חוקרים גילו באחרונה יותר מ-100 אפליקציות שניתן להפשיט בהן אנשים, ובמיוחד נשים, בחנויות App Store של אפל ו-Play מבית גוגל – כך דיווחה שלשום (ב') רשת CNBC. החוקרים, שמגיעים מפרויקט שקיפות הטק (TTP), גילו 55 אפליקציות כאלה בחנות של גוגל ו-48 בזו של אפל. הם ציינו כי מדובר באפליקציות שיכולות "להסיר באופן דיגיטלי בגדים מנשים, או להפשיט אותן באופן חלקי או לחלוטין, או להשאיר אותן עם ביקיני או עם לבוש מינימלי אחר", וכל זאת ללא הסכמה. כמו כן, הן מאפשרות לחבר בין פנים של אדם אחד לגוף של אדם אחר. האפליקציות האלה, שנוגדות את המדיניות של החנויות של שתי החברות, הורדו מעל 705 מיליון פעמים וכבר הכניסו למפתחים שלהן 117 מיליון דולר. גם גוגל ואפל גרפו מהן לא מעט הכנסות, דרך העמלות שהן לוקחות. בגוגל מסרו ל-CNBC כי החברה הורידה מחנות Play חלק מהיישומונים האלה. לפי אפל, היא כבר הסירה 28 מהם מ-App Store. עם זאת, לפי TTP, החברה הסירה 24 אפליקציות בלבד. בשבועות האחרונים סוערת הרשת עקב האפשרות "להפשיט" אנשים בגרוק, צ'טבוט ה-AI של אילון מאסק, שמסרב להסיר אותה. זאת, על אף שברבים מהמקרים מדובר בקטינים. גם גוגל ואפל לא הסירו מהחנויות שלהן את גרוק, כמו גם לא את הרשת החברתית של מאסק, X, שמאפשרת את הפצתן של התמונות. האיחוד האירופי הודיע בעקבות זאת בתחילת השבוע על פתיחת חקירה נגד X, וכמה מדינות חסמו בשל כך את גרוק או פרסמו אזהרות לציבור.

המדינה החליטה על הטמעת Google Workspace כסביבת העבודה הדיגיטלית של הממשלה – כך נמסר הערב (ד') בהודעה משותפת של משרד האוצר ומערך הדיגיטל הלאומי. המערכת תשמש את משרדי הממשלה ויחידות הסמך ככלי המרכזי לניהול מיילים, מסמכים, יומנים, פגישות ותקשורת ארגונית. על פי ההודעה, היא "תאפשר בפעם הראשונה לעובדי המדינה שימוש מוגן, מבוקר ויעיל גם בכלי בינה מלאכותית מתקדמים, כחלק מסביבת עבודה אחת". מדובר בעוד נדבך בפעילות המשותפת בין גוגל לממשלה. גוגל קלאוד, זרוע הענן של חברת הענק, היא אחת משתי הזוכות במכרז הענן הממשלתי נימבוס (הזוכה הנוספת היא AWS). פרויקט נימבוס ורובד 5 שלו יעמדו במרכז כנס של אנשים ומחשבים, בשיתוף אגף החשב הכללי במשרד האוצר, שייערך ב-10 בפברואר באולם האירועים לאגו בראשון לציון. לפי הודעת הממשלה, המעבר שלה ל-Google Workspace "מהווה נדבך משמעותי נוסף במימוש אסטרטגיית הענן הממשלתית במסגרת פרויקט נימבוס, ומסמן התקדמות מהותית במעבר הממשלה לסביבת עבודה מודרנית בענן – שתומכת בעבודה רציפה, מאובטחת ושיתופית בין כלל משרדי הממשלה". ההחלטה גובשה לאחר תהליך בין משרדי מקיף, בהובלת ועדת ההיגוי שהוקמה מכוח החלטת הממשלה בנושא, שבה יושבים נציגי אגף החשב הכללי ואגף התקציבים באוצר, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד ראש הממשלה ושותפים נוספים. מטרת המהלך היא לייצר פתרון אחוד לממשלה, העומד בדרישות אבטחת מידע מחמירות, ומנגד נשאר גמיש דיו לצרכים הייחודיים של כל משרד. הוא אושר בוועדה הממשלתית המלווה את פרויקט נימבוס לאחר פיילוט רחב היקף, שבוצע ביותר מ־20 משרדי ממשלה. בממשלה אומרים ש-"הטמעת המערכת צפויה לחזק את יכולות העבודה של עובדי ועובדות המדינה, לאפשר תיאום ושיתוף פעולה בזמן אמת בתוך המשרד ובין משרדים, לקצר זמני טיפול ולשפר את איכות, מהירות ויעילות