סלייס היא חברת סטארט-אפ שמכתירה את עצמה ככזו ש-"מחליפה בפעם הראשונה פירמות רואי חשבון ועורכי דין מסביב לעולם". זאת הכרזה די בומבסטית, אבל נראה שקרנות כגון אינסייט פרטנרס ו-TLV פרטנרס חושבות שיש בה פוטנציאל. הן השקיעו בסבב A של החברה, שעליו היא הודיעה באחרונה ושהיא גייסה במסגרתו 25 מיליון דולר. עד כה היא גייסה 32 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2023 על ידי מאור לברן, המנכ"ל, עורך דין עם רקע של כ-15 שנים במשרדי עורכי דין גדולים; יואל אמיר, סמנכ"ל המוצר, ששימש מנהל מוצרי AI בגוגל ובסיילספורס; וסמואל עמר, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שהיה קצין ביחידה 8200 והשלים את מסלול המצוינות של העתודה האקדמית של צה"ל. החברה מעסיקה כ-30 עובדים בישראל ובארצות הברית, ומתכוונת להשתמש בכספי הגיוס על מנת להכפיל את המספר הזה, כמו גם להגדיל את הפעילות העסקית, ולהמשיך לפתח את תשתית ה-AI ומנוע התאימות (Compliance) שלה. מה סלייס עושה? פלטפורמת ה-AI של סלייס מאפשרת לחברות לעבור לאוטומציה מלאה ולנהל את מחזור החיים של ההון שלהן ממערכת אחת, שכוללת תפעול שוטף של טבלאות הון (Cap tables), הענקת מניות ואופציות לעובדים, מימוש ודיווח. הפלטפורמה מספקת מענה בכל מדינה בעולם לחוקי המס ולכללי התאימות שיש בה, לרבות טיפול במיסוי ספציפי לכל תחום שיפוט, טריגרים לדיווח ודרישות ניכוי במקור. כמו כן, היא מאפשרת בקרה הדוקה ותיאום בין המחלקות המשפטיות למחלקות הכספים, משאבי האנוש והשכר בארגון. בסלייס מציינים בנוסף שהמערכת מבטיחה לחברות מוכנות לאירועי נזילות ותומכת בעסקאות סקנדרי, אקזיטים והנפקות, וחלוקה בבטחה של תמורות, אופציות ומניות לעובדים, "ללא חששות משפטיים או סיכוני מס". המערכת של סלייס נמצאת בשימוש בקרב יותר מ-100 ארגונים בכל השלבים – מסטארט-אפים ועד לחברות גדולות. כמה שמות מרשימת הלקוחות שלה: וויז, אורקה סקוריטי, אקווה סקיוריטי, סילברפורט, ואסט דאטה וסיירה. סלייס מסייעת לחברות אלה לחלק אופציות ומניות ליותר מ-70 אלף עובדים ועובדות ברחבי העולם. לדברי לברן, "על אף שחברות נולדות כיום לעולם גלובלי ומעסיקות צוותים בכל העולם, התשתית לחלוקה של מניות ואופציות עדיין תקועה בימים שלפני עידן ה-AI. הפלטפורמה של סלייס פותרת את הבעיה הזו ומאפשרת בפעם הראשונה לארגונים – בין אם הם סטארט-אפים שרצים מהר או תאגידי ענק – לחלק אקוויטי באופן אוטומטי, ומבלי לחשוש להפר את חוקי המס בכל מדינה ומדינה".

החשב הכללי במשרד האוצר, בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, הודיעו על זכיית חברת MDClone במכרז "רקמ"ה" (רשת לקידום מדעי הנתונים), להקמת פלטפורמת חדרי מחקר וירטואליים מעל רשת נתונים מבוזרת בינמשרדית. הפלטפורמה שתוקם תאפשר לראשונה שיתוף מידע בין גופים ציבוריים לצורכי מחקר, תוך הצלבת נתונים רחבה בין משרדי הממשלה וגופים ציבוריים שונים, ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות להגנת הפרטיות. המהלך יאפשר לחוקרים לבצע מחקר מבוסס נתונים על מידע ציבורי רגיש, לצורך קבלת החלטות מושכלת והתמודדות עם סוגיות לאומיות מורכבות. עד היום, מידע ציבורי רגיש נשמר בגופים השונים – מצב אשר הגביל במקרים רבים את יכולת המחקר והניתוח הרב-מערכתי בממשלה. במסגרת פרויקט רקמ"ה תוקם רשת שיתופית אחת, שתאפשר מחקר מבוסס נתונים על מידע ממקורות שונים, תוך שמירה מלאה על פרטיות הציבור באמצעות שימוש בנתונים סינתטיים, נטולי זיהוי אישי, שאינם מאפשרים זיהוי של פרטים. הזוכה במכרז היא MDClone – חברת טכנולוגיה ישראלית שנוסדה בשנת 2016 בבאר שבע ומתמחה בפיתוח פתרונות מתקדמים לניתוח, חקירה ושיתוף נתונים, בין היתר בתחום הבריאות הדיגיטלית, אולם הטכנולוגיה שלהם יודעת לטפל בכל סוגי המידע. מנכ"ל החברה הוא זיו אופק. יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר. צילום: תומר פולטין (ארכיון) "מיזם רקמ"ה – שינוי תפישתי עמוק באופן שבו הממשלה פועלת עם נתונים" המכרז נערך בשיתוף פעולה בין החשב הכללי היוצא, יהלי רוטנברג, ומנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי. מטרתו להסיר חסמים היסטוריים לשיתוף מידע בין גופים ציבוריים ולקדם מחקר מבוסס נתונים במגזר