אימרו מעתה: אין יותר פרקליט בניגוד עניינים. יש רק פרקליט שמנוגדים לו ענייניו 

מחקרים מראים שאנחנו נוטים להעריך מאוד את השינויים שעברנו בעבר, אבל להמעיט משמעותית בהערכת שינויים עתידיים. זו לא רק טעות – זו אשליה קוגניטיבית עקבית. אנחנו רואים את העבר כדינמי, אבל את העתיד כסטטי. והאמת היא שהעתיד לא פחות מפתיע מהעבר – ולעיתים אף יותר. האשליה הזו עלולה להוביל החלטות לא טובות

כל עוד ישראל מתנגדת לשלב בפועל את הרשות הפלסטינית בשליטה על הרצועה ומסרבת לעסוק בקידום נתיב מדיני ישראלי-פלסטיני, כפי שדורשות איחוד האמירוית וביתר שאת ערב הסעודית, קטאר וטורקיה יהיו השחקניות המובילות בשיקומה של רצועת עזה - ויבטיחו את שרידות חמאס

השאיפה היא לקואליציה רחבה "ציונית", או קואליציית "משרתים", שתבטא איזה זרם-מרכזי ישראלי. קואליציית 70%. אולם בלי חזון מאחד בשתי הסוגיות הקיומיות, קואליציה כזו – גם אם תקום – לא תוכל להציל אותנו, וגם השינויים שתקדם לא יאריכו ימים

הזיכרון הוא החיים. הזיכרון תמיד חשוד בעיני ההיסטוריה, ששליחותה האמיתית היא להרוס ולהדחיק אותו

לוין קפץ כמוצא שלל רב על פרשת הפצ"רית והעננה הקודרת שיצרה מעל מערכת המשפט. המטרה: הוצאת התיק מידי היועמ"שית, ויצירת תקדים מסוכן שיחליש את מוסד היועץ. מיארה, שיודעת שהדרישה לא תעצור במינוי "החוקר המיוחד", לא מתכוונת לוותר. גם העברת ליווי החקירה לידי איסמן לא תמנע את הקרב הזה

המורסה שהתפוצצה סביב פרשת הפצ"רית חושפת ניסיון מתמשך של מערכת המשפט וארגוני המחאה ליצור ממלכתיות אלטרנטיבית תוך רמיסת החוק. תיקון יחייב הגדרה מחודשת של הכללים והסמכויות