השירות לציבור בישראל". "שינוי שורשי, שייעל תהליכים וישפר את השירות" החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, אמר כי "הטמעת Google Workspace היא אבן דרך מרכזית בטרנספורמציה הדיגיטלית של הממשלה. המהלך, שמובילים אגף החשב הכללי ושותפות נימבוס, מאפשר שיתוף פעולה פנים משרדי ובין משרדי בסטנדרטים הגבוהים ביותר, לצד שילוב כלי בינה מלאכותית בליבת העבודה הממשלתית באופן מאובטח ומבוקר. זהו שינוי שורשי, שייעל תהליכים, וישפר באופן משמעותי את השירות לאזרחים ולמגזר העסקי בישראל". מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי, ציינה כי "במהלך השנים האחרונות, פרויקט נימבוס מייצר קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות הדיגיטליות של הממשלה, וכל זאת באופן בטוח, מוגן וכזה ששומר על האינטרסים של מדינת ישראל. המעבר ל-Google Workspace הוא אבן דרך משמעותית נוספת לשדרוג היכולות של כלל עובדי המדינה באמצעות כלי דיגיטל ובינה מלאכותית מתקדמים, באופן שייעל את עבודת הממשלה וישפר את שירותיה לציבור בישראל". לדברי מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, "מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי פועל על מנת לקדם התקשרויות לרכש מוצרים ושירותים טכנולוגיים מתקדמים, במטרה לשפר את עבודת הממשלה. במסגרת פרויקט נימבוס לרכישת שירותי ענן התקשר המינהל עם חברות טכנולוגיות מהמובילות בעולם, ובהן גוגל קלאוד, כדי להשיג בדיוק את זה. אנחנו שמחים מאוד על השותפות עם גוגל קלאוד ובטוחים שההטמעה הרחבה של Google Workspace תתרום רבות ליעילות עבודת משרדי הממשלה". מתעניינים בפרויקט הענן הממשלתי נימבוס? רוצים לשמוע עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס נימבוס רובד 5 לחצו כאן.

ההערכות על כך שהבינה המלאכותית גורמת לפיטורי עובדים התבררו כלא נכונות, לפחות בשנת 2025 – כך עולה מדו"ח מיוחד של רשות החדשנות, המתפרסם היום (ד'), ובדק את השפעת כניסת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה. על פי הדו"ח, המבוסס על סקר בין מעסיקים, בשנה שעברה לא נרשמו פיטורים משמעותיים בגלל ה-AI. בקרב החברות שביצעו פיטורים רוחביים, 75% ציינו את ההתייעלות כסיבה מרכזית ו-27% את מצבן העסקי, בעוד שרק 13% ציינו את הטמעת הבינה המלאכותית. בכל מקרה, כניסת ה-AI אינה הסיבה המרכזית.הסקר נערך בדצמבר 2025 וכלל 263 מעסיקים, מתוכם 192 חברות היי-טק, ומייצג כ-80% מהעובדים בענף הדו"ח מציין עוד, שאחרי יותר מעשור של צמיחה מהירה במספר המועסקים בהיי-טק, ובמיוחד לאחר שנות שיא חריגות בשנים 2021 ו 2022, שוק העבודה בענף נכנס בשנים האחרונות לשלב של התמתנות ןקיפאון יחסי. חלקם של עובדי ההיי-טק מסך המועסקים במשק עומד בארבע השנים האחרונות סביב 11%, ללא גידול משמעותי. אחת הסברות אשר הועלו הייתה, כי אנו רואים את השפעתה של הבינה המלאכותית אשר מחליפה עובדים (גורמת לפיטורים ומצמצמת גיוסי כ"א). הסקר מוכיח כי לפחות לגבי השנה שעברה התפיסה הזו אינה נכונה "הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין השיח הציבורי סביב הבינה המלאכותית לבין מה שקורה בפועל בשטח", אומר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "ה AI כבר מוטמעת בליבת הפעילות של חברות ההיי-טק בישראל