בפעם הראשונה, מכירות הענן שלה, Azure, עמדו על מעל 100 מיליארד דולר. Azure נמצא במקום השני בשוק הענן, עם נתח של כ-24% – אחרי AWS של אמזון עם כ-30% וכפול מ-GCP של גוגל קלאוד, שהנתח שלה מגיע לכ-12%. עם זאת, ייתכן שגם גוגל קלאוד תשיג השנה הכנסות של 100 מיליארד דולר או יותר מפעילות הענן שלה, שכן בשבוע שעבר דיווחה גוגל כי הכנסותיה מפעילות זו ברבעון השני עמדו על 25 מיליארד. ההכנסות של Azure ברבעון זינקו ב-27% ל-39.3 מיליארד דולר – מה שתרם מאוד לגידול של 17.8% בכלל הכנסות החברה, ל-90 מיליארד. ההכנסות מלינקדאין גדלו ב-12% ולעומת זאת, מיקרוסופט רשמה ירידה של 7% בהכנסות מ-Windows וממכשירים. ההוצאות הכלליות שלה, כולל על דאטה סנטרים, צמחו באותה תקופה ב-69.4% ל-41 מיליארד דולר, והרווח הנקי רשם גידול של 31.6% ל-35.8 מיליארד. כאמור, התוצאות היו גבוהות מהתחזיות בוול סטריט, שצפו שההכנסות של הענקית מרדמונד יעמדו ברבעון על 87.6 מיליארד דולר והרווח הנקי – על 31.5 מיליארד. יש לציין שהתוצאות של מיקרוסופט כוללות רווח של 3.2 מיליארד דולר מהאחזקות שלה באנת'רופיק, שרשמה ברבעון עלייה של 33 סנט ברווח למניה. "אנחנו פורצים דרך בשיפור היחס עלות-תועלת" נתון מעניין נוסף הוא שמספר המנויים המשלמים על Copilot גדל פי 1.5 ברבעון אחד בלבד – מ-20 מיליון ל-30 מיליון מנויים. לצד ההשקעות של מיקרוסופט בדאטה סנטרים, המשקיעים עוקבים מקרוב גם אחרי ההוצאות שלה על סגמנט הפעילות הזה. האנליסט בראד ריבק צפה שהחברה תדווח על 26 מיליון מנויים רשומים ל-Copilot – פחות מהתוצאה שהיא הציגה, ואמר לוול סטריט ג'ורנל כי "באופן ברור, ההשקעות של מיקרוסופט הן בתשתיות ה-AI והן באפליקציות שהיא עצמה משחררת – משתלמות". סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, אמר כי התוצאות הטובות של Azure ו-Copilot "משקפות את הביטחון של הלקוחות בנו כמסייעים להם במעבר ל-AI". לדבריו, "אנחנו פורצים דרך בשיפור היחס בין העלות לתועלת, ומאפשרים לכל לקוח להמיר טוקנים להישגים עסקיים".

