כמו בכל יום חמישי, רציתי לשבת ולכתוב את טור סיכום השבוע שלי. רציתי את הדבר הכי פשוט בעולם: קול פנימי שקט, דף לבן, כמה מילים שתמיד מתחילות מהבטן ומגיעות למסך עם כל הלכלוך של השבוע. רציתי גם את התגובות המוכרות של שישי בבוקר, קצת חום, הרבה קללות, איחולי מוות פה ושם. מה שנקרא: ישראל 2025, תפריט קבוע. כתבתי. ערכתי. נשמתי. כמעט שלחתי לעורכים. ואז: פינג. מייל, עם כותרת שנראית כמו כתובת על קיר בתחנה המרכזית. פתחתי. ומה שקיבלתי היה לא מייל אלא מודעת אבל למצב התודעה של ישראל 2025. תערובת של טוקבק, איומים, אהבת ביבי עם ארומה של מסדר בכת, וקצת תפילין בשביל ההרגשה הטובה.

"וויקד 2" הולך לשבור קופות ולהציל את הוליווד, אבל הוא לא ייזכר אחד הסרטים הגדולים מסוגו, והמסרים הכאילו נועזים שלו לא באמת יזיזו לאף אחד. בסופו של דבר, הפרויקט הקולנועי הזה התגלה כתעלול כלכלי בלי הרבה ערך אמנותי או חברתי

יצירת המופת שעלתה בנטפליקס, הלהיט בדיסני פלוס, הפנינה הרומנטית ב-VOD וגם סרט צרפתי אחד בקולנוע. ארבע המלצות צפייה ואזהרה אחת

יעקב ברדוגו משוכנע שגולדקנופף הצטרף לגוש השמאל, משה כהן-אליה מצהיר שערוץ 14 הוא ערוץ של עובדות - ועוד כמה רגעים מביכים ששודרו השבוע

המיני-סדרה של חגי לוי מפיחה חיים ביומניה הנודעים ופורצי הדרך של אתי הילסום, צעירה יהודייה מאמסטרדם שנרצחה באושוויץ. היא עושה חסד אחרון עם הדמות האמיצה הזו, שכמו מציעה תרופה לכל מה שחולה כאן

הרבה זמן ש"ארץ נהדרת" לא פתחה תוכנית בכזאת חדות. אחרי שבועות של איומים על העיתונאי גיא פלג וביום שהתחיל עם כתובת הסתה על הבניין של הקולגות מרחוב הברזל, הגבול בין "הכתובת הייתה על הקיר" לבין שלב הפולסא דנורא כבר נחצה. מערכון הפתיחה ששיחק על הבדל המשמעויות בין המילים אָבֶל ואֲבָל הוא מה שמצופה מתוכנית שמתיימרת להיות סאטירה לעשות. בעצם, תקשורת חופשית וחפצת-חיים הייתה צריכה לנקוט בצעדים דרסטיים יותר, שלא כוללים הפיכת דמויות קיצוניות כמו איתמר בן גביר, אורית סטרוק וטלי גוטליב לקריקטורות מצחיקות, אבל נשים את הטהרנות בצד. לפחות בינתיים. יום האָבֶל הלאומי לזכרו של העיתונאי שנרצח הוא אחד המערכונים המדויקים ביותר שהוצגו בתוכנית העונה, גם אם התוכן שלו לא מגזים במאום את המציאות. אגב, ההשמטה של "אביר הסימטריה", עמית סגל, משלל הדמויות במערכון הורגשה למרחוק וחבל כי "ארץ" כבר הוכיחה שהיא יודעת לירות בתוך הנגמ"ש כשצריך. גם ההמשך נראה מבטיח. לדעתי "ארץ" מעולם לא הצליחה לפצח עד הסוף דמויות בינלאומיות, אבל נדמה שטראמפ של עומר עציון הוא הכי קרוב שהיא הגיעה לשם. הנאמבר המוזיקלי שלו ושל יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (יניב ביטון), כשהם מבצעים מחווה לשיר A Whole New World מ"אלאדין", הפעם בגרסת "חבר חדש", היה רגע מריר-מתוק שבוצע לעילא ולעילא. גם המחווה ל"כוכבים בריבוע" - היי, יש פורמט חדש-ישן שצריך לקדם - עם ועדת הטיוח, הצליחה לפגוע בול בפוני.

פסטיבל "Chef & Show", שהפך למסורת תרבותית וקולינרית, חוזר השנה לעונתו השביעית ומבטיח ערבים גדושים במוזיקה טובה ואוכל משובח במועדוני זאפה ברחבי הארץ. במהלך חודשי נובמבר ודצמבר 2025 יתקיימו מפגשי פסגה בין עולמות המוזיקה, הגסטרונומיה והיין האיכותי, כשהשנה, לראשונה, כרמל סיגנצ'ר - מותג יינות היוקרה של יקבי כרמל - מצטרף כחסות המובילה של הפסטיבל. הפסטיבל, שהפך כאמור למסורת, מציע ערבים יוצאי דופן בהם מתמזגים שני תחומי בילוי אהובים: הופעה חיה של מיטב האמנים בישראל לצד תפריט שף ייעודי שנבנה במיוחד לכל מופע, בליווי יינות גסטרונומים נבחרים. במהלך הפסטיבל יופיעו אלון עדר, בר צברי, ג'ירפות, ליילי, נטע ברזילי, שלומי סרנגה, קובי אפללו, רד בנד ורונה קינן. את הצד הקולינרי יובילו מיטב השפים: אבי ביטון, אביעד פלד, אדר לוטן, שאול בן אדרת, שחר תמיר, תומר אגאי ותומר טל, שיבנו תפריטים ייחודיים בהשראת כל אמן ומופע.

ספר במחנה פרשים מכונה "הגנרל" בשל משיכתו לדרגות פיקוד ואותות גבורה. כשמפקד חדש דורש ממנו להסיר את הדרגות, עליו לנטוש את המחנה עם בתו, והם נקלעים לכפר מרוחק ונשכח שבו יזכה סוף סוף להערכה. קראו פרק מהרומן האבסורדי של סופר מאמריקה הלטינית בתרגום ראשון לעברית