ומשנה אותן, אך עד כה היא אינה מחליף עובדים בהיקפים משמעותיים. לפחות בשלב זה נראה, כי שוק העבודה עובר התאמה הדרגתית, לא זעזוע. האתגר המרכזי אינו אובדן משרות, אלא התאמת מיומנויות, הכשרת עובדים ושילוב נכון של טכנולוגיות חדשות". הסקר, שבוצע על ידי חברת צבירן, מצייר תמונה, שלפיה הבינה המלאכותית כבר מוטמעת באופן רחב ועמוק בפעילותן של חברות ההיי-טק בישראל, אך בשלב זה השפעתה הישירה על היקף התעסוקה בענף נותרת מוגבלת. תהליך של התאמה מבנית ולא שבר חד ממצאי הסקר מצביעים על כך, שמדובר בתהליך של התאמה מבנית ולא בשבר חד. בשנת 2025 נרשמו סימני התאוששות זהירים בהיקף גיוסי כוח האדם, לצד המשך תהליכי התייעלות. במקביל, כ-23% אחוז מהחברות ציינו, כי הן מעריכות שהיקף גיוסי כוח האדם בשנת 2026 יהיה נמוך יותר בהשוואה לשנת 2025. הסיבות המרכזיות לכך אינן טכנולוגיות, אלא נובעות משיקולי התייעלות וממצב עסקי, כאשר הטמעת כלי בינה מלאכותית מהווה ברוב המקרים גורם משני בלבד. גם בתחום הפיטורים, הנתונים אינם מצביעים על ה-AI כגורם המשמעותי. 35% מחברות ההיי-טק דיווחו, כי פיטרו עובדים בחצי השנה האחרונה על רקע צמצום או סגירה של צוותים ומחלקות. עם זאת, כאשר בוחנים את הסיבות לפיטורים אלה, מתברר כי הבינה המלאכותית אינה הגורם המרכזי. מעניין לציין, כי אחוז החברות ביתר המשק, אשר פיטרו עובדים בחצי שנה האחרונה במסגרת פיטורים רוחביים, היה נמוך בהרבה ועמד על כ-22%. ה-AI – סיבה נלווית לפיטורים, ולא מרכזית כאמור, רק 13% מתוך החברות שביצעו פיטורים רוחביים ציינו את הטמעת ה-AI כאחת הסיבות לפיטורים, וברוב המקרים מדובר בסיבה נלווית ולא בלעדית. זאת ועוד: 15% מהמעסיקים בענף מתכננים פיטורים בחצי השנה הקרובה, אך 71% מהם ציינו שלבינה מלאכותית אין כל השפעה על ההחלטה, והיתר ציינו השפעה מועטה בלבד. אף חברה לא ציינה כי הטמעת AI מהווה גורם משמעותי בהחלטה לפטר עובדים. לצד ההשפעה המוגבלת על היקף התעסוקה, הסקר מצביע על חדירה עמוקה של הבינה המלאכותית לתוך תהליכי העבודה עצמם. 52% מחברות ההייטק דיווחו על הטמעה משמעותית של כלי AI בתהליכי העבודה הטכנולוגיים, כלומר שילוב עמוק בתוך מערכות, פיתוח ותשתיות, ולא שימוש נקודתי או אישי בלבד. בנוסף, 43% מחברות ההיי-טק דיווחו על שימוש בכלי AI גם בתפקידים שאינם טכנולוגיים, כגון שיווק, מכירות, תפעול ומשאבי אנוש. עם זאת, רק 13% אחוז מהחברות ציינו הטמעה רוחבית מלאה עם אינטגרציה עמוקה למערכות הארגוניות, נתון המעיד על כך שהתהליך עדיין נמצא בעיצומו. שינוי בהרכב התפקידים בהיי-טק אחד הנתונים הבולטים בסקר נוגע לשינוי בהרכב התפקידים בהיי-טק: 42% מחברות ההיי-טק דיווחו כי הן מעסיקות עובדים בתפקידים ייעודיים לתחום הבינה המלאכותית, בהם חוקרי AI, מהנדסי GenAI מפתחי מודלים, מומחי הטמעה ומנהלי תאימות. גם בענפים שאינם היי-טק נרשמה חדירה מסוימת של תפקידי AI, אך בהיקף נמוך בהרבה. המשמעות היא שלפחות בעת הזו הביקוש לכוח אדם אינו נעלם, אלא משתנה, עם מעבר למיומנויות חדשות ולשילוב עמוק יותר בין טכנולוגיה, נתונים ואנשים. הסקר ממשיך לשקף את מצב התעסוקה בשוק, ומעיד כי בשנתיים האחרונות היצע המשרות החדשות קטן, שיעור העזיבה מרצון יורד, ומהלכי פיטורים בארגונים אינם מתאזנים בגיוס עובדים חדשים, כפי שהיה מקובל בעבר.