הציבורי. בראש ועדת המכרזים עמד אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת דאטה, חדשנות ודיגיטל. בוועדה ישבו גם לב עמי וגם מירב פרץ בלינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי. החשב הכללי, יהלי רוטנברג, אמר: "מיזם רקמ"ה מבטא שינוי תפישתי עמוק באופן שבו הממשלה פועלת עם נתונים. אגף החשב הכללי יחד עם מערך הדיגיטל מובילים כאן הקמה של תשתית לאומית לשיתוף מידע בין גופים ציבוריים, שתאפשר מחקר וקבלת החלטות על בסיס ראייה רב-מערכתית, תוך שמירה מלאה על פרטיות הציבור". מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי, אמרה: "היכולת של גופים ציבוריים לשתף מידע למחקר היא המפתח לממשלה חכמה ויעילה יותר. שיתוף הפעולה החשוב הזה יאפשר לנו להפוך את שיתוף הנתונים לערך ליבה במגזר הציבורי, תוך שמירה על אמון הציבור והגנה קפדנית על פרטיותו". סגן בכיר לחשב הכללי ויו"ר ועדת המכרזים המיוחדת, אביתר פרץ, אמר: "השלמנו מכרז טכנולוגי מורכב, בו בחרנו מבין טכנולוגיות קצה חדשניות את הטכנולוגיה הטובה ביותר היום לצורך העסקי הבהול שהונח לפתחנו. חדשנות בכלל, וחדשנות טכנולוגית בפרט, מחייבות לנהל סיכונים מתוך אומץ ניהולי להוביל שינוי לטובה. כעת, לאחר הזכייה, לפנינו שלב קריטי: הטמעת הפתרון בממשלה ובחינת השפעתו על תהליכי המחקר. רק תוצאות העבודה בפועל יכריעו אם הצלחנו. אני מבקש להודות לחברי ועדת המכרזים, ליועצת המשפטית של הוועדה ולצוות המקצועי שליווה את המכרז, על העמל הרב, ההשקעה הרבה והפתרונות הרבים שגובשו תוך כדי תנועה לכל אתגר שעלה".

"אנחנו נכנסים לתקופה בת כעשור, שתתאפיין במלחמות בין פלטפורמות. בעידן זה, ההצלחה לא תהיה תלויה בתכונות בודדות – אלא בעוצמה ובגמישות של כל הפלטפורמה", כך אמר רג'יב ראמאסוואמי, מנכ"ל נוטניקס (Nutanix). בראיונות שערך ראמאסוואמי בימים האחרונים  בעיתונות הטכנולוגית בארה"ב, הוא אמר, כי "אנו ממשיכים במאמצים שלנו כדי שהפלטפורמה שלנו תהיה האמינה והגמישה לטובת הפעלה של עומסי עבודה בכל מקום. הלקוחות הארגוניים מפעילים מכונות וירטואליות, קונטיינרים ועומסי עבודה של בינה מלאכותית. הם עושים זאת בסביבות מקומיות, בענן ובקצה, והם דורשים עקביות, שליטה, אבטחה ועלויות שפויות וחזויות. המיקוד שלנו הוא להעניק לארגונים דרך עקבית ופשוטה להריץ ולנהל את היישומים המודרניים שלהם – בסביבות מבוזרות". שינוי בגישה לבינה המלאכותית לדברי ראמאסוואמי, "בשנת 2025, החולפת, ארגונים רבים הצטרפו לגל הבינה המלאכותית. אבל, הם עשו זאת בלא לחשוב על ההשפעות ארוכות הטווח שתהיינה בשל הטמעת AI. הם עשו זאת, בלי לצפות באופן הנכון את מקרי השימוש העסקיים האמתיים שיש ל-AI. אני מעריך שהתהליך יהיה דומה לזה שקרה במהירות, כאשר החלו שלבי האימוץ הראשונים של הענן לפני כמה שנים: אחרי האימוץ הראשוני, ארגונים יבצעו ב-2026 הערכה מחודשת של כלל ערימות הטכנולוגיה שלהם. זאת, על מנת לראות איפה באמת נכון והגיוני להטמיע בארגון יכולות של AI. 2026 תהיה השנה שבה ארגונים יעברו מתפיסת 'AI תחילה וקודם כל' לזו הגורסת שנדרשת 'AI חכמה'. עבור ארגונים רבים, המהלך יהיה כמו להתחיל מההתחלה, אבל אנחנו מתכננים להיות שם בשבילם, בכל שלב בדרך. ננהל עם ארגונים שיחות הרבה יותר מעמיקות ובוגרות, היכן נכון להטמיע בינה מלאכותית במערכי ה-IT של ארגונים, במצב בו נוף ה-AI משתנה במהירות". "השנה", אמר ראמאסוואמי, "אני צופה שארגונים יתכננו ויבצעו יותר ויותר פריסות של פלטפורמת תוכנה משולבת, על חלקי חומרה קנייניים נפרדים. הדרך המהירה ביותר לחדשנות תגיע מפלטפורמות שמאמצות פתיחות: בחירת קונטיינרים, בחירת מודלי שפה גדולים ובחירת מעבדים גרפיים. ספקי IT אשר יכולים לשלב את כלל המרכיבים האלה ולעשות זאת בצורה חלקה ומהירה – יהיו אלה שינצחו בעידן החדש. עבורנו זו תהיה הזדמנות לפתור עוד בעיות ללקוחות הארגוניים, עם הפלטפורמה המלאה שלנו". ראמאסוואמי סיכם: "ככל שאימוץ הבינה המלאכותית ימשיך לגדול השנה, ארגונים יחפשו את הדרכים היעילות ביותר לעבד נתונים הקשורים לבינה מלאכותית, ולעשות זאת באופן מקומי. בשל כך, הם יפנו לפתרונות ניהול גלובליים, עם אבטחה משולבת וארכיטקטורות קצה עמידות. זאת, כדי לשמור על המצב תחת שליטה".