אחת מכל ארבע פריצות סייבר זדוניות בוצעה בסיוע כלי בינה מלאכותית. הנתון מגלם עלייה של 56% לעומת שיעור הפריצות בשנה שעברה. העלות הממוצעת של פריצות אלה נאמדת בכ-6 מיליון דולר והיא יקרה בכמיליון דולר מהעלות הממוצעת של פריצות סייבר ברחבי העולם בלא סיוע AI – שנאמדת בכ-4.99 מיליון דולר; כך עולה מדו"ח עלות פריצת המידע של יבמ (IBM) ל-2026. שיעור הפריצות בלא AI מהווה נתון שיא, לפי החוקרים, ומייצג גידול של 12% מהשנה שעברה. הגידול, לפי המחקר, נובע מגילוי גבוה יותר של המתקפות, הסלמה שלהן ואובדן של עלויות עסקיות. מתקפות סייבר בסיוע AI, שרובן מבוססות על התחזות באמצעות דיפ-פייק ועל נוזקות שמונעות ב-AI, משנות את "כלכלת תקיפות הסייבר": שיגור מתקפה הפך מהיר וזול יותר – עלות של אלפי דולרים בודדים – בעוד שאיתור הפריצה ותיקונה ממשיכים להתייקר, עם נזק הנאמד במיליונים.   לפי הדו"ח, ארגונים שמשתמשים ב-AI ובאוטומציה במערך הגנת הסייבר שלהם חסכו בממוצע 1.93 מיליון דולר בעלויות פריצה. עם זאת, כרבע מהארגונים טרם שילבו כלים כאלה בפעילות האבטחה שלהם.  עוד עולה מהדו"ח שארגונים מתחילים לפעול מבעוד מועד כנגד סיכון עתידי, ולא רק מגיבים לאירועים: 64% מהארגונים ציינו כי בכוונתם להגדיל את ההשקעה באבטחת סייבר לאחר שחוו פריצה או תקיפה. אך במחקר עוקב, שיעור הארגונים שציינו כי בכוונתם להגדיל את ההשקעה בהגנת סייבר עלה ל-85%, לאחר שנחשפו ליכולות הסייבר של מודלי AI מתקדמים (frontier AI).  הפער נותר דווקא במקום שבו התוקפים מהירים ביותר. יותר ממחצית מהארגונים דיווחו כי הם מפעילים סוכני AI לזיהוי איומים ולבלימתם, אך רק 18% מהם מפעילים סוכנים לניהול חולשות אבטחה – כך שחולשות ידועות במערך ההגנה נותרות בלא מענה, דווקא כשכלי ה-AI מאפשרים לתוקפים לנצלן במהירות. כמעט 75% מהארגונים ציינו כי האיומים הנשקפים ממודלי AI מתקדמים מובילים אותם לבחון מחדש את אופן הפריסה של סוכנים במערך האבטחה.  מגזרי תשתיות קריטיות – במוקד  מרבית המתקפות מונעות ה-AI כוונו למגזרי תשתיות קריטיות (62%), כאשר הריכוז הגבוה ביותר נרשם בארגונים בתחומי השירותים הפיננסיים והאנרגיה. עלות הפריצה הממוצעת בארגוני שירותים פיננסיים עומדת כיום על 6.3 מיליון דולר, ובמגזר האנרגיה – 5.2 מיליון דולר. ריכוז התקיפות במגזרים אלה מגביר את הפוטנציאל להשלכות מתגלגלות על כלכלות, על שרשראות אספקה ועל שירותים חיוניים.  מגמה נוספת נוגעת למתקפות כופרה, שמזהות את המוניטין הארגוני כנכס פגיע. שיעור מתקפות הכופרה עלה ל-39% לעומת 34% בשנה הקודמת, כשהתוקפים עושים שימוש מוגבר ב-AI כדי להפוך את פעילותם לאוטומטית ולהרחיב את היקפה. התקפות שממוקדמות בשיבוש תפעולי הן עדיין אפיק משמעותי, אך התוקפים עוברים למנופי לחץ בעלי השפעה גבוהה יותר, ובראשם: איום על המוניטין של המותג (41% מהמקרים), ואחריו חשיפת מידע על עובדים (35%) וגניבת קניין רוחני (31%).  "הכלכלה של מתקפות הסייבר משתנה. ה-AI הופך את המתקפות למהירות וזולות יותר, בעוד הפריצות ממשיכות להתייקר. כשנוצר בארגון פער זמן ממושך בין הגילוי לתיקון, חוסר האיזון הזה מתבטא ישירות בעלות הפריצה", אמרה סוג'ה ויסוסן , סגנית נשיא לתוכנות אבטחה בענק הכחול, "המשימה כעת היא לבטל את הפער הזה – להטמיע את התיקון בתוך תהליכי הפיתוח, לאבטח את הזהויות תוך כדי פעולה ולטפל בסיכונים במהירות שבה התוקפים פועלים".