ברקע הבהלה לכפכפי נייקי מיינד – ובלי קשר – קבוצת פשיעה בסייבר, ה"מתמחה" בסחיטה ובכופרות, טענה בדארקנט כי תקפה את נייקי (Nike) וקצרה ממערכותיה 1.4 טרה בייט של נתונים. בעקבות זאת, נייקי אישרה כי היא חוקרת את האירוע. לפי ענקית ההלבשה הספורטיבית "אנו חוקרים תקרית אפשרית בתחום אבטחת הסייבר. אנחנו תמיד מתייחסים לסוגיות של פרטיות צרכנים ואבטחת מידע ברצינות רבה. אנו מקיימים הערכות מצב באופן שוטף". החברה לא חשפה האם מתקפת הסייבר עליה כללה קצירה של נתוני לקוחות, עובדים או שותפים. קבוצת הכופרה שהתגאתה בפריצה לנייקי היא World Leaks. היא טענה באתר האינטרנט שלה השבוע, כי פרסמה 1.4 טרה-בייט של נתונים, אשר קשורים לפעילות העסקית של נייקי. חברי הקבוצה אמרו כי החומר הגנוב כולל מסמכים פנימיים, חומרים ארכיוניים מחמש השנים האחרונות ומידע הקשור לשרשרת האספקה ולפעילות הייצור של החברה. בסך הכל הם גנבו, לדבריהם, 188,347 קבצים ממערכות נייקי. הקבוצה לא ציינה אילו סוגי קבצים או מידע נכללו בדליפה. נייקי לא סיפקה פרטים נוספים בנוגע למתקפת הסייבר עליה. החברה לא שיתפה עדכונים, או הבהרות נוספות לגבי האירוע – או השפעתו האפשרית. נייקי גם לא ציינה אם היא קיבלה דרישת תשלום של דמי כופר מההאקרים, או אם היא הייתה בקשר עם התוקפים. World Leaks היא קבוצת סייבר, המתמקדת במתקפות סחיטה מבוססות כופרה. היא גונבת נתונים תאגידיים כדי ללחוץ על הקורבנות לשלם דמי כופר בתמורה להשבת הנתונים שנקצרו, ואף מאיימת להדליף אותם בפומבי – אם הדרישות לא ייענו. הקבוצה הופיעה בשנה החולפת, לאחר שערכה מיתוג מחדש בנפרד מקבוצת Hunters International. כנופיית כופרה זו הייתה פעילה מאז 2023 עד השנה החולפת, אז פעילותה נסגרה. לפי דיווחים שונים, בעקבות פיקוח מוגבר של אכיפת החוק, הקבוצה נטשה את טקטיקות הצפנת הקבצים המסורתיות, ועברה באופן כולל לגנוב נתונים ולסחוט ארגונים. פעילותה הסבה נזק למאות קורבנות ארגוניים. לפי חלק מחוקרי סייבר, חלק מהמנהלים מאחורי שתי הקבוצות אולי קשורים ל- Hive, כנופיית כופרה "פורה", שפורקה על ידי רשויות החוק ב-2023. האותנטיות של הנתונים שהודלפו לא אומתה בידי חוקרים עצמאיים. עדיין לא ברור אם אכן נתוני הלקוחות היו חלק מהדליפה. מומחי אבטחה ציינו, כי לא ברור אם האירוע השפיע על מידע השייך לאחד מהשותפים הסיטונאיים המרכזיים של נייקי. החברה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם קמעונאים גדולים כמו מייסי'ז, Dick's Sporting Goods, ו-JD Sports. נייקי היא מותג הספורט האחרון שמתמודד עם מתקפות סייבר. בשבוע שעבר טק קראנץ' דיווח כי Under Armour פתחה בחקירה לאחר שהותקפה בסייבר: 72.7 מיליון כתובות דוא"ל של לקוחות פורסמו באינטרנט. ההאקרים שפרצו אליה טענו כי פרסמו מיליוני רשומות לקוחות בפורום מקוון, כולל שמות, כתובות אימייל ונתונים הקשורים לרכישות מוצרים. לא ברור אם יש קשר בין שתי מתקפות הסייבר – נייקי ואנדר ארמור. סיכם את האירוע מומחה סייבר בריטי שאמר, כי "מה שברור הוא שחברות אופנה ובגדי ספורט, עם שרשראות אספקה גלובליות מבולגנות וזרם קבוע של עיצובים חדשים שעוברים בין שותפים – הפכו למטרה לגנבי נתונים. אלה אינם זקוקים למאגרי מידע של לקוחות כדי לגרום נזק אמיתי".