"השימוש של האקרים בכלל וחברי כנופיות כופרה בפרט, במודלי שפה גדולים (LLMs) הוא בהחלט מגמה חשובה, הממשיכה לצמוח. אלא שהמגמה המדאיגה משקפת האצה מבצעית-תפעולית בעבודתם – ולא שינוי יסודי ביכולות של התוקפים. זו אינה מהפכה", כך אמרה אלכס דלאמוט, חוקרת איומים בכירה במעבדות המחקר של סנטינלוואן (SentinelLABS). דלאמוט מתמחה בחקר הצומת שבין פשעי סייבר ממניע כלכלי לפעילות תקיפה בחסות מדינות. בזמנה הפנוי היא מתקלטת כדי.ג'יי. בראיון לאנשים ומחשבים אמרה דלאמוט כי "ההאקרים עושים שימוש נרחב ביכולות ה-AI החדשות, כולל במודלי שפה גדולים. אלה מאיצים את מחזור החיים של מתקפות הכופרה, אבל לא משנים אותו באופן יסודי. המעקב אחר פעילויות ההאקרים מעלה שיפורים והתקדמויות שלהם בהיבטים רבים: במהירות, בהיקף, בשימוש בשפות רבות, ביכולות הסיור, בפישינג, במיון הנתונים הגנובים וביכולות המשא ומתן שלהם למול הקורבנות. אבל אין שינוי בטקטיקות, ולא הופיעו טכניקות חדשות, כאלה אשר מונעות אך ורק על ידי AI, ובהיקף נרחב". "לכן", אמרה דלאמוט, "המגינים צריכים להתכונן לכך שיריבים ישיגו באופן הדרגתי הישגים יעילים – אך מהירים". Why does “powershell” get blocked — but “power” + “shell” gets through? Why can a nonsense suffix like “::sda_!!” hijack a model’s attention? It’s not magic — it’s math. We trace the LLM attack surface from tokenization to attention. ???? https://t.co/9990FIxPrt pic.twitter.com/bol1oECgfc — SentinelOne (@SentinelOne) January 15, 2026 השפעת מודלי שפה גדולים על ההגנה וההתקפה "אחד התחומים שאנו חוקרים במעבדות", סיפרה דלאמוט, "הוא כיצד LLMs משפיעים על הגנת הסייבר – עבור המגינים והיריבים. עקבנו מקרוב אחרי מפעילי הכופרות שמאמצים את הטכנולוגיה. הבחנו בשלושה שינויים מבניים, המתרחשים במקביל. הראשון: פושעי הסייבר ממשיכים להסיר ולהנמיך את מחסומי הכניסה לתחום. LLMs מאפשרים לשחקני איום בעלי מיומנות נמוכה ובינונית לפעול: הם מרכיבים כלי פריצה פונקציונליים ובונים תשתית כופרה כשירות (RaaS) על ידי הפיכת משימות זדוניות להנחיות שנראות תמימות, שיכולות 'להחליק' ולפעול למרות מערכות ההגנה". "השינוי המבני השני", ציינה דלאמוט, "הוא שמערכת הכופרות העולמית 'חווה פיצול'. עידן הקרטל של מותגי הכופרות הענקיים, LockBit, Conti, REvil – דעך, בשל לחצים וסנקציות מתמשכים מצד סוכנויות אכיפת החוק. במקומם, אנו רואים יותר צוותים קטנים, הפועלים תקופות קצרות יותר ותחת לרדאר". השינוי השלישי, ציינה, "הוא הטשטוש בין APT לנוזקות. שחקני איום בחסות מדינה, פועלים במקביל כשותפים לקבוצות כופרה, או משתמשים בסחיטה כדי לערפל את פעילותם וזהותם. לצד זה, קבוצות הפועלות ממניעים אחרים, כמו The Com, קונות את עסקי השותפים, מוסיפות רעש ומקשות עלינו לבצע את הייחוס. ראינו זאת כבר עם קבוצות כמו DragonForce, Qilin, ולפני כן עם BlackCat/ALPHV". "ההבנה של קהילת מודיעין האיומים לגבי האופן המדויק שבו שחקני איומים משלבים LLM בתקיפות – מוגבלת מאוד", אמרה, "אבל אנחנו יכולים לומר שההשפעה המיידית ביותר מגיעה ממפעילי כופרות. הם מאמצים את אותם תהליכי עבודה של LLM שארגונים לגיטימיים משתמשים בהם מדי יום – רק לשימוש בפשיעה: לניסוח מיילים פישינג ותוכן מקומי, לזיהוי מטרות רווחיות מתוך דליפות נתונים, ולייעול