במרץ אשתקד נודע כי גוגל (Google) רוכשת את וויז (Wiz) הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר. כעת נשמעת ביקורת קשה על המהלך באירופה. "אם גוגל תרכוש את וויז, הניראות הנייטרלית שיש בסביבה מרובת עננים תיעלם לאיטה ותיבלע בתוך סביבת ענקית ענן ציבורי (היפר-סקיילר) אחת, ותאפשר לגוגל ליישר את מוצריה ומפת הדרכים שלה עם אסטרטגיית הענן שלה. וויז תהיה הרכישה הגדולה ביותר של גוגל עד כה. היא באה בזמן שבו כוח השוק המופרז של ספקיות הטכנולוגיה הגדולות בענן פוגע לא רק בעסקים ובאזרחים, אלא גם הופך לאיום גיאופוליטי מוחשי יותר ויותר על הריבונות הדיגיטלית באירופה. עסקת גוגל-וויז עלולה להפוך לסוס טרויאני בענן האירופי", כך כתבה באחרונה הילרי ג'נינגס, רגולטורית בכירה בריטית לשעבר. ג'נינגס היא עמיתה בכירה בפרויקט הכלכלה המאוזנת (The Balanced Economy Project) – עמותה המבקשת לצמצם את כוחם של תאגידים חזקים באמצעים משפטיים. היא יועצת בנושאי תחרות ורגולציה לממשלות בעולם. בעברה כיהנה בתפקידים בכירים ב-OECD ועמדה בראש המחלקה הבינלאומית בגוף הרגולטורי משרד הסחר ההוגן של בריטניה (כיום CMA). מייסדי וויז. מימין – רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה. צילום: אבישג שאר ישוב "זהו רגע מכריע, לא רק לעתיד שווקי הענן" במאמר שפרסמה באחרונה ב"טק פוליסי פרס", עם שלושה מעמיתיה, כותבת ג'נינגס: "זהו רגע מכריע, לא רק לעתיד שווקי הענן, אלא גם לשאלה האם מדיניות התחרות האירופית מוכנה סוף סוף להתמודד עם הכוח ההולך וגדל של חברות הטכנולוגיה הגדולות". וויז הפכה לרכיב מרכזי באבטחת ענן עבור ממשלות, מפעילי תשתיות קריטיות וארגונים גדולים. "כשכבת אבטחה רב-עננית, וויז מספקת נראות ב-AWS ובאז'ור, וסביבות נוספות. כדי למנוע את האפשרות שגוגל תשתלט על הענן, אירופה חייבת להתקדם ולעצור התבססות מבנית, שתעניק לשומר הסף האמריקני יתרון חסר תקדים על ארכיטקטורת אבטחת הענן של אירופה". "העסקה מעלה חששות משמעותיים בנוגע לממשל נתונים" "העסקה עם וויז מאיימת על התחרות ויותר מזה", כתבה הבכירה לשעבר, "לגוגל יש אסטרטגיה ארוכת השנים להרחבת האימפריה שלה, היא רכשה יותר מ-43 חברות בין 2019 ל-2025 ומ-2010 גוגל מושקעת ב-6,000 חברות בעולם". היא הוסיפה וכתבה: "בנוסף להיותה העסקה הגדולה ביותר של גוגל, היא מגיעה לאחר שלוש רכישות בעולם אבטחת הענן, לחיזוק מעמדה מול מיקרוסופט ואמזון. עם וויז, גוגל תהפוך לאחת השחקניות החזקות ביותר בתחום אבטחת הענן. היא תשלב את הענן שלה עם פלטפורמת אבטחה המשמשת בכל העננים המרכזיים. זה יוצר ניגוד עניינים מובנה. גוגל יכולה לעצב את כלי וויז כך שיעבדו בצורה הטובה ביותר עם הענן שלה, לשלב אותם בין הבינה המלאכותית ושירותים אחרים, או לכוון את פיתוח המוצר לטובת גוגל קלאוד". ג'נינגס המשיכה וציינה כי "ספקי סייבר עצמאיים לא יוכלו להציע ללקוחות כאלה את היתרונות הללו, וחלקם כבר הזהיר שלקוחות הפועלים בעננים שאינם של גוגל – עלולים להפוך לאזרחים מדרגה שנייה. עסקים גדולים וגופים ציבוריים יישארו עם פחות חלופות לספקי אבטחה עצמאיים באמת, ואז עמדות המיקוח שלהם יוחלשו יותר". לדבריה, עסקה זו גם תחזק ענקית טכנולוגיה דומיננטית ממילא, בשכבה נוספת בדיגיטל. "עם שליטה בכלי אבטחה רב-ענני מרכזי, גוגל תהיה בעמדה לעצב את רמת התאימות המעשית בין סביבות ענן מתחרות. זה מסכן לקוחות שיהיו תלויים יותר בספק אחד לענן ואבטחה. זהו בדיוק סוג הנעילה שחוק הנתונים של האיחוד האירופי נועד להפחית".  חששות משמעותיים בנוגע לממשל נתונים העסקה מעלה גם חששות משמעותיים בנוגע לממשל נתונים. לפי ג'נינגס,  "הפריסה הרב-עננית של וויז מעניקה לה תובנות עמוקות לגבי האופן בו ארגונים מגדירים ומאבטחים את המערכות שלהם. ברגע שתשתלב בגוגל, תובנה זו יכולה לשמש לחיזוק עסקי הענן והבינה המלאכותית של גוגל". הכותבת הוסיפה וטענה כי עקב העסקה, גוגל תקבל גישה לאלפי פטנטים של וויז. זה יבטל מקור עצמאי לחדשנות באבטחת ענן ויפחית את הסיכוי ש-וויז תפתח כלים שיאתגרו את האינטרסים המסחריים הרחבים של גוגל. בבסיס הדברים עומדת הטענה כי העסקה תיתן לחברה אחת גישה רחבת היקף למידע תפעולי ואסטרטגי רגיש. "ריכוז הניראות הזו אצל ספק זר יחיד, מעלה את הסיכונים לשימוש לרעה, לחשיפה או לדליפה, וסביר להניח שהוא יפחית את השקיפות. פלטפורמות המתפקדות כ'שומרות סף' מצדיקות הגבלות על השירותים שלהן בשל 'סיבות אבטחה'. המשתמשים יתקשו להעריך את הסיכונים שלהם, והרגולטורים יתקשו יותר לערוך פיקוח אפקטיבי", ציינה ג'נינגס. "מתהדהד פה דפוס רגולטורי מוכר: רשויות התחרות העריכו שוב ושוב בחסר את ההשפעה המצטברת של רכישות גוגל על מבנה השוק, ריכוז הנתונים ומינוף האקוסיסטם", נכתב. "בנוסף, חששות התחרות קשורות להיבטים ביטחוניים וגיאו-פוליטיים רחבים יותר. אירופה כבר חוותה השבתות ענן. העמקת התלות של אירופה בקבוצה קטנה של ענקיות ענן חזקות, תוך מתן שכבה קריטית נוספת של התשתית הדיגיטלית של אירופה לאחד מהם, מנוגדת ישירות ליעדי הנציבות האירופית". לדברי הכותבת רשויות התחרות באירופה חייבות לפעול כעת. "בהינתן הסיכונים הללו, עסקת גוגל-וויז דורשת יותר מבדיקה שגרתית. הנציבות האירופית חייבת לפתוח בחקירה מעמיקה ולהיות מוכנה לחסום את העסקה אם הראיות יראו שהיא תעוות את התחרות בשווקי הענן ואבטחת הענן. ל-וויז יש נוכחות תפעולית משמעותית באירופה ולכך יהיו השלכות ישירות: נתונים רגישים שנוצרים באירופה יישלטו על ידי שחקן טק גדול יחיד. העסקה מדגישה את הצורך במסגרת בקרת המיזוגים של האיחוד האירופי כדי להעריך רכישות חשובות מבחינה אסטרטגית. העבר הראה לנו עד כמה קל להעריך באופן לא נכון את ההשפעות של עסקאות כאלה. הנציבות צריכה ללמוד מטעויות העבר שבהן לא התמודדה מספיק עם הנזקים שבעסקאות שכאלה".

כתב אישום הוגש נגד ואג'די אלסאנע, בן 22 מבאר שבע, על מכירה של מאגרי קבצים שהכילו אלפי תכנים פדופיליים ומיניים של קטינים וצעירות ישראליות בערוצים שהקים בטלגרם. את כתב האישום הגיש אתמול (ג') עו"ד איתי גוהר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. על פי כתב האישום, אשר הוגש לבית משפט השלום בבאר שבע, החל מאפריל 2024 ובמשך כשלושה חודשים אלסאנע בנה כמה ערוצים בטלגרם. אלה שימשו אותו למכירת גישה למאגרי מידע, אשר מכילים כ-10,000 תכנים פדופיליים ופורנוגרפיים. בתכנים הללו מופיעים קטינים, קטינות וצעירות ישראליות. לפי כתב האישום, אלסאנע פעל להגדיל את כמות המשתמשים בקבוצות שהקים, ולהן הוא שיווק את מאגרי המידע. על מנת להוכיח כי התוכן שהוא מציע קיים בידיו, הוא נהג לפרסם סרטוני דוגמיות קצרים מהמאגרים, ואלה העידו על איכות וסוג התכנים. עבור הגישה למאגרים אלסאנע קיבל תשלום במטבעות קריפטוגרפים לכמה ארנקים דיגיטליים שבבעלותו. עוד נטען באישומים נגד אלסאנע, כי הוא מכר גישה למאגר נוסף, שהיו בו מאות קבצים המכילים תכנים מיניים "ובהם מוצגות צעירות ישראליות, חלקן קטינות, וזאת בלא הסכמתן וידיעתן". כדי להוכיח שמדובר בצעירות ישראליות ולא בחומר פורנוגרפי מרחבי העולם, בחלק מהמקרים הוא פרסם לצד התכנים המיניים, גם את פרטי הזיהוי שלהן, כולל שמן המלא וצילום מסך של עמוד האינסטגרם שלהן, כדי שניתן יהיה ליצור עימן קשר. כתב האישום מייחס לאלסאנע עבירות של פרסום תועבה, החזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין, הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות.