הסחיטה". LLMs – גם לשימושים התקפיים. צילום: Shutterstock ההאקרים נעזרים ב-MMLs כדי לגבור על מחסומי השפה "היכולת למיון הנתונים גדלה במיוחד כי היא עוזרת להאקרים להתגבר על מחסומי שפה", ציינה דלאמוט, "LLMs מבטלים את נקודה העיוורון הזו. באמצעותם, התוקפים יכולים להורות למודל 'למצוא את כל המסמכים הקשורים לחוב פיננסי או לסודות מסחריים' – בערבית, הינדי, ספרדית או יפנית". "יש פה דפוס: האקרים המנצלים מודלי שפה גדולים כדי להאיץ ולייעל את המתקפות, לאפשר עוד מיכון, לייעל משימות חזרתיות ולתרגם לשפת הקורבן בזמן אמת", סיכמה דלאמוט. "המעבדה שלנו עוקבת אחר כמה דפוסי פעילות הקשורים ל-LLM שיהפכו למשמעותיים יותר ויותר בשנה-שנתיים הקרובות. נוזקות המופעלות על ידי LLM, כולל כופרות, יהיו מותאמות, יהיה קשה יותר לזהות אותן, והשליטה בהן תפחת. היכולת של שחקני איומים לייצר תוכן בקנה מידה גדול, יחד עם נרטיבים שנשמעים סבירים על בסיס LLM, תשפיע לרעה על יכולת המגינים לעצור את רדיוס הפיצוץ של ההתקפות. השימוש במודלים לא יביא לסיכון בדמות נוזקות סופר-חכמות, אלא לסחיטה בהיקף תעשייתי, עם בחירת מטרות חכמה יותר, דרישות מותאמות ויכולות חוצות פלטפורמות, שיסבכו את התגובה. המגינים יצטרכו להסתגל לנוף איום מהיר ורועש יותר, שבו קצב הפעולה מגדיר את האתגר, ולא יכולות חדשניות".

מקלדות אלחוטיות ניידות הן כבר התקן מוכר היטב בקרב משתמשים עסקיים, בעיקר כאלה שמרבים לנוע בדרכים. גם אם הנייד מצויד במקלדת משלו, כמובן, בדרך כלל יותר נוח – אם יש מקום – להשתמש במקלדת "אמיתית", שמאפשרת, בין השאר, להציב את המסך מעט רחוק יותר מהעיניים. וזה לא רק מחוץ למשרד. יחד עם עכבר אלחוטי ניתן לשמור על הסדר על שולחן העבודה, וגם לפנות מקום לדברים אחרים. אבל כמו בכל מכשיר חשמלי נייד, מתישהו הסוללה מתרוקנת, וברוב המקרים מדובר בסוללות פיזיות. זה יכול לקחת שנה או כמה חודשים בתלות ברמת השימוש, אבל הרגע מגיע, וכמובן זה קורה ברגע הכי לא נכון – כי רק אז מגלים את זה. גם לצורך איכות הסביבה המקלדת החדשה של לנובו, שנושאת את השם הרשמי הכבד "מקלדת בלוטות' נטענת מעצמה של לנובו" (Lenovo Self-Charging Bluetooth Keyboard), יכולה להסיר את החשש הזה מהפרק: זו מקלדת שמגיעה עם סוללה מובנית, שנטענת מכל תאורה שיש בסביבה כמעט, ולא רק משמש, אלא גם תאורת לד משרדית רגילה. היא מצוידת בתאים סולאריים שרגישים מספיק גם לתאורת חדר כדי אפשר טעינה מתמדת גם תוך כדי השימוש, מה שגם מונע את הצורך בחיבור לחשמל, ולא משנה אם מדובר בכבל USB או חיבור ישיר – ומכיוון שכך, בלנובו מקפידים לציין את הגישה הירוקה, כמקלדת המסייעת לשמירה על הסביבה ולא רק בגלל החשמל, אלא גם בגלל סוללות שמגיעות ברוב המקרים לפח הזבל בסיום השימוש. העיצוב העסקי המאופק משהו של המקלדת הוא כמובן נושא של טעם וריח, אבל אי אפשר שלא לשים לב לפס התאים קולטי האור שממוקם בחלק העליון שלה, ולמעשה בולט מהגוף החוצה. בלנובו גם בחרו לצבוע כמה מקשים בירוק כדי להביא לידי ביטוי את היבט הידידותיות לסביבה. המקלדת כמקלדת המשקל שלה יחסית גדול עבור מקלדת אלחוטית, עם 635 גרם, אבל צריך לזכור שבכל זאת זו מקלדת בגודל מלא עם 108 מקשים, כולל כמובן מקלדת נומרית בצד ימין. ההקלדה שקטה מאוד, כך שמי שאוהב את הרעש של מקלדת מכנית שולחנית אולי לא ממש ייהנה – אבל כאחד שמקליד הרבה בכנסים, זו תכונה שהסובבים מעריכים מאוד, בייחוד אלה שממש רוצים להתרכז בדברי המרצים. יש קצת עקומת למידה, גם בגלל שמדובר במקלדת שיושבת באופן כמעט שטוח לחלוטין על השולחן. יש אמנם שתי רגליות קטנות, אבל השיפוע שהן מספקות כשהן פתוחות הוא די שולי. בנוסף, סידור מקשי הבקרה, בין המקלדת הראשית לנומרית, שונה מאוד מאשר במקלדות מהשורה. הרבה פעמים לחצתי בטעות על Delete במקום על Enter, ולהפך, בגלל שמקש ה-Delete ארוך מאוד במקלדת הזו של לנובו וגם ממוקם נמוך מדי – אבל לאט-לאט מתרגלים. אז כמה חוסכים? מי שמשתמש במוצרים היקפיים של לנובו, או לפחות עוקב אחרי הסקירות באנשים ומחשבים, כבר מכיר את כלי השליטה והבקרה Lenovo Accessories and Display Manager, שגם המקלדת הזו מתחברת אליו. למעשה, בלחיצה על הכפתור שנמצא מימין לאזור קולטי האור, התוכנה נפתחת באופן אוטומטי בדף של המקלדת ומציגה כמה תובנות וגם כמה אפשרויות להגדרה. כך, לדוגמה, אפשר לראות מהי עוצמת התאורה הסביבתית וכמה אנרגיה היא מייצרת. אפשר לראות מה מצב הסוללה, ומי שהשמירה על הסביבה נמצאת במקום חשוב ואולי בראש מעיניו, יראה גם כמה אנרגיה נחסכה בגלל השימוש במקלדת המסוימת הזו במקום מקלדת שמחוברת למחשב או פועלת על סוללות. ובכל מקרה, אם הסוללה בכל זאת מתרוקנת, או עומדת להתרוקן במקום חשוך שבו לא מצליחים להשיג מספיק אור לטעינה, מאחור יש כיסוי גומי קטן שמסתיר חיבור USB-C לביצוע טעינה כמו כל מכשיר דיגיטלי מודרני. מעבר לכך אפשר לראות לאילו מכשירים המקלדת קושרה, והם כמובן מתייחסים לשלושת המקשים שנמצאים מעל למקלדת הנומרית – הרביעי, העלה הירוק, פשוט פותח דף מידע. ואם רוצים אפשר גם להגדיר את כל מקשי הפונקציות למגוון גדול מאוד של פעולות – החל במאקרו, עבור בפתיחת יישומים שונים ודפי אינטרנט באופן ישיר, ועד הגדרת כלי ה-AI שרוצים להשתמש בו. אז כן או לא? כאמור, מדובר במקלדת בגודל מלא, שניתן לקשר אותה לעד שלושה מחשבים שונים באמצעות חיבור בלוטות', ללא כל צורך בדונגל. מכיוון שכך, אפשר לנייד אותה בעת הצורך לכל מקום, למעשה, עם המחשב הנייד, ולצמד אותה בחזרה בלחיצת מקש יחידה וקלה למחשב הנייח כשחוזרים למשרד/הביתה. גם המשקל והגודל הם לא ממש סוגיה עבור מי שנושא עמו גם כך את הנייד שלו בתיק גב מהשורה. המחיר הרשמי, 269 שקלים, הוא בוודאי לא חסם, ומי שזקוק למקלדת שאפשר להשתמש בה כמעט בכל מקום, כדאי לו לבדוק אותה מקרוב. הסוללה האינסופית היא עוד בונוס.

האם למנכ"ל אנת'רופיק (Anthropic), ומייסד החברה, דריו אמודי, יש מחשבות שניות לגבי התפקיד של ה-AI במודל החיים הנוכחי והעתידי של האנושות? כנראה שלא, והוא ממש אינו מתכוון לסגור את החברה מחר בבוקר, אבל נראה שהוא כן חושב שהאנושות לא לגמרי מוכנה להתמודדות עם מה שהשימוש ב-AI מוביל אליו. הכוונה היא אל מה שמחכה מאחורי הפינה, שהולכת ומתקרבת עם מודלי AI שרק הולכים ומתקדמים. The Adolescence of Technology: an essay on the risks posed by powerful AI to national security, economies and democracy—and how we can defend against them: https://t.co/0phIiJjrmz — Dario Amodei (@DarioAmodei) January 26, 2026 במאמר ארוך במיוחד, שנושא את השם 'ההתבגרות של הטכנולוגיה' ושאורכו כ-20,000 מילה או קצת פחות, פורס אמודי את נקודת המבט שלו על הגבול שבין מערכות ה-AI לאנשים, וטוען שאנחנו נמצאים כיום בגיל ההתבגרות של