לא אוהבים קבצי PDF? יש חברה ישראלית שמציעה לכם – או, יותר נכון, לארגונים שאתם עובדים בהם – להיפטר מה-"מאובן" הדיגיטלי הזה, פורמט שלא הכי קל לערוך בו קבצים, ולהחליף אותו במסמכים שמבוססים, איך לא, על AI. החברה הזאת היא פאקטיפיי (Factify), שלדבריה "פיתחה את מסמך הדיגיטלי שיחליף את ה-PDF". היא הודיעה היום (ד') על השלמת גיוס סיד בהיקף של 73 מיליון דולר – סכום גבוה מאוד לסבב בשלב זה, הרבה מעל לסכום הממוצע של גיוס סיד, שעומד על בין שניים לחמישה מיליון דולר. עם זאת, פאקטיפיי סיימה את סבב הסיד שלה יותר משנתיים לאחר הקמתה. סבב ההשקעה הובל על ידי ואלי קפיטל פרטנרס, ובין המשתתפים בו ניתן למצוא את ג’ון ג’ינדריאה, לשעבר ראש תחום ה-AI בגוגל וסמנכ"ל הבינה המלאכותית באפל, פיטר בראון, מנכ"ל קרן הגידור רנסנס, שי דורון, שותפה בקלאץ' קפיטל, ושי וינינגר, מייסד-שותף של למונייד ופייבר. תחום שכמעט שלא השתנה כבר 30 שנה בפאקטיפיי מציינים שתחום ניהול המסמכים הדיגיטליים כמעט שלא השתנה בשלושת העשורים האחרונים. על פי הערכות, קיימים כיום בעולם כשלושה טריליון קובצי PDF, והם מכילים חוזים, מסמכים עסקיים, מסמכי רגולציה ותשתית לניהול מידע קריטי. כדי להתמודד עם המגבלות של הפורמטים הקיימים נבנתה סביבם לאורך השנים תעשייה שלמה של פתרונות נקודתיים, ובהם מערכות חתימה אלקטרונית, ניהול גרסאות, אחסון וזיהוי טקסט. התעשיה מבוססת על תשתיות מיושנות ובפועל מנציחה בעיה: אין דרך לדעת מהי הגרסה העדכנית של המסמך, מי ניגש אליו ומהו המקור שאפשר לסמוך עליו. מה שבעבר היה בעיקר מטרד תפעולי, הפך בשנים האחרונות לסיכון משמעותי לארגונים ששואפים לעבור לעידן ה-AI. החברה פותרת את הבעיה, לדבריה, באמצעות מסמכים דיגיטליים, שמותאמים לעידן ה-AI. מסמכים אלה אמורים להחליף את מודל העבודה הידני השולט כיום, המבוסס על קבצי PDF. במקום קבצים סטטיים, חסרי גרסה, אבטחה והקשר, החברה פיתחה מסמך דיגיטלי שחי ברשת, מיועד בראש ובראשונה לסוכני בינה מלאכותית ונושא בתוכו זהות, הרשאות גישה והקשר. עוד אומרים בחברה שבניגוד לקובץ PDF, שיוצא משליטה כאשר הוא נשלח מחוץ לארגון, המסמך החדש נותר מנוהל ומבוקר בכל מקום אליו יגיע. צוות פאקטיפיי. צילום: ינאי יחיאל פאקטיפיי כבר מבצעת פיילוטים בתשלום בארגונים שפועלים בסביבות עתירות רגולציה ומשתמשים במסמכים באופן נרחב, בהם בנקאות, ביטוח, שירותים משפטיים, משאבי אנוש ותפעול (החברה לא מסרה שמות ספציפיים של ארגונים). לדוגמה, צוותים משפטיים משתמשים במסמכים של פאקטיפיי כדי לחייב חתימה על הסכמי סודיות לפני העברת מידע רגיש, להגביל חשיפה לחלקים מסוימים במסמך ולקבוע מהי גרסת המסמך הקובעת במקרה מחלוקת. צוותי תפעול מנהלים באמצעות הפלטפורמה תהליכי קליטת ספקים ואישורים ישירות בתוך המסמך עצמו, במקום תהליכים מפורקים שמפוזרים בין אימיילים, תיקיות משותפות וכלים שלא מתקשרים זה עם זה. על החברה פאקטיפיי הוקמה בסוף 2023 על ידי פרופ' מתן גביש, חבר סגל בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, לאחר עבודת הכנה שנמשכה מעל עשור. כבר ב-2012, במהלך דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, החל גביש לפרסם מחקרים יחד עם חוקרים מובילים, שצפו שנים אחדות מראש את הקשיים הטמונים בהסתמכות על קבצים מקומיים על מנת לקבע עובדה. החברה נמצאת בתהליכי רישום של עשרות פטנטים בתחומי תשתית המסמך הדיגיטלי, ממשקי אדם-מחשב חדשים ואינטראקציה בין מסמכים למערכות תוכנה. פאקטיפיי מעסיקה 40 עובדים, מהם 30 בישראל, במרכז הפיתוח שלה, והשאר בארצות הברית. כספי ההשקעה ישמשו להרחבת צוותי הפיתוח ולשיפור הפלטפורמה שלה. פרופ' גביש אמר כי "מוזר ככל שזה נשמע, מהפכת המידע הדיגיטלי נמצאת עדיין בחיתוליה. המסמכים נותרו מאחור. הם בסיס הציוויליזציה, אבל תשתיות התוכנה למסמכים שכולנו מכירים נבנו במונחים מתקופת גוטנברג (הכוונה היא לממציא הדפוס, יוהאן גוטנברג – י"ה). הן נבנו רק עבור בני אדם, לא עבור מכונות. מה שכולנו רגילים לכנות 'מסמך דיגיטלי' הוא בעצם נייר דיגיטלי, חיקוי בפיקסלים של דף A4. יש פער עצום ומתעצם בין התקדמות צונאמי ה-AI למוכנות תשתיות המסמך הדיגיטלי לבקרה, אימות ואוטומציה. היקף הגיוס בשלב כל כך מוקדם משקף עד כמה הבעיה הזו בוערת במגזרים רבים של הכלכלה הדיגיטלית".