המערכות הללו, כשלא ברור גם לו האם זה בוודאות יוביל להצלחה, או דווקא לאסון – וגם אם הוא לא אומר זאת, הרוח של סקיינט (Skynet) – הבינה המלאכותית מסרט "שליחות קטלנית" – כך נדמה, שורה מעל. אמודי מעריך שאנחנו נמצאים במרחק של כמה שנים בודדות מהתפתחות של מה שהוא מגדיר 'מערכות AI עוצמתיות' – מערכות שייקחו את מה שהן מסוגלות לעשות כבר כיום לתחומים עוד יותר מפותחים. הדוגמאות שהוא מספק כוללות, בין השאר, שליטה אוטומטית בכלים ורובוטים ותכנון מכונות חדשות באופן עצמאי. מנכ"ל אנת'רופיק גם חושב שיהיו היבטים רבים בהם ה-AI כבר תהיה יותר חכמה מבני האדם, במיוחד בהיבטים של כתיבה, ביולוגיה, הנדסה, תכנות ועוד, ומכיוון שהיא תפעל במהירות הרבה יותר גדולה, היא גם תוכל ליצור במהירות מאות עותקים של עצמה בו זמנית. הסיכונים והפתרונות: דחיפות לשיתוף פעולה גלובלי העוצמה והמהירות הללו הם מהסיכונים המובילים אותם מציין אמודי במאמר שלו. הוא חושש שזה יכול לגרום לכך שהבינה ה מלאכותית תפתח התנהגויות עצמאיות שלא רק שלא נוכל לחזות אותן, באופן לא מפתיע, גם לא נוכל לעצור אותן. בדומה לרבים אחרים, הוא חושש יותר, כנראה, מהשימוש לרעה ב-AI בידי אנשים. החשש מתייחס הן לשימוש ממשלתי (כגון ניצול AI לחיזוק מעמד הממשל או לשם פגיעה בבחירות) והן לשימוש ברמה האישית.  בדבריו הוא הזכיר את מתקפת גז הסארין ברכבת התחתית של טוקיו ב-1995, שגבתה את חייהם של 14 בני אדם לצד מאות פצועים, וכתב: "היחיד המופרע שרוצה להרוג אנשים, אך חסרו לו המשמעת או המיומנות לעשות זאת, כעת יוכל לפעול ברמת היכולת של הווירולוג בעל תואר הדוקטור, שסביר להניח שלא תהיה לו מוטיבציה לעשות דברים כאלה. אני מודאג שיש מספר פוטנציאלי גדול של אנשים כאלה, ושאם תהיה להם גישה לדרך קלה להרוג מיליוני אנשים, במוקדם או במאוחר אחד מהם יעשה זאת". במאמרו הוא מתאר עוד שורה של בעיות שיכולות להתפתח, מכיוון שבשלב הנוכחי הטכנולוגיה מתפתחת יותר מהר מהיכולת של החברה להכיל אותה במלואה, אך טוען שאסור להתייחס ל-AI כמרושעת, אלא להיזהר מכך שניתן לאפשר לה לנוע בלי כל בלמים. לא יעצרו את התקדמותו. קלוד של אנת'רופיק. צילום: Shutterstock אבל כאמור, לא צריך לחשוש לעתידה של אנת'רופיק. אמודי לא מתכוון לעצור את חימוש ה-AI המתקדם ולהוציא את החברה שלו מהמרוץ אחרי המודל הבא. הוא גם לא חושב בכלל שאפשר לעצור את הטכנולוגיה, להפך: הוא עדיין אופטימי לגבי היכולת של האנושות להתמודדות עם האתגר. "למען הסר ספק", כתב, "אני חושב שיש סיכוי סביר שבסופו של דבר נגיע לנקודה שבה יש צורך בפעולה משמעותית הרבה יותר. אני מאמין שאם נפעל בנחישות ובזהירות, ניתן יהיה להתגבר על הסיכונים – הייתי אפילו אומר שהסיכויים שלנו טובים". אמודי הוסיף וטען שהכלים שלנו להתמודדות עם הסכנות הללו היא לפתח את המערכות כך שיכללו מערכות הגנה פנימיות, כולל התוויית הנחיות מוסריות שיהיו מוטמעות בכל היבט – אם כי הוא לא מתייחס לכך שכל אדם עם קצת ידע יוכל לבטל אותן. הוא חושב שיש צורך באופן מיידי בשיתוף פעולה בינלאומי, שיכול כנראה עם זאת רק להאט את הקצב, אבל יוכל לשתף מידע רב על סיכונים מתעוררים שמתגלים, וכן לדאוג לחקיקה מעודכנת שתוכל להגן על האנשים וגם על הסביבה שלהם – ובכל מקרה הכל צריך לזוז כבר עכשיו, כי אחרת החלון שעוד יש יכול להיסגר. כי ה-AI, אם אפשר לומר זאת, תשאיר לנו אבק בקצב הזה.

"תחום ניהול הידע בארגונים היה תמיד חשוב, וכיום, כשהטכנולוגיה מואצת יותר מבעבר, הוא מקבל משנה תוקף. ניהול הידע בארגונים מהווה חלק משמעותי מפעילותם השוטפת. באמצעות הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI, ניתן להעניק למשתמשים תשובות מדויקות ומזוקקות, וככזו, היא בעלת תפקיד מכריע בניהול ידע. זו כבר אינה אפשרות: GenAI היא הכרח בסביבה העסקית כיום", כך אמר שגיא אליהו, מנכ"ל  KMS Lighthouse מקבוצת אמן. אליהו דיבר בפתח כנס שערכה החברה השבוע. הכנס, Knowledge & AI, התקיים במשרדי מיקרוסופט (Microsoft) בהרצליה, ונערך בשיתוף הסניף הישראלי שלה, עם כ-250 משתתפים. האירוע נערך במסגרת שיתוף פעולה עולמי של החברה עם הענקית מרדמונד. החברה, אמר אליהו, "פועלת בעולמות ניהול הידע, מפתחת ומתכננת מערכות מבוססות חדשנות כחול-לבן. אנו חברה מקומית הפועלת גלובלית, ועיקר עסקינו בארה"ב. כלל חברות המחקר בישראל ובעולם מדרגות אותנו בין המובילות בתחום". הוא ציין, כי "2025 הייתה שנת שיא בהיקף הפעילות שלנו, והנתונים גדולים פי 20 לעומת היקף הפעילות שלנו לפני פחות מעשור. אם נמשיך בקצב גידול זה, בתוך שנים ספורות נמצא עצמנו מונפקים בנאסד"ק"… "ניהול הידע תופס תאוצה", אמר אליהו, "ועליית ה-AI מסייעת להעצים אותו ומעשירה את הפלטפורמה שלנו. אלא שב-GenAI יש גם מחלות וקשיים. לפי האנליסטים, התרופה הכי טובה ל'מחלות הילדות' של AI היא להתמקד בשכבת הידע וניהול הידע, לקבלת נתונים מדויקים ואמינים". "אנו עובדים בצמוד למיקרוסופט להטמעת עוד יכולות מתקדמות לפלטפורמה שלנו", אמר אליהו, "AI מסייעת לנו לספק למשתמשים יכולות דיוק ואמינות, וכך למנוע טעויות, כזב והזיות". לדבריו, "למערכת שלנו יש כמה חוזקות: טכנולוגיה מבוססת מתודולוגיה ותיקה שממשיכה להתפתח, יכולות מתקדמות לניהול ידע, התאמה אישית לארגונים ולמשתמשים, פעילות מבוססת בארגוני אנטרפרייז והיקף שימוש רחב. המערכת הביאה לצמצום בחצי של זמני ההכשרות בקרב עובדים חדשים. הפחתנו ב-15% את היקף השגיאות שבתשובות. הגדלנו משמעותית את שביעות רצון המשתמשים. למערכת יש יכולות ניתוח, שליטה בהצגת התוצאות, דירוג בשיפור האיכות של החיפושים, וכן אינטגרציה מובנית למערכות נלוות, דוגמת אמזוןQ , טימז, סייסלפורס וסרוויסנאו". ב-2025, סיכם אליהו, "חיזקנו את תשתית הפלטפורמה שלנו, הטמענו סוכנים והוספנו יכולות מיכון. השנה נוסיף עוד יכולות מבוססות AI ו-GenAI לאורך ולרוחב הפלטפורמה, ונעניק תשובות מדויקות ומזוקקות. יש חשיבות הקריטית לניהול חכם של הידע הארגוני, עם מיקוד בהנגשת הידע הרלוונטי, במדויק, עם אספקת תמונה שלמה למשתמשים, ולשיפור תהליכי וחוויות שירות לקוחות במוקדים, באפליקציות ובסניפים פיזיים. זו תקופה מרתקת לניהול ידע, כי הוא חזר, שוב, להיות "Cool. דיויד רד, סמנכ"ל יישום ופרויקטים בחילן, אמר ש"בחברה, ניהול הידע מהווה מנוף ובסיס לטרנספורמציה הדיגיטלית שאנחנו מנהלים בימים אלו בתחום השירות". חילן, אמר, "מובילה בישראל בעולם השכר ומטפלת ביותר מ-30% מהמועסקים במשק. כ-1.3 מיליון עובדים.ות מנוהלים במערכות שלנו. המאפיין המרכזי בעולם התוכן שלנו הוא המורכבות המקצועית: מאחורי ניהול ותפעול מערך ההעסקה של הלקוחות עומדים תהליכים רבים, מורכבים וקריטיים. התחום כולל ניהול ממשקים בהיקף גדול, אינטגרציה בין מערכות, שרידות עסקית סביב השעון, עמידה בתאריכי חישוב, וטיפול בכ-800 לקוחות, הגדולים ביותר במשק הישראלי, עם 800 סכימות חישוב שונות". דיויד רד, סמנכ"ל יישום ופרויקטים בחילן. צילום: פרטי "בסיס הידע הוא תשתית אסטרטגית וליבתית", אמר רד, "ב-2022 הטמענו את מערכת KMS Lighthouse, שהביאה לשינוי תרבותי בדרך ניהול הידע המקצועי שלנו. המערכת שהטמענו, 'אריסטו', מהווה תשתית ליצירה, תיעול והנגשת הידע לגורמי השירות השונים בחברה. התוצאה מעוררת השתאות: כיום מנוהלים במערכת יותר מ-3,000 פריטי ידע, וכחמישים פריטים חדשים מתווספים בכל חודש. יש לנו 3,200 ו-8,500 חיפושים בממוצע בחודש". רד סיכם: "המערכת פתרה לנו פער בהכשרת עובדים, העניקה לנו עומק מקצועי ושיפרה את הפעילות האינטגרטיבית שלנו. כיום לעובדים יש בסיס ידע של מאות תרחישי שירות מקצועיים ויכולת להציע מסע לקוח קוהרנטי יותר. בימים אלה אנו מנגישים את הידע גם באמצעות Hilan Smart – מערכת הלפ דסק של KMS – תוך שילוב ערוצי שירות דיגיטליים נוספים ושכבת AI תומכת. כך יתקבל מערך שירות היברידי וחכם, המשלב מענה אנושי ודיגיטלי, הנשען על בסיס ידע אחד, מנוהל ועדכני".