חברת הסייבר מש סקיוריטי הודיעה היום (ד') כי השלימה סבב גיוס מסדרה A בהיקף של 12 מיליון דולר. את הסבב הובילה לובי קפיטל והשתתפו בו S1-סנטינל וואן ונצ'רס וברייט פיקסל קפיטל. סבב הגיוס מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-18 מיליון דולר. מש סקיוריטי הוקמה בתחילת 2022 על ידי נתנאל אזולאי, המנכ"ל, ועומרי הרינג, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שמגיעים מעולמות הסייבר ההתקפי וההגנתי בענן. החברה מעסיקה 25 עובדים במטה בפאלו אלטו ובמרכז הפיתוח בישראל, ומתרחבת בימים אלה עם גיוס של עובדים נוספים למשרות פיתוח, פרודקט, מרקטינג ועוד. הפלטפורמה של מש סקיוריטי מאחדת את כלי הסייבר הארגוניים, שמפוצלים בין ספקים שונים, למערכת אחת, שמאפשרת שליטה מרוכזת ומפחיתה חשיפה לאיומים. במש מדגישים כי המערכת שלה לא מחליפה את הכלים הקיימים, אלא משתלבת איתם באופן אינטגרטיבי, ללא צורך בהתקנה מסובכת ובהשקעות נוספות. "המערכת מתנהלת באופן אוטונומי ומסירה איומים כבר בשלב מוקדם, באופן שמקל על צוותי הסקיוריטי וחוסך מהם עבודה אנושית רבה", נמסר מהחברה. איחוד בין כלי סייבר שנותנים מענה טוב, כל אחד בתחומו מש סקיוריטי באה לאחד בין כלי הסייבר שארגונים השקיעו בהם, שנותנים מענה טוב בתחומים כגון ניהול זהויות, אבטחת תחנות קצה, הגנה על דאטה, ענן, SaaS, רשתות ו-CI/CD. פלטפורמת החברה נבנתה מראש כדי להטמיע בפועל CSMA (ר"ת Cybersecurity Mesh Architecture) בסביבות ארגוניות. הפלטפורמה של מש, אומרים בחברה, מאפשרת נראות ושליטה על הגנת הסייבר בכל היחידות בארגון, בחברות הבנות, בצוותים ובסביבות. הפלטפורמה של מש כבר מוטמעת בסביבות פרודקשן בחברות אנטרפרייז ציבוריות אמריקניות ובחברות פורצ'ן 500. יש לה שיתופי פעולה עם חברות אבטחת מידע וסייבר כמו סנטינל וואן, שכאמור גם השקיעה בה. כספי ההשקעה ישמשו להמשך פיתוח היכולות האוטונומיות והאייג'נטיות של מש, להרחבת האופן שבו הפלטפורמה מנתחת מסלולי תקיפה חוצי דומיינים ומאפשרת תיקון ברמת המערכת, וכן להרחבת מערכי המכירות וליווי הלקוחות. אזולאי אמר כי "אבטחת המידע הארגונית צברה במשך שנים כלים חדשים ודאטה, אך מעולם לא נבנתה שכבת ביצוע שמחברת אותם למודל תפעולי אחד. מש פועלת כדי לממש בפועל Cybersecurity Mesh, באמצעות איחוד השליטה במוצרי הסייבר בתחומים השונים, כך שהאבטחה תפעל כמערכת אחת".