צבא ארצות הברית יטמיע מערכות של סיילספורס בחוזה בהיקף של 5.6 מיליארד דולר, כחלק מ-"תהליך של מודרניזציה בצבא והפיכתו לכוח יעיל ואפקטיבי יותר", כך נמסר אתמול (ד') מהפנטגון. החוזה, שנחתם מול משרד המלחמה (לשעבר משרד ההגנה) של ארצות הברית, הוא במתכונת של "אספקה בלתי מוגבלת – IDIQ", למשך 10 שנים. במסגרת חוזה הענק יטמיע צבא ארצות הברית עשרות מערכות של ענקית ה-CRM בענן. הוא יביא לניצול מארג הנתונים שלה לצד טכנולוגיות הענן התואמות, יהווה "בסיס להטמעת תפיסת הצבא כארגון מבוסס סוכני AI, יאיץ קבלת החלטות, וכן ייעל את הפעילות וישפר את התמיכה במיליוני לוחמים, אנשי צוות אזרחיים ושותפיו העסקיים של הצבא בתעשיות הביטחוניות", כך לשון ההודעה. לפי סיילספורס, "ההסכם יביא לקיצור לוחות הזמנים של רכישות – מחודשים לימים. הוא יעניק לצבא יכולות מתקדמות לפעול במהירות רבה יותר; הפחתת עלויות, תמחור צפוי והקצאת משאבים יעילה; ויכולת על פלטפורמה שתאפשר ללוחמים לקבל החלטות מהירות ויעילות יותר". הטמעות במשאבי האנוש של הכוחות המשולבים כחלק מהפרויקט, לפני ארבעה חודשים השלים פיקוד משאבי האנוש של צבא ארצות הברית (ה-HRC, מקביל לאכ"א בצה"ל) הליך מודרניזציה במרכז השירות הראשי שלו, מבוסס סיילספורס. המרכז מספק שירות מהיר ומותאם אישית יותר ללוחמים, לאנשי צוות אזרחיים ולשותפים מהמגזר הביטחוני לבסיסים תעשייתיים ותלויים. כיום יש ל-HRC מערכת CRM מבוססת בינה מלאכותית, ו-3,000 העובדים והחיילים של הפיקוד נעזרים בסוכן AI שפועל מול המשאבים שהם צריכים להשלמת המשימה שלהם. בשלב הבא בפרויקט, 9.2 מיליון החיילים, גמלאי מערכת הביטחון האמריקנית ובני משפחותיהם יוכלו לנצל סוכני בינה מלאכותית בשירות עצמי כדי לקבל מענה לשאלות, ללא התערבות אנושית. בגוף משאבי אנוש אחר בצבא, AIE, שאחראי על הגיוס ומונה 28 אלף עובדים, הוטמעה מערכת משולבת ומאובטחת של CRM, סלאק ומולסופט – כולם מבית סיילספורס, כדי להאיץ ולייעל את תהליכי הגיוס. פרויקט נוסף בוצע בגופי התפעול והלוגיסטיקה של צבא ארצות הברית. שם, מערכת הסיילספורס אמורה להאיץ את מהירות קבלת ההחלטות, ולספק תובנות וניתוחי נתונים עדכניים, כך שתמונת המצב שתתקבל תהיה משופרת ותביא לשקיפות מלאה בין אנשי הצוות, התפעול והלוגיסטיקה, על בסיס החלטות מהירות ומושכלות יותר. במרץ 2025, פיט הגסת', שר ההגנה של ארצות הברית, ציין שהוא "מעדיף רכישת פלטפורמות תוכנה מודרניות יותר, כדי למקסם את הקטלניות". אחד העיתונים כינה אז עסקה קודמת של הצבא עם ענקית ה-CRM בענן "הדוגמה האחרונה לכך שהפנטגון פונה לתוכנה מסחרית כדי להאיץ תהליכים וטכנולוגיה מיושנים". מומחים העירו אתמול (ד') שנראה ש-"דונלד טראמפ העדיף שלא להקשיב להגסת' וללכת עם ידידו, מארק בניוף". עוד חוזה בהסכם אחר, שאינו קשור, AWS זכתה בחוזה בשווי 581 מיליון דולר, שבמסגרתו היא תעניק לחיל האוויר האמריקני שירותי ענן ודאטה סנטרים ייעודיים שלה, כחלק מתוכנית Cloud One של החיל – סביבת הענן הארגונית שלו. העבודה תתבצע במתקני חיל האוויר ברחבי ארצות הברית ולפי הממשל, צפויה להסתיים בדצמבר 2028. Cloud One הוא ענן שמשרת את ארגוני הצבא והביטחון השונים בארצות הברית, בהובלת הפנטגון, והוא מנוהל על ידי חיל האוויר. ענן זה מעניק לגופים אלה מגוון מלא של שירותי ענן, יכולת גידול מהירה, אבטחה ופתרונות לקלאוד.